סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם אתם פה בעל כורחיכם?

scarlettempress{L}
לפני 18 שנים • 8 ביוני 2006
scarlettempress{L} • 8 ביוני 2006
ציטוט: אבל הוא כן, לא בדברים אקסטרימים, לא לגמרי אבל כן במידה מספקת.
מה צופן העתיד אינני יודעת. עברו רק שלושה חודשים.
עוד המון דברים איינני יודעת ולא התנסתי בהם.


אושה, כשאני ובת הזוג שלי התחלנו את דרכינו בבדס"מ - אני בתור נשלטת והיא בתור שולטת - גם היא קצת היססה, והיו הרבה דברים שהיא לא חשבה שהיא בכלל תרצה לעשות. עברו כמה חודשים והכל השתנה. היא הפכה לשולטת מדהימה. כשהיא אמרה שהיא רוצה שאני אשלוט בה, הרגשתי מיואשת כי לא חשבתי שיש בי את זה. גם זה השתנה לחלוטין במהלך השנה האחרונה.
הדברים האלה לוקחים זמן. יש לך המון מזל שבעלך עושה צעדים בכיוון, תאמיני לי שבעניינים האלה עדיף לא למהר - זה לא קל לשלוט. תני לו זמן. אני מאחלת לשניכם המון הנאה בדרך הגילויים icon_smile.gif
אושה{אוש}
לפני 18 שנים • 8 ביוני 2006

מה יותר קשה? להישלט או לשלוט?

אושה{אוש} • 8 ביוני 2006
ברור לי שאין תשובה ברורה
זה גם מאד אינדיבידואלי
בעלי אמר שמה שקשה לו בשליטה זה הצורך התמידי להחליט, לקבוע
לי מאד קל לתת לאחר את המושכות - כאשר הוא מבצע למעשה מה שאני רוצה....

האם באמת יתכן שבמשך הזמן הוא ירגיש יותר נח? יותר רצון?
אני מתפללת שכן אבל לא יודעת אם זה משהו שיבוא עם הזמן או משהו שחייב להיות שם מלכתחילה
מה את חושבת שהביא לשינוי אצל בת הזוג שלך?
scarlettempress{L}
לפני 18 שנים • 8 ביוני 2006
scarlettempress{L} • 8 ביוני 2006
ציטוט: בעלי אמר שמה שקשה לו בשליטה זה הצורך התמידי להחליט, לקבוע
לי מאד קל לתת לאחר את המושכות - כאשר הוא מבצע למעשה מה שאני רוצה....

כך גם אני מרגישה, ומבינה לחלוטין את הקושי של בעלך.
ציטוט: האם באמת יתכן שבמשך הזמן הוא ירגיש יותר נח? יותר רצון?
אני מתפללת שכן אבל לא יודעת אם זה משהו שיבוא עם הזמן או משהו שחייב להיות שם מלכתחילה
מה את חושבת שהביא לשינוי אצל בת הזוג שלך?

רק הזמן והנסיון יגיד. תעודדי אותו, תרמזי לו מה עושה לך את זה, ותתאזרי בהמון סבלנות.
את יכולה להראות לו סיפורי שליטה שקראת ועשו לך את זה, כדי לתת לו השראה. או אפילו לכתוב או לספר לו פנטזיות שבאות ממך. אני יודעת שיותר קל לי לשלוט אם אני חושבת לפני הסשן מה בדיוק אני רוצה לעשות לה, או אם היא מבקשת מראש דברים מסוימים. עם הזמן הרבה יותר קל לאלתר icon_smile.gif
בת הזוג שלי שולטת מטבעה, היא לא היתה צריכה יותר מדי כדי להתפתח בתור שולטת. לפעמים לוקח זמן להשתחרר מהעכבות ולהתנהג בצורה נוקשה כל כך כלפי מישהו שאנחנו אוהבים. אבל ברגע שאנחנו רואים כמה טוב זה עושה לצד הנשלט, אנחנו משתחררים ונותנים לעצמינו דרור. וזה מה שקרה במקרה שלנו.
Matok​(שולט)
לפני 14 שנים • 7 בספט׳ 2010

Re: בטבעת זו

Matok​(שולט) • 7 בספט׳ 2010
מקפיץ הת השירשור אחרי שספגתי כאן כמות בעיטות שגורמו לחשוב שאולי אני בכלל כדורגל...
אני לא חרמן מנוול ועקר מוסרית.

