עשר שנים - בית אחד - הכלוב

Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון} • 5 בינו׳ 2013

אני חושבת שאני אחד האנשים הכי ברי מזל בכלוב. שבועיים אחרי שהתחברתי לאתר מצאתי את אהבת חיי, ומאז ועד היום הכלוב היה קטליזטור של המון חוויות מדהימות עבורי:
פגשתי כאן אנשים טובים שהפכו לחברי נפש, הכרתי כאן נשים מדהימות שזכיתי להנות מאהבתן ולתת להן משלי, נתקלתי באנשים שקדמו אותי מקצועית בקריירה שלי, העברתי שעות בשיחות עם אנשים מעניינים, השתתפתי במסיבות הכי טובות אבר, כתבתי לראשונה בחיי בלוג, חידשתי מלתחה לכזו מושקעת וסקסית, ולקחתי חלק בויכוחים מעניינים.

תודה לך כלובון, על המקום הזה, על הסבלנות שלך ועל ההשקעה. מי יודע איך היה נראה הכמעט עשור האחרון של חיי לולא הייתי מגלה את הכלוב? ההימור שלי - הרבה פחות מאושר. הלוואי ועשר השנים הבאות יהיו לא פחות טובות!

Purple Phoenix​(נשלטת){Loki the t} • 5 בינו׳ 2013

סורי, אבל שכחת את הפוסט האדיר על החדרים במלון ביפן (כמדומני?)
אחחח חדר באטמן, זה היה חלק טוב בעשור האחרון

the rain song • 6 בינו׳ 2013

אז למרות ההשמצות הרבות מסתבר שלא מעט אנשים כאן מצאו אהבה.
גם חתונות נערכו באשמת הכלוב
כלובי - אתה מסודר(:

אז ככה :)

Red E • 6 בינו׳ 2013

טוב..
אני יכולה להגיד היום לאחר שנה וקצת שאני פה.. ,שאני מאוד שמחה שהגעתי לכלוב, המקום היחידי בו אני לא מרגישה באמת בכלוב , אלא הכי חופשיה שיש. אני אדם סגור שלא נפתח בקלות..
ופתאום בהשראת כל הכותבים הנפלאים שכאן בין אם זה בדיונים הלוהטים בפורומים ובין אם זה בפוסטים שלכם, אני נפתחת .. אני לא רגילה אבל פתאום כייף לי יותר לרשום תחושות שמקננות
במשך שהותי כאן למדתי לדעת יותר מה אני רוצה ומה שחשוב יותר מה אני לא רוצה
כלובי, אני מודה לך על המקום החם הזה שבנית לנו פה.. שמאפשר לי אישית להתבטא יותר בחופשיות . מעריכה מאוד את כל העבודה והשעות שאתה בטח מקדיש למקום הזה..

חבל לי שלא הכרתי את המקום הזה ב2002- , אבל היי , לא בוכים על חלב שנשפך אלא מלקקים אותו..

מזל טוב כלובי ילד יומולדת

Re: עשר שנים - בית אחד - הכלוב

מישלי • 6 בינו׳ 2013

הגעתי לראשונה לביקור בדאנג'ן (המקורי) (האחד והיחיד) בינואר 2004. הייתי אז מישל.
במשך חודש שלם, השאלה השניה שנשאלתי כל חמש דקות (אתם יכולים לדמיין את הראשונה) הייתה: "מה הניק שלך בכלוב ?"
מכיוון שעוד בכלל לא היה לי מחשב, אמרתי שאין לי, וקיבלתי מבטים נוזפים שגרמו לי להרגיש כמו אזרחית סוג ב'.
אחרי חודש, חברה טובה תרמה לי את המחשב הישן שלה (סליחה "בית השנטי", הוא היה בדרכו אליכם ונתקע אצלי),
הדבר הראשון שעשיתי, זה לפתוח מייל ולהרשם לכלוב. מכיוון שההרשמה לא קיבלה את "מישל", הוספתי י' קטנה והנני.

כמו שכשירדתי במדרגות הדאנג'ן ביפו הרגשתי שהגעתי הביתה, כך גם באתר.
תשע שנים שבהם הכלוב היה עמוד הבית שלי, הדבר הראשון שנפתח גם במחשב בבית וגם בלאפטופ.

(רק) כאן כתבתי ופירסמתי, כאן קראו והגיבו לי. בפורומים ואח"כ גם בבלוג.
הכרתי כאן כמה מהאהבות הגדולות של חיי, וגם כמה מהאכזבות.
פגשתי דרך כאן כמה מהאנשים הנפלאים ביותר ולצערי גם כמה שנחרטו אצלי כחלאה אנושית.
חוויתי חוויות מדהימות וקשות ונהדרות וחד פעמיות ומתמשכות.

