unpredictability(אחרת){עבר} |
לפני 8 שנים •
11 ביולי 2016
לפני 8 שנים •
11 ביולי 2016
unpredictability(אחרת){עבר} • 11 ביולי 2016
אני גם העדיף שחברי הוניליים לא יחשפו בפני את העדפותיהם במיטה, ולהתמזמז בציבור מפסיק להיות מקובל חברתית בערך בגיל בו מכניסים למקומות בילוי (ואני לא אתפלא אם זו הסיבה )
מבחינתי בדסמ, כמו כל העדפה מינית, צריכה להיות בין דלתות סגורות (גם דלתות מסיבה סגורות), ורק כשזה גולש לחיים השגרתיים צריך לעמוד על זכויות של מיעוטים להתנהל בשווה לשאר. זו לפחות דעתי. אני יכולה להתחתן עם השולט שלי, להביא לו ילדים ולהעזר הטיפולי פוריות, חלילה לרשת אותו, ולעבור יחד איתו למדינה זרה. אני יכולה להתקבל לכל עבודה בהתאם להשכלתי, ועוד כל מני זכויות בסיסיות ש, סלחו לי, בשעה הזו אני לא סבלנית מספיק לפרט. אני מרגישה מספיק מקופחת בחברה ממליון סיבות, ומספיקים לי נושאים שאני מנסה להציף בשיח סביבי גם בלי הזכות הנתונה בספק "לקבל הצלפות בציבור" שנשללת ממני. אגב, לא זכור לי שהייתי במסיבה ונילית כבר מעל חצי שנה. הן פשוט גרועות. אם כבר, שהונילים יעלו מודעות שאלכסיי לא מארגן להם מסיבות והם נאלצים לצפות בהצלפות אם הם מעוניינים בקהל איכותי מוזיקה זורמת והכי חשוב - מדיניות של אפס סבלנות לאלימות מינית |
|
unpredictability(אחרת){עבר} |
לפני 8 שנים •
11 ביולי 2016
לפני 8 שנים •
11 ביולי 2016
unpredictability(אחרת){עבר} • 11 ביולי 2016
אני גם העדיף שחברי הוניליים לא יחשפו בפני את העדפותיהם במיטה, ולהתמזמז בציבור מפסיק להיות מקובל חברתית בערך בגיל בו מכניסים למקומות בילוי (ואני לא אתפלא אם זו הסיבה )
מבחינתי בדסמ, כמו כל העדפה מינית, צריכה להיות בין דלתות סגורות (גם דלתות מסיבה סגורות), ורק כשזה גולש לחיים השגרתיים צריך לעמוד על זכויות של מיעוטים להתנהל בשווה לשאר. זו לפחות דעתי. אני יכולה להתחתן עם השולט שלי, להביא לו ילדים ולהעזר הטיפולי פוריות, חלילה לרשת אותו, ולעבור יחד איתו למדינה זרה. אני יכולה להתקבל לכל עבודה בהתאם להשכלתי, ועוד כל מני זכויות בסיסיות ש, סלחו לי, בשעה הזו אני לא סבלנית מספיק לפרט. אני מרגישה מספיק מקופחת בחברה ממליון סיבות, ומספיקים לי נושאים שאני מנסה להציף בשיח סביבי גם בלי הזכות הנתונה בספק "לקבל הצלפות בציבור" שנשללת ממני. אגב, לא זכור לי שהייתי במסיבה ונילית כבר מעל חצי שנה. הן פשוט גרועות. אם כבר, שהונילים יעלו מודעות שאלכסיי לא מארגן להם מסיבות והם נאלצים לצפות בהצלפות אם הם מעוניינים בקהל איכותי מוזיקה זורמת והכי חשוב - מדיניות של אפס סבלנות לאלימות מינית |
|
Alatar(שולט){Foxy LAB} |
לפני 8 שנים •
11 ביולי 2016
לפני 8 שנים •
11 ביולי 2016
Alatar(שולט){Foxy LAB} • 11 ביולי 2016
קודם כל לנושא עצמו של השרשור:
