שלגי
|
לפני 5 שנים •
4 בפבר׳ 2019
אין לי מושג בקשר לפנטזיה על קטיעת אברי תינוקות - מאחר וכאמור מעולם לא נתקלתי בזה בפועל.
בקשר לאונס ברוטלי של אישה - תלוי אם אתה בני סלע או גבר היודע לשלוט בדחפיך ולעשות להם סובלימציה 
(הכותבת אינה פסיכולוגית ולא קטעה אף איבר של פסיכולוג כלשהו מימיה) |
|
|
אבן שתייה(שולט){H.C}
|
לפני 5 שנים •
4 בפבר׳ 2019
שלגי,
מדובר בפנטזיה על אונס ברוטלי ומצלק לתמיד של הנאנסת, שאין עניין לצפות בתיעוד מצולם שלה, או לראותה ממומשת בחיים עצמם. כך שלא מדובר באדם שהזכרת. מה מעידה הפנטזיה על המתחזק/ת אותה? |
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני 5 שנים •
4 בפבר׳ 2019
קטיעת איברים וכל ההגזמות שהזכרת הם הנאה מהאקטים עצמם (ולו ברמה הפנטזיונית בלבד), ואז באמת אפשר לתהות למה מישהו נמשך לקיצון כזה.
בעוד הכותבת נהנת מדימויים מהשואה, ולא מאקטים עצמם שאפיינו את השואה (השמדה על כל צורותיה), ואם מתעלמים מהכותרת השנויה במחלוקת של "שואה", נראה כי יש לה משיכה לאקטים סטנדרטים (ואף די בנאליים) בבדס"מ ולא למשהו חריג. כשהיא מפנטזת על נאצי מכה יהודי בגלל שמדובר בסט-אפ של מחנה ריכוז שיש בו מעמד היררכי, בתכלס מה שהיא נהנת ממנו זאת ההכאה ודינמיקת יחסי-כוחות, ובמה זה שונה אם המכה היה בדמות של אדון והסט-אפ היה הרמון מלא שפחות? או מאלף בכלביה עם מלא כלבות? רק הפוליטיקלי קורקט של הפנטזיות. האקטים הם אותם אקטים. |
|
|
|
שלגי
|
לפני 5 שנים •
4 בפבר׳ 2019
אני מבינה שעברנו נושא?
די מיציתי לומר את מה שאני חושבת, אתן לאחרים להתפלפל על מה גבול הלגיטימיות בפנטזיות בעיניהם... |
|
|
עוץ הגדול(נשלט)
|
לפני 5 שנים •
4 בפבר׳ 2019
Ollie כתב/ה: סווריון, זה דווקא כן תמים. זה דווקא כן בסדר גמור.
העובדה שהשואה היא האתוס עליו גדלנו לא אומרת שהיא חמורה יותר מהעבדות שהייתה בעולם שנים לפניה, או מכל תופעה אחרת שעליה בדסמים מפנטזים. כל עולם הבדסמ מתבסס על אלמנטים שבמציאות הן מזעזעים. מה זה "זונה", "שפחה"? הן נשים מנוצלות, מדוכאות, שזכויות הפרט שלהן נפגעות, וכתופעות הן תופעות של עולם איום ונורא, של ניצול. מה הן פנטזיות אונס? Consensual non consent? מה היא בכלל היררכיה? זה הכל שחזור בהסכמה ומתוך רצון של דינמיקות שבעולם האמיתי הן נעשות בכפייה, והן תופעות איומות. יותר מזה - הן ג'נוסייד. הן רצח עם שמתרחש משחר האנושות. רצח העם הנשי (עם כל הכבוד לנשלטים גברים, במציאות העם הנשי הוא זה שחווה טרור ודיכוי). בדינמיקות האישיות שלנו זה משוחזר כמשהו נעים, מוסכם, שעונה על צרכים שלנו. אין שום קשר לרוע ולדיכוי, למוות, להתחככות על מצבות. זה בולשיט. הדברים האלה רק במקרה מציתים אצלנו משהו. במקרה כי, כמו שהסבירה ארצ', זה תלוי לאיזו דינמיקה