השירשור הזה מזכיר לי שאולי אני אפילו לא לבד בדילמה ובסוגי הפתרונות שאנשים מביאים לשולחן.
שתהייה שנה טובה וחיובית לכולם.
קבלת האחר היא החלטה שצריכה להתקיים בכל מימד גם האחר הנשוי או הנשואה.

מתוק.



ניטפיקינג כתב/ה:
בטבעת זו, המעטרת את אצבעי הרביעית, קשרנו את חיינו.

כשהתחתנו, היינו זוג ונילי לחלוטין. הוא אהב אותי, ואני אהבתי אותו. לא הייתי מסוגלת לחשוב על לאהוב אחר, היה לי כל מה שרציתי. ככל שהזמן חלף גיליתי דברים על עצמי, דברים שנמנמו בתת מודע שלי. התת מודע הזה אולי שקט, אבל נבזי – הוא תוקף כשלא מצפים לכך, ועושה את הכניסה שלו לתודעה ברעש המתבקש. ומה קורה כשבחורה מגלה על עצמה דברים שנוגעים לה בנקודה הכי פנימית בבטן, זו שאחראית על התאווה, התשוקה, הערגה? הבחורה הסבירה, שזו לצורך העניין אני, בוחרת להתעלם ממנה, שהרי הטבעת, הו הטבעת הנטועה על האצבע מזכירה לה תמיד מה קרה שם מתחת לחופה, והגבר הזה שישן לידה במיטה – היא הרי אוהבת אותו, והוא אוהב אותה, והמחשבות המטופשות האלה, חסרות התוחלת, חסרות הבושה – כולן צריכות להיעלם.

אבל הן לא נעלמות. להיפך. הן רבות ופורצות, מתגלגלות ותופסות נפח, משתנות ומתפתחות, עד שהן מתייצבות מלוא קומתן, שכבר תופסת את מרבית קומתי. כבר אי אפשר להדחיק אותן, כי אי אפשר להפריד בינן ובין מחשבות אחרות – אפשר להפסיק לרצות את כל מה שהן מייצגות, אבל חייבים להפסיק לרצות הכל, תוך כדי. והבעל, זה שאני אוהבת אותו הוא אוהב אותי, פתאום נראה כעומד ביני ובין הדברים להם אני זקוקה, לא כי הוא השתנה. אני השתניתי.

והמחשבות משנות פאזה. פתאום הן לא "בשביל מה אני צריכה את זה", אלא "איך אני יכולה להשיג את זה". ידעתי שאני לא יכולה אפילו לבקש מבעלי לקחת בזה חלק, כי אני לא רוצה פליקים והצלפות ממישהו שהבדס"מ לא זורם לו בדם, לא רציתי לדחוף אותו למקום שאינו טבעי לו, להפוך אותו למשהו שהוא לא. לא רציתי לשחק, רציתי את העניין עצמו. תוך כדי, הקשר עם בעלי נע בין אהבה גדולה לאדם שהוא כולו טוב ואהבה וחיבוקים, לבין כעס על כך שאני נאלצת לוותר על משהו כל כך משמעותי עבורי, משהו שאני מגדירה את עצמי על פיו.

לא רציתי להתגרש. לא רציתי לחיות בחוסר. רציתי, כל כך רציתי. אני חושבת שזו היתה הנקודה בה ידעתי מה אני צריכה לעשות, נקודה שאולי אחרים לא יסכימו איתה או יטענו שהיא חסרת אחריות ו/או אגואיסטית, אבל זו הנקודה שלי.

