צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חופש הביטוי, כבוד האדם....

Brave Dwarf
לפני 14 שנים • 24 באפר׳ 2010
Brave Dwarf • 24 באפר׳ 2010
Morticia כתב/ה:


נ.ב. אני מניחה שהכותב בעיקר מחפש יחס והמלצתי היא פשוט לא לתת לו אותו. מאיפה שאני מסתכלת הוא לא ממש ראוי לו...


לדעתי, למשל דווקא להפך. הוא חמוד ופרוותי. כמעט כמו החתול של השכנה. ואם לשפוט על פי האופן בו הוא מתחכך, נדמה לי שהוא אפילו מסורס.
Brave Dwarf
לפני 14 שנים • 24 באפר׳ 2010
Brave Dwarf • 24 באפר׳ 2010
little pet כתב/ה:
רגע לא הבנתי,יש פה גם כוסיות?

זה זה זה מופרע הפשוש הזה. (-:
לא! שמנות כעורות בלבד. אונו לך. כוסיות בצד ההוא של עוזרד. בבקשה.
אדון בועל בתשוקה
לפני 14 שנים • 24 באפר׳ 2010

Re: אני קצת חולקת עלייך כאן נילי,

אדון בועל בתשוקה • 24 באפר׳ 2010
זונת סושי כתב/ה:
אין שום ספק שנשים הרבה יותר מגברים ,מורחקות מהמדיה הציבורית כאשר הן לא עונות על תכתיבי מראה מאוד מסוימים.
נשים שמנות זוכות להרבה יותר גינוי חברתי הן בסקטור הציבורי והן בסקטור הפרטי מאשר גברים שעומדים על אותו bmi.
את נעמי וולף את בטח מכירה טוב ממני.


ברשותך אתערב בענין הסיפא של דבריך המזכירה את הספר "מיתוס היופי " של נעמי וולף. כידוע נעמי וולף קושרת בין מושגי היופי לתעשית היופי של הקאפיטליזם התאגידי ,לכן לא במקרה ההגדרה שאני הבאתי כאן ל"יופי נשי" מתעלמת כולה מההשפעה של התפתות הקאפיטליזם, כך לדוגמה התנאי הנדרש בהגדרה של "היכולת להבחין בעין בין כל חלקי הגוף הנשי, במיתאר גבולותיו של כל חלק שכזה וביחס הרמוני בין סך כל חלקיו " - היא מה שבדיוק מתואר בטקסט הטרום-קאפיטליסטי ( מאוד טרום !!! ) של היופי ב"בשיר השירים ".
Brave Dwarf
לפני 14 שנים • 24 באפר׳ 2010
Brave Dwarf • 24 באפר׳ 2010
אדון בועל בתשוקה כתב/ה:
Brave Dwarf כתב/ה:
עוזרד, תגיד לי, לבוז.

לבוז
(פ') לזלזל, לא לכבד, להתייחס בבוז, להקל ראש, להמעיט בערכו של-, להמעיט בחשיבות, "לשים פס", לא להעריך, למאוס, לסלוד; לשים ללעג ולקלס, ללגלג, ללעוג, לצחוק ל-, לעשות לצחוק

בוז הוא הבעת יחס של זלזול ולעג כלפי האחר, אשר לעתים נלווים אליו ביטויי לשון אשר לא הולמים, כמו קללות למיניהן.

האם להגיד שכל הנשים השמנות הן כעורות, שה BDsM הוא מעוזן האחרון. לכנות אותן דחויות ולזהות אותן עם פשרה, אין משמעו לבוז?

או קיי. דהיינו אם מחר נפגש ברחוב ואומר: הוא מכוער. תראו אותו, הוא עומד כנגד לכל מה שאני יודע שזכר אלפא אמור להיות. גובהו ממוצע ביותר (1.8 לערך טענת), גילו נמצא עמוק במעבר, אחוז השומנים בגופו וודאי עולה על 40% (אחוז השומנים בגופו של זכר במצבו הגופני האידיאלי אמור להיות בין חמישה לעשרה אחוזי שומן לעומת מסת השריר), אני בטוח שאם נתן לו לרוץ סביב הגבעה הזאת הוא ינפח את נפשו בסיבוב השני שלא לדבר על מה יקרה לו אם נעמיס עליו איזה קיטבג עם ציוד לדרך ואלו שנמצאות בחברתו, העלובות, אנוסות להתפשר מסיבותיהן הן. אבל אסור לבוז לו לנִדְכֶּה, הרי לא כולם לנבאו לגדולות מה עוד שלא לשווא הוא נראה כפי שהוא נראה וכי בטח משהו נורא דפק לו את החיים.