אני לא מכיר את הכותבת. לא מכיר את סגנון או טיב הכתיבה שלה. אני מניח שהיא לא מבקשת תרומות, אלא תמיכה במימוש הפרוייקט תמורת תשורה כזו או אחרת. אבל כפי שציינו פה לפני, היא לא מציעה דוגמת כתיבה, שום דבר שאפשר להתרשם ממנו לגבי המוצר עצמו. עכשיו, אם היא פונה רק לחברים שלה ולמכרים הוותיקים שלה מ"הכלוב" שיזכרו אותה לטובה, אז סבבה, אבל אם היא מנסה להגיע לקהל רחב -- זו כבר בעיה. ואין פה שאלה של פרגון או לא. הסתכלתי גם על עמוד ההדסטארט, והקמפיין הזה אינו חף מבעיות. זה יפה שהיא הכניסה לשם כניסות למסיבות בדאנג'ן, אבל חסרים שם דברים בסיסיים ממש (כמו, למשל, גרסה דיגיטלית של הספר) ומתנות אחרות כדי לפתות אנשים להשקיע יותר כסף בפרוייקט (ולא חסרים רעיונות) בקשר לנושא השני (שאולי ראוי לפתוח לו שרשור משלו) - המודעות לבדס"מ בעולם הוונילי עולה כל הזמן, ומודעות יוצרת סבלנות. זו לא הצרה הכי גדולה שיש, וזו לא שאלה של חיים או מוות, ויש אוכלוסיות שסובלות מקיפוח הרבה יותר גדול, וזה לא רק "כדי שאפשר יהיה להצליף ולהיות מוצלף בכל מסיבה" (מי רוצה דבר כזה, מי?) אלא זה תורם לתהליך של נורמליזציה. כשמורה מפוטרת בגלל שהיא נצפתה במועדון סאדו, כשסמי-סלבריטית מבויישת בציבור בגלל שהיא בחרה לבלות בדאנג'ן, כשאנשים מפחדים מסטיגמה חברתית (וגם פסיכיאטרית) בגלל שזו הנטיה המינית שלהם - הצורה להתמודדות עם זה היא מודעות שתביא פתיחות מחשבה. הדוגמה הבולטת ביותר היא היחס המשתנה של הפסיכולוגיה וה- DSM לאספקטים השונים ב- BDSM במהלך השנים. ספר כזה, אם הוא כתוב נכון, אם הוא ברור ומסביר ומכליל, יכול להעלות את המודעות ולעשות יחסי ציבור טובים ל- BDSM, ול"קהילת" ה- BDSM בארץ (עד כמה שיש דבר כזה באמת). |
|
slave for ever(נשלט) |
לפני 8 שנים •
12 ביולי 2016
לפני 8 שנים •
12 ביולי 2016
slave for ever(נשלט) • 12 ביולי 2016
זה מה שהיא כתבה ואני מצטט:
"אני מקבלת שאלות של מי אני בכלל שאני כותבת ספר שמייצג את הקהילה. ובכן, לא כתוב בשום מקום שאני מייצגת את הקהילה, ולהיפך, אני מייצגת רק עצמי ומספרת רק את סיפורי. סיפורי כאדם וסיפורי כסאבית. בדרך אני מספרת על העולם בו חייתי. אני בטוחה שתזדהו שם עם כמה דברים, אבל אין לי כוונה להיות בדס"מ להמונים, כמו שעשה 50 גוונים. לשואלים- אני אמיתית ולא פיקציה. תשאלו את דיווה, אורלי, אלכס, רובי, נעים לי וכו' כמו כן, אני לא יכולה לתת לאנשים לקרוא מהטיוטה כי זה מפר את תנאי האתר שבו נמצא הפרויקט. מי שמעוניין מצרפת קטעים שכתבתי בכלוב ו אם ירצה גם לתמוך בסכום שיבטיח לו את הפרק הראשון בגרסת PDF. בנוסף, אני לא יכולה להבטיח גרסה דיגיטלית של הספר, מאחר שאני לא יודעת אם תצא כזו. אשמח אם תתמכו בפרויקט. בלעדיכם הוא לא ייצא לאור בכלל. תודה ויום טוב " |
|
slave for ever(נשלט) |
לפני 8 שנים •
12 ביולי 2016
לפני 8 שנים •
12 ביולי 2016
slave for ever(נשלט) • 12 ביולי 2016
באיבוד
