האמפרי |
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
האמפרי • 14 ביוני 2011
אוי שתהיה לי בריא אתה ורוב אוכלוסיית ישראל הטועה והתועה.
חלילה לי לקחת ממך או מאחרים את ה"איומיים" הכבדים האלה. הרי אם ישראל לא תחווה את עצמה כמדינה מאוימת באמת פרוש הדבר שהיא תצטרך לשאת באחריות להמשך קיומה הערכי, החברתי והכלכלי. היא כל כך מכורה למלחמות (כן כן. כמובן בעל כורחה תמיד) שאם תחפש בגוגל את המשפט "מלחמת לבנון ה-3" תגלה לא מעט דפים בעברית על מלחמה שמעולם לא התרחשה. מדינה חולת נפש אבל היא הבית שלי ואני אמשיך תמיד לתור אחר אנשי מקצוע טובים שישפצוה ויביאו אותה למה שהיא יכולה להיות. כרגע היא מתנהלת כמו מחנה פליטים בדאווין של מדינה מפותחת. |
|
Brave Dwarf |
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
Brave Dwarf • 14 ביוני 2011
האמפרי כתב/ה: אוי שתהיה לי בריא אתה ורוב אוכלוסיית ישראל הטועה והתועה.
חלילה לי לקחת ממך או מאחרים את ה"איומיים" הכבדים האלה. הרי אם ישראל לא תחווה את עצמה כמדינה מאוימת באמת פרוש הדבר שהיא תצטרך לשאת באחריות להמשך קיומה הערכי, החברתי והכלכלי. היא כל כך מכורה למלחמות (כן כן. כמובן בעל כורחה תמיד) שאם תחפש בגוגל את המשפט "מלחמת לבנון ה-3" תגלה לא מעט דפים בעברית על מלחמה שמעולם לא התרחשה. מדינה חולת נפש אבל היא הבית שלי ואני אמשיך תמיד לתור אחר אנשי מקצוע טובים שישפצוה ויביאו אותה למה שהיא יכולה להיות. כרגע היא מתנהלת כמו מחנה פליטים בדאווין של מדינה מפותחת. , אז אני מבין שלא מצאת ולו משפט אחד כזה. לא נורא, אני עדיין כאן. כשתמצא, אשמח לקרוא. זה מסקרן. |
|
oxymoron(שולט) |
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
oxymoron(שולט) • 14 ביוני 2011
ציטוט: על כל אלה אין ויכוח, לא היה ולא יהיה. לשון המאזניים נע בין זכותה של ישראל לשמור על בטחונה בגבולות בני הגנה, לבין החזרתם של שטחים "כבושים" שתחרוץ את גורלה ותפקירה למלחמות חוזרות ונשנות. או במילים אחרות – מה אתה מעדיף, פוג, שעם התקפה ראשונה נתניה תעלם כליל והמלחמה עצמה תתנהל מתוך חצר ביתך או שנתניה תינזק והמלחמה תתנהל מאזור הגבולות (זה אותו סיפור עם אפריקה ותעלה. צליחתם של כוחות צה"ל לאפריקה שמעבר לתעלת סואץ שהכריעה את המלחמה באופן מידי כמעט (1973) לעומת קרב לטרון, כיתורה של ירושלים וחסימת דרכים ראשיות (1948)). למען הסר ספק וכדי לא לעורר ויכוח פוליטי מיותר, אציין שאני מכבד את דעתו של מי שמוכן למחיקתה של נתניה ולטנקים ברחובות וזאת כדי לנקות את מצפונו או למנוע את בידודה של המדינה או מכל סיבה אחרת, כל עוד הוא מודע למחיר.