זה אומר שאני אדם חמל?
כי אם כן, אז סבבה טיבון סטייק. אמריקה!

עוזרד, מצדי אתה יכול לקמט את האידיאל הנשי שלך יחד עם הספר בו כתוב עליו ולבלוע אותו. לא אתה ולא אף אחד אחר אין לו הזכות לקבוע עבורי אך תראה האישה אליה אני נמשך ועל מה אני אסתכל לה.


אני אתיחס רק לסיפא של דבריך : אכן אסור לאיש לקבוע לאיזה סוג של נשים עליך "להימשך". בענין הזה לצערי אתה מבלבל בין שני מושגים שאני עושה בהם שימוש:
בעוד "יופי נשי" כפי שהראתי לעיל הוא מושג אוביקטיבי לחלוטין !!! ( ראה שוב ההגדרה שהבאתי בתגובתי הקודמות ) הרי ש"המשיכה " לא תלויה כלל ב"יופי" היא כולה נטועה במושג השני שאני משתמש בו והוא " קנה המידה של הארוס הפרטי " - ואכן, כשמו כן הוא - קנה המידה הזה הוא פרטי ויחודי לכל אחד מאיתנו.
אין לבלבל בין המושגם הללו.



או קיי.
אתה יכול לפתח את זה בשרשור נפרד? לא נעים לי מהתמונה.
אז אם אתה מבדיל בין השניים... בקיצור. יש מקום ומצב שתפתח את זה בשרשור נפרד?
אבל בלי שטויות של שמנות-כעורות. משהו שבאמת ניתן ללמוד ממנו.
באופן חד פעמי. עבור הגמד המעצבן. בבקשה.
פנטין
לפני 14 שנים • 24 באפר׳ 2010
פנטין • 24 באפר׳ 2010
אני חושבת שהנתונים עליהם את מבסס את הטענה שלך, לא מבוססים ומוטעים.

האם כיעור ויופי הם מושגים אובייקטיבים?
האם כאשר הם מופיעים שלא בהקשר לגוף הנשי, הם אובייקטיבים?
בעיני לא.
יש שולחנות יפים ושולחנות מכוערים? זה בעיני המתבונן. אין נוסחה ליופי של שולחן.
לכן, לא יכול להיות שההקשר משנה את העובדה שאלה מושגים יחסיים וסובייקטיבים.

אני מבינה שאתה אדם משכיל, הקורא הרבה ורגיל להשתמש בשפה מקצועית.
אני לא בקיאה בשפה הזו, אז אם תוכל לתת תירגום לכמה מהמילים שם, זה יהיה נחמד. (למשל, אין לי מושג מה זה הפוסט מודרני משהו שכתבת שם).

אגב, אני גם לא חושבת שאם X יפה, אז כל מה שהוא לא X מכוער. זה לא הגיוני.

והתעלמת מהשאלה הראשונה שלי, שהופנת אליך.
לא מנומס.
אדון בועל בתשוקה
לפני 14 שנים • 24 באפר׳ 2010
אדון בועל בתשוקה • 24 באפר׳ 2010
נועל'ה כתב/ה:
אני חושבת שהנתונים עליהם את מבסס את הטענה שלך, לא מבוססים ומוטעים.

האם כיעור ויופי הם מושגים אובייקטיבים?
האם כאשר הם מופיעים שלא בהקשר לגוף הנשי, הם אובייקטיבים?
בעיני לא.
יש שולחנות יפים ושולחנות מכוערים? זה בעיני המתבונן. אין נוסחה ליופי של שולחן.
לכן, לא יכול להיות שההקשר משנה את העובדה שאלה מושגים יחסיים וסובייקטיבים.

אני מבינה שאתה אדם משכיל, הקורא הרבה ורגיל להשתמש בשפה מקצועית.
אני לא בקיאה בשפה הזו, אז אם תוכל לתת תירגום לכמה מהמילים שם, זה יהיה נחמד. (למשל, אין לי מושג מה זה הפוסט מודרני משהו שכתבת שם).

אגב, אני גם לא חושבת שאם X יפה, אז כל מה שהוא לא X מכוער. זה לא הגיוני.

והתעלמת מהשאלה הראשונה שלי, שהופנת אליך.
לא מנומס.


