rosso(נשלט){Milonga}
|
לפני 5 שנים •
12 באוק׳ 2018
באופן אישי : תלוי תקופה
בתקופה שהייתי מקולר לא היו שום רעשים או השפעות. נשים תמיד זכו ליחס של כבוד. אבל לא מעבר בתקופה שאני לא מקולר כל דבר קטן יכול להכניס רעש אלקטורני לראש ולגרום לסיטואציות סבירות ורגילות להיות מגרות ומשפיעות. בעבר היו תקופות שזה ממש ממש השפיע על החלטות שלי בחיים. |
|
|
| MeToo1 |
לפני 5 שנים •
13 באוק׳ 2018
לא מנהלאותי
|
|
|
| Ori111 |
לפני 5 שנים •
4 בנוב׳ 2018
האם הרגש מנהל ...
לדעתי החרמנות והפנטזיה מציפים את הרגש
רצון להתמסר רצון להיחדר רצון לתת את כולי רצון להכנע ולקבל מרות ועוד כל כך הרבה רצונות שכל אחד מהם נובע מהרגש |
|
|
Mentz
|
לפני 5 שנים •
4 בנוב׳ 2018
בהחלט מנהל.
אנחנו בני אדם, רגש הוא מרכיב מהותי מרכזי וחשוב בחיינו. כנשלט ברגע שאני רואה אותה, לבושה כפי שהיא לבושה, וכל הווייתה לוחצת לי על הכפתורים הכי עמוקים בנפש, היא לוקחת אותי למקומות רגשיים רבי עוצמה. שוברת את לבי, ומאחה אותו שוב. אחרי ככלת הכל, זו הסיבה שאנחנו עושים את זה. |
|
|
מל(ק)ה(שולטת)
|
לפני 5 שנים •
4 בנוב׳ 2018
תגובה נהדרת איש תשוקותייך כתב/ה: זאת שאלה שאני אוהב. אני מצטרף לדעה שהחיבור הכללי בין חרמנות לרגש שונה אצל אנשים שונים. אצלי זה סממן שמתגבר עוד יותר עקב שליטה, אבל נמצא שם בכל מקרה. עם השנים, ככל שהתפתחתי הבחנתי בכך שהאגו הגברי המקובל (דמות ה״מאצ׳ו״, לא שאי פעם ממש הייתי כזה, אבל התניות חברתיות מחלחלות עמוק) הופך את האדם למוגבל בחוויה הרגשית שלו. אני שונא להרגיש מוגבל רגשית.
רק כדי לסבר את האוזן, להיות מסוגל לבכות בחיק האהובה שלי ולאו דווקא רק כי נורא קרה, היא הרגשת שחרור מדהימה. אינני רוצה עוד לחפור על ההיבט הזה, אבל זה מוסיף רובד שלם של אמון וקירבה כאשר גבר רשאי להיות פגיע רגשית מול בת הזוג שלו, בלי המסכה של ״אני הגבר, ואני צריך לשדר לך שאני חזק כל הזמן״. בעידן הפוסט-פמיניסטי, גם נשים מצופות להפגין קשיחות, וזה גם מפלט של בת זוג ללבוש את המסכה (כל צד באישיות הוא מסכה) ולבכות מולי, מבלי שאחשוד שהיא ״חלשה״. זאת אחת הסיבות שלהיות נשלט מאפשר לי ללכת עם התיקון הזה הכי רחוק. לשבור את התפקיד המסורתי שהחברה ייעדה לי, ולחוות חיים מספקטרום רגשי רחב יותר. כנשלט, יצא לי לדמוע, להתרגש, להיות על סף בכי יותר מאשר כל הקשר ונילי. ייתכן שאישה שהיא ונילית ״אדוקה״ יוצרת הגבלה על המנעד הרגשי שהיא מאפשרת לגבר שלה (ואולי גם לעצמה). שהיא פחות מנוסה ביכולת של בני-אדם לכלול כמה צדדים שונים, כל אחד מהם סוער בפני עצמו. בנוסף, בדס״מ (או כל תירוץ אחר להתמסר כליל מבחינה אירוטית) מחזיק אותי במצב שאני מאוהב. זה מרגיש כמו אמ.