JunkyRuby{MyLexicon}
|
לפני 5 שנים •
8 במאי 2019
פרידה היא ממש לא אופצייה במקרה שלנו
 (נשואים בכל זאת...)
תודה על התגובות, גרמו לי לחשוב הרבה ולנסות לשנות כמה תפיסות אצלי. |
|
|
|
JunkyRuby{MyLexicon}
|
לפני 5 שנים •
8 במאי 2019
Re: אל הוא כתב/ה: kinz כתב/ה: כדי למסור את רצונותיי לגמרי, אני צריכה לקבל גם מענה על דברים מסויימים.
זה לא כזה פשוט, שאם רק אהיה "אסירת תודה", פתאום הכל יסתדר... תעוותי את מה שרשמתי. אלא אם לא הבנת זה לא "אם רק" וזה גם לא מערכת פנקסנית של אם היא יתן אז אני יתן. זה ריקוד משותף שלוקח זמן הכרות ואמון וכמו שרשמו כאן בחיים אין אופטימום יתכן שיהיה מאסטר נפלא אבל יסריח לו מהפה או שהוא צוחק כמו דביל. לנושא הדיון- תתני ללא תמורה מתוך צורך אמיתי שלך בלי לחכות לנתינה או להתנות נתינה. אלא אם את צריכה שותף שאת מפעילה אותו כרצונך. לא ניסיתי לעוות, זה כמו שמישלי ו-ollie כתבו, ואני לא הצלחתי להתנסח - זה יותר סוג השליטה ויותר הדינמיקה, ממש לא עניין של פנקסנות. דווקא במקרה שלנו אני מוכנה ורוצה לתת יותר מבחינות מסויימות (ופחות הכוונה כאן לדברים בסקס) ממה שבשלב זה הוא רוצה, אבל כמו שעלה כאן הרבה ובאיזשהו מקום פחות התייחסתי אליו מול עצמי, זה באמת גם עניין של לקבל את הכיוון והדרך שלו ולהמשיך לדבר... |
|
|
Ollie(נשלטת)
|
לפני 5 שנים •
8 במאי 2019
אוקיי, נשואים זה עניין אחר.
אני חושבת שתוכלי לקבל עצות רבות לגבי פיתוח קשר שליטה בין בני זוג נשואים (או בזוגיות ארוכה), אם תסבירי יותר שזה בעצם מה שאת מחפשת. הדילמה הזו פגשה רבים, אבל יש המון דילמות נושקות לה, ובניסוח הלקוני שבהודעה הראשונה כמעט בלתי אפשרי להבין מה את מחפשת. אז נישאתם כוונילים וגיליתם את השליטה מאוחר יותר, או שנישאתם כבדסמיים ומשהו הפסיק לעבוד באמצע הדרך? אם גיליתם אותה מאוחר יותר - איך גיליתם? מי גילה ראשון? מה ניסיתם? מה את רוצה? מה אתם רוצים לנסות? מה אתם עושים כדי להצליח? באופן כללי מצטרפת להמלצות על דיבור. אני גם אוסיף המלצה להעשיר את הדימיון שלכם ואת ההכרה עם מה שיש לעולם הבדסמ להציע, באמצעות קריאה (בלוגים והמגזין פה באתר, למשל. אבל לא מה שכגע בעמוד הראשי של המגזין, אלא דברים ישנים מעט יותר. לפני שהעורך פרש) ובאמצעות פיתוח מעגל חברים בדסמיים. לזוגות בתחילת דרכם, או שאחד מהם בתחילת דרכם, יכול להועיל לשבת עם זוגות חברים בדסמיים ולראות מקרוב סגנונות שליטה שונים, להתייעץ על דילמות ועוד. בזהירות, כמובן. לא לצלול לתוך קבוצת בדסמיים עם תפיסת עולם חותכת, שתמנע מכם לפתח את מה שנכון *לכם*. אבל חברים שונים ומגוונים יכולים לפתוח את העיניים ולהקל על עצמכם (ובעיקר על הצד החדש שלא כל כך מכיר) בגילוי האפשרויות שעולם הבדסמ מציע. |
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני 5 שנים •
8 במאי 2019
אני יודעת שכיוונת את הפוסט לנשלטות, אבל מכיוון וכתבת שהפוסט הזה מזמין את כל המינים לענות, אני מרשה לעצמי לסטות מעט מהדיון המתרחש ולבקש לשמוע את קולם של נשלטים סטרייטים שנמצאים או נמצאו בקשר של שליטה נשית.
