חיפושית Carlo
|
לפני 13 שנים •
16 בינו׳ 2011
בכוח המוח כתב/ה: בכוח המוח כתב/ה: underfoot כתב/ה: אם לא הייתי מכוער ושמן לא הייתי מפתח כזאת הערכה עצמית נמוכה וסביר להניח שלא הייתי הופך לעבד. מי שמוצלח רוצה לנשק בחורה יפה ולא להידרך על ידיה.
נורא, מה שאתה אומר. אה, ומהנסיון שלי, זה גם לא נכון. מסכים עם בכוח המוח. גם מניסיוני זה ממש (אבל ממש) לא נכון. ולטעמי דווקא הערכה עצמית גבוהה מאפשרת להיות נשלט/עבד באופן מלא ואותנטי. והרי ההתמסרות המוחלטת, ניתן לומר הטרנסצנדטית לזולת, לא יכולה להתרחש בלי התקיימות של עצמי מגובש וחזק דיו. כל זה לא מבטל כמובן את החוויה הפרטית שלך, את תחושתך ש"הפכת לעבד" עקב הערכה עצמית נמוכה. וכפי שב.ה. כתבה, זה באמת מכמיר לב. אני בטוח שאתה מוצלח בהרבה מובנים, ומקווה בכל ליבי שתזכה לנשק ולהיות עם בחורה שנושאת חן ויפה בעיניך ורואה אותך כפי שאתה רוצה וראוי להיראות. מי ייתן. |
|
|
| underfoot |
לפני 13 שנים •
16 בינו׳ 2011
גם יופי חיצוני ומוצלחות במישור החומרי אינם יכולים לכסות על הגמדות הפנימית והשנאה העצמית שחייבים לבעור בתוך אדם שתשוקתו היא שיחרבנו עליו או ידרכו עליו עם סוליות נעליים מטונפות. לדעתי האישית, כמובן, שמתבססת על נסיוני האישי.
אני לא מרגיש נוח כאשר אני לצידה של אישה יפה שאוהבת אותי ורוצה לפנק אותי ולהרעיף עלי אהבה וסקס, אני מעדיף פי עשר להיות תחת אישה יפה ששונאת אותי ורוצה להרע לי ולהרעיף עלי יריקות ובעיטות. אפשר להתעלם מהמשמעות המטאפורית של הסוגיה הזאת ולקרוא להכל משחקי סקס אבל אני יודע שזה לא משחקי סקס, נהפוך הוא, הסקס עצמו הוא רק ביטוי לעומק של אותן תחושות נפסדות ונלוזות. איזה מן אדם בוחר במודע להיות לצידה של ישות כל כך ברוטאלית? |
|
|
המכשפה בג'ינס(מתחלפת)
|
לפני 13 שנים •
16 בינו׳ 2011
underfoot כתב/ה: גם יופי חיצוני ומוצלחות במישור החומרי אינם יכולים לכסות על הגמדות הפנימית והשנאה העצמית שחייבים לבעור בתוך אדם שתשוקתו היא שיחרבנו עליו או ידרכו עליו עם סוליות נעליים מטונפות. לדעתי האישית, כמובן, שמתבססת על נסיוני האישי.
אני לא מרגיש נוח כאשר אני לצידה של אישה יפה שאוהבת אותי ורוצה לפנק אותי ולהרעיף עלי אהבה וסקס, אני מעדיף פי עשר להיות תחת אישה יפה ששונאת אותי ורוצה להרע לי ולהרעיף עלי יריקות ובעיטות. אפשר להתעלם מהמשמעות המטאפורית של הסוגיה הזאת ולקרוא להכל משחקי סקס אבל אני יודע שזה לא משחקי סקס, נהפוך הוא, הסקס עצמו הוא רק ביטוי לעומק של אותן תחושות נפסדות ונלוזות. איזה מן אדם בוחר במודע להיות לצידה של ישות כל כך ברוטאלית? אתה לא דוגמא כי דרגת הכיעור שלך מאוד נמוכה, מזויות מסוימות אתה אפילו יכול להחשב יפה וכל זה מחפה על הגובה 
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
16 בינו׳ 2011
underfoot כתב/ה: גם יופי חיצוני ומוצלחות במישור החומרי אינם יכולים לכסות על הגמדות הפנימית והשנאה העצמית שחייבים לבעור בתוך אדם שתשוקתו היא שיחרבנו עליו או ידרכו עליו עם סוליות נעליים מטונפות. לדעתי האישית, כמובן, שמתבססת על נסיוני האישי.
