ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עכשיו אתה חוזר בחזרה???

טלי35​(שולטת)
לפני 7 שנים • 26 במרץ 2017

עכשיו אתה חוזר בחזרה???

טלי35​(שולטת) • 26 במרץ 2017
הרבה פעמים מתלבטת פה לגבי מתן הזדמנות שניה.

אדם, נשלט פוטנציאלי, שנוצר איתו קשר ונעלם - מופיע וצץ פתאום אחרי x זמן.
לרוב בטוח שניתן להמשיך מאותו מקום. ו... "הייי הנה אני. נכון ישבת וחיכית לי סולווג"?

אז מצד אחד - באמת שלא חסרות פה פניות.
ומי שנעלם ולא זכר תוך כדי שגם את בנאדם - אולי לא כדאי בכלל להקשיב לו.
ההגיון אומר לדפדף. בדוך או בסיבוב.

מצד שני - כל כך הרבה אנרגיות מושקעות (אצלי) ביצירת קשר. כאדם וכשולטת. כן, גם לפני פגישה ראשונה (אולי בעיקר לפניה).
אני כל כך בררנית עד שאני מסכימה לעבור לפלטפורמה אחרת מכאן בכלוב - בטח ובטח עד שמסכימה לפגישה.
ואם התקדמתי עם מישהו - הגיוני שהיה בו משהו שדיבר אלי...

מה איתכן השולטות? בטוחה שזה קורה (אני צודקת?) באיזה מקרים אם בכלל אתן נותנות הזדמנות שניה?


ונשלטים- גם אצלכם קורים מקרים כאלה? אתם נותנים עוד צ'אנס? הרי קשר נשלט שולטת מבוסס על אמון. איך אפשר להמשיך עם מישהו שפגע באמון?

אשמח לשמוע....
אישה מבפנים​(נשלטת)
לפני 7 שנים • 26 במרץ 2017
אני חושבת שמגיעה לו הזדמנות.
הזדמנות לספר לך את התירוץ מדוע הוא נעלם.
אחר כך את יכולה בצורה רגועה להחליט האם הוא השקיע בך בתירוץ משובח או שזרק לך את התירוץ שהוא אומר לכל המלכות.
ואם הוא אומר לך שסבתא חיה מתה, תבדקי שבאמת סבתא חיה מתה.
ArchAngel​(שולטת)
לפני 7 שנים • 26 במרץ 2017
ArchAngel​(שולטת) • 26 במרץ 2017
הסיבה שאדם נעלם לך בתחילת הקשר, היא כי הוא מפחד.
אף אחד לא ישקיע מזמנו בהיכרות ארוכה, בהתכתבויות מרובות בפלטפורמות השונות ובחשיפת זהותו רק בשביל לעשות לך דווקא באופן מכוון.
לחלוטין הדבר נובע מפחד, שאני מאמינה שלעיתים קרובות לא היה שם בהתחלה כשהוא שלח את לך את ההודעה הראשונה כשהיה במרחב הנוח שלו בבית, אלא כשהעיניינים נהפכו לטיפה יותר "רציניים" והוא התחיל לחשוש מהפיכה של הפנטזיה למציאות. הרי שהמציאות הרבה יותר מאיימת וחסרת ודאות לעומת המקום הבטוח בראשו.
פחד הוא רגש פרמיטיבי שאחת התגובות האינסטקטיביות לו היא לברוח, אז אני יכולה להבין את השורשים של ההתנהגות הזו, אני מבינה שהיא לא נובעת מרוע אבל זה עדיין לא מצדיק אותה ולא מוריד מהפגיעה שהיא גורמת.
לאדם בוגר יש את היכולת לנהל את הרגשות שלו, לרסן אותם, לבחון אותם, לדבר עליהם. זאת לחלוטין ציפיה הגיונית מגבר בוגר, במיוחד אם הוא מדבר עם אישה שולטת שמדברת איתו כמו לבן אדם, נותנת לו מרחב לביטוי אישי, ולא סתם אחת שיחה איתה מסתכמת ב"סמרטוטטטט, תנקה לי את הבית!!!!1111".

