דיגדוגים vs כאב

דיגדוגים vs כאב

-Clover-​(שולט) • 15 באפר׳ 2019

כבעל פטיש דיגדוגים בכפות הרגליים,
אני תוהה לעצמי איך זה לא פטיש נפוץ, כאשר מרבית הנשלטות מתחברות לכאב והתמסרות.
אשמח לשמוע את דעתכן.

Visual​(מתחלף) • 16 באפר׳ 2019

היו לי נשלטות שהיו מעדיפות הצלפות, כאב פיזי ובעצם הכל רק לא דגדוגים, יש בזה משהו מאוד אינטנסיבי ומתיש כי כל הגוף שלה רועד כאילו מחשמלים אותה, כאב חד ככל שיהיה הוא לרוב רגעי והדיגדוג יכול להימשך ולהימשך.

זאת שיטת עינוי כל כך יעילה, כל כך חביבה עלי, וכל כך מחרמנת. אין על דגדוגים.

Softcontrol​(שולטת) • 17 באפר׳ 2019

כמה הנושא הזה מעסיק אותך

Ollie​(נשלטת) • 17 באפר׳ 2019

רגישות לדגדוגים היא דבר נפוץ?
פעם קראתי שדגדוג הוא מנגנון הגנה של הגוף לפעוטות, כדי ללמד אותם להגן על האזורים הרגישים שלהם. לכן האזורים הרגישים לדגדוגים הם המקומות הכי מסוכנים/רגישים - בטן, צוואר, בית שחי וכדו'. כדי שהילד יפתח רפלקס של התקפלות כשמתקרבים לאזורים האלה שלו.
ואם זה הסבר נכון, הגיוני שככל שגדלים הרגישות תפחת, לפחות אצל רוב האנשים.

בכל מקרה, גם אם זה לא הסבר נכון, אצלי אכן הרגישות לדגדוגים פחתה ואולי גם נעלמה לחלוטין. אם זה מתאר את רוב האוכלוסיה (כלומר, אם אני לא חריגה בזה), אז התשובה לשאלה למה זה לא פטיש נפוץ יכולה להיות שפשוט יש גבול לעוצמת העינוי שאפשר לעשות בדגדוגים לאנשים מבוגרים (או לפחות לרובם).

ואגב, אוף-טופיק:
פעמים רבות פנו אליי בכלוב בהצעות לסשנים של דגדוגים (יש מישהו שלדעתי פתח מיליון יוזרים שבכולם הוא עושה קופי-פייסט לכל הנשלטות פה ומציע להן סשן דגדוגים), והתשובה לשאלה למה מעולם לא נעניתי לזה (גם לא כשהייתי פנויה) היא לא שאני לא רגישה לדגדוגים, אלא שלא מעניין אותי בשיט לפתח שום סוג של שיחה עם אדם שמחפש פרטנרית לסשן דגדוגים.
מעניין אותי לפתח שיחה עם אדם שמתעניין בי כאישה, באופי שלי, או עם אדם שמעניין אותי.
הסשנים הספציפיים שנעשה יחד - וול, זו דאגה לשלב הרבה יותר מאוחר.

TheFetishExplorer​(פמית מתחלפת){ShayDav} • 18 באפר׳ 2019

קודם כל, זה פטיש מאוד נפוץ. עם זאת, זה גם תחום שמאוד קשה להתמודד איתו בגלל שזאת תגובה בלתי נשלטת.
הסברתי על זה קצת בסרטון בעבר: https://youtu.be/ct_akxXhdbY

Visual​(מתחלף) • 19 באפר׳ 2019

זה משהו שיותר קל להגיד כשלא נמצאים בסיטואציה, נסי לדמיין מצב שבו את מרותקת למיטה עם עיניים מכוסות ושומעת רק רחשים סביבך, כל הגוף שלך חשוף ואצבעות נוצות ושלל אביזרים מסיירים על כל הגוף שלך ומחפשים כל נקודה שתגרום לך להגיב בשקדנות וברגע שהם ימצאו הם לא ירפו ממנה. כמובן שיש רמות שונות של רגישות, ששני הקטבים שלה זה מצד אחד אנשים שכל מגע קטן יקפיץ אותם ויגרום להם להגיב בהיסטריה ומנגד אנשים שלא רגישים בכלל, לי אישית יצא לפגוש מעט מאוד אנשים שמסוגלים להישאר אדישים לגמרי בסיטואציה כזו. רובם נעים בין פרצי צחוק בלתי נשלטים, תחינות לרחמים, בכי, רעידות ובעיטות לכל עבר, היו מקרים שנשים צנומות יחסית קרעו רצועות ושברו אזיקים תוך כדי, למי שרגיש זה בלתי נסבל ועינוי מופלא.

