במי לשלוט?

סוטים ושוברי כלים

מושכת בעט​(מתחלפת){שלו} • 15 בספט׳ 2016

לא הייתי בסיטואציה כזו מעולם. אבל שמעתי על תוקפנות לא סבירה כלפי נשלטות, והפעלת לחצים נפשיים בסגנון - זו את שלא מבינה, לא מספיק טובה, ואני זכותי לעשות לך הכל, כולל אי כיבוד מילת ביטחון. יש נשים שלא אסרטיביות מספיק כדי להיכנס בו כפי שמגיע לו/לה. 

Anubis • 15 בספט׳ 2016

כרגיל שוטרת אני קורא אותך ומזדהה.
גם אני כל פעם "מתוסכל" מזה ששליטה אמיתית בה רק רצון השולט נחשב היא כמעט ולא קיימת (רק אם נשלטים קיצוניים שבדרך כלל משהו אצלם בראש קצת לא בריא) ותמיד זה שליטה "כשנותנים לך".
אני חושב שהתשובה היא כשאתה עם נשלט שמכיר אותך ויש ביניכם אמון יש מקום לדחוף אותו מעבר לגבולות הנוחות שלו לכיוונך, כל מערכת יחסים היא קח ותן בסופו של דבר. 

שוטרת* • 15 בספט׳ 2016

כיף לקרוא אותך טליה. מאוד מתחברת לתפישתך.
פסיכולוג, תודה על ההמלצה. אני אחפש את הסרט הזה.
באופן מפתיע, מסכימה גם איתך אנוביס.

מעניין אותי גם לקרוא כאלו שמאמינים ב"שליטה שניתנת". הבנתי שיש כאן כמה כאלו שמאמינים בזה (:

פסיכו לוג​(שולט) • 15 בספט׳ 2016

אולי אחרי הסרט תביני מה ההבדל בין שליטה שניתנת לשליטה שנלקחת בעיני.
הכל בחיים זה משא ומתן. גם אדם שרוצה שתעשי בו מה שבא לך- הוא רוצה בזאת.
אנשים הם אורגניזמים שמתוכנתים לחפש את טובתם האישית. תמיד. אל תתני לנשלט שלא חטפת בכח מהרחוב והיממת אותו בשוקר לפני שנעלת אותו במרתף לצמיתות לעבוד עליך.

אה. ואל תאכלי לפני הסרט. גם לא פופקורן.
חפשי אותו בטורנט כי הוא נאסר להקרנה בכל מדינה בערך.

שוטרת* • 16 בספט׳ 2016

אמרתי מלכתחילה..אני מודעת לרצון שלו. לרצון שלו אותי. לרצון שלו בפנטזיות.

עם זאת, אני מבטיחה לך שזה שהוא רוצה אותי, לא גורם לאותו נשלט סטרייט, לרצות נניח לתת לגבר אחר לזיין אותו כשאני צופה ומכוונת, רק כי אני רוצה .
עכשיו, לא כל דבר שאני ארצה אני אכפה. אבל לו בחנתי והחלטתי שכן, ולו הקשר בינינו עמוק מספיק, אני אקח בכוח. אני לא אשאל. אם אני אכין לפני, זה בטח לא יהיה ברמה מודעת שלו אלא יותר 'בין השורות'. ובמקום הזה ניתן לשחק. ניתן להעצים את ההתנגדות ואת חוסר האונים עד רמת שנאה קטנה, כשאתה מנגן על ההגיון -זה שתמיד מתנגד וזה שצריך להכניע בכוח. לאחר מכן, והרבה לפני שאני אשחרר אותו, אני אלטף וארגיע ואנגן על זה שתמיד כנוע, הרצון שלו.

רואה? לא חייב לחטוף כדי להביא למצב של כפייה גם בעת רצון. פשוט לגרום לו לשכוח לפעמים שהוא 'רוצה'. רוצה זה קל.