מצאתי כאן עניין בהרבה מאד רבדים.
אני אוהבת את האתר הזה, אהבה גדולה.
אני מחוברת לאתר הזה.
ולמרות שעברתי לאחרונה גמילה והוכחתי לעצמי שאני יכולה גם בלעדיו (או עם הרבה פחות ממנו), אני עדיין כאן.

תודה על הבית הזה.

* והמשפטים הצבעוניים, זה לזכר הימים ההם...



אז אולי רק מעט מהותיקים יודעים, שאפשר להטיל עליי לפחות 50% מהאשמה, על אופנת התקצירים הזו.
מעשה שהיה כך היה:
היינו קבוצה של אנשים אקסקלוסיביים, במפגש חברים אקסקלוסיבי, אצל אחת ים אקסקלוסיבית.
במהלך שיחה עם קיחוט המתוק, התוודיתי בפניו, שלמרות שאני כמהה להצליח לקרוא את הפנינים שהוא כותב במלואם,
אני בדר"כ מתישהו מתייאשת אחרי אי אלו פיסקאות (וזה לא בגלל עצלנות... גם לא בשל הפרעת קשב, שאין לי).
אחרי ששכנעתי אותו שאני באמת אוהבת אותו ואת כתיבתו, אבל לא מצליחה להתרכז לנוכח העומס (היום קוראים לזה "חפירה"),
הוא הבטיח לייצר עבורי תקציר בסוף כל פוסט (בפירסומים הראשונים שלו, יש לזה אפילו איזכור).
לשמחתי, עם הזמן הצטרפו אליי עוד כמה אנשים (אקסקלוסיביים), שאף הם התוודו על כשל בקריאה והודו על המצאת התקצירים,
כך שלא יצאתי הפארשית היחידה, שלא מצליחה לקרוא את הקיחוטה האחד והיחיד.

זהו, זה אומר שאני ממש דינוזאורית ( :

walking dead • 6 בינו׳ 2013

הגעתי לכלוב לאחר שנואשתי מפורומים ואתרים אחרים, שלא היו ידידותיים (לפחות עבורי).

הכלוב הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי כבר למעלה משמונה שנים. הוא בית עבורי, ולמה? כי כאן, חוויתי הכל. כאב ושמחה, אהבה, חברות, שברון לב ואכזבה אך תמיד ידעתי שכאן אמצא לי את הפינה שלי. את המקום בו אני יכולה להיות הכי אמיתית, גם אם לא תחת שמי האמיתי. אך זו אני, ללא מסכות. ולפחות חלק מהאנשים כאן (למזלי, אלו שגם אני אוהבת) מקבלים אותי כמו שאני.

באתר הזה הכרתי את החברים הכי טובים שהיו לי אי פעם (ויהיו), דרכם גם הכרתי את אהבת חיי ולכן אני לא יודעת מה זה אומר לגבי המקום של כלובי בגן עדן, אבל אני תמיד מוכנה להיות ברשימת הממליצים שלו

מזל טוב לעשור הראשון, ולחיי עוד עשורים רבים ומעניינים כמו העשור הראשון.

tch-אבי

tch​(נשלט) • 6 בינו׳ 2013

הגעתי לכאן דרך האחת והיחידה -זיקית לאחר שהכרתי אותה בשנת 2003 כחודש לפני ראש השנה,
בספטמבר 2003 .זוכר את זה כאילו היה אתמול,במועדון הדנג'ן ביפו העתיקה.
כמו מישלי גם זיקית שאלה אותי מה הניק שלי ולא הבנתי על מה היא מדברת.
בזמנו עבדתי במלון ונכנסתי לכלוב להירשם והקלדתי את שמי,המקלדת היתה באנגלית וקיבלתי את הניק tch ,אהבתי את הניק ומאז אני כאן.
זיקית ובטי בום היו הראשונות שהכרתי בכלוב ובהמשך עוד המון אנשים שחלקם עזבו .
חוויתי במהלך השנים המון חוויות שמחות וגם כאב וצער.
בפירוש כמו משפחה.

כעשור שאני כאן ולא אשכח לעולם את kael ואת wrong naughty girl ז"ל.יהי זכרם ברוך.

ינעל ראבאק למה להפריע לוותיקים בשנ"צ ?

טרוריסט חמוש באננס • 6 בינו׳ 2013

מה קרה כלובי - ניגמרו הצעירים בפלוגה ?