להשוות בין מצבה של ישראל בזמן 1973 ולפני, לבין מאזן הכוחות כיום, זה קצת לא אקטואלי, מפני שיש הבדל טכנולוגי צבאי של עשורים שלמים, חוץ מאולי עם מצרים והם לא יגיעו רחוק עם ציוד אמריקאי, בלי חלקי חילוף, אז בוא נתחיל מכך שלפחות נכון לעכשיו, אף אחד לא ישקול אפילו לפלוש לישראל עם מתקפת טנקים חזיתית, מפני שזה חסר כל סיכוי. אבל בכל זאת, אני לא מתווכח איתך שאכן וויתור טריטוריאלי יגביר את הסיכונים, פשוט לא ברמה שאתה מעוניין לצייר. אבל מה האלטרנטיבה? כרגע, הדבר היחידי שמונע מישראל לספוג סנקציות, זה קול הוטו האמריקאי במועצת הביטחון. ואמנם זה עדיין לא כ"כ מקרין את עצמו על הפוליטיקאים האמריקאים, אבל התמיכה בישראל אצל הציבור האמריקאי, נשחקת מיום ליום. אז איך בדיוק אתה תגן על הגבולות הקצת יותר ארוכים שלך, כשאף אחד לא ימכור לך תחמושת? כשלא יהיה לך מנועים לטנקי המרכבה, כשלא יהיה לך חלקי חילוף לצי המטוסים המזדקן של חיל האוויר? אז באמת נצטרך להתחיל לחשוש מהתוצאות של פלישה צבאית לישראל. ומה יקרה אז? ישראל תתקפל, אחרי שחיקה והשפלה במעמד הלאומי ולכן תיאלץ להתפשר על הסכם הרבה פחות מוצלח ממה שניתן לקבל כיום. חייבים להיות ריאלים ופרגמטים, אי אפשר ללכת עם הראש בקיר נגד כל העולם, כי אנחנו נפסיד בסוף. לכן צריך לחתור לשלום תוך כדי צימצום כל הסכנות במידת האפשר ע"י אמצעים דיפלומטים וצבאיים ולהיערך להמשך. |
|
להבה חשופה |
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
להבה חשופה • 14 ביוני 2011
האמפרי כתב/ה: (ובלי מוזיקת רקע דרמטית הרי שום דבר לא עובד פה).
אבל בואו נניח לרגע שהכל נכון וצודק. מה קורה עם זה מחר? מחרתיים? האם עם הסרטון וה"צדק" הזה תלכו למכלת? די להיות "צודקים" ושפוטים (לא בדס"ם. להתרכז) של הפחדים שלכם כל הזמן. קצת חשיבה חדשה. פרגמטיזם. המופרעות האיסופית הזאת שכל רגע קמים עליכם להשמידכם גם מסרסת לכם את הנשמה ואת החיוניות הכללית שהמדינה הזאת יכולה לייצר אילו עצרה מדי פעם לחשוב. גם אנחנו לא מפספסים אף הזדמנות לפספס הזדמנויות לשלום. (אני כ"כ נהנה לדבר ללמפה). בוא, נניח לרגע ,שאינך בקיא {למשל} ב"אמנת החמאס". הנה קטעים מתוך "אמנת החמאס" לעיונך. אמנת חמאס מתוך ויקיפדיה. "אמנת החמאס, היא המסמך החשוב ביותר של תנועת החמאס, שבו מוצגת האידאולוגיה שלה כפי שגובשה על ידי מייסדיה, ובעיקר אחמד יאסין, מייסד החמאס. האמנה פורסמה ב-18 באוגוסט 1988. באמנה ציטוט נרחב מהמקורות האסלאמיים העיקריים (הקוראן והחדית'), זאת כדי לבססה מבחינה הלכתית אסלאמית. המוטו של אמנת החמאס, מובא בסעיף השמיני של האמנה: "אללה הוא תכליתה, הנביא הוא דמות המופת שלה, הקוראן הוא החוקה שלה, מלחמת הקודש היא דרכה, והמוות למען אללה הוא הנעלה במשאלותיה." האמנה קובעת כי דרכה של תנועת החמאס היא דרך האסלאם, שממנו היא שואבת את רעיונותיה, תפיסותיה ומעשיה באופן בלבדי. וכן, כי תנועת החמאס היא אחת הזרועות של תנועת האחים המוסלמים שלתפיסת החמאס מצטיינת בהבנה כוללת ועמוקה של האסלאם (סעיף 2). התנועה גם מתייחסת לצלאח אל דין כאל מקור השראה וכסמן דרך לפעולה כנגד "הכובשים הזרים". היחס למדינת ישראל הוא בלתי מתפשר, והופך מסוגיה טריטוריאלית לסוגיה דתית מובהקת. שטח ארץ ישראל ("פלסטין") מוצג כשטח הקדש דתי אשר הוקדש בידי הח'ליף המוסלמי עמר בן אלח'טאב לידי המוסלמים עד יום תחיית המתים, שלשום גורם אין את הסמכות להפקיר או לוותר