הוא(שולט)
|
לפני 14 שנים •
22 ביוני 2010
ראובן
5. החיים בחברה מתועשת רעים לבריאותנו, ובמיוחד לאיכות הזרע הגברי. הפיריון בעולם המערבי נמצא בירידה תלולה - הורמונים באוכל, בקוסמטיקה, באוויר ובמים - כל אלו פוגעים באיכות הזרע. כתוצאה, יש צורך ביותר פיתוי, ביותר פטישיזם, כדי להגיע לאותן תוצאות פיריון. כך, נוצרת הסלמה באופנים בהם אנשים תופשים מיניות ויוצרים אותה בעצמם.
איך קשור איכות זרע לצריכה יתרה של פיתוי האם צריכת גרויים ועיסוק בפטיש משפרת את איכות הזרע והפיריון? 6. לכולנו ישנה יכולת להתענג על כאב, משום שגם כאב וגם עונג הינם דחפים חשמליים היוצרים תגובות כימיות במוח ושאר הגוף. שייך לחלק הנרכש. לא לכולם יש יכולת כזו גם אם מדובר בתגובות עיצביות לגבי הסרט - לא ממש מחדש משהו, כסף תמיד היה האלוהים החדש של העולם המערבי וארהב היא מקדשו, ולא ברור לי כלל ההקשר למולד או נרכש נמצץ או נמעך מה שחשוב זה להנות בביטחה ולקחת דימויים מיניים בפרופורציות. |
|
|
smigi(שולט)
|
לפני 14 שנים •
22 ביוני 2010
מולד\נלמד,זה באמת משנה?
מי יודע אילו תכונות קיימות בנו כשאנו נולדים ואילו נרכשות במהלך החיים שלנו,
חלקנו מגיעים להכרה מינית בגיל אחד ואחרים בגיל אחר אבל קשה מאוד להבדיל בין תכונות נרכשות למולדות. כמה מאיתנו יכולים להגיד שבגיל 10 הם חשבו שהם יהיו שולטים נשלטים מתחלפים וכו... האם זה משהו בגנים או שזה חלק מהחינוך שלנו בבית שגרם לנו להיות ככה. השאלה היא האם זה באמת משנה,זה מה שאנחנו היום ורובנו אוהבים את איך שאנחנו עכשיו אחרת לא היינו כאן. אני עושה מה שאני כי אני אוהב את זה,זה מטריף אותי משמח אותי ואני מאושר. זה באמת משנה למה אני מאושר ? אני מי שאני,עם כל ההתניות של הסביבה והתכונות המולדות ואלו שנרכשו. כל בנאדם חי לפי התניות מסוימות שנרכשות במהלך החיים,מגיל צעיר אנחנו לומדים מהם מצבים קבילים ומהם מצבים אסורים(לרוב על ידי ההורים).כשאנחנו משתלבים עם הסביבה בגן ובבית הספר אנחנו לומדים כיצד לבצע אינטרקציה עם אנשים אחרים ומגדירים את עצמנו בהתאם. אני לא רואה אף אחד כאן ששואל אם זה רע שאנו עושים את זה..... החיים הם למידה ושינויים ואולי הפורנו שינה אותנו קצת אבל ככה גם כל גירוי חיצוני מהסביבה שקיבלנו כשעברנו את החיים שלנו. |
|
|
רפאל
|
לפני 14 שנים •
23 ביוני 2010
ברור ששליטה, במובן שאנחנו מדברים עליו כאן, היא נרכשת ולא מולדת. אני לא חושב שהסרט עסק בנושא הזה.