של אלימות/כפייה נחשפנו בגיל ההתבגרות או בילדות. אבל בכל המקרים מדובר על תופעות שבמציאות הן איומות ונוראות, וזה בסדר גמור להתחרמן מהן כשזה בנפרד מהמציאות. להפריד בין השואה ובין כל דבר אחר שבדסמ מתבסס עליו זה מנותק, זו הסתכלות מצומצמת. העבדות היא תופעה נוראית ואכזרית אבל להשוות אותה לרצח עם שבמסגרתו נרצחו מיליונים (ועוד היו שם אלמנטים של עבדות) היא צורת חשיבה מסוכנת. לא מדובר ברק אתוס אלא עובדות היסטוריות. מזכיר לי את האנשים שעושים הקבלה בין הנכבה לשואה. שנית, לאורך ההיסטוריה היה דיכוי אבל מעולם לא היה מקרה אחד של רצח עם נשי. רצח עם תמיד היה נגד דת או לאום מסוים. לעיתים התרחשו מקרי טבח המונים נגג נשים או גברים באופן ספציפי אך הם כוונו מבחינה רעיונית נגד הגזע (למנוע המשכיות דורית או לחסל את העתודה הלוחמת העתידית או בהווה) ולבוא ולומר כי גברים לא חוו טרור ודיכוי, נו באמת... ועוד הערה, לפנטז זה בסדר, זה לא הופך אדם לאיש רע. לחלופין, אדם שהשואה מצחיקה אותו הוא מטומטם. |
|
|
|
אבן שתייה(שולט){H.C}
|
לפני 5 שנים •
4 בפבר׳ 2019
ArchAngel כתב/ה: קטיעת איברים וכל ההגזמות שהזכרת הם הנאה מהאקטים עצמם (ולו ברמה הפנטזיונית בלבד), ואז באמת אפשר לתהות למה מישהו נמשך לקיצון כזה.
כאשר את כותבת "קיצון כזה" מבלי שתגדירי אותו, את ממוטטת את הטיעון שלך. לאחד הקיצון נמצא בגירוי מסטירה לאהובתו (כן, כן, יש כאלו) ולשנייה מסנאף. כיצד מוגדר הקיצון? |
|
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני 5 שנים •
4 בפבר׳ 2019
לאיזו קיצוניות נראה לך שהתכוונתי? לכל התיאורים המוגזמים שלך על קטיעות איברים של תינוקות. זה כתוב בדיוק בתחילת המשפט.
ההתפלספות על גבולות הקיצון לא רלוונטית. מספיק להשתמש ב common sense בשביל לדעת שמה שתיארת קיצוני עבור כל אדם סביר, ויעורר תהיות רבות לעומת סטירה פשוטה שנחשבת לאקט מאוד שגרתי בעולם הבדס"מ (שכבר פרץ למיינסטרים ולכן גם ונילי ממוצע לא יתרגש ממחשבה על סטירה בזמן סקס, ובטח שלא כמו ממחשבה על פגיעה בתינוק). בכל מקרה, הגדרת קיצון לא רלוונטית למה שכתבתי. זה שאתה בוחר להתעכב על התפל במקום להתייחס לעיקר הדברים שלי (האקטים שהכותבת נהנת מהם לא חריגים כפי שאתה מנסה לעשות מהם עם השוואות לכל מיני אקטים מוגזמים שלא באים לידי ביטוי בפנטזיות שלה בכלל. היא בסה"כ מפנטזת על בדס"מ די שגרתי תחת כותרת לא פוליטקלי קורקט.) מעיד שאתה מנסה להתבצר בעמדה שלך ושדיון פורה לא יצא מזה. נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שני פבר' 04, 2019 11:48 am, סך-הכל נערך פעם אחת |
|
|
דרקן ראהל(נשלט){מית}
|
לפני 5 שנים •
4 בפבר׳ 2019
עוץ הגדול כתב/ה: Ollie כתב/ה: סווריון, זה דווקא כן תמים. זה דווקא כן בסדר גמור.