מההתרשמות שלי, אצל כמות לא מבוטלת מהם יש פער ענקי בין הפנטזיות הטוטאליות שלהם לבין מה שהם מסוגלים להתמודד איתו במציאות. משערת לעצמי שאחת הסיבות המרכזיות לכך היא עניין הגבריות, כפי שהם תופסים אותה וחונכו לפיה (כלומר, הציפיה מגבר להיות דומיננטי, אסרטיבי וכו'), שמתנגש להם עם הצורך המיני להיות נשלט (צורך שלפעמים מתנפח לציפיות חסרות פרופורציה מציאותית בעקבות הפורנו, שאינו משאיר אותם מסופקים מאקט מתון). ולאחר שהם מתפכחים מהריגוש המיני, וחוזרים "למציאות", הם מרגישים דיסוננס שקשה להם ליישב בעצמם. אני מרגישה שרבים מהם, בניגוד לנשלטות, לא ממהרים לדבר על הצרכים הרגשיים שלהם עם השולטת בכדי שחווית השליטה שלהם לא תגמר במפח נפש וסכסוך עצמי. האסטרטגיה שהם מאמצים היא "לרמוז" בפאסיב-אגרסיב או להיעלם ב"פתאומיות". מתארת לעצמי שזה קורה, כי באופן אירוני, אותה תפיסת גבריות שהם חרדים לשלומה היא גם זו שמשתיקה אותם מלדבר עליה בכדי לא לפגוע בה בקשר שליטה, בגלל הסטריאוטיפ המגדרי של "דיבור על צרכים רגשיים זה לא גברי במיוחד". לפעמים עד כדי שהצרכים הללו נדחקים אצלם מהמודע, והם עצמם מרגישים אשליה שאין להם כאלו ולא מבינים למה בדיוק הם נוטים להגיב כפי שהגיבו. בניגוד לנשלטות, שלתחושתי, בעקבות זה שהחברה מעודדת נשים לשיח רגשי, יש להן יותר מודעות למה שהן צריכות ומסוגלות אליו, ומגיבות בצורה יותר מחושבת ברוב המקרים. יש פה נשלט סטרייט שרוצה לספר על חוויה שונה? על איך הוא למד להיות מודע לצרכיו הרגשיים ולעלות אותם, ולא רק את צרכיו המיניים הכיפיים, בפני השולטת? אשמח לשמוע מאלו שהבינו שלהגיד "כן, המלכה" עד שאינם מסוגלים עוד זה לא פתרון ולא תחליף לשיח על צרכים אישיים, שדורשים תיאום כי אינם 100% זהים בין שני הצדדים. |
|
|
Netrunner(נשלט)
|
לפני 5 שנים •
8 במאי 2019
^ לא הייתה לי בעיה לבטא את הצרכים הרגשיים שלי כי היה לי חיבור ממש טוב, חברות טובה והערכה הדדית עם השולטת שלי. לא פחדתי להמרות את פיה והיא תמיד עודדה אותי להגיד מה שמפריע לי \ אני רוצה \ צריך (כמו בכל קשר אנושי) והקשיבה לזה. היו כמו שני צינורות בהם עובר מידע במקביל, אחד רגיל-אנושי והשני בדסמי-מיני. בנוגע לפער בין המציאות והחינוך החברתי לבין הפנטזיה, הרגשתי שזה דווקא יותר מעצים ו"שאפשר לנשום לרווחה" כשאנחנו שמים זין (תרתי) על המוסכמויות החברתיות ולהבין שזה מאוד מושך גם להתנהג בצורה שורה מהצורה המצ'ואיסטית המוכתבת. כשרציתי חיבוק, הכלה או אהבה, ביקשתי.
אמ;לק - הרגשתי יותר "גבר" כנשלט. אבל אני מאמין שהרבה מיזה היה בזכות האדם והקשר שבנינו. יכול להיות שעם אדם אחר ארגיש נורא וכל הדיסוננסים שאת מדברת עליהם יצופו (וכמובן שלא ארצה להיות בקשר שלא עושה לי טוב). |
|
|