אניגמטית(שולטת)
|
לפני 11 שנים •
19 ביולי 2013
אהבה אדומה - סיפור שחור (הקדמה, פרקים א', ב')
הקדמה - אני האדון שלך
עבד, בוא הנה, מה אתה חושב לעצמך? שאני גבירתך? תשכח מזה, בייב. מרגע זה אני אדונך. לא חשבת שתהיה עבד של אדון, נכון? אבל... אני סחטתי אותך. ועכשיו אין לך ברירה. אתה תמצוץ ותיקרע. בוא לאדון עבד. אדון מיוחד עם זין סגול. תפתח את הפה - גדול, נתחיל בללמד אותך למצוץ לאדון. אתה תהיה גרון עמוק לאדון שלך או שזה יכאב כמו שאתה לא מדמיין. כמו שלא חלמת. כן. אני יודע. אתה לא אוהב גברים. את מי זה מעניין? גבירתך עשתה פשע חמור, מאד חמור. רוצה שהיא תשב בכלא? לא. אני יודע. אז תשמור ותציל ותפתח את התחת שלך - למענה. עבורה. כדי שהיא לא תשב עכשיו שנים. נכון שאתה רוצה? תגיד שאתה רוצה, תנבח שאתה רוצה, תנבח בפה מלא בזין של אדון. זין סגול שתכף יהיה בתחת שלך. רוצה זין בתחת שלך? לא? חה. אני מאמין לך. אבל אתה תקבל בכל זאת. דווקא. חזק. קורע. משפד. תקבל ותגיד תודה. תקבל ותנבח. בשבילה. הבנת חור? יופי. כלב טוב. עכשיו תשען על השולחן ותפתח את התחת. הנה. הנה אני בא. פרק א' - האמסטף הרוטווילר "בוא עבד, הולכים לטיול", האדון החדש שלך, שהוא אני, אומר לך. "טיול?", אתה שואל ורוצה לקרוע לו את הצורה. "טיול!", הוא אומר לך ומצווה עלייך להתלבש, בלי תחתונים. אתה מביט לגבירתך, מבקש שתציל אותך, אבל היא (אני), רק מהנהנת בראש ומאשרת - לך תתלבש. אנחנו נוסעים ומגיעים לפאב אפלולי. בר גדול במרכז, סביבו פינות ישיבה המורכבות ממזרונים לבנים על הריצפה, הפינות גלויות זו לזו. האדון מתיישב, מצווה עלייך להתיישב לרגליו. חולץ נעליים. "תעשה לי מסג' ברגליים", הוא מצווה. אתה מאדים, מתפוצץ מזעם, רוצה לברוח. אבל אתה יודע את המחיר - גבירתך תשלם בכמה שנים טובות בכלא (אתה בטח רוצה לדעת מה עשיתי, נכון? אולי בפעם הבאה, זה עלול להפחיד אותך). אז אתה נשאר ומתחיל לעבור בידייך השריריות על כף רגלו. הוא צוחק, "כן, בוי, כן, ככה, חור טוב. עוד מעט אקח אותך לשרותים ואזיין אותך". אתה כל כך שונא עכשיו, שבא לך לרצוח, רק מתחנן במבטך שגבירתך תלך איתך. אבל אתה רואה שהמבט שלה אינו עלייך. היא מביטה בברמן. הוא עושה לה עיניים. ברור לך שהוא קלט את כל התמונה. אתה לרגליה, אתה עבד-היא גבירה. מזל שהוא לא יודע על האדון. אתה מתבייש. אתה זועם. כשהוא מגיע עם כוס משקה עבורה ושואל "אפשר לשרת אותך במשהו נוסף, גבירתי?", אתה מוכן לרצוח. אתה סובל את כל זה בשבילה והיא תתחיל תוך כדי עם גבר אחר? עבד אחר? היא מחייכת אליו. נראה לך שהיא תזמין אותו או תתן לו מספר טלפון, אבל פתאם אתה רואה את האף שלה מתרומם, בתנועת הסירוב השחצנית