על חלק ממנו. על כן כל אדם מוסלמי, ואף נשים ועבדים (ללא רשות בעליהם ואדוניהם), מחויב לצאת למלחמת קודש (ג'יהאד), כדי להחזיר את הארץ ל"בעליה". המסמך מביע את הרצון כי "יוחזרו ארצות המולדת [לבעליהן] ותישמע מעל מסגדיהן קריאת המואזין המכריזה על כינונה של מדינת האסלאם" (סעיף 9). המסמך מבטא הלך רוח אנטישמי בוטה, עושה דה-הומניזציה ליהודים, ואף מציג אותם כאחראים כמעט לכל אירוע היסטורי שלילי ולכל מלחמה או מזימה שאירעה בעבר – מן המהפכה הצרפתית ומלחמות העולם ועד הקמת חבר הלאומים והאומות המאוחדות, וכן לשליטה מליאה על העולם בסגנון של הפרוטוקולים של זקני ציון, הנזכרים בה. האמנה מכנה מספר פעמים את היהודים בתואר "נאצים", ובאחת הפעמים אף מכנה אותם "סוחרי המלחמות". היא מייחסת לציונים רצון להשתלט על כל המזרח התיכון מהנילוס ועד הפרת, לצד ניסיון מתוחכם לבודד את העם הפלסטיני, ולהוציא ממעגל העימות איתם את המדינות המוסלמיות בהדרגה בצורה של הפרד ומשול (סעיף 32). השנאה ליהודים מבוטאת בין היתר בציטוט דברי החדית' על מלחמת יום הדין של המוסלמים ביהודים, שבו מצוטט שם שבמהלך מלחמה זו "יאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא [מאחורי], בוא והרגהו" (סעיף 7). באמנת החמאס הדת המוסלמית מוצגת כדת הנעלה ביותר, שבצל כנפיה יכולות לנוח בשלום גם הדתות האחרות (סעיף 6 ו-31). תנועת החמאס עצמה מוצגת כתנועה הומניסטית הדוגלת בשמירת זכויות אדם, שאין לה עניין בחרחור מלחמות ואי כיבוד מצוות של דתות אחרות, אלא בהגנה על עמדתה ודרכה (סעיף 31).[B] האמנה מתייחסת בזלזול רב לכל ניסיון של הסכמים והסדרים וטוענת שהדרך היחידה היא השימוש בכוח, "זוהי הדרך היחידה לשחרר [את פלסטין]. אין כל ספק באשר לעדותה של ההיסטוריה. זהו אחד מחוקי היקום ואחד מכללי ההוויה. לא יגבר על הברזל אלא הברזל" (סעיף 34), "אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'האד. באשר ליוזמות, ההצעות והועידות הבינלאומיות, הרי הן בזבוז זמן והבל הבלים" (סעיף 13). ממילא, כל התייחסות להסכמים והסדרים שונים הינו רק כהפסקת אש או כמנוחה לקראת המשך הלחימה (הודנה וכדומה)...." {את הדגשה אני עשיתי}. האם, אתה עדיין סבור {לאחר, קריאת "אמנת החמאס"} שכל אלו שאינם תומכים בדעתך האמפרי, הם סתם אנשים קשיי עורף שרודפים מלחמה, או לחילופין, "מדינת ישראל,..מכורה למלחמות"?. האם, אתה, באמת מאמין, שניתן להגיע עם אנשי החמאס, להסכם לעשות שלום אמיתי, מבלי לשמור על גבולות ביטחונה של המדינה והתושבים? האם, אתה, באמת ובתמים מאמין, שניתן להגיע להסכם שלום אמיתי עם ה"חמאס", כאשר באמנתם חרוט {בין השאר} המשפט: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא [מאחורי], בוא והרגהו" להבה חשופה |
|
נוריתE |
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
הנה עוד סיבה
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
נוריתE • 14 ביוני 2011
|
|
האמפרי |
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
האמפרי • 14 ביוני 2011
להמשיך?
לא להמשיך. להמשיך? לא להמשיך. אני אעצור כאן. רמת התסכול שיכולה להיות מלדבר בשפה שאינה מובנת לסובבים אותך ואשר אינם דוברים אותה היא אדירה ועצם הפעולה הזאת היא כבר סוג של מופרעות אישית מצידי. בריאותי חשובה לי. צ'או. |
|
BrutallDom |
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
BrutallDom • 14 ביוני 2011
.