Ollie​(נשלטת) • 19 באפר׳ 2019

אבל סיימת במשפט "למי שרגיש זה בלתי נסבל", אז השאלה היא מי רגיש, כמה אחוזים מכלל האוכלוסייה רגישים.

מצד שני, בימים שחלפו מאז התגובה שלי ישבתי על זה שתמיד ניסו לדגדג אותי בידיים (לא כסשן, סתם ככה כי לפעמים בחיים אנשים מנסים לדגדג אנשים אחרים בצחוק), וככה הגעתי למסקנה שאני כבר לא רגישה, אבל אולי באמת תנועות הרבה יותר עדינות עם חפץ כמו נוצה כן ידגדגו אותי.

אניוואי, בחזרה לפסקה האחרונה שלי בתגובה הקודמת. אם הבחור מגיע לפה מתוך תפיסה שזה לא פטיש נפוץ, ותומה אומרת שזה דווקא כן נפוץ, אפשר אולי להניח שהוא נתקל בהרבה סירובים ולכן חושב שזה לא נפוץ.
אז אפשר אולי לנחש (או פשוט לדבר כללית, לא עליו, כי תכלס אני לא יודעת איך הוא פונה לנשלטות ומציע, גם אם אני יכולה לשער...) שמי שמפיל על נשים זרות הצעה לסשן דגדוגים, כפנייה ראשונה וללא שום שיח מקדים, עשוי להגיע למסקנה שזה פטיש לא נפוץ.

opiate​(שולט) • 19 באפר׳ 2019

if you want to do extreme tickling you just tickle your partner.
Humiliation and physical abuse is a little different

בכוח המוח​(שולטת) • 19 באפר׳ 2019

אני חושבת שיש מעט מאוד אנשים שלא יצרחו מדגדוגים, אם עושים את זה נכון.
קודם קשירה שלא מאפשרת תזוזה, ואז מציאת מקומות רגישים. הם מסתתרים במתניים ובצידי הגב, בבטן, בירכיים, בכפות רגליים, בצואר. לאחד יספיקו אצבעות, לשניה נוצה, ולשלישי מברשת. אחד ידוגדג גם במרחב דגדוגים אחד, ולשני יהיה צורך בכמה מרחבי דגדוגים בו זמנית, כך שהגוף לא יכול להתגבר על גורם ההפתעה.

אחד יהפוך לרגיש אחרי הצלפות והזרמת דם לאיזור, והשני יהפוך לקהה באיזור של הצלפות.
פחד, בדרך כלל, מחדד את הרגישות לדגדוג.

ישנם מבעים בדגדוג שנראים כמו הנאה וצחוק, אחרים כמועונג מיני, אחרים כמו כאב, אחרים כמו בעתה. זה מנעד רחב מאוד של תחושות. הפלוס הוא שאין סימנים, ושבגדול צחוק (וצרחות) יפה לבריאות. המינוס הוא שצריך ללמוד את הרגישויות של הנשלט בסבלנות, אין כאן הנפת שוט עד לכניסה לספייס.

לא יודעת כמה הפטיש נפוץ, או אם זה פטיש במובן הרגיל של פטיש. נראה לי שזה יותר נוגע להעדפה מינית סאדו-מזוכיסטית, לאנשים שמצד אחד זקוקים לסאדיזם מסויים, ומצד שני מספיק ״תרבותיים״ מכדי להנות מהשחתת גוף. תחושת השליטה היא אבסולוטית, יכולה להעצר בכל שניה, ויש כאמור שליטה מלאה על ההיבט הפיזי.

מבחינת אנדרופים וספייס, זה עושה את העבודה היטב, לדעתי הצחוק משחרר חומרים נוספים שרק מטייבים את החוויה.

ותמיד אפשר להקצין קצת: למשל דגדוגים למישהו ששלפוחית השתן שלו מלאה והוא בקושי מצליח להתאפק גם בלי דגדוגים.

האנשה עצמית​(אחר) • 19 באפר׳ 2019

מוח, הפלאת לכתוב.
גם בלי פטיש לעניין,
זו דרך מצויינת להכיר רבדים חדשים.
לייצר רגעים בלתי נשכחים.
ייכנס ל to-do ביום שתהיה שותפה