ראובן
|
לפני 13 שנים •
19 בדצמ׳ 2010
רואות חשבון
נשים ריאליות תמיד הקסימו אותי,
האופן בו הן מתפנקסות - קודם כל עם עצמן - יד וגלעד לדמותה של אמא שעשתה מלאכתה היטב. תמיד ''מתוקתקות'', תמיד מאופקות... טוב, מספיק מההתרפקות הפסאודו-אנליטית. לעסק: אני שמח שיש פה אורים ותומים של מקצועות החשבות. הזהרתי מראש כי דברי טעונים בדיקה, ורמזתי בכך כי עיקר הצעתי הוא רוח הדברים. במקרה דנן העיקר הוא, להגיע למודל ניצול כספי שאינו בר-סחיטה מבחינה חוקית, קרי, עומד בדרישות המינימום של החוק. במובן רחב יותר, רוח הדברים היא שסוטים מושפלים ומלוכלכים לא יסתובבו לנו ברחובות (זאת, אם תקנת הציבור היא נר לרגלינו), ובהיות הסוטים הללו מזיקים בעיקר לעצמם, עדיף כי יירתמו למטרות נאותות - ותחת הפיקוח המתאים. אני מניח שמדובר ב-מלכ''ר. אמנם האכיפה החשבונאית הדוקה יותר מאשר על חברה בע''מ, אולם ניתן לסנגר על חשיבות המיזם, במיוחד אם תוכח שקידה נאותה. הדבר אינו רחוק מן המציאות. די לך בבחינה קצרה של פעילותן של עמותות לאימוץ ילדים מחו''ל, כדי להבין שהמחוקק בוחר להפנות את העין המיטיבה והנעצמת בקלות, כאשר מדובר בנושאים הומאניים ו''רגישים''. R נ.ב ברור לך שאת תזדקקי לפחות לעשרה ''לקוחות'' כדי שמלכ''ר כזה ייקח את עצמו ברצינות. אופציות נוספות - קבלת אפוטרופסות או פשוט ניהול תיק השעות מקיף : ) |
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
19 בדצמ׳ 2010
טרנסקסית, אני מצטערת אם פגעתי בך, כתבתי את זה אחרי יום שלם שבא אחרי 5 שעות שינה בלחץ. התכוונתי כמובן לכתוב את כינוייך שנובע מהיותך טרנסית, לא התכוונתי למה שיצא, כמובן ומבקשת את סליחתך. לא הייתה פה שום כוונה למעט טעות רגעית.
|
|
|
daniel222
|
לפני 13 שנים •
19 בדצמ׳ 2010
כחולית כתב/ה: טרנסית, כבר עניתי באחת מתגובותיי הקודמות- צעיף ציינה שהעבד יוכל להפסיק את הקשר רק בהסכמתה ורק אם הסיבות שלו להפסקה יראו לה טוב.
אז יש פה סתירה ולעג לרש (תרתי משמע?  )- כי זה בעצם אומר שאין לו יכולת בחירה אמיתית להמשיך ולהישאר בקשר הזה. אם היא לא תרצה להפסיק אותו, הוא פשוט לא יופסק, לשיטתה...את פשוט נתפשת לקטנות. בסוף הקשר היא מצהירה שתחזיר לו את כל כספו ושלא יהיה ניצול. הוא רק יאלץ לעבור שיחה שבה יסביר למה הוא רוצה לעזוב בידיעה שזו גם תהיה ההחלטה שלה, זה בסך הכל עוד חלק מהפנטזיה. כיוון שהיא מצהירה שלא יהיה ניצול אז, אם היא אמינה, ובסוף שיחה זו הוא עדיין ירצה לסיים את הקשר, הוא ישוחרר. הויכוח על אמינותה הוא ויכוח אחר לגמרי. זה שהיא לא כתבה באופן ספציפי איך היא תחליט בסוף הדיון, לא אומר שאי אפשר להבין זאת לבד. כמובן שמי שחושב אנטי יחפש את הכיוון השלילי. |
|
|
צעיף אדום מדם
|
לפני 13 שנים •
19 בדצמ׳ 2010
היי כולם (: אני רוצה לענות.
בואו נעבוד עם תסריט, לא הכרחי אבל די ריאלי, לשם המשך הויכוח, וכדי לחדד את הטענות והתשובות: עוד מעט זמן (כמה חודשים, נניח) אני הולכת לחיות בכיף ולנהל מערכת יחסים רומנטית, מעט סוערת, עם שני גברים מקסימים, חכמים, נשלטים, משכילים אך יצירתיים בטירוף, לא עשירים כלל, שיבטחו בי ובין היתר יתנו לי את רובו המוחלט של רכושם. (התסריט לא הכרחי אך ריאלי, כיון שהוא מאוד מפתה אותי אישית, אבל ברור שהכל יכול להשתנות כבר מחר. שקוף) נתחיל עם המלט, שהודעתו היפה היא למעשה סמן ימני. כיון שזוהי אינה פנטזייה, אאלץ לחיות כבר מעכשיו עם העובדה שאנחנו מטומטמים שלושתינו. אוי  .