אני לא מרגיש נוח כאשר אני לצידה של אישה יפה שאוהבת אותי ורוצה לפנק אותי ולהרעיף עלי אהבה וסקס, אני מעדיף פי עשר להיות תחת אישה יפה ששונאת אותי ורוצה להרע לי ולהרעיף עלי יריקות ובעיטות. אפשר להתעלם מהמשמעות המטאפורית של הסוגיה הזאת ולקרוא להכל משחקי סקס אבל אני יודע שזה לא משחקי סקס, נהפוך הוא, הסקס עצמו הוא רק ביטוי לעומק של אותן תחושות נפסדות ונלוזות. איזה מן אדם בוחר במודע להיות לצידה של ישות כל כך ברוטאלית? איזה מן אדם בוחר במודע להיות לצדה של ישות כל כך מגומדת ותחת לעזור לה לצאת מהגמדות, מנצל אותה ואת חולשותיה לטובתו ומגמד אותה אף יותר? מה שאתה כותב כאן, underfoot, מאיר את הצד השולט באור מזעזע. |
|
|
המלט
|
לפני 13 שנים •
16 בינו׳ 2011
אנדרפוט
גם אני, כפי שאתה וודאי יודע היטב, משתוקק לכך שיפהפיה מנצחת תרמוס את פניי בסוליות נעליה המלוכלכות. זה מגרה אותי מאד וכמעט תמיד מביא אותי למקום ה ה ו א, בו כל כך נעים להיות. מצד שני, השתוקקות זו שלי אינה נובעת משנאה עצמית, ואם יש בי משהו כזה שרק גורם חיצוני ממני יכול לזהותו כשנאה עצמית ואני עצמי איני מודע לה, הרי שאין לה משמעות, והיא מתרוקנת מהתוכן שלה שחייב לכלול יסוד מודע, הנרמז במילה ״עצמית״: אני עצמי צריך לשנוא והנה, עובדה, אני לא. את השאלה מנין בכל זאת נובעת השתוקקות זו אני מניח במקומה. אין לי תשובה ואיני מתאמץ במיוחד למצאה.
אתה מדבר על אדם שבוחר במודע להיות לצידה של ישות ברוטאלית. זו טענה חזקה אבל האם היא עוברת מבחן- מציאות פשוט? האם אתה, אני, מישהו-- אי פעם באמת חי חיים יום-יומיים לצידה של דמות ברוטאלית באמת? מבחן המציאות חשוב מאד, אחרת הבחירה במודע מתחסרת ממשמעות ומצטרפת לשאר הפנטזיות שרצות חשופות רגליים בדמיונותינו הבלתי נלאים. בוא נסתכל רגע בלי למצמץ בלבן של העיניים של המציאות. מה אתה רואה? אני רואה מישהו שמשתוקק לנשק אשה יפה אבל חוסר ההתממשות מוביל אותו לנחמה - אולי שרוטה, אולי מעוותת, אך בכל זאת נחמה - מתחת לנעליה של אותה אשה יפה. ככה זה פחות או יותר קורה, למיטב הכרת המציאות שלי. אני הולך ברחוב, רואה אשה יפה, בא לי לנשק אותה. מהן האפשרויות? אלף, אני ניגש, מקסים אותה, אנחנו מתנשקים. בית, אני ניגש, היא מנפנפת אותי. גימל, אני בכלל לא ניגש. אפשרויות בית וגימל עשויות להביא להפיכתה של האשה היפה לאובייקט הערצה שיש לסגוד לסוליות נעליה. מה קורה כאן? בפשטות, העתקה של מושא התשוקה ממרחב מענג אחד, רוצה לומר, מרחב המציאות הכולל נשיקות מטריפות חושים, למרחב מענג אחר, אבל לא במציאות. באופן כמעט מצחיק, יוצר לעצמו המזוכיסט מצב win-win תמידי: אם יזכה בליבה של העלמה וישק את שפתיה - טוב ואם לא - ידמה בנפשו שהוא נושק