האמפרי כתב/ה: אוי שתהיה לי בריא אתה ורוב אוכלוסיית ישראל הטועה והתועה.
חלילה לי לקחת ממך או מאחרים את ה"איומיים" הכבדים האלה. הרי אם ישראל לא תחווה את עצמה כמדינה מאוימת באמת פרוש הדבר שהיא תצטרך לשאת באחריות להמשך קיומה הערכי, החברתי והכלכלי. היא כל כך מכורה למלחמות (כן כן. כמובן בעל כורחה תמיד) רמת התסכול שיכולה להיות מלדבר בשפה שאינה מובנת לסובבים אותך ואשר אינם דוברים אותה היא אדירה ועצם הפעולה הזאת היא כבר סוג של מופרעות אישית מצידי. . אז אתה אומר שהכל בראש שלי ? אה האמפרי ? . |
|
להבה חשופה |
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
להבה חשופה • 14 ביוני 2011
האמפרי כתב/ה: להמשיך?
לא להמשיך. להמשיך? לא להמשיך. אני אעצור כאן. רמת התסכול שיכולה להיות מלדבר בשפה שאינה מובנת לסובבים אותך ואשר אינם דוברים אותה היא אדירה ועצם הפעולה הזאת היא כבר סוג של מופרעות אישית מצידי. בריאותי חשובה לי. צ'או. בדברייך, אתה מוכיח שאינך מסוגל לקבל את אלו שאינם מסכימים עם דעתך. ולנהל דיון/ להגיב , לגופו של נושא. לא יותר פשוט לומר, בואו נסכים שאין אנו מסכימים?. מאחלת לך בריאות טובה מכל הלב. להבה חשופה. |
|
האמפרי |
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
האמפרי • 14 ביוני 2011
BrutallDom כתב/ה: .
האמפרי כתב/ה: אוי שתהיה לי בריא אתה ורוב אוכלוסיית ישראל הטועה והתועה.
חלילה לי לקחת ממך או מאחרים את ה"איומיים" הכבדים האלה. הרי אם ישראל לא תחווה את עצמה כמדינה מאוימת באמת פרוש הדבר שהיא תצטרך לשאת באחריות להמשך קיומה הערכי, החברתי והכלכלי. היא כל כך מכורה למלחמות (כן כן. כמובן בעל כורחה תמיד) רמת התסכול שיכולה להיות מלדבר בשפה שאינה מובנת לסובבים אותך ואשר אינם דוברים אותה היא אדירה ועצם הפעולה הזאת היא כבר סוג של מופרעות אישית מצידי. . אז אתה אומר שהכל בראש שלי ? אה האמפרי ? . כן להבה. (או כמו שחתם מנחם בגין לפני שנעלם: "איני יכול עוד"}. בוודאי, ברוטאל. (שנמנף את הפוסט למשהו רוחני קצת? ) |
|
זאלופון(שולט) |
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
זאלופון(שולט) • 14 ביוני 2011
oxymoron כתב/ה: להשוות בין מצבה של ישראל בזמן 1973 ולפני, לבין מאזן הכוחות כיום, זה קצת לא אקטואלי, מפני שיש הבדל טכנולוגי צבאי של עשורים שלמים, חוץ מאולי עם מצרים והם לא יגיעו רחוק עם ציוד אמריקאי, בלי חלקי חילוף, אז בוא נתחיל מכך שלפחות נכון לעכשיו, אף אחד לא ישקול אפילו לפלוש לישראל עם מתקפת טנקים חזיתית, מפני שזה חסר כל סיכוי. אבל בכל זאת, אני לא מתווכח איתך שאכן וויתור טריטוריאלי יגביר את הסיכונים, פשוט לא ברמה שאתה מעוניין לצייר. אבל מה האלטרנטיבה? כרגע, הדבר היחידי שמונע מישראל לספוג סנקציות, זה קול הוטו האמריקאי במועצת הביטחון. ואמנם זה עדיין לא כ"כ מקרין את עצמו על הפוליטיקאים האמריקאים, אבל התמיכה בישראל אצל הציבור האמריקאי, נשחקת מיום ליום. אז איך בדיוק אתה תגן על הגבולות הקצת יותר ארוכים שלך, כשאף אחד לא ימכור לך