(מקווה שאני אמצא את הסרט..סקרנת אותי)

James Bondage​(מתחלף) • 16 בספט׳ 2016

אני לא אוהב תוויות, ולכן אני לא אטען שאני מייצג את צד ה"שליטה שניתנת", בטח שלא את "השליטה שנלקחת", ואני לא בטוח אפילו שאני מייצג את הרצון שלי או את ההגיון שלי 

אני חושב שטליה הגדירה יפה ובמדויק, למרבה הצער, את הציפייה של אחוז גבוה מאוד מהנשלטים (כך לפי עצמם) באתר - שהשולטת תשחק תפקיד במחזה שהם כתבו -- להלן "שליטה מהסוג הראשון". אני חושב שכל בר דעת שחושב עם הראש ולא עם איבר המין שלו, יסכים שזאת לא שליטה -- אולי שליטה מלמטה. אבל מצד שני, משתמע משוטרת (טליה קצת פחות נחרצת אם הבנתי נכון) , שמבחינתה צריך להיות יותר מאשר ההפך - לא רק שהנשלט חייב לשחק תפקיד במחזה שהשולטת מביימת*, התפקיד חייב להיות, בנוסף, שונה ורחוק ממה שהנשלט רוצה, כי אחרת זאת לא שליטה. להלן, "שליטה מהסוג השני".

קודם כל, אני מתייחס ל"שליטה שניתנת" כמשהו שאינו מהסוג הראשון או מהסוג השני. קחו לדוגמא רב (או גורו, או כומר, או פילוסוף, או מאמן ספורט - כל אחד לפי דתו). יש לו שליטה ("שניתנת") על ההולכים אחריו, אבל עם מגבלות, שכאשר הוא יחרוג מהן, הם יפרדו ממנו. אף צד לא משחק תפקיד בתסריט שכתב השני, ובדרך כלל שני הצדדים שואבים משהו מהאינטרקציה ומרגישים שהם גדלים ממנה כל זמן שהם בתוכה (בין אם זה נכון או לא לפי קנה מידה שמחוץ למערכת היחסים הזאת).

"שליטה שנלקחת" יכולה להיות מהסוג השני, אבל לא חייבת להיות. אם ניקח בתור דוגמא אילוף של כלב או סוס או חייל**, יש מי שמאמין שצריך "לשבור" את החיה/חייל כדי לבנות אותו מחדש; זו הייתה השיטה הנפוצה של אילוף חיות קרקס, והיא גם אחת הסיבות שהיום כמעט ואין יותר חיות בקרקס. אבל הנסיון המצטבר, לפחות עם כלבים וסוסים, הוא שמתקבלות תוצאות טובות ומהירות יותר כאשר מאלפים גם עם מקל וגם עם גזר מאשר רק עם מקל.

אין לי שיפוט ערכי להביע - מבחינתי, במסגרת SSC, הכל הולך. יש מי שמעדיף להיות סוס מרוץ, יש מי שמעדיף לאלף סוסי מרוץ, יש מי שמעדיף להיות חייל, ומי שמעדיף לאלף חיילים. אני מאמץ בחום את ההגדרה של טליה: "המפתח הוא לא גבולות ברורים של הנשלט אלא אינטליגנציה רגשית של שני הצדדים." עם סייג קטן - כשיש גבולות ברורים, צריך לכבד אותם (ע"ע Consensual). אני מקווה שאף שולטת לא תרשה לעצמה לכרות אצבע של נשלט או לעשות לו אאוטינג בלי הסכמה. איזה גבולות אפשר למתוח ואיזה לא - בשביל זה צריך את האינטלגנציה הרגשית ממקודם.

שוטרת, מה הקו שמפריד אצלך בין "לקחת" את זה שגבר אחר מזיין אותו בהכוונתך (בניגוד ל"רצונו"), לבין לחתוך את קצה האצבע שלו?