(לshoshana. אל תוותרי על עצמך)
קיפופיף​(מתחלפת)
לפני 14 שנים • 7 בספט׳ 2010

אבל למה

קיפופיף​(מתחלפת) • 7 בספט׳ 2010
אתם מניחים מראש שזה רע לדחוף בן זוג למה שלא טבעי לו?
בגידה זה יותר טבעי?
הרבה זוגות משחקים משחקי שליטה גם בלי להגדיר את עצמם בדסמים רק כדי לתבל את חיי המין ולהעיר את התשוקה אחרי כמה שנות נישואין.
לא כולם צריכים טייטלים וקהילות כדי להנות מזה.
אל תעשו מזה עיניין גדול יותר ממה שזה.
הרבה פעמים קראתי פה שהבדס"מ זה משהוא שתבוע ברוב בני האדם ,מי באופן יותר דומננטי ומי פחות. אז כשזה מגיע לתקשורת נקייה אתם נסוגים וממליצים על בגידה?!?!
איפה פה הדיבורים על שייכות וזוגיות שיש בכל כך הרבה בלוגים?
תקראו את הפוסט של שולץ על בגידה-אין לזה כפרה.
לפותחת הדיון, הפוטנציאלית היקרה, למה את מניחה מראש שבן זוגך (סליחה, מתעבת את המילה "בעל") לא יהיה פתוח לנושא? האם נסית להעלות את זה בפניו? אולי את צריכה קצת זמן כדי להיות יותר סגורה עם עצמך, אבל ברגע שתדעי בדיוק איפה את עומדת - יהיה לך יותר קל לתקשר איתו.
אל תקפצי בשום אופן לידי דומים מזדמנים-את במצב פגיע כרגע וזה שם אותך כטרף קל לניצול. חכי קצת. תבדקי דברים מול עצמך-עדיף לקחת זמן מאשר לעשות דברים שאי אפשר להחזיר אחורה.
תסתכלי בכנות על הקשר עם בן זוגך- אולי יש בעיות תקשורת בעוד נושאים? האם את מרגישה שאתם תומכים אחד בשני בהכל?
תבדקי עם יש קשיי תקשורת מעבר לנושא הזה? בסינית המילה "משבר" שווה למילה "הזדמנות"- אז אולי דווקא ההתגברות שלך על הקושי לדבר איתו על זה, על הפחד מהתגובה שלו- תקפיץ את רמת האינטימיות והתקשורת בינכם בעוד תחומים, בלי קשר לתוצאות בנושא הספציפי הזה.

תפתחי איתו את הנושא-תזכרי- כל עוד לא עשית כלום מחוץ למסגרת הנישואין-זאת רק שיחה היפוטטית שלא יכולה לגרום שום נזק. תשאלי בעדינות, כאילו בלי קשר אליך- מה דעתו על משחקי שליטה. אולי הוא יפתיע אותך-וגם אם לא- הנושא יהיה פתוח ואח"כ יהיה לך יותר קל לגשת לעניין עצמו.
אולי הוא יפתיע אותך? יתכן שהוא לא בדיוק הדום עליו את חולמת, אבל אף דום לא יהיה בדיוק מה שאת חולמת, מה לעשות, לבני אדם יש נטיה מוזרה לא להתנהג בחייםפ האמיתיים כמו בפנטזיות שלנו עליהם (-:
יש הרבה גברים שישמחו "להשתמש" באשה החוקית שלהם. בתור משחק. הפנטזיה של זונה קיימת אצל כמעט כל גבר נורמלי, יתכן שגם הוא יברך על ההזדמנות ,אז למה לא להעלות את זה?
לאט ובזהירות.
אל תקפצי לשום דבר מחוץ למערכת הנישואין שלך לפני שבדקת ביסודיות את כל האופציות שבתוכה. יותר קל להרוס מאשר לתקן.

שתהיה לך שנה טובה ומאושרת.
אין טעם לסבול להתייסר, תזכרי שמה שאת עוברת עכשיו זה רק שלב. עוד מדרגה בדרך לאושר. אומנם שלב לא פשוט - אבל זאת רק עוד חוויה בכלול החוויות של החיים.
Matok​(שולט)
לפני 14 שנים • 7 בספט׳ 2010

Re: אבל למה

Matok​(שולט) • 7 בספט׳ 2010
אוויר לנשימה כתב/ה:
התגובה הזאת נשלחה לי פעמיים? icon_eek.gif


אולי על מנת שתעברי על ההגהההההה....
"קראתי פה שהבדס"מ זה משהוא שתבוע ברוב בני האדם" - טבוע זה עם "ט" יקרה.

לעניין ההצעה שלך, היא מעולה תיאורטית אבל בלתי מעשית בעליל כשמדובר במציאות קיימת, מושרשת שיש בה כבר דינמיקות (גם דינמקות שהן נהדרות הן עדיין מגובשות וקשות לשינוי).