תחמושת? כשלא יהיה לך מנועים לטנקי המרכבה, כשלא יהיה לך חלקי חילוף לצי המטוסים המזדקן של חיל האוויר? אז באמת נצטרך להתחיל לחשוש מהתוצאות של פלישה צבאית לישראל. ומה יקרה אז? ישראל תתקפל, אחרי שחיקה והשפלה במעמד הלאומי ולכן תיאלץ להתפשר על הסכם הרבה פחות מוצלח ממה שניתן לקבל כיום. חייבים להיות ריאלים ופרגמטים, אי אפשר ללכת עם הראש בקיר נגד כל העולם, כי אנחנו נפסיד בסוף. לכן צריך לחתור לשלום תוך כדי צימצום כל הסכנות במידת האפשר ע"י אמצעים דיפלומטים וצבאיים ולהיערך להמשך. באמת לא אקטואלי להשוות ל-73, אבל מהכיוון ההפוך. ב-73 היינו אמנם שיכורי כוח, אבל לא מעט בצדק. עובדה, ניצחנו (מבחינה צבאית) במלחמה שנפתחה בתנאים הכי איומים שאפשר מבחינתנו, וזה אפילו לא כל כך מפליא כשלאויב שלך, במלחמה מודרנית, אין חיל אוויר רלוונטי, כשאין לו שום יכולת לפגוע בעומק השטח שלך, כשלך ולו ברור שבקרב שב"ש אין לו סיכוי וכשהוא עצמו כל כך מודע לנחיתותו עד שמראש הוא קובע לעצמו את מטרות המלחמה הצנועות ביותר שניתן להעלות על הדעת. היום, עם נשק אמריקאי וטק"ק למכביר, הסיפור שונה לגמרי, ולא לטובתנו. גם התמיכה האמריקנית בנו לא דועכת כפי שיש מי שמצייר. קודם כל, מפני שהאמריקנים מעולם לא היו מאחורינו במאה אחוז. תמיד היו שם קולות, בציבור ובממשל, שקראו לצינון היחסים עמנו. למעשה, הידידות הצינית משהו של ארה"ב כלפינו בתקופת המלחמה הקרה היתה בלא מעט מובנים מסויגת יותר מידידותה כיום. כל סקר שיצא לי לראות מראה תמיכה עזה של הציבור האמריקני בישראל (למשל גאלופ: http://www.gallup.com/poll/146408/americans-maintain-broad-support-israel.aspx ), תמיכה שאינה נופלת ואף עולה במימדיה על זו שהתקיימה בעבר (אם יעניין אותך, פה יש נתונים כלשהם: http://pewresearch.org/pubs/491/six-day-war . מן הסתם אפשר למצוא גם אחרים). למרות הכל, אני לחלוטין לא מזלזל בעמדה שלך, דווקא משום שלדעתי אנחנו כל כך חלשים כיום ותלויים בארה"ב ובשימורה לצדנו, כי אם לא, שום שטח לא יעזור לנו. כשלעצמי, אני לא רואה שום טעם שאינו בטחוני בהיאחזות בשטחים, ומנגד רואה לא מעט תועלות, חלקן מוסריות וחלקן טקטיות, בויתור עליהם (את חלקן ציינת). מנגד, אני לא רואה שום סיבה להאמין שאי פעם יהיה שלום עם השכנים, שגם ה"מתונים" שבהם אינם מעזים אפילו לחשוב על מתן לגיטימציה למדינה יהודית, יהיו אשר יהיו גבולותיה, והם שטופי שנאה פרנואידית ששום הסכם לא יוכל לה (זוכרים את הכריש הציוני שהמוסד שלח לתקוף תיירים בחופי מצרים? ואלה עוד השכנים היותר נורמליים). לכן די ברור לי שלא יהיה מנוס מויתור על שטחים, אבל גם שהויתור הזה מוכרח להיעשות תוך שימור מקסימלי של יכולתנו להגן על עצמנו, מפני שלעולם נזדקק לה. לדעתי אפשר בהחלט לאחוז במקל משני קצותיו במקרה הזה: הטענות כלפינו ייחלשו בהרבה ברגע שתהיה מדינה פלסטינית עצמאית ושוב לא נשלוט באוכלוסייה ערבית גדולה ונטולת אזרחות, וזאת גם אם הגבולות לא יהיו בדיוק הגבולות השרירותיים שיכולת הכיבוש הישראלית והירדנית קבעה ב-1948. |
|