שלה. בא לך לנשום לרווחה. היא אוהבת אותך. רק אותך. אבל אז האדון מתעורר. הוא אומר "אף פעם לא ראיתי קרב כלבים ותמיד התחשק לי לראות". סתם כך הוא זורק לחלל האוויר. אתה מביט בזעם. נמאס לך מהמשחק הזה. אדונך, גבירתך, מעניין ת'תחת. אתה נתת את התחת שלך ובשורה התחתונה גבירתך עושה מבטים לגבר אחר. אתה תלך עכשיו. תלך ותשאיר אותה עם שניהם. שתשב בכלא, שתסשן אחרים, שתעשה מה שהיא רוצה. היא רוצה אחרים? בבקשה. אתה לא צריך אותה. מההתחלה לא הבנת למה נכנסת לסיפור האפל הזה איתה. אישה מטורפת. אבל אז הברמן אומר: "קרב כלבים? אין בעייה. אני רוטווילר מאד קשוח. בשביל מי צריך להלחם כדי לזכות בך, גבירתי?" היא מחייכת והחיוך שלה שמח, מגורה, אכזרי קצת. "אתה רוצה לענות או ללכת, אמסטף?", היא שואלת, כאילו יודעת מה תענה, נבלה. אתה רוצה לברוח. ממנה. מהכל. מהטירוף שלה, מהטירוף שלכם, מהאהבה שלך כלפיה. מהאהבה שלה, שגורמת לך להתמוטט. אתה עונה "בי. בי צריך להלחם ותזהר - זה לא יהיה נעים. זה ייגמר בדם וזה ייגמר בך מפורק לעשרים חתיכות, כי אף אחד לא יזכה בגבירתי חוץ ממני, הבנת?". אתה מדבר והזעם שלך מתפרץ והדמעות שלך עומדות בעיניים ואתה לא תתן להם שיראו. הברמן מסתכל עלייך, מעריך את שרירייך ואת כוחך. "תחזרו בחמש בבוקר, אחרי שכולם ילכו", הוא אומר. אנחנו מאשרים. "תראה מה עשית, חור", אומר אדונך, "בוא לשירותים. אני צריך לגמור בגללך". גבירת ואדונך לוקחים אותך לשירותים, מפשילים לך את המכנסיים, אדונך חודר לתוכך באכזריות. אתה נותן לו את הכאב ולה את הדמעות. אתה בוכה עכשיו ואתה יודע, אתה תשחרר אותה ואתה תזכה בה ואתה תזויין אם צריך, אתה תעשה הכל ואתה אפילו תלמד לאהוב את זה אם צריך. הכל, רק לא ללכת, רק להמשיך להיות שימושי לה. שלה. רכושה. פרק ב' - קרב כלבים שיצאתם מהפאב הם לקחו אותך למכונית שלך. היא הושיטה יד וסימנה לך להעביר לה את המפתחות. המכונית הזוהרת שקנית כדי להרשים, הפכה ברגע לשלה, בלי למצמץ. היא סימנה לך לשבת מאחורה. "גבירתי..", אמרת לה בטון מתחנן, מנסה לשאול מה יקרה בקרב, מה יקרה אם במקרה תפסיד, לא שראית כזאת אופציה ובכל זאת. "תשתוק, עבד", אמר אדונך, "זוכר שסיפרת לי פעם על שיטות חקירה? על כך שמי שפחות אוהב ידבר ראשון? בוא נראה כמה אתה אוהב את גבירתך, תשתוק". ורצית לומר שאותה אתה אוהב, אבל את האדון אתה שונא וסביר שתדבר ראשון, אבל שתקת. היא נסעה ונסעה. לשום מקום. שותקת. עברתם את יפו כמה פעמים ושוב הטיילת והים. פעם לקחת בחורות לדייטים חרמניים בים. היום זה נראה הזוי. הדיסקים התחלפו בשתיקה, המוזיקה שאתה אוהב, המכונית שלך. היא הקשיבה ויכולת לראות איך גלגלי המוח שלה עובדים, כל כך