הבעיה האישית שלי היא לא קיומו של הפחד, הבעיה שלי זאת אסטרטגית התמודדות של אותו בחור שלדעתי אומרת עליו הרבה.
כי ברגע שאני מעוניינת במישהו ויש בנינו התכתבות רצופה שאנחנו מרגישים שהיא לא תשאר בגבולות הוירטואלים, אני עושה כל שביכולתי בשביל לגרום לו להרגיש ביטחון איתי. אני נותנת לו מספיק ביטחון בשביל לדבר איתי על איך הוא מרגיש ואני מעבירה את התחושה שאני לא אכעס עליו אם הוא מרגיש שהוא רוצה להוריד את הקצב/לא מוכן כעת/כל סיבה אחרת שהוא כרגע יתרץ לי כשהוא יבקש הזדמנות שניה.
אני התחשבתי בו, אני השקעתי בו, כי היה לי אכפת ממנו. ומעל כל זה אני גם שיתפתי הרבה דברים על עצמי. אז לצפות ממנו להתנהגות דומה זה בסיסי, והמינימום שהוא יכל לעשות זה להעריך את זה ולא פשוט להעלם ובטח שלא לשלוח לי הודעה אחרי כמה חודשים בחוצפה שמופתעת למה לא עצרתי את החיים שלי וחכיתי לשובו. זה רק מחזק את זה שאכפת לו רק מעצמו והוא לא נעצר לחשוב עלי לרגע ובתכלס אני שמחה שזה נגמר לפני שזה באמת התחיל.
אז אין אצלי הזדמנות שניה כשזה נוגע לדברים האלו, אני לא רוצה מישהו שיברח ממני בכל פעם שקצת קשה לו ויחזר רק כשזה מתאים לו. לא רוצה מישהו שמזלזל בי ולא מבין שאמון זה הדדי. אני פשוט לא מסוגלת להאמין לו שוב וכאן זה נגמר.
    התגובה האהובה בשרשור
דקיקון​(נשלט)
לפני 7 שנים • 26 במרץ 2017
דקיקון​(נשלט) • 26 במרץ 2017
תלוי:
אם בזמנו הוא "נעלם" פתאום וללא הסבר, זה לא מנומס ולא מכבד, ולוקה בחוסר אמינות.
יצא שנהנית מקצת פלירט אבל שלא הוכיח את עצמו. הלאה.

אבל אם "נעלם" = נפרד ממך וביקש פסק זמן בלתי מוגבל, עכשיו שהוא חזר יש על מה לדבר.

אגב, הקשרים ואפילו הקילורים הנוצרים כאן אינם נותנים לרוב רושם של יציבות לאורך זמן, וחבל שכך.
טלי35​(שולטת)
לפני 7 שנים • 26 במרץ 2017
טלי35​(שולטת) • 26 במרץ 2017
ArchAngel כתב/ה:
הסיבה שאדם נעלם לך בתחילת הקשר, היא כי הוא מפחד.
אף אחד לא ישקיע מזמנו בהיכרות ארוכה, בהתכתבויות מרובות בפלטפורמות השונות ובחשיפת זהותו רק בשביל לעשות לך דווקא באופן מכוון.
לחלוטין הדבר נובע מפחד, שאני מאמינה שלעיתים קרובות לא היה שם בהתחלה כשהוא שלח את לך את ההודעה הראשונה כשהיה במרחב הנוח שלו בבית, אלא כשהעיניינים נהפכו לטיפה יותר "רציניים" והוא התחיל לחשוש מהפיכה של הפנטזיה למציאות. הרי שהמציאות הרבה יותר מאיימת וחסרת ודאות לעומת המקום הבטוח בראשו.
פחד הוא רגש פרמיטיבי שאחת התגובות האינסטקטיביות לו היא לברוח, אז אני יכולה להבין את השורשים של ההתנהגות הזו, אני מבינה שהיא לא נובעת מרוע אבל זה עדיין לא מצדיק אותה ולא מוריד מהפגיעה שהיא גורמת.
לאדם בוגר יש את היכולת לנהל את הרגשות שלו, לרסן אותם, לבחון אותם, לדבר עליהם. זאת לחלוטין ציפיה הגיונית מגבר בוגר, במיוחד אם הוא מדבר עם אישה שולטת שמדברת איתו כמו לבן אדם, נותנת לו מרחב לביטוי אישי, ולא סתם אחת שיחה איתה מסתכמת ב"סמרטוטטטט, תנקה לי את הבית!!!!1111".