לסוליות נעליה המלוכלכות, וזה גם טוב. ולמה זה גם טוב? כי עצם המחשבה על כך כבר מרגשת ומפייסת את תחושת הכישלון. ולמה שלא ידמיין שהוא נושק על שפתיה, בדיוק כפי שרצה לכתחילה? משום שדבר זה נמנע ממנו ואילו האפשרות להתרפס לרגליה עדיין קיימת. אנשים, הם תמיד מסתכלים על העולם דרך משקפיים שנצרבו בנסיונם האישי. ללא כל ספק יימצאו כאן בכלוב טיפוסים שיגידו לך שכן, הם בוחרים לחיות לצידה של אשה ברוטאלית והם ממש עושים את זה עכשיו. אני לא חושב שזה מאפיין. אני חושב שאנשים אומרים את זה הרבה יותר ממה שעושים את זה. |
|
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
16 בינו׳ 2011
Re: אנדרפוט המלט כתב/ה: גם אני, כפי שאתה וודאי יודע היטב, משתוקק לכך שיפהפיה מנצחת תרמוס את פניי בסוליות נעליה המלוכלכות. זה מגרה אותי מאד וכמעט תמיד מביא אותי למקום ה ה ו א, בו כל כך נעים להיות. מצד שני, השתוקקות זו שלי אינה נובעת משנאה עצמית, ואם יש בי משהו כזה שרק גורם חיצוני ממני יכול לזהותו כשנאה עצמית ואני עצמי איני מודע לה, הרי שאין לה משמעות, והיא מתרוקנת מהתוכן שלה שחייב לכלול יסוד מודע, הנרמז במילה ״עצמית״: אני עצמי צריך לשנוא והנה, עובדה, אני לא. את השאלה מנין בכל זאת נובעת השתוקקות זו אני מניח במקומה. אין לי תשובה ואיני מתאמץ במיוחד למצאה.
אתה מדבר על אדם שבוחר במודע להיות לצידה של ישות ברוטאלית. זו טענה חזקה אבל האם היא עוברת מבחן- מציאות פשוט? האם אתה, אני, מישהו-- אי פעם באמת חי חיים יום-יומיים לצידה של דמות ברוטאלית באמת? מבחן המציאות חשוב מאד, אחרת הבחירה במודע מתחסרת ממשמעות ומצטרפת לשאר הפנטזיות שרצות חשופות רגליים בדמיונותינו הבלתי נלאים. בוא נסתכל רגע בלי למצמץ בלבן של העיניים של המציאות. מה אתה רואה? אני רואה מישהו שמשתוקק לנשק אשה יפה אבל חוסר ההתממשות מוביל אותו לנחמה - אולי שרוטה, אולי מעוותת, אך בכל זאת נחמה - מתחת לנעליה של אותה אשה יפה. ככה זה פחות או יותר קורה, למיטב הכרת המציאות שלי. אני הולך ברחוב, רואה אשה יפה, בא לי לנשק אותה. מהן האפשרויות? אלף, אני ניגש, מקסים אותה, אנחנו מתנשקים. בית, אני ניגש, היא מנפנפת אותי. גימל, אני בכלל לא ניגש. אפשרויות בית וגימל עשויות להביא להפיכתה של האשה היפה לאובייקט הערצה שיש לסגוד לסוליות נעליה. מה קורה כאן? בפשטות, העתקה של מושא התשוקה ממרחב מענג אחד, רוצה לומר, מרחב המציאות הכולל נשיקות מטריפות חושים, למרחב מענג אחר, אבל לא במציאות. באופן כמעט מצחיק, יוצר לעצמו המזוכיסט מצב win-win תמידי: אם יזכה בליבה של העלמה וישק את שפתיה - טוב ואם לא - ידמה בנפשו שהוא נושק לסוליות נעליה המלוכלכות, וזה גם טוב. ולמה זה גם טוב? כי עצם