מה שנאמר בסרט, והוא נכון מאוד בעיני, זה: 1. פורנו אינו דבר שמתקיים בזכות עצמו, ללא תלות בדברים אחרים והשפעה עליהם. פורנו מחלחל לחיים ומעצב את האופן שבו אנשים חושבים וחווים מיניות. פורנו מושך למקום שבו מיניות היא קשר אלים ולא אינטימי. 2. סיסמאות כמו "כל מה שמוסכם על שני אנשים בוגרים ובריאים בנפשם הוא טוב", וכמו "בסופו של דבר כל אחד ומה שטוב בעיניו", יכולים לעשות הרבה מאוד רע לפרט ולחברה. לא כל מה שמוסכם על שני אנשים הוא באמת טוב. ולא כל מה שמרגיש נכון ברגע נתון הוא באמת נכון. |
|
|
JabberwockY(שולט)
|
לפני 14 שנים •
23 ביוני 2010
רפאל, רפאל כתב/ה: סיסמאות כמו "כל מה שמוסכם על שני אנשים בוגרים ובריאים בנפשם הוא טוב", וכמו "בסופו של דבר כל אחד ומה שטוב בעיניו", יכולים לעשות הרבה מאוד רע לפרט ולחברה. לא כל מה שמוסכם על שני אנשים הוא באמת טוב. ולא כל מה שמרגיש נכון ברגע נתון הוא באמת נכון.
זו נקודה מעניינת ורלוונטית מאד לדיון פה, שבו גם במזוכיזם עסקינן. למה אתה קורא, בעצם, "באמת טוב" לפרט? ואיך יודעים להבחין בין מה שבאמת טוב למה שלא באמת טוב? |
|
|
|
רפאל
|
לפני 14 שנים •
23 ביוני 2010
Re: רפאל, JabberwockY כתב/ה: למה אתה קורא, בעצם, "באמת טוב" לפרט?
לחיות חיים שמחים ומאושרים. להיות מסוגלים לעבוד, לאהוב וליצור. לקיים קשרים חברתיים. לחיות חיים חברתיים, ולא אנוכיים. לכבד בני אדם ולעשות למען הזולת. |
|
|
| אדון בועל בתשוקה |
לפני 14 שנים •
23 ביוני 2010
רפאל כתב/ה: ברור ששליטה, במובן שאנחנו מדברים עליו כאן, היא נרכשת ולא מולדת. אני לא חושב שהסרט עסק בנושא הזה.
מה שנאמר בסרט, והוא נכון מאוד בעיני, זה: 1. פורנו אינו דבר שמתקיים בזכות עצמו, ללא תלות בדברים אחרים והשפעה עליהם. פורנו מחלחל לחיים ומעצב את האופן שבו אנשים חושבים וחווים מיניות. פורנו מושך למקום שבו מיניות היא קשר אלים ולא אינטימי. 2. סיסמאות כמו "כל מה שמוסכם על שני אנשים בוגרים ובריאים בנפשם הוא טוב", וכמו "בסופו של דבר כל אחד ומה שטוב בעיניו", יכולים לעשות הרבה מאוד רע לפרט ולחברה. לא כל מה שמוסכם על שני אנשים הוא באמת טוב. ולא כל מה שמרגיש נכון ברגע נתון הוא באמת נכון. ואכן , לסעיף 2 - משמעות הדבר היא דחייה א-פריורי של הרלטיביזם הפוסט-מודרני של העדר "שיפוטיות וביקורת " . אני כופר גם כמובן במעמד ההגמוני שניתן כאן ל"הסכמה" הזאת שכבר קיבלה מימד מיתי כמעט. ספק רב אם יש יסוד של הסכמה כלשהי ביחסים בדס"מים, כמו בתחומים אחרים בחיינו, כאשר אנו באים לקבל הכרעות אנו משלים את עצמנו שאנו בני-חורין לקבל כל החלטה, אבל למעשה משא כל הדורות הקודמים מעיק על כתפנו, וכך, בחדר שבו מסשן הדום את הסאבית השמ"ד שלו, נמצאים גם, בבחינת נוכחים-נפקדים, סמויים מן העין, האב המתעלל שלה, הדוד האונס, בקיצור, כל ההיסטוריה הדוויה של הסאבית שלנו שהביאה אותה לאן שהביאה אותה... |
|
|
| doubt |
לפני 14 שנים •
25 ביוני 2010
כמה הערות
טוב, אחרי שהכלוב שוב אסר עלי להגיב בפורום במשך כמה ימים, אני סוף סוף יכולה לחזור לדיון...