די.אמ.איי במינון רגוע ורציף, רמת בריאה של אופוריה ואופטימיות, תחושה רגועה של שלווה. זה להסתכל על כל פרט בגופה של האהובה שלי, שפת הגוף שלה, הקול שלה ושלל מאפיינים ״נשיים״ שלה (אני כותב במרכאות, כי חלק נכבד מהספקטרום הזה הוא אנושי, ולאו דווקא נשי) ולהתפעל באופן ששום אלמנט מעשה ידי-אדם לא מצליח להביא אותי לרגש כזה. כדי לתת מסגרת לכל התמונה, אני מתייחס לשליטה נשית שבה האישה היא נשית לכל דבר ועניין. היא אישה ״גילה״ מבחינת המתיקות והאדיבות שלה, שאינה צריכה להרים את קולה וכיו״ב. שליטה שיש בה רובד הרבה יותר אמהי (בהעדר מילה מוצלחת יותר), אין בגדי עור ומניירות. בת זוג שיכולה לשלוט בכותונת, בחיוך, ברוגע, להיות מפונקת (כמו שכל אישה ונילית יכולה להיות). מישהי שמאפשרת לגבר שלה להמליך אותה בכל יום מחדש ולהרים אותה מעל השגרה השוחקת. לא הצלחתי לפתח רגש אפילו דומה לנשים בעבר שנפגשו רק כדי לקבל טובות הנאה מיניות (רציתי להרגיש ״סליזי״ וזה מה שקיבלתי שם), או נשים שאוהבות בדס״מ שמבוצע תוך כדי ניכור רגשי, דיסטאנס וכו׳. |
|
|
|
Sm Art{☆Sm}
|
לפני 5 שנים •
4 בנוב׳ 2018
מה שמניע את האנשים זה הצורך ליברוח ,כולם בורחים ממשהו . יהודי מהיהדות ,נוצרי מהנצרות ,מוסלמי מהאיסלם,כהה עור ,מגוון עורו,שמן משומניו,ורזה אל הרזון,דתי מהדת,וחילוני אל תוך מה יגידו ,ומה יחשבו עלי .
כול אילו שרצים בפארק ובים ועל ההליכון ,הם בורחים מאיזה משהו . וכול אילו שעוברים בשדה התעופה ,הם בורחים ממשהו . וכול אילו שמחפשים מישהו לחבור אליו ,לצורך מושא הפוסט ,אל הבדס"מ ,הם גם בורחים ממשהו . וככה זה ממשיך ,אנשים בורחים מאירועים משפחתיים,ממועדי אזכרה ,מהמשפחה,מאח או אחות מסויימים , כולם בורחים . הבריחה הגדולה ביותר שאני מכיר ,ויצא לי לחוות היא הבריחה אל הבדסמ". היא מאפיינת בעיקר בנים ובנות שהם "הבכורים",במישפחותיהם . אחד המאפיינים של דמויות מהבדס"מ ,זוהי דבר העובדה שהם בנים בכורים . ואם זה יוצא שהמדובר בבן שני במשפחה ,הוא מבלי משים לב לקח על עצמו ,את תפקיד הבן הבכור ,בחלק שיטול בחייו ,בבריחות שיאפיינו אותו . ברמה הארצית ,הסיבה לבריחה של הבן הבכור ,מקורה היא שהוא לעולם לא יסלח ולא ימחל ,על תשומת הלב שנעשקה הימנו ,כאשר אילו שנולדו אחריו ,הורידו אותו מבלעדיותו וגדולתו .