אמשיך בתשובה לבודיגארד ולשיקי. בודיגארד שלום (:. כתבת נהדר על כך שלמרות שלא כך אתה תופס את הבדס"ם, ואפילו רואה בעירוב של בדס"ם וכסף כפירה בעיקר ובטוהר שלו, הרי שכל אחד רשאי להגדיר לעצמו מה שטוב לו, כל עוד זה שפוי. אז קודם כל תודה, ושנית, אני באמת חושבת ברצינות אחרי השרשור, ולא בהתרסה, אולי זה באמת לא בדס"ם? אולי אתה תגדיר את מה שאתה עושה במילה "בדס"ם", ואני פשוט אגדיר את המצב הנ"ל במילה "לנהל-מערכת-יחסים-רומנטית-עם-שני-גברים-כך-שהרכוש-שלי"? אמנם יצאת מניאק ולא ג'נטלמן, ולקחת לי את המילה הקצרה יותר.. אבל אתה מבין למה הכוונה, נכון? לא בטוח שבאמת יש וחייבת להיות נקודת השקה בין השניים. זאת שאלה מעניינת. מה אתם חושבים? גם זו התשובה לשיקי, טוב, בשביל לסבר את האוזן, לא אקרא לזה "עבד". ואני לא אהיה "מלכה". כשאומר להם לעשות משהו הם לא יגידו "כן מלכתי" אלא "כן צעיף" (תחליפו את הניק בשם הפרטי). גברים, מקסימים, חמודים, משכילים, עובדים למחייתם, שכירים, שמעבירים את המשכורת כל חודש, אחרי שנכנס אליהם, לחשבון שלי. בעיית המס היא קשה מעט יותר. אני אסתדר, אני חושבת שאפילו באופן חוקי (מתנות למשל, זה נורא כיף. אשה מאוד אוהבת לקבל מתנות, בעיקר אם הן ניתנות בתום לב, וכשהנותן הוא שכיר שממילא חייב במס ומשלם אותו. תשעים ושבע זה השישים ותשע החדש..). חשוב לי להדגיש, כפי שעשיתי כבר פעמיים. אין סיכוי ולו קלוש ביותר, שהמקרה יגיע לבית משפט, ושלא אחזיר להם את הכסף עד השקל האחרון, אילו ירצו לעזוב אותי. כך שאין סכנה לציבור, וגם אין שום סכנת ניצול, כפי שעלה מהודעתו של שיקי. שתי אתנחתות קומיות: לראובן, שאני מתה, פשוט מתה על ההודעות שלו. רעיון חמוד, אבל אני לא חושבת שיש ממש צורך בהקמת מוסד שלא למטרות רווח. בכל מקרה אין לי ספק שלצורך הקשר הרומנטי המשולש שתיארתי לעיל, תכונות של איפוק, התחשבות וענווה יתגלו כתכונות גבריות נפלאות, רצויות, ובעיקר מועילות לקשר. ייתכן שתכונות אלו לא יתגלו מייד, אך לדעתי הגילוי המאוחר של תכונות אלו בגברים בד"כ אינו בא מסיבה ביולוגית, אלא הוא יד וגלעד לדמותה של אמא שלא עשתה מלאכתה היטב (:. יהיה כאן צורך באימון, מודעות גבוהה, ותשומת לב מצד הגברים. אני אוהבת תשומת לב. לשיקי. לרגע קל אסטה ואגלוש לפנטזיה מוחלטת, של תביעה משפטית כפי שהצגת. כיון שהם אינם "עבדים", אין שום סכנה לתקנת הציבור אם גבר בגיר שחותם על משהו (למשל העברת כספים) ממש יעמוד במילתו ואפילו, וואו, ייקח עליה אחריות. אם הייתי מייצגת את הגברים, הייתי מסתמכת דווקא על סעיף 18 בחוק החוזים הכללי, ולא על סעיף 30, וטוענת לחולשה נפשית ולתנאיי חוזה גרועים בצורה לא סבירה. בכל מקרה, המצב של הגברים כלכך גרוע (כיון שאין לי צורך בכספם, ולהם יש) כך שאם הייתי אני, והייתי ממש "רעה" ומקסימה, מה שהייתי עושה זה מציעה להם באופן פומבי, כשבוע לפני המשפט, הסכם שבו אני מסכימה שחצי מהכסף שעכשיו הוא שלי יוחזר להם, והחצי השני הולך למחלקות ילדים בבתי חולים בארץ.. כך אני יוצאת הוגנת ונדיבה, והם יוצאים בהרגשה.. נו, אתה יודע. ורק אלוהים לבדו יודע שבעצם זה הכסף