מעניין מאוד שרוב המגיבים בדיון הזה הם גברים, רובם מהצד ה"שולט". כמעט כולם עסקו בתגובתם בהצדקה של המקום שבו הם נמצאים, אם מטעמים ביולוגיים, חברתיים "דטרמיניסטיים", תיאורטיים או סתם ע"י "ביטול" של כל מה שנאמר בסרט בטענה שמה שחשוב באמת זו ההנאה. תסתכלו בציטוטים פה, זה די בולט...: "כשולט, מגרה אותי (מינית ופסיכולוגית) לראות אישה שנתונה לחלוטין לחסדיי ותעשה כל מה שאומר לה, גם אם זה ייכאב לה או ישפיל אותה. להפך, אני מעדיף שזה יכאב או ישפיל אותה וזה החומר ממנו מורכבות הפנטזיות שלי; ככה אני כשזה קשור למין, ובדסמ הוא בחלקו הארי פרקטיקה מינית...אלימות ומין תמיד הלכו יחד, שתיהן חוויות אישיות ואינטימיות מאד; שתיהן חוויות שבמהותן הן "חייתיות" וכוחניות: האחד חודר לתוך האחרת. אני לא רואה שום סיבה שלא "להנציח" את החוויות האלו ככאלו ולהנות מאותה "חייתיות" וכוחניות עתיקות, שאולי עברו כמה גלגולים אבל נשארו, במהותן, אותו הדבר. אני בכלל לא מתחיל לדבר על ההנאה הפיסית והפסיכולוגית או על המסע הרגשי והאינטלקטואלי שאותו עוברים שני הפרטנרים, גם כל אחד בתוך עצמו וגם בהקשר למערכת היחסים ביניהם, כתוצאה מחיבור בדסמי מוצלח. בסופו של יום - ולא משנה אם זה מולד או נרכש - אם שולט נהנה לענות ולהשפיל את הנשלטת שלו, ואם אותו הדבר בדיוק עושה טוב גם לה – או לפחות מחרמן אותה יותר ממין ונילי - אני לא רואה עם זה שום בעיה" (JabberwockY) "גם הפנמה נשית של רעיון הכאב הינה עתיקה מאוד, ולא תמיד קשורה לדיכוי גברי. פרויד ומסלו טענו שהמזוכיזם הוא חלק בלתי נפרד מנשיות, משום שיש צורך בהכלת כאב על מנת לשאת היריון ולידה. כך, כל הדברים שמעוללים לנשים, ושנשים מעוללות לעצמן, הן בגדר ייצוג ליכולתן לשאת את כאב הפיריון". (ראובן) "מה שחשוב זה להנות בביטחה ולקחת דימויים מיניים בפרופורציות". (הוא) "השאלה היא האם זה באמת משנה,זה מה שאנחנו היום ורובנו אוהבים את איך שאנחנו עכשיו אחרת לא היינו כאן. אני עושה מה שאני כי אני אוהב את זה,זה מטריף אותי משמח אותי ואני מאושר. זה באמת משנה למה אני מאושר ?" (smigi) לעומתם, הנשים הגיבו בצורה רגשית, עם עמדה מאוד ברורה - גם לי הסרט עשה רע (ג'ינג'ר), יותר מכל דבר הסרט הזה מדכא (פרלין). נראה לכם שזה צירוף מקרים? גברים (שולטים) יקרים - אתם באמת לא מצליחים לראות את הבעייתיות בתמונה שהסרט מנסה להציג? ואם כן, אתם רואים באיזו קלות אתם מבטלים אותה? זו הנקודה המהותית פה, לא השאלה אם זה מולד או נרכש (שוב - זו היתה רק כותרת... טעות שלי...) רפאל - אני מסכימה עם כל מילה, בשתי התגובות. תודה. ואחרון חביב - אב"ב - מה שייך עניין השמ"ד לפה? התרוקן לך השכל? אתה לא יכול לייצר תגובה עניינית בלי להכניס את הנושא הזה? (ואם כבר אנחנו מדברים - אני לא שמ"ד, אין לי אבא מתעלל ולא נאנסתי. ובכל זאת אני פה. על זה בדיוק הדיון...) |
|
|
| doubt |
לפני 14 שנים •
25 ביוני 2010
כמה הערות
טוב, אחרי שהכלוב שוב אסר עלי להגיב בפורום במשך כמה ימים, אני סוף סוף יכולה לחזור לדיון...