והם בפועל הסיבה ,לכול מה שהיסתבך אחכ",בחייו,ובתגובתיות ההורים כנגדו . זהו ,זה הסיפור של הבורחים והרבה מהם הגיעו לבדסמ". והם הגרעין הקשיח של הבדסמ",הם יהיו בבדסמ",לכול חייהם . ככול שאדם בורח יותר ,נקיפות מצפון ורגשי אשמה ניצברים בתוכו .וכך נתעמק ומתחפר יותר בהרגל שנוצר .וכך גם אל תוך הבדסמ". הסיבה העיקרית ,לטמפרמנט העיקש והחם והאקסטרה מיני של הבכור . היא בעצם ,לא אשמתו . הסיבה לכך .היא האנרגיה הסוערת והמינית שהיתה בין הוריו הצעירים בעת שהם התכנסו בינותם בתאוות בשרים ,אזי התוצר מאופיין בעוצמה ובאנרגיה המינית העזה שהיתה בעת התוודעותם המינית שיצרה את הילוד. הבכור הוא רב עוצמה באיכויותיו .אך בנושא המיני הוא חטף יצרים מיניים פי שניים מכול מי שבא אחריו . הילוד השני .הוא סיפור קשה אך רך מהראשון. הילוד השלישי - הוא הילד /ה , המושלם בכול משפחה . הילוד הרביעי ,רגוע יותר ונוח יותר . ועז",הדרך בסדר יורד .ככול שיורדים בסולם . על השמיני והשביעי הן כאילו יבשים וטובים שאפשר היה לוותר עליהם .. אז תיזכרו בדסמ",זה סיפור של בנים ובנות בכורים במשפחתם . הבריחה היא מעצם תאווה מינית גבוהה מהנורמל רגשי אשם חבויים . פגיעות מצטברת . ועוד כמה דברים שהתווספו על הדרך . ואחרי כל זה ,תחושת אשם ,והאשמות עצמיות שלהם על עצמם בסתר ,כאשר כלפי חוץ ילחמו בחירוף נפש אודות צדקתם ודרכם . כול הבריחה ההמונית הזאת ,מקורה הסודי והניסתר הוא בריחה מאלוהים ,כול הבריחה הזאת ,בעצם מוליכה ביתר מהירות אל אלוהים בסיומו של כול המנוסה ההמונית הזאת . לדוגמא .אדם נוסע על כביש ,ויש בו עליות וירידות . אז כאשר הוא עולה ,אלוהים בקצה העליה נמצא . וכאשא הוא יורד הוא חושב שאלוהים נשאר על קצה ההר שמאחוריו .הוא לא מבין שאלוהים נמצא עימו גם בקצה הירידה וגם בהר שלאחריו וכנ"ל ,עד היעד הסופי . וכול הבריחות הללו הם בעצם הרצון והצורך להגיע אל אלוהים (אהבת אמת ) כי ,איך שלא תהפוך את הדברים . האבא והאימא האמיתי שלך שהוא גם האבא ואימא אמיתי של האבא והאימא האמיתיים שלך ושל כולם זה אלוהים . לוקח זמן להבין שהאבא ואימא האמיתיים שלנו . הם רק מאיישים תפקיד זמני כאבא ואימא . אבל כולם בורחים מחד גיסא ,אבל ,מאידך,הם דוהרים לזרועות האבא האמיתי .וככול שהם בירידות גבוהות יותר משמע שהם יותר מתגעגעים לאבא האמיתי שלהם . |
|
|
רון רון(נשלט)
|
לפני 5 שנים •
4 בנוב׳ 2018
הרגש, אצלי לפחות, זה הדבר המרכזי.
שהלב מתחיל לדפוק בעצמה, עד שאני פוחד שהוא יצא לי מהחזה. לפעמים מתחיל להזיע קצת לפני. זו גם הסיבה שסשן בזוגיות יותר כיף, מסתם סשן, אצלי |
|
|