בקיצור, זה לא כל כך פשוט וזו גם לא הנקודה. הנקודה היא שהטייטל של נשוי הופך לאות קין וזה מעט צורם במקום שבו כל טייטל אחר מתקבל (טוב נו אולי גם פדופילים סובלים אבל אני עדיין חושב שיש איזשהוא הבדל.)

שיהייה רק טוב,
מתוק.
קייסי
לפני 14 שנים • 7 בספט׳ 2010

Re: בטבעת זו

קייסי • 7 בספט׳ 2010
Matok כתב/ה:
מקפיץ הת השירשור אחרי שספגתי כאן כמות בעיטות שגורמו לחשוב שאולי אני בכלל כדורגל...
אני לא חרמן מנוול ועקר מוסרית.

השירשור הזה מזכיר לי שאולי אני אפילו לא לבד בדילמה ובסוגי הפתרונות שאנשים מביאים לשולחן.
שתהייה שנה טובה וחיובית לכולם.
קבלת האחר היא החלטה שצריכה להתקיים בכל מימד גם האחר הנשוי או הנשואה.

מתוק.



ניטפיקינג כתב/ה:
בטבעת זו, המעטרת את אצבעי הרביעית, קשרנו את חיינו.

כשהתחתנו, היינו זוג ונילי לחלוטין. הוא אהב אותי, ואני אהבתי אותו. לא הייתי מ
סוגלת לחשוב על לאהוב אחר, היה לי כל מה שרציתי. ככל שהזמן חלף גיליתי דברים על עצמי, דברים שנמנמו בתת מודע שלי. התת מודע הזה אולי שקט, אבל נבזי – הוא תוקף כשלא מצפים לכך, ועושה את הכניסה שלו לתודעה ברעש המתבקש. ומה קורה כשבחורה מגלה על עצמה דברים שנוגעים לה בנקודה הכי פנימית בבטן, זו שאחראית על התאווה, התשוקה, הערגה? הבחורה הסבירה, שזו לצורך העניין אני, בוחרת להתעלם ממנה, שהרי הטבעת, הו הטבעת הנטועה על האצבע מזכירה לה תמיד מה קרה שם מתחת לחופה, והגבר הזה שישן לידה במיטה – היא הרי אוהבת אותו, והוא אוהב אותה, והמחשבות המטופשות האלה, חסרות התוחלת, חסרות הבושה – כולן צריכות להיעלם.

אבל הן לא נעלמות. להיפך. הן רבות ופורצות, מתגלגלות ותופסות נפח, משתנות ומתפתחות, עד שהן מתייצבות מלוא קומתן, שכבר תופסת את מרבית קומתי. כבר אי אפשר להדחיק אותן, כי אי אפשר להפריד בינן ובין מחשבות אחרות – אפשר להפסיק לרצות את כל מה שהן מייצגות, אבל חייבים להפסיק לרצות הכל, תוך כדי. והבעל, זה שאני אוהבת אותו הוא אוהב אותי, פתאום נראה כעומד ביני ובין הדברים להם אני זקוקה, לא כי הוא השתנה. אני השתניתי.

והמחשבות משנות פאזה. פתאום הן לא "בשביל מה אני צריכה את זה", אלא "איך אני יכולה להשיג את זה". ידעתי שאני לא יכולה אפילו לבקש מבעלי לקחת בזה חלק, כי אני לא רוצה פליקים והצלפות ממישהו שהבדס"מ לא זורם לו בדם, לא רציתי לדחוף אותו למקום שאינו טבעי לו, להפוך אותו למשהו שהוא לא. לא רציתי לשחק, רציתי את העניין עצמו. תוך כדי, הקשר עם בעלי נע בין אהבה גדולה לאדם שהוא כולו טוב ואהבה וחיבוקים, לבין כעס על כך שאני נאלצת לוותר על משהו כל כך משמעותי עבורי, משהו שאני מגדירה את עצמי על פיו.

לא רציתי להתגרש. לא רציתי לחיות בחוסר. רציתי, כל כך רציתי. אני חושבת שזו היתה הנקודה בה ידעתי מה אני צריכה לעשות, נקודה שאולי אחרים לא יסכימו איתה או יטענו שהיא חסרת אחריות ו/או אגואיסטית, אבל זו הנקודה שלי.