העובדה שהשואה היא האתוס עליו גדלנו לא אומרת שהיא חמורה יותר מהעבדות שהייתה בעולם שנים לפניה, או מכל תופעה אחרת שעליה בדסמים מפנטזים. כל עולם הבדסמ מתבסס על אלמנטים שבמציאות הן מזעזעים. מה זה "זונה", "שפחה"? הן נשים מנוצלות, מדוכאות, שזכויות הפרט שלהן נפגעות, וכתופעות הן תופעות של עולם איום ונורא, של ניצול. מה הן פנטזיות אונס? Consensual non consent? מה היא בכלל היררכיה? זה הכל שחזור בהסכמה ומתוך רצון של דינמיקות שבעולם האמיתי הן נעשות בכפייה, והן תופעות איומות. יותר מזה - הן ג'נוסייד. הן רצח עם שמתרחש משחר האנושות. רצח העם הנשי (עם כל הכבוד לנשלטים גברים, במציאות העם הנשי הוא זה שחווה טרור ודיכוי). בדינמיקות האישיות שלנו זה משוחזר כמשהו נעים, מוסכם, שעונה על צרכים שלנו. אין שום קשר לרוע ולדיכוי, למוות, להתחככות על מצבות. זה בולשיט. הדברים האלה רק במקרה מציתים אצלנו משהו. במקרה כי, כמו שהסבירה ארצ', זה תלוי לאיזו דינמיקה של אלימות/כפייה נחשפנו בגיל ההתבגרות או בילדות. אבל בכל המקרים מדובר על תופעות שבמציאות הן איומות ונוראות, וזה בסדר גמור להתחרמן מהן כשזה בנפרד מהמציאות. להפריד בין השואה ובין כל דבר אחר שבדסמ מתבסס עליו זה מנותק, זו הסתכלות מצומצמת. העבדות היא תופעה נוראית ואכזרית אבל להשוות אותה לרצח עם שבמסגרתו נרצחו מיליונים (ועוד היו שם אלמנטים של עבדות) היא צורת חשיבה מסוכנת. לא מדובר ברק אתוס אלא עובדות היסטוריות. מזכיר לי את האנשים שעושים הקבלה בין הנכבה לשואה. שנית, לאורך ההיסטוריה היה דיכוי אבל מעולם לא היה מקרה אחד של רצח עם נשי. רצח עם תמיד היה נגד דת או לאום מסוים. לעיתים התרחשו מקרי טבח המונים נגג נשים או גברים באופן ספציפי אך הם כוונו מבחינה רעיונית נגד הגזע (למנוע המשכיות דורית או לחסל את העתודה הלוחמת העתידית או בהווה) ולבוא ולומר כי גברים לא חוו טרור ודיכוי, נו באמת... ועוד הערה, לפנטז זה בסדר, זה לא הופך אדם לאיש רע. לחלופין, אדם שהשואה מצחיקה אותו הוא מטומטם. לפי מלאי בדיחות השואה שלי, אני מטומטם. תודה שהסבת את תשומת ליבי לעניין. אגב, אדם שבוחר להתבטא בגסות והכללה בפורום הוא דביל |
|
|
|
דרקן ראהל(נשלט){מית}
|
לפני 5 שנים •
4 בפבר׳ 2019
נו, מה היא מעידה? אבן שתייה כתב/ה: שלגי,
מדובר בפנטזיה על אונס ברוטלי ומצלק לתמיד של הנאנסת, שאין עניין לצפות בתיעוד מצולם שלה, או לראותה ממומשת בחיים עצמם. כך שלא מדובר באדם שהזכרת. מה מעידה הפנטזיה על המתחזק/ת אותה? שאלת כבר פעמיים מה הפנטזיה מעידה על המחזיק בה. אז במקום לשאול שאלה מנחה, אולי תחלוק איתנו מה היא מעידה, כי לא נראה שאנחנו יודעים את התשובה. ויש לציין שהכותבת לא נכחה בשואה. היא לא גמרה כשרצחו את הבנאדם במיטה לידה. היא מפנטזת על דימויים ושחזורים. הסיטואציה הראשונה כנראה מעידה על בעיה כלשהי, כי התגובה לא מותאמת למציאות. אבל, היא בקטגוריה השנייה. הרעיון מדליק אותה, לא המציאות. |
|
|
|
עוץ הגדול(נשלט)
|
לפני 5 שנים •
4 בפבר׳ 2019
אתה לא מבין את ההבדל בין הומור שחור על השואה לבין לחשוב שהשואה מצחיקה? או שאתה מנסה שוב לזכות ברחמים?
|
|
|