הבעיה האישית שלי היא לא קיומו של הפחד, הבעיה שלי זאת אסטרטגית התמודדות של אותו בחור שלדעתי אומרת עליו הרבה.
כי ברגע שאני מעוניינת במישהו ויש בנינו התכתבות רצופה שאנחנו מרגישים שהיא לא תשאר בגבולות הוירטואלים, אני עושה כל שביכולתי בשביל לגרום לו להרגיש ביטחון איתי. אני נותנת לו מספיק ביטחון בשביל לדבר איתי על איך הוא מרגיש ואני מעבירה את התחושה שאני לא אכעס עליו אם הוא מרגיש שהוא רוצה להוריד את הקצב/לא מוכן כעת/כל סיבה אחרת שהוא כרגע יתרץ לי כשהוא יבקש הזדמנות שניה.
אני התחשבתי בו, אני השקעתי בו, כי היה לי אכפת ממנו. ומעל כל זה אני גם שיתפתי הרבה דברים על עצמי. אז לצפות ממנו להתנהגות דומה זה בסיסי, והמינימום שהוא יכל לעשות זה להעריך את זה ולא פשוט להעלם ובטח שלא לשלוח לי הודעה אחרי כמה חודשים בחוצפה שמופתעת למה לא עצרתי את החיים שלי וחכיתי לשובו. זה רק מחזק את זה שאכפת לו רק מעצמו והוא לא נעצר לחשוב עלי לרגע ובתכלס אני שמחה שזה נגמר לפני שזה באמת התחיל.
אז אין אצלי הזדמנות שניה כשזה נוגע לדברים האלו, אני לא רוצה מישהו שיברח ממני בכל פעם שקצת קשה לו ויחזר רק כשזה מתאים לו. לא רוצה מישהו שמזלזל בי ולא מבין שאמון זה הדדי. אני פשוט לא מסוגלת להאמין לו שוב וכאן זה נגמר.


מבינה אותך מאוד. תודה
DGScorpion​(נשלט)
לפני 7 שנים • 26 במרץ 2017
DGScorpion​(נשלט) • 26 במרץ 2017
קרה לי מקרה שהתבקשתי לאכול מקערה ולשתות מקערה כמו כלבלב ולפתוח מצלמה שהיא תוכל לראות
בהתחלה זה היה ניראה לי ממש קשה
איפלו שדיברנו בבתחלה על גבולות אבל לא תמיד הכל עולה לך לראש ולא הצבתי את הדבר הזה כגבול
פשוט לקח לי יומים לחשוב על זה וחזרתי עם תשובה חיובית
אבל אז לא ניתנה לי הזדמנות שניה לצערי

לגעתי צריך לתת הזדמנות שניה עוברים לנו הרבה דברים בראש ולפעמים בשביל לסדר אותם אנחנו צריכים לעצור לחשוב
unhidden
לפני 7 שנים • 26 במרץ 2017
unhidden • 26 במרץ 2017
לא הייתי קופץ למסקנות מרחיקות הלכת שאדם שנעלם זה בהכרח בגלל פחד, זה יכול להיות בגלל לא מעט סיבות, חלקן אולי יחמיאו לך יותר כמו "הם מפחדים", כפי שאמרו לעיל, אך ייתכן שזה גם בגלל סיבות שפחות יחמיאו לך.

ההחלטה לגבי אם לתת הזדמנות שניה ובאילו תנאים, היא החלטה שלך לפי מה שאת מרגישה. לנסות ולהבין בדיעבד מה חשב או הרגיש הצד השני, נועד לכישלון.

הדבר לא קשור לשולטות או שולטים או נשלטים או כל דבר בדס"מי, אלא ענין של אינטראקציה אנושית. בא לך לתת הזדמנות - תתני, אם לא בא - אל תתני.

שאלות?
ArchAngel​(שולטת)
לפני 7 שנים • 26 במרץ 2017
ArchAngel​(שולטת) • 26 במרץ 2017
לדעת שאדם הרגיש איתי לא בנוח ופחד להגיד מה הוא באמת מרגיש זה מאוד לא מחמיא לי, ולא הייתי ממהרת לקפוץ למסקנות בנוגע למה אני תוספת כמחמאה.