שלהם! איזה כיף (:. די עם הפנטזיה ואם האתנחתות. חזרה למציאות. לא יהיה משפט, לא יהיה ניצול. פעם רביעית (:. לכחולית. אני מבינה לגמרי לרוחך. לדעתי גם הגיבו לך לא נכון בשרשור הזה, אנשים ש"בצד" שלי (מה זה "צד"? כולנו באותו הצד, של להנות, לחוות רגשות עזים, ולא לפגוע האחד בשני), כשהתייחסו לצדקת ה"פנטזיה" באתר, בעוד את אמרת להם שוב ושוב "זאת לא פנטזייה! תתעוררו ותתחילו להפעיל שיפוטיות!". חבל שאין לאחת מאיתנו זהב.. היית מתה לדבר איתך. תחילה "להגן" על עצמי בפנייך, בכל הנושאים שהעלית, לטעון בלהט לחפותי, עם פרטים שלא אוכל לחשוף כאן. ואח"כ סתם לדבר, לשאול את דעתך ועצתך (:. ואחרונים חביבים, טרנסקסית המממממהההמממת, והנשלטים. הכסף הוא בעצם אמצעי, ולא חשוב לעיניינו. המטרה היא בעצם לשים על הנשלט סוג של אבן ריחיים אמיתית. אולי חצי-חוקית. זאת לא תהייה שלשלת ברזל, כי אי אפשר. אבל אם כספו יהיה בידי, ובעיקר אם הוא יבחר לתת לי אותו, זאת תהיה מחוייבות, עם סממן של עבדות. חלשה יותר מברנדינג, והפיכה. חלשה יותר מנישואין. אבל כזאת שתשפיע לחלוטין על אופי הקשר, ועל הנכונות של הגברים להשתנות למעני. כך אני מאמינה. תודה לכספומט, וגם לדניאל, פוג ופרש. מקווה שלא שכחתי אף אחד. ההודעות התומכות שלכם והטיעונים שהעליתם היו כלכך חשובות לי. הלוואי שהייתי יכולה בכלל להעביר לכם כמה. רבים מהנשלטים, וגם בכוח-המוח, עמדו על כך שלנשלט יש נטייה להרס עצמי שצריך להזהר ממנה. שגם אם יש לו דחף להשלט, ואפילו אם הוא מתחנן שאקח את כספו, הוא לא באמת מתכוון לזה בטוח הארוך, והמצב הוא מסוכן. חשבתי על כך רבות, ונועצתי עם כמה מכם. אולי זוהי הנקודה שהכי הטרידה אותי. ובכן, נשלטים יקרים, צר לי לאכזב אתכם. אתם אנשים מבוגרים, ואחראים למעשיכם. אם אתם חשים שאינכם כאלו, אנא התאשפזו. אחרת: כן, לא תוכלו להעלם לי ודי, בלי לתת לי את הדין. וכן, יהיו לכם מכשולים קטנים בדרך לחופש, לאחר שתתנו לי את כספכם. לא תוכלו לסמס לי "מותק, נגמר. תעבירי חזרה, ובשקט, כי אני רואה מכבי כרגע.". גם לא הפועל. אתם תצרכו לבוא אליי הבייתה. אני אפתח לכם את הדלת. אתם ממש תכנסו. וואו, כמה קשה, אה? ונשב. ונדבר, ותסבירו לי למה, ומה קרה בדרך. כן, אני יודעת, זה לא שפוי לחלוטין, אה? וכן, אתם תהיו עירומים בשיחה הזאת, ואני לבושה. זוהי משמעותה של אחריות (:. |
|
|
| קייסי |
לפני 13 שנים •
19 בדצמ׳ 2010
צעיף אדום מדם כתב/ה: היי כולם (: אני רוצה לענות.
בואו נעבוד עם תסריט, לא הכרחי אבל די ריאלי, לשם המשך הויכוח, וכדי לחדד את הטענות והתשובות: עוד מעט זמן (כמה חודשים, נניח) אני הולכת לחיות בכיף ולנהל מערכת יחסים רומנטית, מעט סוערת, עם שני גברים מקסימים, חכמים, נשלטים, משכילים אך יצירתיים בטירוף, לא עשירים כלל, שיבטחו בי ובין היתר יתנו לי את רובו המוחלט של רכושם. (התסריט לא הכרחי אך ריאלי, כיון שהוא מאוד מפתה אותי אישית, אבל ברור שהכל יכול להשתנות כבר מחר. שקוף) נתחיל עם המלט, שהודעתו היפה היא למעשה סמן ימני. כיון שזוהי אינה פנטזייה, אאלץ לחיות כבר מעכשיו עם העובדה שאנחנו מטומטמים שלושתינו. אוי .