מספר דברים רלוונטיים, אם כי לא ב100% נושא הדיון שלנו:

בעבר התאמנתי באומניות לחימה. אחד מסוגי האימונים החשובים ביותר הוא כמובן קרב. יש מתאמנים שבאימונים האלה יש להם רק מתג "on/off", בלי ווליום - כל קרב שלהם, גם אם הוא אימון, הוא מבחינתם קרב לחיים ולמוות. בדרך כלל, הם גם נפצעים הרבה יותר מהאחרים, ונאלצים להפסיד אימונים - אם כי, לפחות לגבי אחד מהם שהכרתי טוב, אני יודע להגיד שהוא נהנה בערך פי 10 מכל קרב כזה מכל אחד אחר שהתאמנתי איתו שהייתה לו שליטה על הווליום (וזה למרות שהוא הפסיד בערך 20% מהאימונים בשל פציעות). אני חושב שיש פה דמיון לדיון שלנו.

הדבר השני ששוטרת הזכירה לי הוא שיטת חקירה של ה- CIA משנות השישים (הפרטים פורסמו בשנות התשעים, אם אני זוכר נכון), ספציפית שיטת חקירה בשם עליסה בארץ הפלאות שמטרתה להוציא את הנחקר משיווי משקל ולגרום לו לפקפק בעצמו. למותר לציין שה- CIA לא בדיוק מאמין ב- SSC, והשיטה החביבה עליו ביותר נקראת Waterboarding (בבקשה אל תנסו בבית, גם כשה- CIA עושה את זה יש רופא בחדר - ואנא שימו לב למה שכתוב בויקיפדיה לזמן ההחלמה לגבי הסימפטומים הפיזיים והפסיכולוגיים. לתשומת ליבו של מי שהגבול היחיד שלו הוא נזק פיזי נראה לעין)

הדבר השלישי שנזכרתי בו הוא אוסף דיונים מלפני שנתיים שלוש. אחד שכותרתו "פסיכולוג bdsm friendly", ואחד שכותרתו "מחויותי אצל היועצת". שניהם ארוכים ונעשים רלוונטיים מאוד לדיון הזה בסביבות עמ' 5 ועד הסוף. אבל אני לא אלנקק - מי שמעניין אותו ויש לו זמן, שימצא לבד.

והדבר האחרון: פסיכולוג בספה כתב/ה: בהיפנוזה למשל לא קושרים ולא גוררים בכח אף אחד. אך האם יש חולק על כך שזה סוג של כפייה? סתם דוגמא.

כן, אני חולק עליך. אני לא רוצה לפתוח דיון על זה (לפחות לא בפוסט הנוכחי), אבל נקודה למחשבה: אם נתעלם מהמצב בארץ (החוקי ולכן גם המחקרי ולכן גם תפישת הממסד והציבור), ברוב גדול של העולם  אין רגולציה של היפנוזה, כל אחד יכול לנסות בבית ולהתאמן על חברים (ורבים עושים זאת), ובכל זאת אין תופעות מתועדות של מהפנט בעל צבא זומבים שמממנים אותו ומקיימים את כל מצוותיו*** - למרות שיש כאלה תופעות בכל מני דתות וכתות. אז ברשותך, בוא נעביר את הדיון ל"כת" במקום "היפנוזה", וגם שם אני אחלוק עליך מאותה הסיבה בדיוק - מי שמקבל את הציווי על עצמו, עושה זאת מבחירה (במובן שהוא יכול לבחור שלא לעשות כן, לא במובן שהיה בהכרח בוחר לעשות את אותו הדבר ללא ההקשר).


* מחזה במובן הרחב - לא צריך להיות משהו מתוכנן מראש. אל תתפסו אותי במילה.
** כן, מה שעושים בצבא בכלל ובטירונות בפרט הוא לאלף את החיילים.
*** כן נגרמים נזקים, כאמור, דיון לא כאן. אבל לא, אין כפיה.