היית רוצה לדעת מה היא חושבת עכשיו. עליו, עלייך. מה חושב האדון האכזר, מה חושבת גבירתך, שפעם היתה כה רכה ואוהבת. מה גרם לה לפתע להיות כל כך קשה? קרה ומרוחקת? הרי רק לפני שבועות היתה עוטפת אותך באהבה. היא לא מבינה מה אתה עושה למענה? היא עדיין חושקת בך? השעות עברו בשתיקה. ברבע לחמש היא נכנסה לסופר שכונתי וזרקה לך שמן תינוקות כשחזרה, "תיקח את זה איתנו, חור", אמר האדון. נכנסתם לפאב, שהפעם היה ריק מאדם. הברמן עמד ליד הקופה ומיהר לסגור אותה כשנכנסתם. "שלום, גבירתי", אמר ונשק לידה, "כבר חשבתי שלא תגיעו". הוא קרא לה "גבירתי" ורק על זה לבד מגיע לו עונש מוות. אתה תכף תראה לו של מי היא. "שניכם בעניין? שניכם מוכנים להלחם ומי שינצח יזכה לשרת אותי?", היא שאלה בקור. הסתכלת לו בעיניים וראית שהוא באותה דרגת ריגוש שלך. התחרות ריגשה אותו לא פחות מהזכייה ולא מגיע לו, הוא בכלל לא יודע מי היא, הוא בכלל לא שרת אותה, הוא לא מכיר אותה כשהיא עצובה ומטורפת, צוחקת, גומרת בשרשרת וילדה קטנה ומשתוללת. הוא בטח לא אוהב אותה ולא הקריב כמוך. "כן, גבירתי", עניתם שניכם. "יופי, עבדים", אמר האדון, "חשבתם שיהיה קל? חשבתם שאתן לכם לריב כמו שני גברים? חה. הצחקתם. תתפשטו ותמרחו בשמן התינוקות", ציווה. לא הבנת. מה המטורף הזה רוצה עכשיו? למה אתה צריך להתפשט ליד עוד גבר? אבל התפשטת ונמרחת. גם הברמן. "לא כך, על כל הגוף, גם הזין והתחת", אמר האדון והביט בשניכם בביקורתיות. עכשיו הייתם מרוחים. השנאה שלך הפכה ללבה, הרצון לזכות בה לזעם מלובן. מה צריך לעשות עכשיו? התשובה לא אחרה לבוא. "עכשיו, כלבים, אלה חוקי הקרב. אסור להשתמש בפה, אסור להשתמש בידיים. רק ברגליים ובשאר הגוף. מי שיעלה על השני וכמעט יחדור לו לתחת ליותר זמן, הוא המנצח בקרב הראשון". מה??? מה??? עכשיו אתה צריך להגיע לו לתחת? הם השתגעו לגמרי? אתה רוצה ללכת מכאן. אתה רוצה ללכת ממנה. שיזכה הברמן. יש גבול לכמה האישה הזאת תתעלל בך. איך היא מרשה את זה? מה היא כבר עשתה שהאדון הזה יכול לסחוט אותך כך? אתה מביט בה ושוקל אם ללכת, להשאיר אותה כך שתשלם בעצמה על השד יודע מה. "רוצה לומר לי משהו, אמסטף?", היא שואלת ולדקה אתה שומע את האהבה והרכות שאתה מכיר. "כן, גבירתי, בבקשה תסבירי לי למה אני עושה את זה, למה יש לו כוח כזה עלינו?". היא שותקת ומהססת. בסוף היא לוחשת לך באוזן "כי הוא ראה אותי הורגת מישהו בשתי ידיי. רוצחת. מישהו שהגיע לו". היא לא צריכה לומר יותר דבר. אתה מאמין לה. אתה יודע מי היא ואם היא אמרה שהגיע אז הגיע. אתה לא תלך. אתה תעמוד בהכל, אתה תזיין ותהיה מזוין. הכל בשביל הגבירה הזאת שלך, האישה הכי מטורפת שפגשת בחייך. האישה