פורסם ב - 10 בנובמבר, 2013 בשעה 15:30 בראש שלי דום לא אוהב את הסאבית שלו. ככה זה- ככה לימדו אותי. וככה חייתי עד עכשיו. בראש שלי לא יכולה להיות סיטואציה כזו. בראש שלי יש מערכת יחסים מסוימת, וכל סיטואציה אחרת לא יכולה להתקיים בכלל. ואז הגיע אנדר, ופתאום הלכתי לאיבוד בכל מערכת המושגים שלי. כבר ארבעה חודשים שאני באיבוד, אבל באיבוד של גן עדן. ככה זה כשאת לא רגילה להיות סאבית מאושרת בשביל עצמך, אלא מאושרת רק כשהדום שלך מאושר, המצפן שלך מתערער. את מנסה לברוח, מנסה להגיד לו כמה שהוא לא בסדר, ואת לא מבינה בעצמך כמה שאת פה הלא-נורמלית, כי את לא מצליחה להתמודד עם אהבה אמיתית. ועד שאת מצליחה ללמוד זה לוקח זמן, ואת מבינה שלא הכל זה שחור או לבן, ואת כל כך שמחה שהוא לא הלך לתמיד, ושהוא עדיין כאן, ושאת אוהבת אותו בטירוף. והכי מפחיד- את משויכת בלי להיות מקולרת, וזאת עדיין ההרגשה הכי טובה בעולם, כי את מרגישה מספיק בטוחה, וטוב לך. והוא אוהב אותך. ועוד יגיע הזמן שתהיי מקולרת לו, וזאת תהיה הרגשה עוד יותר טובה, ואת תדעי איך להתמודד עם דום שאוהב אותך. גם זה יגיע. |
|
slave for ever(נשלט) |
לפני 8 שנים •
12 ביולי 2016
לפני 8 שנים •
12 ביולי 2016
slave for ever(נשלט) • 12 ביולי 2016
עוד יפורסם בהמשך
|
|
slave for ever(נשלט) |
לפני 8 שנים •
12 ביולי 2016
לפני 8 שנים •
12 ביולי 2016
slave for ever(נשלט) • 12 ביולי 2016
זה קורה...
פורסם ב - 22 בספטמבר, 2013 כשאת מתחילה לקרואלמישהו בשם שלו, ולא בכינוי או באופן מסוים שנהגת לפנות אליו, את מבינה שמשהו התנתק, או שמתחיל להתנתק. את מבינה שהכבלים התרופפו, ושאולי זה אפשרי, למרות הכל, לפרוש כנפיים. אולי לא להמריא, אבל להמשיך הלאה. ואולי חלק מהמוסיקה תיעלם, וחלק אחר יתפוגג בעשן. והוא יהפוך לעוד מישהו. ולא מישהו שמדריך אותך ומחזיק לך את היד בשעות מצוקה. ואת תפסיקי לדבר עליו. ותפסיקי לחשוב עליו. הוא לא יהיה שם יותר. יש לו שם, ואת משתמשת בשם שלו. וזה נגמר. כי אין שני אנשים אותו הדבר, ואת צריכה להפסיק לחפש אותו במי שאיתך, כי זה לא יקרה אף פעם. ומה שיש לך הוא נפלא. והוא אוהב אותך. ואת צריכה לזכור את זה. ולהמשיך איתו הלאה. זה קורה שהדרך מתמשכת. זה קורה. נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שלישי יול' 12, 2016 11:58 am, סך-הכל נערך פעם אחת |
|
slave for ever(נשלט) |
לפני 8 שנים •
12 ביולי 2016
לפני 8 שנים •
12 ביולי 2016
slave for ever(נשלט) • 12 ביולי 2016
כזה דבר לא יהיה בספר , אבל בכל זאת דוגמה לכתיבה
WISH LIST פורסם ב - 24 ביולי, 2013 אני רוצה שתדפוק אותי כמו חיה רעה,שתכאיב לי ותשרוט אותי, ותסמן אותי ותזיין אותי. אני רוצה שתזיין אותי עד זוב דם. אני רוצה שתזיין אותי ותכאיב לי ותשפיל אותי שאבכה ואתחנן שתמשיך. עוד. ועוד. ועוד. אני אזחל על ארבע ואתחנן לעוד. אני רוצה לצרוח, אבל שאף אחד לא ישמע אותי כי תסתום לי את הפה עם הגאג השחור, ויצאו לי נהמות סתומות וריר מהפה. שתוריד