אחד הדברים הבודדים שאני מוכן להגיד לזכותי הוא שאני פה מהפיילוט, מהשבוע הראשון.
את כלובי פגשתי באותו השבוע בפעם ראשונה לגמרי במקרה כשידידים מהסצינה לקחו אותי לביקור התרשמות במועדון הדאנג'ן ה"חדש חדש" שחולל גלים במדינה הקטנה שלנו.

ומאותו השבוע ,כאמור נידבקתי.

כלובי ניסה מאז הרבה דברים: קיטור חם , טיהור בהקרנה, ניקוי במבער אציטלן, שטיפת חול וכדוריות פלדה בלחץ, ממיסים תעשיתיים חריפים והפצצת תיבת ההודעות שלי בתמונות עירום של חברי כנסת בג'אקוזי...

עדיין פה.



מה אני מחפש פה: בדרך כלל הרפתקאות, לפעמים מתכונים לחוקנים שעוד אין לי.

מה אני מוצא פה: בעיקר אנשים מוטרפים ,חכמים ורגישים.המון ידידות אפלטוניות, פעם ב - לחם ושעשועים.

למה הכלוב הוא בית עבורי: אני סוטה פתולוגי ששונא דינמיקה עם אנשים מרובעים, מקובעים ובעיקר שפויים ונורמטיביים.

חוויה אחת מעל הכל : לפני כמה שנים הכרתי פה משהי שהייתה לזמן מה מאהבת קינקית, פתחה לי חלונות לעצמי, ככל הניראה קטע של פעם בחיים.

המוטו הכלובי שלי: נוניוס פארתימוס נקוס אונוס ! ----- תמיד אותו הניק או שמודיע לכולם על ההחלפה"

מה אני הכי שונא בכלוב:

"1.טייסים בשייט"ת מטכ"ל שכיום הם אנשי עסקים מוצלחים" אבל מתנסחים כמו ילד עילג בן 13 ממגמת מכונאות מכסחות דשא ומתנהלים מינית וריגשית כמו מאונן כפייתי בכיתה ז'.

2.אנשים שבמקום לשים על איגנור :נודניקים-טרולים-קונקורנציה עיסקית-נקבות שאמרו להן לא או גברים שדפקו בריחה אחרי ההשפרצה הראשונה מנהלים ריבים על גבי ריבים בצ'אט.

הראה לי טרול אחד ועשרה מגיבים -אראה לך עשרה מטנפים ורטואליים...

ולא - אני רק סותם\ת לו את הפה" - זאת לא תשובה מקובלת עלי, אם היינו בסשן הייתי שולל לך גמירה על אקט שכזה.

סגרנו חשבון ישן הלאה...

3. בעלי ניקים כפולים -משולשים- מרובעים ומחומשים.

אלף ,לא בושה להודות שאתה סוויצת. זה גם מאוד מבלבל:אם את סוויצ'ית בפוזת מלכה בלבד בגלוי, את מונעת מעצמך את העונג הטמון בי. אם את טורפת גברים כשדמך רותח אבל בגלוי את שפחה אפסונה תמימה ופיצפונה, שוב ,

את עלולה להפסיד אותי, חבל.

זכרים זה חל עליכם בדיוק באותה המידה רק שאתם מעניינים אותי בדרך כלל בלווית אישה אסרטיבית שמתפעלת אתכם לעינוגי.(או קי אחר כך נתחלף בסדר בוביק?)

בית, אי אפשר שלא לתהות לגבי הצורך בכל כך הרבה פרצופים.
לא צריך להיות פטישיסט של ספרי זיכרונותשל מרגלי שטח או נוכלים בין לאומיים - אם יש לך יותר משני דרכונים עם שמות שונים - משהו פה כבר לא לגיטימי מותק.





רגע מיוחד מהכלוב ?



חבר כלוב שמנהל את טקס החופה והמון כלוביסטים מצחקקים בקהל כשהוא מנסה להסביר למשפחה את ההגיון בטקסט הבא" נישואין מוצלחים זה כמו סלט פירות... קצת אננס בשביל המתוק ,קצת תות (הניק של זששא"ל) בשביל הרעננות ו.... בלה בלה בלה ".


רגעים לא טובים מהכלוב?

להתרגז על דברים שבדיעבד רק מפגר חסר חיים , אישיות ועמוד שידרה היה מתרגז עליהם.
לקחת את זה איתך חצי יום לעבודה.
להישבע שזאת פעם אחרונה, לשבור לעצמך את המילה.