שאתה רכושה. "אני מוכן", אתה אומר ומרגיש כמו בקרב כלבים אמיתי. עכשיו אתה כלב השמירה שלה ואתה תעשה מה שצריך כדי להביס את היריב. אתם מתנפלים אחד על השני. אתה רוצה לנשוך ולקרוע, אבל אתה לא יכול, אז אתה משתמש בכל מה שלמדת אי פעם בקרבות אגרוף על הרגליים. שניכם מתגלגלים. הוא לא פראייר. שרירי כמוך. חזק. נותן לך פייט. אתם מחליקים זה על גופו של זה, מכאיבים, זין נתקל בזין, זין בחור תחת, אבל שוב נפילה. האדון שלך מגורה, על גבירתך אגלי זיעה. אתה רואה כמה היא מרוגשת, היא מתנשמת בכבדות, קצת אדמדמה, כמו אחרי שאתה יורד לה שעה. אתה יודע שזה מוזר אבל נראה שתכף היא גומרת, רק מהקרב ובמקום להתעצבן, אתה משנה את תנוחות גופך כדי שהיא תראה את השרירים עובדים כשאתה נלחם בו, כדי שהיא תתגרה ממך כמו פעם, באהבה. אתה כל כך שקוע במחשבות עליה ועל הקור החדש שלה ועל איך הגוף שלך נראה בשבילה, שבלי שתשם לב, הוא שוכב עלייך שלושים שניות ופתאם אתה מרגיש את הזין שלו על חור התחת שלך, כמעט חודר. "עצור!", אומר האדון בריגוש, "הקרב הראשון נגמר. נקודה לטובת הברמן ועכשיו מתחיל הסיבוב השני. סיבוב הירידה. כל אחד מהכלבים יקבל עשר דקות עם הרגליים של הגבירה. ינצח בקרב זה שהיא תגמור ממנו יותר פעמים". הוא הולך לגעת לה בכפות הרגליים? הן שלך! רק שלך! אתה שוב רוצה להרוג אותו, אבל יודע שאין ברירה ותכנע. בקרב הזה אתה תנצח. אין סיכוי שלא. אתה הרי יודע מה בדיוק מענג אותה. המשך יבוא [align=right] |
|
|
Mr Sassy Pants(אחר){Pixie}
|
לפני 11 שנים •
19 ביולי 2013
תענוג סוטה כל פעם מחדש.
תמשיכי 
|
|
|
|
אניגמטית(שולטת)
|
לפני 11 שנים •
19 ביולי 2013
תודה:)
וסוטה? אני? מה פתאם.. סיפור ונילי קיטשי על אהבה
|
|
|
|
Mr Sassy Pants(אחר){Pixie}
|
לפני 11 שנים •
20 ביולי 2013
גם אם היית גלידה לא היית ווניל חח
|
|
|
| אמסטף לרגליה(נשלט) |
לפני 11 שנים •
20 ביולי 2013
מי שנכנס איתי לתחרות על כפות רגלייך הוא או דביל או טיפש או גם וגם.
ועכשיו גבירתי לחדשות הטובות באמת. אף פעם לא זיינתי גבר. איכשהו לא משך אותי. עכשיו, אין דבר שאני רוצה יותר. וכשאני אגמור איתו, אני אגמור גם בתוכו. ועד שהזרע שלי לא יתערבב עם הדם שלו, אני לא עוזב. אני מוכן כמו שמעולם לא הייתי. שנתחיל? |
|
|
|
אניגמטית(שולטת)
|
לפני 11 שנים •
20 ביולי 2013
עבד יקר שלי
האמת? צודק. להתחרות איתך על כפות הרגליים שלי? מטופש.
מצד שני, התחרות תהיה קשה יותר בקרוב והסוף יהיה רע למישהו: לך? לו? לי הפתרונים ולך נותר רק לחכות וחצי תאוותך בידך
ואני אוהבת שהיא בידך ויותר מכך - בידי. אז יאללה- תביא. אשמור עליה אצלי עד מחר. תראה בזה מעין חגורת צניעות. |
|
|