מושמצים בע"מ

קריאה לעזרה דחופה

L איה • 26 בנוב׳ 2010

נילי יקרה,
אני שמחה שניכר על כתיבתי כי יש בי שמץ של אינטילגנציה,
אך מה התועלת באינטיליגנציה כאשר היכולת לבחור בני זוג כל כך אומללה.
אני די חסרת אונים בעינין, אני תקועה עם בן זוגי- מחמצי הסקסיסט,שוביניסט,פשיסט,סדיסט, מרובה השפחות, מחזרות, ואויבות מושבעות,
רק כי אף אחד אחר לא רוצה אותי. ביני לבין עצמי אני תוהה אם זה מפני שאני יותר טיפשה או יותר מכוערת. בכל מקרה , אם ימצא מי שיסכים להראות איתי בציבור אני יעוף עליו ברגע.
באמת נמאס לי שמחמצי זורק עליי פלפלים ממולאים וקלמנטינות בפעם בשבועיים שהוא מפנה לי בין שפחותיו, בגלל זה הלכנו למאסטר אור, אולי שם במחוז הדחויים אהיה רצויה,
מחמצי הציע לו לקנות אותי עבור 20 ש"ח ומאסטר אור סרב גם כאשר הוא הציע לו לפרוס זאת לארבעה תשלומים ללא ריבית. כעת, כאשר מאסטר אור גם הוא מתעב אותי לא נותר לי אלא להתקע עם מחמצי עד אשר יגאל אותי מיסוריי שולט אחר, או לחילופין שחרורו המוקדם של גואל רצון.
אשמח ליעוץ ועזרה בעינין. אולי אפילו המלצות ספציפיות.
אני יודעת שלא מקובל לפרסם מודעות היכרות בפורומים אבל שמישהו כבר יעשה לי טובה לעזאזל..
הצעות לשיפור כישורי צייד להחלפה מיידית של מחמצי
יתקבלו בברכה...
בתודה
ליבנת

Cauchy{Venus Blue} • 26 בנוב׳ 2010

כל סיפור מטרתו למכור משהו. במקרה זה המוצר היה פרובוקציה, והוא נחטף בכמויות.
לרוב על מנת להתעשר יש לחשוב על מוצר חדשני או על דרך שיווק גאונית, אבל יש מוצרים שנמכרים בשפע מאז בריאת העולם - זנות ופרובוקציה בכלוב.

Brave Dwarf • 26 בנוב׳ 2010

למה? למה אתה קורא לסיפור שליבנת חלקה עמנו "פרובוקציה"? אני נתקל בתגובותיה פה ושם, לא הייתי אומר שהיא אדם פרובוקטיבי. הסיפור מתחיל מהתמודדות פרטית שלה עם עובדת היותו של אור מורשע ומנודה. הוא מתפרש על פני תיאור של הביקור שלה במחוזותיו. אין בו ולו רמז לרצונה של ליבנת לסתור את עובדת היותו עבריין מורשע או להעיד עליו אחרת. אולי אלו שקוראים לסיפורה פרובוקציה חוששים שמא מישהו (ואולי הם עצמם) ישנה את דעתו על אור בעקבות סיפור הממתקים שלה עליו. ואם כן, אז לדעתי כדאי להם לעשות את החשבון הזה בינם לבין עצמם ולא בינם לבין ליבנת וסיפורה.


בכל מקרה, ליבנת, לדעתי תמשיכי. אני הייתי שמח לולי נקטע כל שורותיים והיה נכתב בשלמותו כדי לאפשר לי להתעמק בו כיחידה אחת של התרחשויות ואז לשאול, אם אסתקרן, את מה שארצה לשאול.

Cauchy{Venus Blue} • 26 בנוב׳ 2010

1. תגובותיה של לבנת *תמיד* ציניות ופרובוקטיביות, אני מופתע שאתה טוען אחרת.
2. התיאור של אורח חייו של עבריין הוא פרובוקטיבי מיסודו - ראה כל את כל סדרות/סרטי המאפיה.
3. הצגת הדברים (בין שהיו ובין שלא נבראו) הופכת אותו ללגיטימי כי הם מבקרים בביתו.
4. המשפט האחרון בפסקה הראשונה שלך מתאר במדוייק את הפרובוקציה. לא כל סיפור שולח אותי לעשות חשבון נפש, אני גם לא מתרעם.
5. הקטיעה כמובן הינה כלי להמשך הפרובוקציה, להשארת את הזכות לתת פאנץ' שיוכיח את המגיבים בהתאם לתגובותיהם, להמשך שלהוב ההמון ולא לאפשר לתת ביקורת מוסרית נוקבת באם זו נדרשת.

אני לא מבקר את הכתיבה לטובה או לרעה, אני לא מדבר על ההשלכות המוסריות שנובעות ממנה אם בכלל (לא יכול לעשות זאת על חצי טקסט). אני מבקר את השימוש בפרובוקציה זולה ככלי ספרותי, ואת המגיבים 'חריפי הלשון' שקופצים פה על כל פרובוקציה ולא טורחים להתעמק בדברים ששווים התעמקות.
פרובוקציה זולה הינה פרובוקציה שלא נדרשת לשם העברת הנקודה. לדוגמא, אם היה באמת טעם בכל העניין, היה ראוי להזכיר את שמו *בסוף* ולא במשפט הראשון. אבל אז אולי לא כולם היו קוראים.

