המכשפה בג'ינס(מתחלפת) |
לפני 21 שנים •
22 במרץ 2003
הסטוריית הבדסם הישראלית תתחלק מעתה לשתי תקופות-יומן אירועים
לפני 21 שנים •
22 במרץ 2003
המכשפה בג'ינס(מתחלפת) • 22 במרץ 2003
השעה הייתה 20:20 ישבתי במושב האחורי של ג'וזף הנהג שלי להערב, הפלא פון צלצל ועל הקו היה ד. חבר קהילה ותיק ומיושב בדעתו. הוא סיפר לי (בפעם האלף) על אי מייל שקיבל אודות פשיטה משטרתית מתוכננת במועדון. נפנפתי אותו בכמה משפטים וחזרתי למצב רוח המרומם שלי.
זה כבר כמה שבועות שאני במצב רוח מרומם, מאז שהתחלנו לגבש את הרעיון למסיבה גדולה לכל קהילת הבדס"ם הישראלית. הרי את רובם כבר הספקתי לפגוש בכל מני מפגשים ואירועים, אז למה לא לערוך מסיבה גדולה ולרקוד כולם ביחד. פניתי לכמה חברים ומכרים אשר חשבתי שישמחו לעזור, הצעתי להם להיות חלק מצעד היסטורי, ולשמחתי כולם הסכימו. * * * פניתי לבעל המועדון, קבענו תאריך בפורים ומיד הודעתי עליו לכל מי שהסכים לעזור. 24 שעות אחרי שהודעתי על התאריך, צצה לה הודעה באיזה מקום על אירוע אחר באותו תאריך. התעצבנתי לרגע ואז נזכרתי שא. שהייתה חלק מצוות ההכנה אמרה לי שזה עשוי לקרות. נפנפתי את ההתעצבנות וחזרתי למצב רוח המרומם שלי. שוחחתי איתה קצת בטלפון ואז הרמתי טלפון למועדון, הזזתי את התאריך והמשכתי בהכנות. שבוע לפני המסיבה, הזמנתי את כל מי שהסכים לסייע, לישיבה על התכנית האומנותית של המסיבה. במהלך הישיבה העלנו רעיונות חדשים, שיפצנו רעיונות קיימים והחלטנו על תכנית אומנותית שכללה כמה תחרויות, מכירה פומבית של עבדים, ריקודים ופרסים. אחד הרעיונות שעלה זה תחרות סאשן קצר בן 90 שניות. ע. שאל מה אפשר לעשות ב – 90 שניות אז אמרתי לו תסתכל טוב, שאלתי את הנמוך אם הוא מוכן והעפתי לו סטירה מצלצלת. לפי המבטים של חלק מאורחי בית הקפה בו ישבנו ניתן היה להבין שחלק מהם מאוד מקנאים בו... * * * ההכנות למלחמת המפרץ היו בעיצומן, היינו ארבעה ימים לפני המסיבה והשאלות החלו להגיע. האם תבטלו בגלל המלחמה? האם המועדון בטוח?, קיבלתי הרבה אי מיילים, שיחות טלפון ושאלות במירק אודות הנושא, חלק מהחברים העדיפו להישאר בבית, חלקם לא יכלו לנסוע מחיפה לתל אביב ולשבריר שנייה חשבתי שאם כל כך הרבה אנשים מודאגים אולי כדי לשקול את העניין בשנית. ואז נזכרתי בשיעור אזרחות בכיתה ח'. בן גוריון רצה להכריז על הקמת המדינה בכ"ט בנובמבר בתל אביב. היועצים אמרו לו שחלק מחברי מועצת העם תקועים בירושלים ואולי צריך לדחות את התאריך. מפיקי האירוע אמרו לו שאין מספיק כיסאות בתל אביב בשביל להזמין את כל התושבים. אבל בן גוריון חשב אחרת והשאר נכתב על דפי היסטוריה. חייכתי לעצמי וחזרתי למצב רוח המרומם שלי. ביום שלישי יומיים לפני המסיבה, נכנסתי לצ'אט במירק ומיד ניגשה אלי מישהי שסיפרה לי ששמעה ממישהו על כך שמשטרת ישראל מתכננת פשיטה על המועדון ביום חמישי. הסברתי לה מיד שאין שום סיבה שמשטרת ישראל תגיע ושהם מאוד עסוקים במצב החירום בארץ וחוץ מזה כשיש להם מידע על משהו הם באים מיד ולא מחכים למסיבה שלנו דווקא וגם שדווקא המשטרה לא מטפלת במועדונים אלא הפקחים של עיריית תל אביב שלא מתעניינים בתוכן המסיבות אלא ברעש. לא עזר לי הרבה כי היא הייתה קצת תקועה בסיפור. התעצבנתי קצת אבל נפנפתי את ההתעצבנות וחזרתי למצב רוח המרומם. 