אמשיך בתשובה לבודיגארד ולשיקי. בודיגארד שלום (:. כתבת נהדר על כך שלמרות שלא כך אתה תופס את הבדס"ם, ואפילו רואה בעירוב של בדס"ם וכסף כפירה בעיקר ובטוהר שלו, הרי שכל אחד רשאי להגדיר לעצמו מה שטוב לו, כל עוד זה שפוי. אז קודם כל תודה, ושנית, אני באמת חושבת ברצינות אחרי השרשור, ולא בהתרסה, אולי זה באמת לא בדס"ם? אולי אתה תגדיר את מה שאתה עושה במילה "בדס"ם", ואני פשוט אגדיר את המצב הנ"ל במילה "לנהל-מערכת-יחסים-רומנטית-עם-שני-גברים-כך-שהרכוש-שלי"? אמנם יצאת מניאק ולא ג'נטלמן, ולקחת לי את המילה הקצרה יותר.. אבל אתה מבין למה הכוונה, נכון? לא בטוח שבאמת יש וחייבת להיות נקודת השקה בין השניים. זאת שאלה מעניינת. מה אתם חושבים? גם זו התשובה לשיקי, טוב, בשביל לסבר את האוזן, לא אקרא לזה "עבד". ואני לא אהיה "מלכה". כשאומר להם לעשות משהו הם לא יגידו "כן מלכתי" אלא "כן צעיף" (תחליפו את הניק בשם הפרטי). גברים, מקסימים, חמודים, משכילים, עובדים למחייתם, שכירים, שמעבירים את המשכורת כל חודש, אחרי שנכנס אליהם, לחשבון שלי. בעיית המס היא קשה מעט יותר. אני אסתדר, אני חושבת שאפילו באופן חוקי (מתנות למשל, זה נורא כיף. אשה מאוד אוהבת לקבל מתנות, בעיקר אם הן ניתנות בתום לב, וכשהנותן הוא שכיר שממילא חייב במס ומשלם אותו. תשעים ושבע זה השישים ותשע החדש..). חשוב לי להדגיש, כפי שעשיתי כבר פעמיים. אין סיכוי ולו קלוש ביותר, שהמקרה יגיע לבית משפט, ושלא אחזיר להם את הכסף עד השקל האחרון, אילו ירצו לעזוב אותי. כך שאין סכנה לציבור, וגם אין שום סכנת ניצול, כפי שעלה מהודעתו של שיקי. שתי אתנחתות קומיות: לראובן, שאני מתה, פשוט מתה על ההודעות שלו. רעיון חמוד, אבל אני לא חושבת שיש ממש צורך בהקמת מוסד שלא למטרות רווח. בכל מקרה אין לי ספק שלצורך הקשר הרומנטי המשולש שתיארתי לעיל, תכונות של איפוק, התחשבות וענווה יתגלו כתכונות גבריות נפלאות, רצויות, ובעיקר מועילות לקשר. ייתכן שתכונות אלו לא יתגלו מייד, אך לדעתי הגילוי המאוחר של תכונות אלו בגברים בד"כ אינו בא מסיבה ביולוגית, אלא הוא יד וגלעד לדמותה של אמא שלא עשתה מלאכתה היטב (:. יהיה כאן צורך באימון, מודעות גבוהה, ותשומת לב מצד הגברים. אני אוהבת תשומת לב. לשיקי. לרגע קל אסטה ואגלוש לפנטזיה מוחלטת, של תביעה משפטית כפי שהצגת. כיון שהם אינם "עבדים", אין שום סכנה לתקנת הציבור אם גבר בגיר שחותם על משהו (למשל העברת כספים) ממש יעמוד במילתו ואפילו, וואו, ייקח עליה אחריות. אם הייתי מייצגת את הגברים, הייתי מסתמכת דווקא על סעיף 18 בחוק החוזים הכללי, ולא על סעיף 30, וטוענת לחולשה נפשית ולתנאיי חוזה גרועים בצורה לא סבירה. בכל מקרה, המצב של הגברים כלכך גרוע (כיון שאין לי צורך בכספם, ולהם יש) כך שאם הייתי אני, והייתי ממש "רעה" ומקסימה, מה שהייתי עושה זה מציעה להם באופן פומבי, כשבוע לפני המשפט, הסכם שבו אני מסכימה שחצי מהכסף שעכשיו הוא שלי יוחזר להם, והחצי השני הולך למחלקות ילדים בבתי חולים בארץ.. כך אני יוצאת הוגנת ונדיבה, והם יוצאים בהרגשה.. נו, אתה יודע. ורק אלוהים לבדו יודע שבעצם זה הכסף שלהם! איזה כיף (:. די עם הפנטזיה ואם האתנחתות. חזרה למציאות. לא יהיה משפט, לא יהיה ניצול. פעם רביעית (:. לכחולית. אני