שוטרת* • 16 בספט׳ 2016

קראתי את דבריך ג'יימס, מחלקם אף למדתי והגעתי למסקנות, אז תודה על כך. (אני לא הולכת להיות חוקרת מהCIA )

לגבי השאלה שלך:  "שוטרת, מה הקו שמפריד אצלך בין "לקחת" את זה שגבר אחר מזיין אותו בהכוונתך (בניגוד ל"רצונו"), לבין לחתוך את קצה האצבע שלו? "
אני אחדד. אני רואה גבולות, לא כ"דגל אדום". לכל אדם יש פחדים שהוא לא בטוח שהוא רוצה או יכול לעבור. לרוב הם יסומנו כ"גבול". אני חושבת שלפרוץ גבולות ולהכיר שטחים חדשים בעצמך, זה מסקרן ומפתח, ושאין 'מסגרת' טובה יותר שיכולה לאפשר לזה להתקיים, מאשר מערכת יחסים בדס"מים. להזניח כל גבול באשר הוא גבול ורק כי הוא גבול- פספוס בעיני.
כמובן- עדיף שלא תהיה עם פסיכופטית שרוצה להזיק לך. כאן נכנס העניין, שאני מוותרת על כריתת איברים בגוף של הנשלט שלי (:

פעם כתבתי משפט.. הזכרת לי אותו..
'בין היכולת לבין הרצון, עובר קו ההגיון.'
מה שנדרש מבחינתי, זה שאת ההגיון שלך, תשאיר בבית. כשאתה איתי, אני אקח פיקוד על העניין הזה.

Mary Jane • 18 בספט׳ 2016

120 ימים של סדום (או: סאלו) של פאזוליני נאסר להקרנה בעבר, אך לא עוד. לא קשה למצוא את הסרט.
סרט חשוב, אך מבחיל. לא יודעת כמה הנאה מינית או רגשית ניתן להפיק ממנו. גם שלטון גברים לבנים כעורים שמפטפטים עצמם לדעת, גם כפייה חסרת טעם במישורים שונים והתעללות ללא שום הצדקה נראית לעין או מטרה ברורה. סרט קיצוני וגרוטסקי שנעשה במיוחד כדי שיתקוממו נגדו - ובכך טמון ערכו. הוא מתכתב עם פשיזם, סדר מעוות, ניצול כוח לרעה ואכזריות. ממליצה לקרוא לפני הצפיה על הרקע ועל האנאלוגיות שעמדו מול עיניי הבמאי (לרבות כתבי המרקיז דה סאד ודנטה).

2ndLife • 20 בספט׳ 2016

זה ממש פשוט, יש כאן ספקטרום, ואת ,שוטרת, נמצאת המקום הזה על הספקטרום שאוהב לקחת שליטה. 
יש כאלה שמעדיפים לקבל את השליטה. 
אני למשל, בתור נשלט, ממש לא אוהב שלוקחים שליטה, אצלי זה צריך לבוא ממקום של וויתור, התמסרות, מרצון. לא בכח. אף פעם לא בכח. 
בקיצור, טעם וריח. 

עור ברווז​(נשלט) • 20 בספט׳ 2016

בתור נשלט, מה שמניע אותי זה פחות הצורך לרצות ולהביא תועלת, ויותר הצורך לרגש.

אם שוטרת מקבלת ריגוש מלפרוץ את הגבולות שלי, אני אתאמץ בכל מאודי להרשים אותה.
חלום חיי הוא להיות עם שולטת שתעלה לי לאט לאט את הרף של מה אני מוכן לעשות בשבילה, עד שבסוף תצליח לגרום לי להסכים לרדת לגבר אחר. אני רק מדמיין לעצמי איזה סיפוק היא ודאי תרגיש שהצליחה לאלף אותי ככה.
מצד שני, אם פוט פטיש לא מרגש מישהי, אז הצורך שלי לנשק לה את הרגליים ידעך גם הוא, כי גם אני לא אהנה מזה. 

יש גבול בין ניצול ציני של עבד, לבין שליטה. אם את נהנית מהכוח שלך עלי, ומהמסירות שלי לאתגר את הגבולות שלי בשבילך אז את המלכה בשבילי.