לי את הראש לתוך הכרית. אתה תיקח אותי ותשחרר לי את הפה רק בשביל להכניס את הזין שלך לתוך הפה שלי עמוק עמוק לתוך הגרון, כי אני כלבה שמגיע לה להיחנק עד הסוף. עמוק עמוק לתוך הגרון, ולא מעניין אותך שאין לי אוויר. כן, ככה אני אוהבת. אני יודעת, שלא מעניין אותך. אני אוהבת שאתה לוקח אותי אליך, הופך אותי ומעלה ומוריד על הזין שלך. אתה מחרפן אותי ככה. אני משחקת אותה צפרדע כשאני לא מחוברת עד הסוף, אלא רק מורידה את התחת עד הסוף, ואני מחרפנת את שנינו. אני אוהבת כשאתה מצליף בי עם השוטים, אני אוהבת כשאתה נותן לי עם הידיים, כשאתה מחנך אותי בסטירות וקורא לי הרכוש שלך. אתה הכי טוב בזה בשבילי. אבל אני הכי אוהבת כשאתה מזיין אותי בתחת, אתה יודע את זה. אז אני מרגישה כמה אתה הכי גדול בפנים, כמה אתה הכי יכול להכאיב. אני יודעת שאתה אוהב להשתולל לי בתוך התחת, אני יודעת שאתה אוהב להכאיב לי. אני יודעת. אני כל כך רוצה עוד. |
|
slave for ever(נשלט) |
לפני 8 שנים •
12 ביולי 2016
לפני 8 שנים •
12 ביולי 2016
slave for ever(נשלט) • 12 ביולי 2016
הקהילה למען חבריה - האמת? התרגשתי
פורסם ב - 19 ביולי, 2013 מאז שפרסמתי כאן את הפוסט על המטרידן, ובפייסבוק שלי את הסיפור עליו, קיבלתי המון תגובות תומכות והמון הצעות לעזרה. אז ראשית, המון תודות על כך - גם אם דחיתי את ההצעות ושמרתי אותן למועד מאוחר יותר, באם אצטרך, אני מעריכה אותן אלפי מונים ומתרגשת מהמחוות, שלא תטעו. אני חושבת שזה רק מראה עד כמה אנו יכולים גם להגן אחד על השני, ולהראות את הצד הרגיש בבדס"מ, אחד הצדדים שאני אוהבת עד מאוד. אז אני שמחה לספר לכם ש------ קיבל את המסר והחליט לפרוש, אולי מהכלוב, או לפחות מהניק הנ"ל. כולי תקווה שהמסר הופנם גם במידה כזו שלא יטריד אחרות לעולם. שוב תודה לכולכם שמיל |
|
slave for ever(נשלט) |
לפני 8 שנים •
12 ביולי 2016
לפני 8 שנים •
12 ביולי 2016
slave for ever(נשלט) • 12 ביולי 2016
משוחררת- פוסט פרידה
פורסם ב - 8 ביוני, 2013 זה היה הרגע שפחדתי ממנו מהרגע שפגשתי אותו. הרגע שהוא יגיד "תורידי את הקילור". לא שאני אעשה פרינציפ ואוריד את הקילור לשעתיים, או שיקרה איזה משהו שלא בשליטתנו, אלא הרגע שבו הוא ישחרר אותי לתמיד, ובאמת לא ירצה אותי בחזרה. והנה זה קרה. הוא שיחרר אותי לתמיד. נפגשנו לפני שנה, ודרכו הגעתי לכלוב, אז הגעתי כבר מקולרת. זו היתה הוראה שלו. הרבה שלחו לי הודעה שלא הגיוני שרק נכנסתי לכלוב וכבר מקולרת. אני בכלל לא הבנתי מה הבעיה, צעירה שכמותי. הוא הכיר לי את הקהילה, כי עד אז הייתי די בפרטי, ואת המסיבות. קראתי לזה אז "להכיר את המוסד". היינו במערכת של כמעט 24/7 והוא היה כל עולמי בערך. הוא שם את הגבולות, ההגבלות וההחלטות. ואתמול הוא שיחרר אותי. והתאמצתי כל כך שלא לבכות. שלא יראה כמה שאני שבורה וכמה שאיכפת לי. והורדתי את הקילור כמו שאמר. והוא יצא מהחיים שלי. לתמיד. |
|