מעניין מאוד שרוב המגיבים בדיון הזה הם גברים, רובם מהצד ה"שולט". כמעט כולם עסקו בתגובתם בהצדקה של המקום שבו הם נמצאים, אם מטעמים ביולוגיים, חברתיים "דטרמיניסטיים", תיאורטיים או סתם ע"י "ביטול" של כל מה שנאמר בסרט בטענה שמה שחשוב באמת זו ההנאה. תסתכלו בציטוטים פה, זה די בולט...: "כשולט, מגרה אותי (מינית ופסיכולוגית) לראות אישה שנתונה לחלוטין לחסדיי ותעשה כל מה שאומר לה, גם אם זה ייכאב לה או ישפיל אותה. להפך, אני מעדיף שזה יכאב או ישפיל אותה וזה החומר ממנו מורכבות הפנטזיות שלי; ככה אני כשזה קשור למין, ובדסמ הוא בחלקו הארי פרקטיקה מינית...אלימות ומין תמיד הלכו יחד, שתיהן חוויות אישיות ואינטימיות מאד; שתיהן חוויות שבמהותן הן "חייתיות" וכוחניות: האחד חודר לתוך האחרת. אני לא רואה שום סיבה שלא "להנציח" את החוויות האלו ככאלו ולהנות מאותה "חייתיות" וכוחניות עתיקות, שאולי עברו כמה גלגולים אבל נשארו, במהותן, אותו הדבר. אני בכלל לא מתחיל לדבר על ההנאה הפיסית והפסיכולוגית או על המסע הרגשי והאינטלקטואלי שאותו עוברים שני הפרטנרים, גם כל אחד בתוך עצמו וגם בהקשר למערכת היחסים ביניהם, כתוצאה מחיבור בדסמי מוצלח. בסופו של יום - ולא משנה אם זה מולד או נרכש - אם שולט נהנה לענות ולהשפיל את הנשלטת שלו, ואם אותו הדבר בדיוק עושה טוב גם לה – או לפחות מחרמן אותה יותר ממין ונילי - אני לא רואה עם זה שום בעיה" (JabberwockY) "גם הפנמה נשית של רעיון הכאב הינה עתיקה מאוד, ולא תמיד קשורה לדיכוי גברי. פרויד ומסלו טענו שהמזוכיזם הוא חלק בלתי נפרד מנשיות, משום שיש צורך בהכלת כאב על מנת לשאת היריון ולידה. כך, כל הדברים שמעוללים לנשים, ושנשים מעוללות לעצמן, הן בגדר ייצוג ליכולתן לשאת את כאב הפיריון". (ראובן) "מה שחשוב זה להנות בביטחה ולקחת דימויים מיניים בפרופורציות". (הוא) "השאלה היא האם זה באמת משנה,זה מה שאנחנו היום ורובנו אוהבים את איך שאנחנו עכשיו אחרת לא היינו כאן. אני עושה מה שאני כי אני אוהב את זה,זה מטריף אותי משמח אותי ואני מאושר. זה באמת משנה למה אני מאושר ?" (smigi) לעומתם, הנשים הגיבו בצורה רגשית, עם עמדה מאוד ברורה - גם לי הסרט עשה רע (ג'ינג'ר), יותר מכל דבר הסרט הזה מדכא (פרלין). נראה לכם שזה צירוף מקרים? גברים (שולטים) יקרים - אתם באמת לא מצליחים לראות את הבעייתיות בתמונה שהסרט מנסה להציג? ואם כן, אתם רואים באיזו קלות אתם מבטלים אותה? זו הנקודה המהותית פה, לא השאלה אם