אכן "יופי נשי" הוא מונח אוביקטיבי , וכמשתמע מכך גם היפוכו - הכיעור הנשי - הוא מונח אוביקטיבי.
אין לי אפשרות להתחיל לפרט כאן מהו פוסט-מודרניזם ובמיוחד רלטיביזם של פוסט-מודרניזם - בקצרה אומר שבניגוד לדור הקודם ( ומדובר בדורות במובן התרבותי שלהם ) שהגדרתו היא הדור המודרני שהתאפיין במושגים ברורים וקבועים של אמיתות היסטוריות ואסטתיות כמו גם בראית ההסטוריה כתהליך התפתחותי השואף לקידמה מתמדת ( תוצר של הפילוסופיה של היגל ומרקס בעיקר ) העידן של הפוסט-מודרניזם כופר באמיתות מוחלטות מבחינתו הכל איננו אלא שיח של נראטיבים שונים ( גירסאות פרטיות כאלו או אחרות של המציאות שלעולם איננה אוביקטיבית אלא השתקפות של המתבונן בה )
לענין זה אני מצעי לך לקרוא ספרון לא עבה במיוחד ( 122 עמ' ) שנקרא :
"פוסטמודרניזם והיסטוריה" בעריכת פרופ' אלעזר וינריב בהצאת האוניברסיטה הפתוחה. הוא כולל מבחר מאמרים מקיפים על הפוסט-מודרניזם. ומצורפת אליו רשימה ביבליוגרפית של ספרות נוספת ומרחיבה בענין הזה.

איננו יודע בדיוק מהי "שאלתך הראשונה " - אם כוונתך היא למה אני כותב על התופעה של נשים שמנות-כעורות ויחסי פילגשות במרחב הבדס"מי - הרי התשובה ברורה - סקרנות אינטלקטואלית .
פנטין
לפני 14 שנים • 24 באפר׳ 2010
פנטין • 24 באפר׳ 2010
השאלה היא לא למה, אלא לשם מה.

מה הפואנטה, ההיקש, מכל הנתונים שאתה פורש לפנינו
אדון בועל בתשוקה
לפני 14 שנים • 24 באפר׳ 2010
אדון בועל בתשוקה • 24 באפר׳ 2010
נועל'ה כתב/ה:
השאלה היא לא למה, אלא לשם מה.

מה הפואנטה, ההיקש, מכל הנתונים שאתה פורש לפנינו


אני כמובן לא מביא רק עובדות. כאשר אני מציין שהמרחב הבדס"מי רווי בנשים שמנות -כעורות או ביחסי פילגשות אני מנסה מתוך העובדות הללו להבין את סיבותיהן - וכתבתי מהן הסיבות הללו לדעתי.

באופן כולל ניתן לומר שכאן, כמו גם בבלוג אחר שאני כותב, אני מנסה לעשות דיקונסטרוקציה ( פירוק והרכבה מחדש ) של כל המונחים המאפיינים את השדה הרומנטי.
בלוסום​(לא בעסק)
לפני 14 שנים • 24 באפר׳ 2010
בלוסום​(לא בעסק) • 24 באפר׳ 2010
זונת סושי כתב/ה:
מה שלי מאוד מפריע בדיון היא היצאה מנקודת ההנחה שנשים רזות תמיד פחות סובלות מנשים שמנות.
אובססית משקל הינה אובססית משקל,גם נשים רזות סובלות מאותה
החברה שמודדת את שוויהן על פי עובי גזרתן,רק שהן לוקחות את אותה אובססיה למקום אחר.
אובססיה הינה אובססיה,
לצום,להקיא,לבלוס,לרעוב,הכל מגיע מאותה משפחה.
שים רזות לא באמת פחות סובלות מאחיותהן לאפלי, רק משום שהן אוחזות בגזרה הנחשקת(וכי מה זה שווה בכלל לאחוז באותה גזרה ,אם הינך מתענה ואכולת רגשות אשם כל הזמן?),ההפרדה הזו מלאכותית ומזיקה,כולנו שותפות לתרבות המדכאת,רזות כשמנות.


פשוט מוקירת תודה לך על המילים המדויקות.
Morticia
לפני 14 שנים • 24 באפר׳ 2010
Morticia • 24 באפר׳ 2010
נועה, את צודקת בענייני היופי

ובאשר לפוסט מודרניזם, מה שהוגדרה כתקופה בה אנו חיים
(על אף שלדעתי כבר מזמן לא ועל אף שאנחנו עדיין במקלטים אנטי-כימיים, טוב שכך)
זה בדיוק מה שמאפשר לאנשים כמו הבועל בתשוקה ההוא לפתוח את הפה ועוד לייצר אשלייה שהוא אומר דברים חשובים או בעלי יכולת להשפעה