מבינה לגמרי לרוחך. לדעתי גם הגיבו לך לא נכון בשרשור הזה, אנשים ש"בצד" שלי (מה זה "צד"? כולנו באותו הצד, של להנות, לחוות רגשות עזים, ולא לפגוע האחד בשני), כשהתייחסו לצדקת ה"פנטזיה" באתר, בעוד את אמרת להם שוב ושוב "זאת לא פנטזייה! תתעוררו ותתחילו להפעיל שיפוטיות!". חבל שאין לאחת מאיתנו זהב.. היית מתה לדבר איתך. תחילה "להגן" על עצמי בפנייך, בכל הנושאים שהעלית, לטעון בלהט לחפותי, עם פרטים שלא אוכל לחשוף כאן. ואח"כ סתם לדבר, לשאול את דעתך ועצתך (:. ואחרונים חביבים, טרנסקסית המממממהההמממת, והנשלטים. הכסף הוא בעצם אמצעי, ולא חשוב לעיניינו. המטרה היא בעצם לשים על הנשלט סוג של אבן ריחיים אמיתית. אולי חצי-חוקית. זאת לא תהייה שלשלת ברזל, כי אי אפשר. אבל אם כספו יהיה בידי, ובעיקר אם הוא יבחר לתת לי אותו, זאת תהיה מחוייבות, עם סממן של עבדות. חלשה יותר מברנדינג, והפיכה. חלשה יותר מנישואין. אבל כזאת שתשפיע לחלוטין על אופי הקשר, ועל הנכונות של הגברים להשתנות למעני. כך אני מאמינה. תודה לכספומט, וגם לדניאל, פוג ופרש. מקווה שלא שכחתי אף אחד. ההודעות התומכות שלכם והטיעונים שהעליתם היו כלכך חשובות לי. הלוואי שהייתי יכולה בכלל להעביר לכם כמה. רבים מהנשלטים, וגם בכוח-המוח, עמדו על כך שלנשלט יש נטייה להרס עצמי שצריך להזהר ממנה. שגם אם יש לו דחף להשלט, ואפילו אם הוא מתחנן שאקח את כספו, הוא לא באמת מתכוון לזה בטוח הארוך, והמצב הוא מסוכן. חשבתי על כך רבות, ונועצתי עם כמה מכם. אולי זוהי הנקודה שהכי הטרידה אותי. ובכן, נשלטים יקרים, צר לי לאכזב אתכם. אתם אנשים מבוגרים, ואחראים למעשיכם. אם אתם חשים שאינכם כאלו, אנא התאשפזו. אחרת: כן, לא תוכלו להעלם לי ודי, בלי לתת לי את הדין. וכן, יהיו לכם מכשולים קטנים בדרך לחופש, לאחר שתתנו לי את כספכם. לא תוכלו לסמס לי "מותק, נגמר. תעבירי חזרה, ובשקט, כי אני רואה מכבי כרגע.". גם לא הפועל. אתם תצרכו לבוא אליי הבייתה. אני אפתח לכם את הדלת. אתם ממש תכנסו. וואו, כמה קשה, אה? ונשב. ונדבר, ותסבירו לי למה, ומה קרה בדרך. כן, אני יודעת, זה לא שפוי לחלוטין, אה? וכן, אתם תהיו עירומים בשיחה הזאת, ואני לבושה. זוהי משמעותה של אחריות (:. בנאדם, אני מעריצה שוטה שלך. |
|
|
aka BODYGUARD
|
לפני 13 שנים •
19 בדצמ׳ 2010
צעיף אדום,
אני נזהר מאד במילים שלי כשאני נוגע בהגדרות של בדס''מ ולו בגלל שאני מאמין גדול בזכותו של כל אחד להגדרות האישיות שלו. דעתי האישית אכן נוגדת כל שימוש באמצעים כלכליים בבדס''מ, לטעמי זה מזהם את הניקיון שאני מתאמץ לרכוש במערך מערכת היחסים של השולט והנשלט. איני פוסל התנהלות כזו כל זמן שהיא שפוייה, בטוחה ומוסכמת מראש בצורה הכי קשוחה שלה, וכן, אפילו חוזה מסודר הדן בתנאים. לי בכל מקרה זה אינו מתאים. לכן גם המילה שהגדרת כדעתי- כפירה- אינה במקומה. זה משהו שלך,שלהם,שלכם, וזכותכם למהלכים שלכם.באופן מלא. ברגע שהגדרת בצורה הכי ברורה, קבל עם, עדה וסו-קולד קהילה, שאת מחזירה כל שקל בצורה מסודרת- אני חושב שהמשחק מסודר שפוי ושקול. תהנו ילדודס ! |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 13 שנים •
19 בדצמ׳ 2010
האמת שהיו לי את הספקות שלי, צעיף אדום מדם כתב/ה: היי כולם (: אני רוצה לענות.