10 דקות אחר כך קיבלתי 5 מיילים עם אותו סיפור, וניגשו אלי עוד כמה אנשים במירק. אחרי תחקיר קצר של חלק מהם הבנתי כבר מה ומי מקור הסיפור. ב. איש אחד די ידוע שהיה יכול להיות מאוד מצליח אבל בחר בדרך אחרת. בחר להיות חלק מאתנו, להקים אכסניה ברשת וליזום גם אירועים. אבל לא הסתפק בעשייה הטובה שלו הוא רצה שהעשייה של האחרים תהיה כישלון וכך אולי הוא יהיה יותר מרוצה. המחשבה עליו גרמה לי להתעצבנות קלה אבל אז אבל נפנפתי את ההתעצבנות וחזרתי למצב רוח המרומם שלי. * * * ביומיים שחלפו עד המסיבה, הרגעתי עוד כמה אנשים אודות הסיפור על הפשיטה המשטרתית ואודות מלחמת המפרץ המתקרבת ובאה והמשכנו בהכנות למסיבה. יום חמישי ה- 20 במרץ הגיע, קמתי בבוקר, הלכתי לעבודה והשתדלתי לא לחשוב על דברים מעצבנים. חזרתי מהעבודה בערך בשעה 17:00 הוספתי תגובה בכמה הודעות בפורומים שהמסיבה מתקיימת בכל מצב בטחוני והלכתי לשתות קפה עם מ. בשעה 20:10 ג'וזף הנהג שלי הגיע, מ. ישבה מקדימה, אני ישבתי מאחורה ונסענו למסיבה. בדרך דיברנו על המצב הביטחוני, על איך אנשים בריאים בנפשם ובגופם נכנסים לפאניקה מסיפור על פשיטה משטרתית וחשבתי גם על זה שאולי אם ב. שמפיץ את הסיפור על הפשיטה נורא ירצה להראות לכולם שהוא אכן צודק והוא בעצמו יתקשר למחלק המוסר של מחוז תל אביב ויספר להם משהו ואולי הם באמת יבואו לבדוק. מכל המחשבות והדיבורים האלו גם התעצבנתי קצת והתכוננתי נפשית לחגוג גם אם יבואו רק קצת אנשים. ואז כמו שאמרתי בהתחלה, בשעה 20:20 הפלא פון צלצל ועל הקו היה ד. חבר קהילה ותיק ומיושב בדעתו. הוא סיפר לי (בפעם האלף) על אי מייל שקיבל אודות פשיטה משטרתית מתוכננת במועדון. נפנפתי אותו בכמה משפטים וחזרתי למצב רוח המרומם שלי. השעה היתה 22:00 המועדון היה מלא עד 0 מקום והבנתי שלמצב רוח המרומם שלי יש כנראה סיבה טובה. המסיבה הייתה יותר ממוצלחת, הגיעו 140 איש רובם אנשי קהילה, חלקם חדשים העוסקים בבדס"ם, מיעוט קטן של סקרנים עם ראש פתוח ושוטרת סקסית אחת (חברת קהילה בתחפושת). במהלך המסיבה התקיימה תחרות תחפושות מדליקה, החברים לא הפסיקו לעלות לבמה בסוף זכו: במקום הראשון המלכה M בתחפושת של שוטרת, במקום השני כלבאפס בתחפושת של גולדן רטריור, במקום השלישי אניגמטית בתחפושת של קרואלה דה ויל ושאקטי בתחפושת של פריחה וציון לשבח על תחפושת מקורית ניתן לפוג שהתחפש לסאב ספייס. היתה מכירה פומבית של עבדים מוצלחת במיוחד, העבדים השווים עלו בזה אחר זה