המחשבה על כך כבר מרגשת ומפייסת את תחושת הכישלון. ולמה שלא ידמיין שהוא נושק על שפתיה, בדיוק כפי שרצה לכתחילה? משום שדבר זה נמנע ממנו ואילו האפשרות להתרפס לרגליה עדיין קיימת. אנשים, הם תמיד מסתכלים על העולם דרך משקפיים שנצרבו בנסיונם האישי. ללא כל ספק יימצאו כאן בכלוב טיפוסים שיגידו לך שכן, הם בוחרים לחיות לצידה של אשה ברוטאלית והם ממש עושים את זה עכשיו. אני לא חושב שזה מאפיין. אני חושב שאנשים אומרים את זה הרבה יותר ממה שעושים את זה. איך זה עושה שכל בעניין גברים שווים, שנמצאים בקשרים ונילים עם נשים שוות ביותר, ואין להם בעיה להשיג כאלו, ועדיין מתגרים פי אלף מלנשק את סוליות נעליה של "מלכה"? איך זה מסתדר עם זה שבקשרים "מעורבים" בוניל, הוניל עם אותה אישה מספק פחות ריגוש מכך שהיא דורכת ברגל גסה על פניו ומבושיו? אותה אישה ממש? יתכן שכדי להגיע לסוליות הנעל מתחבר לו הסיפור של חוסר היכולת להגיע לשפתיים, והוא רק בבחינת חומר בעירה להשפלה הנדרשת? יכול להיות שקודם יש צורך בהשפלה, שמייצרת את הסיפור על חוסר היכולת להגיע לשפתיים, ולא חוסר היכולת להגיע לשפתיים מייצר את ההשפלה? |
|
|
|
המלט
|
לפני 13 שנים •
16 בינו׳ 2011
Re: אנדרפוט בכוח המוח כתב/ה: המלט כתב/ה: זה.
איך זה עושה שכל בעניין גברים שווים, שנמצאים בקשרים ונילים עם נשים שוות ביותר, ואין להם בעיה להשיג כאלו, ועדיין מתגרים פי אלף מלנשק את סוליות נעליה של "מלכה"? איך זה מסתדר עם זה שבקשרים "מעורבים" בוניל, הוניל עם אותה אישה מספק פחות ריגוש מכך שהיא דורכת ברגל גסה על פניו ומבושיו? אותה אישה ממש? יתכן שכדי להגיע לסוליות הנעל מתחבר לו הסיפור של חוסר היכולת להגיע לשפתיים, והוא רק בבחינת חומר בעירה להשפלה הנדרשת? יכול להיות שקודם יש צורך בהשפלה, שמייצרת את הסיפור על חוסר היכולת להגיע לשפתיים, ולא חוסר היכולת להגיע לשפתיים מייצר את ההשפלה? הדברים שהצעתי נאמרו בקונטקסט מסוים, זה שהותווה ע״י אנדרפוט. הם לא מתיימרים להסביר את מכלול הסיבות הגורמות לגברים להימשך מאד, כדברייך, לסוליות נעליים מלוכלכות. ניסיתי להאיר פן אחד ספציפי, לסגור פינה אחת קטנה מתוך המון אפשרויות. מה שאת עשית כאן זה להפוך את הפרט האחד שהצגתי לכלל, שלא לומר אם כל הסיבות. אז לא. יכול אדם להזדקק לסוליות נעליה של יפהפיה שדחתה את מגע שפתיו מבלי להפריע לגדודי גברים שווים היכולים לנשק כל מי שרק יחפצו בה להזיל ריר בתשוקה חסרת מעצורים נוכח סוליית נעל המוצגת מול אפם. אין כל סתירה נראית לעין, והשניים מתקיימים באחווה שלום ורעות זה לצד זה. |
|
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
16 בינו׳ 2011
Re: אנדרפוט המלט כתב/ה: בכוח המוח כתב/ה: המלט כתב/ה: זה.
