| Noble Savage |
לפני 7 שנים •
1 באפר׳ 2017
פוליאמוריה ו-BDSM
שאלה שהעלתי בקבוצות פוליאמוריה והייתי רוצה לתת לה "כבוד" להיות מוצגת גם כאן ולשמוע את דעתכם.
האם אין סתירה אינהרנטית בין פוליאמוריה ובדס"מ? ואני לא מדבר על "שעשועי מיטה", אלא על שליטה אמיתית והתמסרות (לא הכרחי 24/7 אבל בכיוון). תוהה אם אפשר לדבר כך שלנשלט/ת יהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות כשחלק מההתמסרות הטוטאלית של הנשלט/ת הוא להיות "של" השולט/ת באופן בלעדי, או לפחות באופן שבו יש לשולט/ת אפשרות לבחור ולקבוע מה יהיה טיב הקשרים של הנשלט/ת עם אחרים, לרבות עיתוי וכד'. |
|
|
Brave girl
|
לפני 7 שנים •
1 באפר׳ 2017
אני באןפן אישי לא יהיה מןכנה להתמסר למישו לתת את כל כולי והוא יהיה עם אחרות ואני לא
לא אוהבת אנשים עם מוסר כפול ולכן אם טהיה עם גבר כזה וארגיש לא מסופקת ( כי כשיש לך כמה קשה לתת את כל כולך) אחפש לי גם עוד מהצד לרוב פוליגמיה ופוליאמוריה לא עובדות טוב כשזה חד צדדי ומעבר לזה זה לא הוגן לדרןש ממני נאמנות ובאותה נשימה הוא ילך עם אחרות. |
|
|
Redcaffeine
|
לפני 7 שנים •
1 באפר׳ 2017
באופן אישי, אני רואה את עצמי מתמסרת ליותר מאדם אחד, אבל לא רואה את עצמי מנהלת מערכת יחסים שלמה איתם - ז"א שאהיה איתם במסגרת הזמן שאנחנו ביחד פיזית, נתכתב מדי פעם, נדבר, אבל בסופו של דבר אנחנו לא נהיה "זוג". אם אני נמצאת בתוך מערכת יחסים של ממש, בדסמית או ונילית, אני לא אנהל עוד אחת בנוסף, בין אם זה מפגש קצר או מערכת יחסים נוספת.
|
|
|
| מלינה(שולטת) |
לפני 7 שנים •
1 באפר׳ 2017
לא חושבת שישנה סתירה בין פוליאמוריה לבין בדסמ.
אני פוליאמורית ואוהבת שיש לי נשלטת אחת. קבועה. בן זוגי (שולט סדיסט), קיבל אותי ואת הצורך שלי והיום גם הוא, משתייך לעולם הזה. בעבר היתה לנו שפחה קבועה שחלקנו בה יחדיו. סבורה שקשה מאוד לנהל מערכת יחסים בדסמית אמיתית עם נשלטות רבות ולא מחוייבות. |
|
|
המלט
|
לפני 7 שנים •
1 באפר׳ 2017
פוליאמוריה הינו קשקוש פוסט-מודרניסטי, מהסוג שאלן סוקל וז׳אן בריקמונט כותבים עליו בספרם החינני ״הבלים אופנתיים״ (*), שמטרתו היא לשים במסגרת
אינטלקטואלית מזוייפת את התסכול שיש לבני אדם מסויימים מכך שהם אינם לבצע את הפעולות הבאות בעת ובעונה אחת: 1. לבחור בן/בת זוג כדי להתרבות באמצעותם. 2. להזדיין עם מי שהם רוצים מתי שהם רוצים. 3. להינות מהערצה בלתי נדלית של החברה מסביב. הואיל ובדס״מ הוא עניין רציני, לא צריך לערב בו קשקושים כאלה. (*) Fashionable Nonsense - Alan Sokal & Jean Bricmont https://en.wikipedia.org/wiki/Fashionable_Nonsense |
|
|
| dror30 |
לפני 7 שנים •
1 באפר׳ 2017
המלט, ודאי שהם יכולים, אם לא זה בגלל שהמציאו את המונגמיה עם תאוריות כמו לכל אחד נועד מישהו אחד, אי אפשר לאהוב יותר מבן זוג אחד ועוד דברים לא בהכרח נכונים, כך שאם כבר מונגמיה זה הקשקוש המודרני, ופוליאמורה זה פשוט כשאין את את ההכרח הזה ובונים מה שרוצים.
ואני אגב בקטע של מונגמיה אבל מודע לאשליות ויודע שזה פשוט בחירה אפשרית אחת. |
|
|
North Inspiration
|
לפני 7 שנים •
2 באפר׳ 2017
מתלבטת בשאלה הזו הרבה. כרגע נראה לי שזה לא הולך יחד. הלוואי שאני טועה.