לבימה בפתיחות ראויה לציון, המלכות קנו בהתלהבות ובחופשיות מדהימה. העבד היקר ביותר נמכר ב – 23 ₪ והזול ביותר ב – 6.5 ₪. מכירת העבדים הייתה עבורי הגשמת פנטזיה וגם עבור רבים אחרים שהשתתפו או צפו. המכירה הזאת הייתה גולת הכותרת של המסיבה, בזכותה ובזכות כל מי שבא הסטוריית הבדס"ם הישראלית תתחלק מעתה לשתי תקופות. לפני הספירה ואחרי כלומר לפני מסיבת הקהילה ואחרי. הייתה גם הופעה ענקית של דראג קווין בשם מינה דה לה צ'ורבה ושל להקת רקדנים בריקוד בדס"מי מחרמן. היה גם סאשן מטורף בין 009 למלכה M בתחפושת של שוטרת. והייתה אוירה מחשמלת שאם היו אומרים לי לפני כמה חודשים שבישראל 2003 ערב מלחמה יכול להיות דבר כזה לא הייתי מאמינה! המסיבה התחילה בשעה 21:00 והסתיימה בשעה 04:00 . אחר כך עוד הלכתי עם כמה חברים לאבולעפיה לאכול פיתה והיה כייף. נ.ב כל הדמויות המתוארות בסיפור אמיתיות לחלוטין. כיוון שלא ביקשתי מהם רשות הם לא הוזכרו בשמם. המעונינים באזכור שמם יכולים לפנות אלי כאן או באמצעות הדואר האלקטרוני. תודה! למלכה לב אדום! לשקטי! לארטמיס! לאדון אכזר! לאחד שמבין! לדומדומינה! לבוני ורוקו! לארטמיס! ל009! לתום23 לעמוס לוי! לשלום! על העזרה בפועל, על התמיכה הנפשית, על האמונה בדרך ועל שהסכמתם להיות שותפים להסטוריה 146 איש+שוטרת אחת - אף אחד לא יקח לנו את זה. |
|
המלכה לירז(שולטת){כ} |
לפני 21 שנים •
22 במרץ 2003
"יצאנו צלילה שלי ואני..."
לפני 21 שנים •
22 במרץ 2003
המלכה לירז(שולטת){כ} • 22 במרץ 2003
הגענו קצת מאוחר, מתברר שהפסדנו די הרבה, אבל בכל זאת מאוד נהננו...המכירה הפומבית של העבדים הייתה מדליקה וגם הסשנים הקטנים והספונטניים שהבליחו להם פה ושם...
הרבה הופעות ססגוניות... הרבה אנשים מסקרנים... לבסוף החלטתי לעצום את העיניים ופשוט לרקוד ...וכך עשינו ח"ח לעבד הנמוך והשרירי, שקצת התבייש אבל בסוף חשף... היית חמוד ח"ח נוסף למלכה החדשה (?) שהשפיטה אותם בזוגות ובשלשות לתפארת מדינת ישראל... וח"ח גם למכשפה על הארגון וההנחיה המלהיבה היה כייף ולצלילה,העוזרת הצרפתיה הלוהטת הפרטית שלי, הידועה גם ככלובי בימים כתיקונם... מותק - את הבלונדינית הכי ח(כ)מה וסקסית שיצא לי לרקוד אתה }{ |
|
קליבר(שולט) |
לפני 21 שנים •
23 במרץ 2003
לפני 21 שנים •
23 במרץ 2003
קליבר(שולט) • 23 במרץ 2003
אם היית יודעת כמה את צודקת בכותרת!!!
נההשואה לבן גוריון : נו טוב אבל את צודקת שאסור לשים לב למה שאומרים . בכל אופן תודה לך ולמארגנים ,ביום חמישי ערב המחלחמה לא יכולתי להגיע , כי המשחה הייתה בהיפר ונטילציה ובלחץ אבל ... שמעתי שהייתה שם שוטרת שהתפשטה כלומה פיטה משטרתית כן הייתה אז השמועות היו נכונות כמו כן אני רוצה להודות ל-009 הגדול !! שכל שבוע מופיע בלי לאות כתבתי באיזה מקום שאתה אמן והעיפו אותי משם ... לא מפיפ אל תדאגי ... אל תשימו לב למה שאומרים . |
|