בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

קוקהולד

nobady נשלט
לפני 9 שנים • 9 ביולי 2015

קוקהולד

nobady נשלט • 9 ביולי 2015
דנה ועידו זוג נשוי!
כשלוש שנים חלפו מאז אותו ערב קסום בו כ-700 מוזמנים פיזזו ורננו לכבוד דנה ועידו, שלוש שנים שזוגיותם הייתה נשוא קנאתם של חבריהם ומכריהם, מודל לחיקוי.
שלובי זרוע היו תמיד, מתחבקים ומנשקים זה את זו בלהט יוקד, מפיצים אורה על סביבתם, אך לא כך הוא, דנה לא ידעה אושר, יחסיהם המיניים היו חסרי מעוף ולא אחת דמעה לעת סיומם.
אומנם, הייתה האשה הצעירה מזייפת קולות המבטאים כביכול את מלוא ביאתה על מנת שלא לפגוע בכבוד בעלה בועלה אולם אכזבתה הרקיעה שחקים ולא נמצא מזור לנפשה המיוסרת והדוויה.
ואילו עידו, עידו כך נראה, היה בטוח ביכולותיו והיה נרדם לאחר מעשה כשארשת של שביעות רצון עוטפת את פניו בעוד נשימותיו הקצובות מדירות שינה מעיניה.
נכון, תמיד חשה דנה באהבתו העזה של עידו כלפיה, היה נענה לכל בקשותיה, נמצא לידה בכל רגע שזקוקה הייתה לו, הערצתו אליה ניבטה מעיניו בכל מבט שהביט בה כאילו ראה בה את מלכתו הבלעדית, מסור היה לה כל כולו ובכל מאודו ולא היה דבר שמנע ממנה.
בצר לה פנתה דנה לאתרי ההיכרויות המוצעים באינטרנט ואכן באחד הלילות הכירה את דודו עמו החלה להתכתב.
דודו כך מסתבר חרש תלם עמוק במוחה, דברי חוכמה ושבח שהרעיף עליה כבשו את ליבה ומצאה עצמה לילות ארוכים מול צג המחשב מייחלת בקוצר רוח להצטרפותו, מאוהבת.
שבועות מספר היו מנהלים שיחות נפש בהתכתבויותיהם מספרת לו הכל, מצאה בו נפש תאומה המבינה ללבה ולרוחה עד שלא ידעה את נפשה.
רוצה להיפגש בקשה דנה באחד הלילות.
יהיה קשה כתב דודו, מעולם עוד לא התנסיתי בכך שמחוץ לנישואים.
רוצה להיפגש המשיכה בהפצרותיה, אינני עומדת בזה, חייבת לראותך.
לבסוף התרצה, לא יכול היה לעמוד יותר בפני תחינותיה החוזרות ונשנות, גם סקרן היה אף הוא לדמותה.
דנה ודודו קבעו להיפגש באחד מבתי הקפה בתל אביב בשעה הנוחה לשניהם מקווים שלא להתאכזב, מצפים לשמוע את אותו הרעם ביום בהיר.
הפגישה בשעה היעודה הייתה נבוכה מעט ולאחר שהזמין בעבורה את כוס הקפה בדיוק כפי שאוהבת היא לשתות, נסדק הקרח ושיחתם החלה לקלוח.
אשה יפה וסקסית הייתה דנה, לבושה הייתה בבגדים המעוררים תשוקה ולבו עלץ.
דודו לעומתה לא תאם לדמות שהצטיירה במוחה, נמוך היה, רחוק מלהיחשב יפה תואר, שונה כל כך מהופעתו המעוררת של עידו בעלה ואף על פי כן מאוהבת הייתה וחסרונותיו לא הובחנו בעיניה כאשר פתח פיו בדברי ידענות ושכל.
הלחות המתהווה בין רגליה הארוכות בעודה בולעת את מוצא פיו לא הותיר בליבה ספק, רוצה אותו במיטתה ועכשיו, תחתוניה הרטובים שפעו עסיס ערוותה ורגליה חישבו לדבוק אחת בשנייה כתאומות סיאם שאינן ניתנות להפרדה, מגורה הייתה עד כלות.
הרומן בו החלו אפשר לדנה לראשונה בחייה לחוות אורגזמה מתפרצת מהי, לראשונה חשה באושר עילאי בכל פגישה ופגישה וכאשר השפריצה את נוזליה, ברקיע השביעי הייתה.
אך עתה משמצאה סוף סוף את אושרה, מצפונה החל לייסרה בכל פעם שחזרה לביתה רואה לנגד עיניה את עידו בעלה האוהב,
חפשה דרך וזמן להתוודות בפניו מתלבטת אם כדאי הדבר אם לאו ובכל זאת חשבה ראוי הוא לכנות, להגינות, ליושר.
חייבים לדבר, פתחה ואמרה דנה ביושבם ערב קיצי אחד צופים אל מול המרקע.
חשוב? שאל, חשוב ביותר אזרה דנה אומץ, יש לי רומן עם אחר ואני מאוהבת פלטה במהירות לפני שהצליחה לעצור כאילו יצאו הדברים מפיה שלא מרצונה,
אני יודע, ענה עידו בשקט האופייני לו ,אני יודע כבר מזה זמן אמר מביט בה בעיניים אוהבות.
יודע? שאלה נדהמת, המומה הייתה, לא ציפתה.
יודע, השיב עידו, עינייך הבוהקות מסגירות את אושרך כמו של זו שבאה מאהבה, זוהרת את, מרחפת.
ומה אתך? התעניינה.
אני, ענה עידו בעיניים לחות, אני מאושר באושרך, את אהבתי הגדולה ואשה אהובה זכות לה למאהב שיענגה ועבד שישרתה.
עבד? לחשה, אתה רוצה להיות העבד שלי?
כן! אני רוצה להיות עבדך, עבד שלך ובשמחה.
אבל כעבד, אמרה, לא ארשה לך לגעת בי ולא אקיים אתך יחסי מין, איך תגיב?
אני יודע רק מקווה שתרשי לי כשאת שבה ממפגש מרגש ללקק את השאריות שבין רגליך ולפעמים אף לדפוק ולגמור על רגלך ככלב מיוחם.
מתאים לי, ענתה כשהתרגשות בלתי מוסברת מתפשטת בגופה, אתה תהיה העבד שישרת אותי והכלבלב שילקק את רגלי וביניהן כשאחפוץ בכך, התלהבה, החופש הפתאומי והלא צפוי סחררו את ראשה וכשהיא מכופפת אותו אל ברכיה החלה ללטף את ראשו מעבירה ידה על גבו, שלי אתה כלבלב שלי, מעתה גם תלמד לקשקש בזנב לקראתי.
עידן חדש החל בחייהם, נדרש היה תכופות ללקק בין רגליה להנאתה, פעם בחודש הרשתה לו לגמור על רגליה ולנקותן בלשונו וככל שנקף הזמן למדה להקשיח את יחסה אליו ולדרוש את עבדותו ללא פשרות, בלילות היה רובץ לרגלי מיטתה כשצווארו קשור ברצועה לרגל המיטה כנוע וצייתן דרוך לרצונה.
עידו היה מאושר אחרי הכל גם לו לכלב מגיע קצת אושר.
דנה ועידו זוג מאושר.





















 
    התגובה האהובה בשרשור
kaly
לפני 9 שנים • 10 ביולי 2015
kaly • 10 ביולי 2015
השפה יפה ורהוטה, אך היכן הקוקהולד בתמונה?