אני לא קופצת למסקנות אלא מבססת את זה על דברים ששמעתי ממספר לא קטן של נשלטים (ולא, לא רק כאלו שנעלמו לי ולכן אולי "השמיעו לי את מה שאני רוצה לשמוע" אלא כאלו שסיפרו לי על חוויות עבר בשיחות חולין ללא אינטרס), ובדר"כ מדובר בפחד ממימוש הבדס"מ במציאות. מעטים הפעמים שזה בגלל דברים "לא מחמיאים" שקשה להשמיע לצד השני כמו מראה חיצוני לא מושך או התנהגות גועלית וכדומה, כי במקרים האלו אין סיבה לחזור אחרי כמה חודשים כי סביר להניח שהדברים האלו לא השתנו ובפלטפורמה כמו הכלוב קשה לעקוב אחרי שינויים מסוג זה.
רוב החוזרים מגיעים אחרי "שהתאפסו על עצמם" והם שלמים יותר עם הרצון שלהם לממש את זה, ומצפים שהשולטת שנעלמו לה תתן להם הזדמנות שניה.
(וכן, מדובר בתופעה שקשורה ליחסי אנוש באופן כללי ולא לדינמיקת שולטת-נשלט בלבד, ללא ספק. אך הדיון הוא בנושא יחסי שולטות-נשלטים ולכן אני מתנסחת בלשון זו).

לא משנה מה הסיבה, עצם ההעלמות ללא הסבר היא תוצאה של פחד. גם פחד מהתגובה של הצד השני למשמע הסירוב הוא פחד, מי שלא מפחד מסוגל לכתוב את מה שהוא מרגיש ולעמוד מאחורי כך.
הרמאפרודיטה
לפני 7 שנים • 26 במרץ 2017
הרמאפרודיטה • 26 במרץ 2017
מסכימה עם unhidden . מחזרים לא נעלמים בהכרח בגלל פחד. אולי הם נכנסו להיכרות/קשר, אולי באותו המקום והרגע הסיפוק שלהם בקונטקסט היה וירטואלי, ואולי לא מצאת חן מספיק. הכל יכול לקרות, ואם הוא כבר נעלם אז למי אכפת.

זה המקום לציין שמסיבות אלו ממש אני משתדלת להימנע מהוירטואל. מאמינה שיש לצאת ממסגרת המקלדת להיכרות או ראיון על קפה/לאנץ'/בראנץ'/קינוח/יין, ויפה שעה אחת קודם. טיפה של מציאות מחדדת רלוונטיות יותר מעשרות צ'טים במצלמה.

לגופו של עניין -
כלל לא מחסידות הצ'אנסים. אם כבר עניתי לך משמע שקיבלת הזדמנות, ואם דפקת אותה חבל - כי כמוני יש אחת וכמוך יש אתר שלם.
ואם כבר בצ'אנס שני עסקינן, תערכי לו היכרות עם ידידייך הטובים ג'ק קובה, משק רוזלמן ומקס ברנר icon_smile.gif icon_smile.gif icon_smile.gif
טלי35​(שולטת)
לפני 7 שנים • 26 במרץ 2017
טלי35​(שולטת) • 26 במרץ 2017
DGScorpion כתב/ה:
קרה לי מקרה שהתבקשתי לאכול מקערה ולשתות מקערה כמו כלבלב ולפתוח מצלמה שהיא תוכל לראות
בהתחלה זה היה ניראה לי ממש קשה
איפלו שדיברנו בבתחלה על גבולות אבל לא תמיד הכל עולה לך לראש ולא הצבתי את הדבר הזה כגבול
פשוט לקח לי יומים לחשוב על זה וחזרתי עם תשובה חיובית
אבל אז לא ניתנה לי הזדמנות שניה לצערי

לגעתי צריך לתת הזדמנות שניה עוברים לנו הרבה דברים בראש ולפעמים בשביל לסדר אותם אנחנו צריכים לעצור לחשוב


אני מבינה. באמת.
אז... למה לא להגיד: "אני צריך לחשוב על זה"
למה להעלם?