בואו נעבוד עם תסריט, לא הכרחי אבל די ריאלי, לשם המשך הויכוח, וכדי לחדד את הטענות והתשובות: עוד מעט זמן (כמה חודשים, נניח) אני הולכת לחיות בכיף ולנהל מערכת יחסים רומנטית, מעט סוערת, עם שני גברים מקסימים, חכמים, נשלטים, משכילים אך יצירתיים בטירוף, לא עשירים כלל, שיבטחו בי ובין היתר יתנו לי את רובו המוחלט של רכושם. (התסריט לא הכרחי אך ריאלי, כיון שהוא מאוד מפתה אותי אישית, אבל ברור שהכל יכול להשתנות כבר מחר. שקוף) נתחיל עם המלט, שהודעתו היפה היא למעשה סמן ימני. כיון שזוהי אינה פנטזייה, אאלץ לחיות כבר מעכשיו עם העובדה שאנחנו מטומטמים שלושתינו. אוי .
אמשיך בתשובה לבודיגארד ולשיקי. בודיגארד שלום (:. כתבת נהדר על כך שלמרות שלא כך אתה תופס את הבדס"ם, ואפילו רואה בעירוב של בדס"ם וכסף כפירה בעיקר ובטוהר שלו, הרי שכל אחד רשאי להגדיר לעצמו מה שטוב לו, כל עוד זה שפוי. אז קודם כל תודה, ושנית, אני באמת חושבת ברצינות אחרי השרשור, ולא בהתרסה, אולי זה באמת לא בדס"ם? אולי אתה תגדיר את מה שאתה עושה במילה "בדס"ם", ואני פשוט אגדיר את המצב הנ"ל במילה "לנהל-מערכת-יחסים-רומנטית-עם-שני-גברים-כך-שהרכוש-שלי"? אמנם יצאת מניאק ולא ג'נטלמן, ולקחת לי את המילה הקצרה יותר.. אבל אתה מבין למה הכוונה, נכון? לא בטוח שבאמת יש וחייבת להיות נקודת השקה בין השניים. זאת שאלה מעניינת. מה אתם חושבים? גם זו התשובה לשיקי, טוב, בשביל לסבר את האוזן, לא אקרא לזה "עבד". ואני לא אהיה "מלכה". כשאומר להם לעשות משהו הם לא יגידו "כן מלכתי" אלא "כן צעיף" (תחליפו את הניק בשם הפרטי). גברים, מקסימים, חמודים, משכילים, עובדים למחייתם, שכירים, שמעבירים את המשכורת כל חודש, אחרי שנכנס אליהם, לחשבון שלי. בעיית המס היא קשה מעט יותר. אני אסתדר, אני חושבת שאפילו באופן חוקי (מתנות למשל, זה נורא כיף. אשה מאוד אוהבת לקבל מתנות, בעיקר אם הן ניתנות בתום לב, וכשהנותן הוא שכיר שממילא חייב במס ומשלם אותו. תשעים ושבע זה השישים ותשע החדש..). חשוב לי להדגיש, כפי שעשיתי כבר פעמיים. אין סיכוי ולו קלוש ביותר, שהמקרה יגיע לבית משפט, ושלא אחזיר להם את הכסף עד השקל האחרון, אילו ירצו לעזוב אותי. כך שאין סכנה לציבור, וגם אין שום סכנת ניצול, כפי שעלה מהודעתו של שיקי. שתי אתנחתות קומיות: לראובן, שאני מתה, פשוט מתה על ההודעות שלו. רעיון חמוד, אבל אני לא חושבת שיש ממש צורך בהקמת מוסד שלא למטרות רווח. בכל מקרה אין לי ספק שלצורך הקשר הרומנטי המשולש שתיארתי לעיל, תכונות של איפוק, התחשבות וענווה יתגלו כתכונות גבריות נפלאות, רצויות, ובעיקר מועילות לקשר. ייתכן שתכונות אלו לא יתגלו מייד, אך לדעתי הגילוי המאוחר של תכונות אלו בגברים בד"כ אינו בא מסיבה ביולוגית, אלא הוא יד וגלעד לדמותה של אמא שלא עשתה מלאכתה היטב (:. יהיה כאן צורך באימון, מודעות גבוהה, ותשומת לב מצד הגברים. אני אוהבת תשומת לב. לשיקי. לרגע קל אסטה ואגלוש לפנטזיה מוחלטת, של תביעה משפטית כפי שהצגת. כיון שהם אינם "עבדים", אין שום סכנה לתקנת הציבור אם גבר בגיר שחותם על משהו (למשל העברת כספים) ממש יעמוד במילתו ואפילו, וואו, ייקח עליה אחריות. אם הייתי מייצגת את הגברים, הייתי מסתמכת דווקא על סעיף 18 בחוק החוזים הכללי, ולא על סעיף 30, וטוענת לחולשה נפשית ולתנאיי חוזה גרועים בצורה לא סבירה. בכל מקרה, המצב של הגברים כלכך גרוע (כיון שאין לי צורך בכספם, ולהם יש) כך שאם