זה מולד או נרכש (שוב - זו היתה רק כותרת... טעות שלי...) רפאל - אני מסכימה עם כל מילה, בשתי התגובות. תודה. ואחרון חביב - אב"ב - מה שייך עניין השמ"ד לפה? התרוקן לך השכל? אתה לא יכול לייצר תגובה עניינית בלי להכניס את הנושא הזה? (ואם כבר אנחנו מדברים - אני לא שמ"ד, אין לי אבא מתעלל ולא נאנסתי. ובכל זאת אני פה. על זה בדיוק הדיון...) |
|
|
ginger
|
לפני 14 שנים •
25 ביוני 2010
יש אפשרות לקרוא את התגובות שלא מתוך נקודת מבט מיגדרית ?
יש אפשרות לצפות בסרט שלא מתוך נקודת מבט מגדרית ? והאם אפשר להתייחס לעניין הפורנו.. (כן, ניחשת) שלא מתוך נקודת מבט מגדרית? ואחרונה חביבה - האם אפשר לדבר על מגדר שלא מתוך נקודת מבט מגדרית? |
|
|
|
JabberwockY(שולט)
|
לפני 14 שנים •
25 ביוני 2010
Re: כמה הערות doubt כתב/ה: טוב, אחרי שהכלוב שוב אסר עלי להגיב בפורום במשך כמה ימים, אני סוף סוף יכולה לחזור לדיון...
מעניין מאוד שרוב המגיבים בדיון הזה הם גברים, רובם מהצד ה"שולט". כמעט כולם עסקו בתגובתם בהצדקה של המקום שבו הם נמצאים, אם מטעמים ביולוגיים, חברתיים "דטרמיניסטיים", תיאורטיים או סתם ע"י "ביטול" של כל מה שנאמר בסרט בטענה שמה שחשוב באמת זו ההנאה. תסתכלו בציטוטים פה, זה די בולט...: "כשולט, מגרה אותי (מינית ופסיכולוגית) לראות אישה שנתונה לחלוטין לחסדיי ותעשה כל מה שאומר לה, גם אם זה ייכאב לה או ישפיל אותה. להפך, אני מעדיף שזה יכאב או ישפיל אותה וזה החומר ממנו מורכבות הפנטזיות שלי; ככה אני כשזה קשור למין, ובדסמ הוא בחלקו הארי פרקטיקה מינית...אלימות ומין תמיד הלכו יחד, שתיהן חוויות אישיות ואינטימיות מאד; שתיהן חוויות שבמהותן הן "חייתיות" וכוחניות: האחד חודר לתוך האחרת. אני לא רואה שום סיבה שלא "להנציח" את החוויות האלו ככאלו ולהנות מאותה "חייתיות" וכוחניות עתיקות, שאולי עברו כמה גלגולים אבל נשארו, במהותן, אותו הדבר. אני בכלל לא מתחיל לדבר על ההנאה הפיסית והפסיכולוגית או על המסע הרגשי והאינטלקטואלי שאותו עוברים שני הפרטנרים, גם כל אחד בתוך עצמו וגם בהקשר למערכת היחסים ביניהם, כתוצאה מחיבור בדסמי מוצלח. בסופו של יום - ולא משנה אם זה מולד או נרכש - אם שולט נהנה לענות ולהשפיל את הנשלטת שלו, ואם אותו הדבר בדיוק עושה טוב גם לה – או לפחות מחרמן אותה יותר ממין ונילי - אני לא רואה עם זה שום בעיה" (JabberwockY) "גם הפנמה נשית של רעיון הכאב הינה עתיקה מאוד, ולא תמיד קשורה לדיכוי גברי. פרויד