איך זה עושה שכל בעניין גברים שווים, שנמצאים בקשרים ונילים עם נשים שוות ביותר, ואין להם בעיה להשיג כאלו, ועדיין מתגרים פי אלף מלנשק את סוליות נעליה של "מלכה"? איך זה מסתדר עם זה שבקשרים "מעורבים" בוניל, הוניל עם אותה אישה מספק פחות ריגוש מכך שהיא דורכת ברגל גסה על פניו ומבושיו? אותה אישה ממש? יתכן שכדי להגיע לסוליות הנעל מתחבר לו הסיפור של חוסר היכולת להגיע לשפתיים, והוא רק בבחינת חומר בעירה להשפלה הנדרשת? יכול להיות שקודם יש צורך בהשפלה, שמייצרת את הסיפור על חוסר היכולת להגיע לשפתיים, ולא חוסר היכולת להגיע לשפתיים מייצר את ההשפלה? הדברים שהצעתי נאמרו בקונטקסט מסוים, זה שהותווה ע״י אנדרפוט. הם לא מתיימרים להסביר את מכלול הסיבות הגורמות לגברים להימשך מאד, כדברייך, לסוליות נעליים מלוכלכות. ניסיתי להאיר פן אחד ספציפי, לסגור פינה אחת קטנה מתוך המון אפשרויות. מה שאת עשית כאן זה להפוך את הפרט האחד שהצגתי לכלל, שלא לומר אם כל הסיבות. אז לא. יכול אדם להזדקק לסוליות נעליה של יפהפיה שדחתה את מגע שפתיו מבלי להפריע לגדודי גברים שווים היכולים לנשק כל מי שרק יחפצו בה להזיל ריר בתשוקה חסרת מעצורים נוכח סוליית נעל המוצגת מול אפם. אין כל סתירה נראית לעין, והשניים מתקיימים באחווה שלום ורעות זה לצד זה. אני רק מתייעצת. אני שואלת אם זה אכן עובד ככה אצל מזוכיסט/פטישיסט: "באופן כמעט מצחיק, יוצר לעצמו המזוכיסט מצב win-win תמידי: אם יזכה בליבה של העלמה וישק את שפתיה - טוב ואם לא - ידמה בנפשו שהוא נושק לסוליות נעליה המלוכלכות, וזה גם טוב. ולמה זה גם טוב? כי עצם המחשבה על כך כבר מרגשת ומפייסת את תחושת הכישלון. ולמה שלא ידמיין שהוא נושק על שפתיה, בדיוק כפי שרצה לכתחילה? משום שדבר זה נמנע ממנו ואילו האפשרות להתרפס לרגליה עדיין קיימת." או במילים אחרות: האם אנדרפוט ממציא בעצם סיבה שאינה קיימת, לצורך שלו ללקק סוליות? אבל את זה צריך לשאול אותו. |
|
|
תם רז
|
לפני 13 שנים •
16 בינו׳ 2011
השרשור הזה מוכיח לדעתי שגם כשמביאים נושא במודע על מנת לגחך (ומודה שגם אני קצת נסחפתי בעניין), בעזרת האנשים הנכונים מגיעים לתובנות כנות ומאוד מעניינות.
אישית, אני מאמין שיש איזשהו קשר בין דימוי עצמי נמוך ובין הנטייה שלי לצד הנשלט - אבל אני ממש לא נמשך למישהי שתרצה באמת לפגוע בי. |
|
|
Red Leaf
|
לפני 13 שנים •
16 בינו׳ 2011
Re: עבדים מכוערים ושמנים
כנראה שלא חיפשת טוב מספיק, או שאת זקוקה למספר גבוהה יותר במשקפיים
*תגובה זו נעשתה בשם אגודת הנשלטים הפגועים, אם נעלבתן מהודעה זו בצורה כזו או אחרת, תבלעו רוק או תחזירו ספאנק - לפי בחירתכם* |
|
|