Brave Dwarf • 26 בנוב׳ 2010

[quote="Cauchy"]

1. יכול להיות שפרובוקציה זאת בעצם תחושה אישית? אני לא הרגשתי provoked (אבדתי מילה, מתנצל). לגבי ציניות - כן, תגובותיה גם לטעמי תמיד ציוניות. לא טענתי אחרת. אגבה אותך ואעיר שלי אישית זה מפריע מאוד.

2. אתה רואה את סרטי המאפיה כפרובוקציה? אצלי הם מעוררים סקרנות. גם הקריאה בבנות על הבנים. מה עוד שאיני חושב שתיארה את אורח חייו אלא רגע מחיה ובאמת מקווה בשבילו שחיו אינם מסתכמים בערב אחד במהלכו ליבנת קפצה אליו לביקור.

3. לגיטימי? כאילו לפני שכתבה לא ידעת שאינו חי בצינוק מבודד.

4. אותי הוא לא שלח לעשות חשבון נפש. כמו שאמרתי: היכול להיות שפרובוקציה זאת בעצם תחושה אישית? ואם כן, האם נתחיל לצעוק "פרובוקציה" על כל מה שמעורר אצל מישהו מחשבה או חשבון נפש? לא כדאי להתחיל כי לא נצא מזה.

5. לא יודע. אולי. ואולי לא. לא פשוט להתיישב, לאסוף מחשבות ולהתחיל להקליד לתוך הכלוב סיפור ארוך ומרוכז כאשר שתי קטנטנות צועקות "אמא אמא" כל שניה ומבקשות תשומת לב. ככה זה ילדים (לא זוכר איפה קראתי איך מישהי סיפרה שמיד אחרי שהביאה את התינוק שלה הביתה התחילה לחפש את מתג הכיבוי על הגב שלו כדי לקבל ולו רגע אחד של "לחשוב ברצף").

ואלי אני סתם מעדיף לראות את הדברים מצדם החיובי אלא אם יוכיחו אחרת. כי במקרה הכי גרוע יקרה מה? אז אצא חומוס. לא ביג דיל וגם לא בפעם ראשונה. לעומת זאת אם אתן לסיפורה של ליבנת קונוטציה שלילית מכוונת ואטעה, אני אפגע בה ואולי אף אוציא לה את החשק לכתוב בשנית. (-:

Cauchy{Venus Blue} • 26 בנוב׳ 2010

[quote="Brave Dwarf"]

לגבי הלגיטימי, התכוונתי בכך שזה לגיטימי 'בעיניה' ולכן גרם לאנשים להתרעם עליה. זה כמו לקנות סחורה גנובה, זו אשמה ממעגל שני.

בגדול אני מסכים שעדיף לתת להנות מהספק, לכן גם לא הגבתי עד עכשיו. הרי התגובה שלי הייתה בעיקר למגיבה (אמנם הכילה ביקורת ברורה על מה שטענתי כפרובוקציה).

אני גם מסכים פרובוקציה היא בעיני המתבונן, יש אנשים שלשמע המילה 'נאצים' הם צועקים פרובוקציה, אבל לעיתים אנשים משתמשים בביטוי רק על מנת להמחיש נקודה, וקל לדלג מעל הפרובוקציה הזו.
פה לא הרגשתי שיש הרבה פרט לפרובוקציה. למשל סתם לצעוק 'נאצים אוכלים גזר', לכאורה לא פרובוקטיבי, אבל אחרת מה זה אומר בכלל? (:

אחרון, אם באמת היה טעם בכל העניין מעבר לפרובוקציה, אני בטוח שהיא תוכל לפרסם את שאר הסיפור ולא להתחבא מאחורי האמירה 'שלא יצנזרו אותי'. אם לא צריך לצנזר, לא יצנזרו.

...

slu • 26 בנוב׳ 2010

משעמם לי..

Brave Dwarf • 26 בנוב׳ 2010

Cauchy,

אני בעד תגובות כשלך. מה עוד שסופסוף הבנתי על מה כל המהומה כי אלו שהיו בתחילת השרשור לא היה בהן אלא נבזיות ורוע. ריככת לי את הגוש בגרון שעלה בכל פעם שהשרשור קפץ.

תודה.

(זהו, זזתי להתכונן למשמרת לילה מזומברת לליל שישי. שבוז ועגמומי. מישהו יודע איפה מתג כיבוי של חיזבאללה?)

Re: ...

Cauchy{Venus Blue} • 26 בנוב׳ 2010

ברור שזו הרמה להנחתה, השאלה היא רק אם לי או לגמד.


ולגמד:
תודה רבה.
תתנחם בזה שאם היו מכבים את חיזבאללה אז היית מוקפץ למשמרת בגבול עזה... מה עדיף? (:

נו??

slu • 26 בנוב׳ 2010

למה מדברת הרבה? תנחית. שמשהו יתחיל להתעורר פה..
חשבתי על סמיילי מפהק.. טוב נו יאללה. לא משנה...