ומסלו טענו שהמזוכיזם הוא חלק בלתי נפרד מנשיות, משום שיש צורך בהכלת כאב על מנת לשאת היריון ולידה. כך, כל הדברים שמעוללים לנשים, ושנשים מעוללות לעצמן, הן בגדר ייצוג ליכולתן לשאת את כאב הפיריון". (ראובן) "מה שחשוב זה להנות בביטחה ולקחת דימויים מיניים בפרופורציות". (הוא) "השאלה היא האם זה באמת משנה,זה מה שאנחנו היום ורובנו אוהבים את איך שאנחנו עכשיו אחרת לא היינו כאן. אני עושה מה שאני כי אני אוהב את זה,זה מטריף אותי משמח אותי ואני מאושר. זה באמת משנה למה אני מאושר ?" (smigi) לעומתם, הנשים הגיבו בצורה רגשית, עם עמדה מאוד ברורה - גם לי הסרט עשה רע (ג'ינג'ר), יותר מכל דבר הסרט הזה מדכא (פרלין). נראה לכם שזה צירוף מקרים? גברים (שולטים) יקרים - אתם באמת לא מצליחים לראות את הבעייתיות בתמונה שהסרט מנסה להציג? ואם כן, אתם רואים באיזו קלות אתם מבטלים אותה? זו הנקודה המהותית פה, לא השאלה אם זה מולד או נרכש (שוב - זו היתה רק כותרת... טעות שלי...) רפאל - אני מסכימה עם כל מילה, בשתי התגובות. תודה. ואחרון חביב - אב"ב - מה שייך עניין השמ"ד לפה? התרוקן לך השכל? אתה לא יכול לייצר תגובה עניינית בלי להכניס את הנושא הזה? (ואם כבר אנחנו מדברים - אני לא שמ"ד, אין לי אבא מתעלל ולא נאנסתי. ובכל זאת אני פה. על זה בדיוק הדיון...) את עושה כאן דמוניזציה שאינה במקומה. ראשית, המדגם כאן לא ממש מייצג. להפך: ביקשת תגובות של אנשים ש"חיים את העולם הזה, באקסטרים שלו", וזה מה שקיבלת; ושנית, בחרת לצטט קטעים מסויימים שנוגעים בפן האישי דווקא והתעלמת מכל שאר התגובה המ-א-ד ארוכה שלי למשל, ומהתגובה המעט-פחות-ארוכה של ראובן, שנוגעת בסרט עצמו ובפורנוגרפיה. אני, אישית, לא מבטל את הטענה המוצגת בסרט כלל וכלל אלא מנסה להסביר למה לדעתי היא אינה נכונה, ועוד יותר - למה היא לא קשורה לחדרי המיטות של אנשי המיילדום ש"חיים את העולם הזה". ועליהם היה הדיון, ולא על "למה גברים מתחייסים רע לנשים" בעולם הונילי - דיון שאשאיר למלומדים ממני. אולי הנשים הגיבו בצורה רגשית (אני לא ממש ראיתי עמדה בתגובותיהן, אגב) כי מזוכיזם הוא בהגדרתו אמביוולנטי. חלק מההשפלה באקטים בדסמים היא הידיעה שאת אוהבת להיות מושפלת, ולכן העונג וה'סבל' תלויים זה בזה. החיטוט בפצעים הוא לפעמים אטרקציה בפני עצמה. ולכן אני שואל - מה בעצם מפריע לך בסרט, כנשלטת? מה לטענה המוצגת בסרט ולבדסמ כמו שאת חווה אותו? אנא, הסבירי טוב יותר את עמדתך. |
|
|