(לshoshana. אל תוותרי על עצמך)



יש לא מעט אנשים שלא מתאים להם להסתשן או להקשר לנשואים, מסיבות מוצדקות לגמרי.
אבל שיפוטיות שרואה באופן אוטומטי בכל אדם נשוי שמתחכך בעולם השליטה אדם פגום מוסרית, בעייתית מבחינה מוסרית בעצמה, לדעתי. החיים מורכבים מאוד, ובתוכם שלל אסטרטגיות התמודדות אפשריות. חלקן פגומות וחלקן לא. שיפוט גורף עלול לגרום עוול.
Mephisto​(שולט)
לפני 14 שנים • 7 בספט׳ 2010

Re: בטבעת זו

Mephisto​(שולט) • 7 בספט׳ 2010
קייסי כתב/ה:

אבל שיפוטיות שרואה באופן אוטומטי בכל אדם נשוי שמתחכך בעולם השליטה אדם פגום מוסרית, בעייתית מבחינה מוסרית בעצמה, לדעתי ... שיפוט גורף עלול לגרום עוול.


בעייתי גם מבחינה מוסרית לשפוט אנשים ששופטים מבחינה מוסרית אנשים נשואים שמתחככים בעולם השליטה.
בעייתי מבחינה מוסרית גם לשפוט אנשים ששופטים מבחינה מוסרית אנשים ששופטים מבחינה מוסרית אנשים נשואים שמתחככים בעולם השליטה.
אפשר להמשיך את הרקורסיה הזו עד אין סוף אבל זה חסר טעם.
כולנו שיפוטיים ולכולנו יש פאקים מוסריים.
לא ברור למה אנשים באים לפה בשביל לחפש אישורים מוסריים או בשביל להצטדק.
אתה נשוי והחלטת להשתעשע מחוץ למסגרת הנישואין? סבבה.
אם אף אחד לא ידע על זה אף אחד גם לא ישפוט אותך אז אם החלטת לחלוק את סיפורך קורע הלב אל תתפלא שיהיו כאלה שישפטו אותך.
אנשים תמיד ישפטו אנשים.
ככה זה.
תתמודד.
קיפופיף​(מתחלפת)
לפני 14 שנים • 7 בספט׳ 2010

Re: אבל למה

קיפופיף​(מתחלפת) • 7 בספט׳ 2010
Matok כתב/ה:
אוויר לנשימה כתב/ה:
התגובה הזאת נשלחה לי פעמיים? icon_eek.gif


אולי על מנת שתעברי על ההגהההההה....
"קראתי פה שהבדס"מ זה משהוא שתבוע ברוב בני האדם" - טבוע זה עם "ט" יקרה.

לעניין ההצעה שלך, היא מעולה תיאורטית אבל בלתי מעשית בעליל כשמדובר במציאות קיימת, מושרשת שיש בה כבר דינמיקות (גם דינמקות שהן נהדרות הן עדיין מגובשות וקשות לשינוי).

בקיצור, זה לא כל כך פשוט וזו גם לא הנקודה. הנקודה היא שהטייטל של נשוי הופך לאות קין וזה מעט צורם במקום שבו כל טייטל אחר מתקבל (טוב נו אולי גם פדופילים סובלים אבל אני עדיין חושב שיש איזשהוא הבדל.)

שיהייה רק טוב,
מתוק.



נשוי המחפש מערכת יחסים מינית מחוץ לנשואין הוא בוגד. נקודה. הבדסמ הוא תירוץ לכל דבר ממשפחת ה"אשתי לא מבינה אותי" .נכון שזה תירוץ שטיפה יותר קשה להתווכח איתו אבל בגידה היא בגידה היא בגידה. נקודה.

שינוי דינמיקה שלא תורמת לנו היא בידינו בלבד. כיצוריים תבוניים יש לנו את האחריות על הגורל שלנו ועל התקשורת עם בני הזוג. מי שמוותר על תיקשורת נקיה,קשה ככל שתהיה ,עם בן זוג ספציפי-יוותר עליה גם עם בני הזוג הבאים. והכי גרוע-הוא מוותר לעצמו.
בדסמ לא נותן עליונות מוסרית על שום סיטואציה אחרת בחיים.