ומציינת שפוליאמוריה היא דו-צדדית. זה לא שאחד חופשי לצאת ולחוות והשני לא. |
|
|
| מלינה(שולטת) |
לפני 7 שנים •
2 באפר׳ 2017
לא מבינה את ההתחסדות הרבה - אם בעבר, תא משפחתי "לגיטימי" כלל גבר ואישה, וכל אופציה אחרת לא היתה מתקבלת בברכה, הרי שהיום השונות הזאת מקובלת ומובנת. לדידי חשבתי שבמקום שחורט על דגלו סבלנות וקבלת האחר והשונה, גם פוליאמוריה תתקבל בברכה.
מדוע לבטל כלאחר יד את הנושא ולכנות אותו "קשקוש פוסט מודרניסטי"? מוצאת את זה מעליב ופוגע! |
|
|
| הודיביטי(שולט) |
לפני 7 שנים •
2 באפר׳ 2017
אי אפשר לפסול דבר מה רק כי לא התנסיתי בו.
יתכן וזה אפשרי, לא נתקלתי בעצמי. כן אומר שהמילה הזו מושלכת לחלל האוויר הרבה יותר מכפי שאמורה. מאהבים היו מאות בשנים ואף אחד לא טרח לקרוא לזה פוליאמוריה. הרצון לגוון מובן. האם כל שותף למיטה אליו חשים רגש ממצב אותנו כפוליאמורים? כי אז כולנו כאלו וההגדרה מעוקרת מעצם טבעה. לדידי, מדובר על היכולת להיות מאוהב ביותר מאדם אחד ולא סתם לאהוב. לאהוב אפשר, ללא ספק, רבים. להיות מאוהב ב? אם המזל לצדך, אולי באחד... ואחרי שהרגשה זו נגוזה, אזי מה? מחפשים ריגושים חדשים וקוראים לעצמנו פוליאמורים. קשקוש. אם אדם, בהיות מאוהב באדם אחד, מתאהב באדם אחר ועם שניהם חולק אותו הלהט, אזי לדידי הוא פוליאמורי. הדבר מתרחש באי אלו קומונות ושם חזקה על ההגדרה שהיא אכן נכונה. האם אפשר לחלוק בלהט כזה עבור שני אדונים? או נשלטות? מסופקני. האם אפשר למדר לאהבה ונילית ובדסמית? ללא ספק. מאוהבות בדסמית ומאוהבות ונילית בבד בבד? מי שניסה, שיקום. |
|
|
James Bondage(מתחלף)
|
לפני 7 שנים •
2 באפר׳ 2017
המלט כתב/ה: פוליאמוריה הינו קשקוש פוסט-מודרניסטי, מהסוג שאלן סוקל וז׳אן בריקמונט כותבים עליו בספרם החינני ״הבלים אופנתיים״
היסטורית, מונוגמיה היא המצאה חדשה יחסית. בהיסטוריה היהודית, לדוגמא, הפוליגמיה נאסרה ע"י "חרם דרבנו גרשום"*, לפני בערך 1,000 שנה, בעוד מוסד הנישואים ותיק בכמה אלפים, והדבר נכון גם לגבי דתות אחרות. זאת ועוד, המונוגמיה הסדרתית (לכל היותר בן/בת זוג אחד בכל רגע נתון) שנראית לך מן הסתם טבעית לחלוטין, עדיין אינה פשוטה כל כך אצל קתולים אדוקים (ע"ע נישואים קתוליים), ואפילו ביהדות (ע"ע יבום+חליצה) שבנושאים האלה הייתה היסטורית** אולטרא-ליברלית. למרות ש- Psychology Today רחוק מלהיות מקור מוסמך, הסיכום שלו*** את הנושא תואם למה שאני מכיר ממקורות מוסמכים יותר. פוליאמוריה היא שגיאה - צריך להיות פוליפיליה או מולטיאמוריה. אבל את הטעות הזאת כנראה מאוחר לתקן. יש הבדל במשמעות בין פוליאמוריה ופוליגמיה, במובן הנפוץ שמיוחס למושגים אלה, שאין לי כוונה להתייחס אליו כרגע - ועדיין, לעניות דעתי הטענה שלך שגויה לאור ההיסטוריה של המונוגמיה. גילוי נאות: הכותב הוא מונוגמיסט מוחלט שלא ברור לו אם המונוגמיה הפרטית שלו היא תולדה של התניה חברתית מנעוריו בפלונסק או איזשהו בסיס ביולוגי, ולא ממש אכפת לו. * https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A8%D7%9D_%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9D ** בהשוואה לדתות אחרות מהתקופה *** https://www.psychologytoday.com/blog/darwin-eternity/201109/why-we-think-monogamy-is-normal |
|
|