הייתי אני, והייתי ממש "רעה" ומקסימה, מה שהייתי עושה זה מציעה להם באופן פומבי, כשבוע לפני המשפט, הסכם שבו אני מסכימה שחצי מהכסף שעכשיו הוא שלי יוחזר להם, והחצי השני הולך למחלקות ילדים בבתי חולים בארץ.. כך אני יוצאת הוגנת ונדיבה, והם יוצאים בהרגשה.. נו, אתה יודע. ורק אלוהים לבדו יודע שבעצם זה הכסף שלהם! איזה כיף (:. די עם הפנטזיה ואם האתנחתות. חזרה למציאות. לא יהיה משפט, לא יהיה ניצול. פעם רביעית (:. לכחולית. אני מבינה לגמרי לרוחך. לדעתי גם הגיבו לך לא נכון בשרשור הזה, אנשים ש"בצד" שלי (מה זה "צד"? כולנו באותו הצד, של להנות, לחוות רגשות עזים, ולא לפגוע האחד בשני), כשהתייחסו לצדקת ה"פנטזיה" באתר, בעוד את אמרת להם שוב ושוב "זאת לא פנטזייה! תתעוררו ותתחילו להפעיל שיפוטיות!". חבל שאין לאחת מאיתנו זהב.. היית מתה לדבר איתך. תחילה "להגן" על עצמי בפנייך, בכל הנושאים שהעלית, לטעון בלהט לחפותי, עם פרטים שלא אוכל לחשוף כאן. ואח"כ סתם לדבר, לשאול את דעתך ועצתך (:. ואחרונים חביבים, טרנסקסית המממממהההמממת, והנשלטים. הכסף הוא בעצם אמצעי, ולא חשוב לעיניינו. המטרה היא בעצם לשים על הנשלט סוג של אבן ריחיים אמיתית. אולי חצי-חוקית. זאת לא תהייה שלשלת ברזל, כי אי אפשר. אבל אם כספו יהיה בידי, ובעיקר אם הוא יבחר לתת לי אותו, זאת תהיה מחוייבות, עם סממן של עבדות. חלשה יותר מברנדינג, והפיכה. חלשה יותר מנישואין. אבל כזאת שתשפיע לחלוטין על אופי הקשר, ועל הנכונות של הגברים להשתנות למעני. כך אני מאמינה. תודה לכספומט, וגם לדניאל, פוג ופרש. מקווה שלא שכחתי אף אחד. ההודעות התומכות שלכם והטיעונים שהעליתם היו כלכך חשובות לי. הלוואי שהייתי יכולה בכלל להעביר לכם כמה. רבים מהנשלטים, וגם בכוח-המוח, עמדו על כך שלנשלט יש נטייה להרס עצמי שצריך להזהר ממנה. שגם אם יש לו דחף להשלט, ואפילו אם הוא מתחנן שאקח את כספו, הוא לא באמת מתכוון לזה בטוח הארוך, והמצב הוא מסוכן. חשבתי על כך רבות, ונועצתי עם כמה מכם. אולי זוהי הנקודה שהכי הטרידה אותי. ובכן, נשלטים יקרים, צר לי לאכזב אתכם. אתם אנשים מבוגרים, ואחראים למעשיכם. אם אתם חשים שאינכם כאלו, אנא התאשפזו. אחרת: כן, לא תוכלו להעלם לי ודי, בלי לתת לי את הדין. וכן, יהיו לכם מכשולים קטנים בדרך לחופש, לאחר שתתנו לי את כספכם. לא תוכלו לסמס לי "מותק, נגמר. תעבירי חזרה, ובשקט, כי אני רואה מכבי כרגע.". גם לא הפועל. אתם תצרכו לבוא אליי הבייתה. אני אפתח לכם את הדלת. אתם ממש תכנסו. וואו, כמה קשה, אה? ונשב. ונדבר, ותסבירו לי למה, ומה קרה בדרך. כן, אני יודעת, זה לא שפוי לחלוטין, אה? וכן, אתם תהיו עירומים בשיחה הזאת, ואני לבושה. זוהי משמעותה של אחריות (:. אבל ביי אול מינז - מבחינתי את הארד קור, וכמו שאמרתי לך בפרטי - מעריצה אותך שאת מעיזה לחיות את הבדס"מ "כמו באגדות"... תודה לך על ההבהרה המדהימה הזו! גם אני הצטרפתי למועדון המעריצות! |
|
|
Dunbar{Supreme93}
|
לפני 13 שנים •
19 בדצמ׳ 2010
צעיף אני מבקש ממך - אם אכן יקרה המקרה המוזר הזה שמישהו יהיה מספיק חרמן והמממ... טוטאלי? כדי לחתום על כזה הסכם, שתספרי באריכות רהוטה על מהלך העניינים.
|
|
|
Mephisto(שולט)
|
לפני 13 שנים •
19 בדצמ׳ 2010
לפי ההסבר הארוך ברור לשני הצדדים שברגע שהצד הנשלט רוצה להפרד הוא יכול לעשות את זה ויקבל את כל רכושו בחזרה ככה שבעצם לצד השולט אין שום שוט כלכלי שכובל את הנשלט.