לשמוע מדי פעם על צרות של אחרים, עושה גוש בגרון כל פעם.



מה חושב על כלובי?

תותח, הרים חתיכת פרוייקט, מקבל בדרך כלל שפריצים של בוץ במקום תודה, מתפעל אתר שיותר מדי חברים בו מרבים לירוק לבארותיו.

אף פעם לא איכזב אותי כשפניתי בנושאים אישיים ,רגישים או כללים.

במשך עשר שנים...





תודה כלובי , חתיכת שיחוק.שהעשור הבא יהיה אנרגטי לפחות כמו זה שעבר.

בטי בום​(שולטת) • 6 בינו׳ 2013

בדיוק חשבתי שהייתי ב4 חתונות של חברים מכאן
בדיקת הריון אחת עם קסם בשירותים של מסעדה וצרחות של אושר שכולם שמעו
2 בריתות , 3 אירועים ללידת הבת
בר מצווה אחת
גיוס של הגורה שלי שהחברים שלי עדין זוכרים כטראומה
ולצערי גם שתי הלוויות

נוסטלגיה מסוכנת

Bent • 6 בינו׳ 2013

היי כלובי, אמרתי לך תודה על תרומתך לשפיות דעתי אי פעם?

לא אני לא צוחק, הכלוב ובעיקר הבלוג שפה, זה שאני מתכחש לו לעיתים ומנסה למצוא לו תחליפים, זה הדבר הכי קרוב שאי פעם התקרבתי אליו לספת טיפולים, או לתא וידויים אם תרצה.

וזה לא דבר טריוואלי ממשהוא שיודע לדבר על הכול עד שזה מגיע למה שכואב לו.

הצטרפתי לכלוב מארה"ב ביום שבו נגמרה התקופה שלי בארה"ב, אחרי ארבע שנים של עבודה חזרתי הביתה והודעתי לאישתי דאז שזהו, סופית חוזרים, את הסילבסטר של 2005 נחגוג בארץ הקדושה, ואז אמרתי לה שאני הולך לעשות רשימות, של כול מה שצריך לעשות, התחברתי לאינטרנט (דייל אפ), וחיפשתי (אלטה ויסטה) "BDSM ישראלי" עלו שני אתרים, הכלוב והפורטל.

נרשמתי לשניהם אבל עד שחזרתי לארץ כבר הייתי כמעט ורק כאן.

ומאז הכלוב ליווה אותי דרך כמה שנים קשות, וסיפק לי כמה חברויות שתמכו, שמעו, עזרו, (ז', נ', ד', הבולטות שבינהן), ומשם דרך הגירושים, האהבה הראשונה שאחרי, השחרור והחופש להיות אני.

וגם כשנגמרה האהבה הראשונה, מצאתי פה שנייה, אחרת וטובה, ולמרות שגם היא לא הייתה התחנה האחרונה, אין הרבה זמן שחולף שאני לא חושב עליהן לטובה, מעריך את מה שקיבלתי.
אומנם לא פגשתי כאן את זוגתי, התענוג שלי, אבל היא כאן ומודעת לכאן מהיום הראשון.

והאתר ויושביו ליוו אותי במילים על העולם וישראל, המיקרו קוסמוס של המושבה, החיים בעיר הגדולה, לבטים של עבודה, ולבטים של אהבה, תמונות, אומנות, ובת זוג לצילומים של ספנסר טוניק.

רעיונות של מהנדס לצעצועים, מחשבות של חטא על יצירה, בירה ואלכוהול עם חברותא נעימה, מסיבה אחת או שתיים, חברים ובני שיח ושיחה, וחיבוקים ותמיכה.

ואף מילה לא אומר על החרמנות, שגם כאן מקומה בטוח ומוכל, כי קודם כול זה מה שהביא אותי בשער, אבל לא מה שהשאיר אותי כאן.

וכול אילו, כול אילו מתגמדים לי הדבר הכי גדול שקיבלתי כאן, האומץ לכתוב אותי בעברית, את כול הכאב, הפנטזיות, החלומות, הפחדים, ההשגים, שלושה בלוגים עד היום, האחד שבשמי ומכיל את כמעט כול כולי, האחד נעלם עם האהבה והצורך להסתתר, אחד שיהפוך ז"ל בקרוב, ואולי רביעי בדרך .

אז, כבר אמרתי לך תודה כלובי? אמרתי לך מה האתר הזה נתן לי ?

כי אני לא בטוח שאוכל לכמת ולכתוב נכון ומדויק אף פעם מה באמת נתן לי האתר.

נתראה עוד עשור?