אז מה הקטע חוץ מהאקט הסימבולי (ולא שאני מזלזל)? אשליה של שיעבוד כלכלי? כל המנגנונים המשפטיים והחוזיים בשביל אשליה? אין דרכים יותר קלות? |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
19 בדצמ׳ 2010
צעיף,
1. אני מצטרפת בקול גדול לבקשתו של צ'ארנוחה. 2. כל הסיפור הזה ממש נשמע כמו לקוח ישירות מעלילת "ונוס בפרווה". כל כך הרבה פרטים תואמים. קראת את הספר? 3. באותו ספר, התקופה שירתה היטב את המחבר. ונדה יכולה הייתה להציג את העבד שלה לזרים מבלי לתת יותר מידי הסברים. סוג השירות המתואר שם כמקובל אינו נפוץ במקומותינו. סיפקו לך פה כל מיני רעיונות לדרך חוקית לממש את הרעיון. נראה שיש לך את הרקע המקצועי להעלות כמה רעיונות בעצמך, אז שאלה לי אלייך: האמנם לא מאד פשוט לנסח חוזה שמגדיר את היחסים? אופן התרת היחסים, מצידך או מצידו, יכול בקלות להיות מוגדר בחוזה. יש להניח שאם תסרבי לשחרר אותו אם ירצה בכך ותעברי מהסכם (הסכמה!) לכפיה של ממש, בית המשפט יורה לך לשלם לו. כלומר, רווחתו לא באמת עומדת בסכנה. עד כאן הבנתי נכון? 4. נשאלת כמובן השאלה אם אקט כזה לא יהווה פתח לסחיטה נגדך. כלומר, הוא יסכים להיכנס איתך למערכת יחסים כזו, אך בהמשך ירגיש שהוא מתחרט, שלא טוב לו, ויחליט להאשים אותך בכפיה, תמרון, סחיטה וכל האשמה אחרת שתעלה על דעתו, ואולי אפילו יאמין בכל ליבו שהוא צודק ואת הרשע בהתגלמותו. ואז מה עושים? 5. ומה, באמת יש לך כח לכל הנהלת החשבונות? 6. עד כאן הפן הפרקטי. ועכשיו, לחלק שבאמת מעניין: ברור שאותו גבר צריך לבחור להשתעבד לך. עליו לכל הפחות לתת את הסכמתו הראשונית. נניח שאת מאמינה בנכונותו לעמוד במילתו. מהו, אם כן, ההבדל בין אותה הסכמה לבין שעבוד כלכלי? האם מדובר רק בשירות העצמה לפנטזיה, בדומה לחוזי עבדות שזוגות רבים חותמים ביניהם וברור שאינם קבילים בבית המשפט? עולה מדברייך שזה יותר מזה. שלהיותו כבול אלייך יש חשיבות מכרעת. אני מבינה את הצורך ביחסים המבוססים על אקסיומה שההחלטה הסופית היא שלך. השאלה היא, מדוע הצורך ב"ביטוח" לאקסיומה הזאת. אם אותו אדם מסכים ליחסים כאלה, הרי שאין משמעות להיבט הכספי, משום שהתנאים מקובלים עליו גם כך. לצורך העניין, את החוזה מסעיף 3 אפשר לנסח גם ללא העברת הכספים, אם כל העניין הוא בכך שהוא צריך לעמוד במילתו. אם הוא לא מעוניין לקבל עליו את התנאים שלך, הרי שהוא לא יאפשר את השעבוד הכלכלי בכל מקרה. אז למה צריך את זה? למקרה שהוא ישנה את דעתו? בכל מקרה חוק בצד שלו, לא? אז כנראה שאת מעדיפה ודאות פרקטית על מתן אמון. למה? כן, שאלתי פה הרבה שאלות אנא תקני אותי אם לא הבנתי אותך נכון.
7. כשקוראים את כל מה שכתבת באתר, בולט נושא של לקיחת אחריות על ההחלטות שלך. נראה שלא מוצאת חן בעינייך הקלות שבה אפשר לומר "פוס". אני מאד נהנית לקרוא על העיסוק בזה. אני מוצאת שזה הרבה יותר מעניין למתוח את גבולות המציאות מאשר לשחק סצנה מוגדרת שניתן בכל רגע לצאת ממנה. ואת? |
|
|