טלי35(שולטת)
|
לפני 5 שנים •
21 במאי 2019
לאהוב ולאבד או לא לאהוב ולא לכאוב?
מה הייתם מעדיפים?
לחוות קשר בדסמי מדהים, שימריא וימריא לעוד גבהים, להתמסר ולאהוב - בידיעה מראש שהקשר יגמר בסוף ותשארו עם הכאב, השריטות והלב השבור (גור קטן עם אישה מבוגרת, נשלט נשוי עם שולטת פנויה, ועוד דוגמאות כיד הדמיון הטובה עליכם). או לא לחוות בכלל? לא את הכאב ולא את ההתרסקות של האחר כך. |
|
|
מל(ק)ה(שולטת)
|
לפני 5 שנים •
21 במאי 2019
שאלה קשה מאד, בשבילי לפחות.
זאת אחת הסיבות שאני לא עושה נשואים, אני יודעת מראש שאין לזה עתיד ורוב הזמן אני מרגישה כמו רומן סודי (שזה מה שאני בסופו של דבר) מצד שני חוויתי מערכת יחסים בדסמית במשך שנתיים ולא חשבתי שהיא תהיה כל כך ארוכה ולא חשבתי שתיגמר אבל קרו שני הדברים ובדיעבד לא הייתי מוותרת על השנתיים המושלמות האלו בעד שום הון שבעולם וחושבת שהפרידה הייתה עצובה פחות בזכות העובדה הזאת. |
|
|
AloneAgain
|
לפני 5 שנים •
21 במאי 2019
דברים משתנים כל הזמן.
אי אפשר לדעת מראש אם לקשר יש עתיד או לא. גם כשהנסיבות ההתחלתיות לכאורה מתאימות, זה לא מבטיח שרידות לקשר. מה עדיף? אהבתי וכאבתי. היו רגעים שהתחרטתי שהקשר בכלל היה, אבל הם היו מעטים. עדיף לאהוב. |
|
|
| ZO E |
לפני 5 שנים •
21 במאי 2019
לאהוב ולאבד כמובן.
אין לנו ערובה למחר, רק מחוייבות לו. אם הוא יגיע צריכה להיות מוכנה אבל לא לתת לו להכתיב לי את ההווה. מה שקורה קורה וצער הפרידה הוא סופה של כל מערכת יחסים מכל סוג ויגיע לכל אחת ואחד שזכו לאהוב. בדרך זו או אחרת סופו של כל דבר- טוב או רע להסתיים. עדיף באמצע להנות כמה שיותר. |
|
|
האנשה עצמית(אחר)
|
לפני 5 שנים •
21 במאי 2019
רכבת הרים או קלנועית?
אני בעד רכבת הרים. |
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני 5 שנים •
21 במאי 2019
כשהנתונים היבשים מנבאים מראש את סיומו הכואב של הקשר, אעדיף להימנע ממנו.
נכון, הכל יכול לקרות ושום דבר לא מבטיח לי שהנתונים ההתחלתיים מעידים שנהיה ביחד לנצח, אין ערובה לכלום וכו' אבל בכל זאת, כשיש פרמטרים שמצביעים על כך שיש בנינו פערים ברורים שסביר להניח שלא נצליח לגשר עליהם, אני אעדיף שלא להיכנס לקשר חסר סיכוי. לא תהיה בי מוטיבציה להשקיע מזמני באדם שאני אראה בו את תסריט הסיום בנינו בכל פעם שאביט אליו. מקסימום אחווה חוויה חד-פעמית איתו, וגם זה תלוי במצב הרוח שלי באותה תקופה. עולה מהתגובות כאן טענה של דיכוטומיה, שקשר חסר סיכוי בהכרח מרגש כמו רכבת הרים וקשר יציב בהכרח משעמם כמו קלנועית. ממה שאני חוויתי, קשרים בדס"מיים יכולים להיות סוחפים ומרגשים יש גם כשרקע שלהם חסר פערים מתאגרים לגישור בין הצדדים. גם קשרים "סטנדרטים" של פרטנרים מאותו גיל, רקע, מצב זוגי וכו' יכולים להיות מלאים בהנאה, תשוקה והמראה. בהחלט אפשר גם וגם- גם יציבות וגם הנאה. וכשאני יודעת שאני יכולה להשיג את אותו קשר מדהים ואוהב רק בלי להתרסק ולכאוב אחר כך, ברור שאבחר בדרך הזו. ואם לצורך הדיון קיימות רק שתי ברירות בעולם: אעדיף לא להתחיל קשר ולא לאהוב בכלל. במילא אני מעדיפה את הלבד שלי וצריכה מישהו מיוחד ומתאים לי מספיק בכדי שתהיה לי סיבה להישאר איתו בקשר, אני בכיף יכולה לחוות בדס"מ דרך חוויות חד-פעמיות ולא לנסות לבסס קשרים אם אין מישהו שאני מרגישה איתו מספיק יציבה. |
|
|
שימודה
|
לפני 5 שנים •
21 במאי 2019
Re: לאהוב ולאבד או לא לאהוב ולא לכאוב? טלי35 כתב/ה: מה הייתם מעדיפים?
לחוות קשר בדסמי מדהים, שימריא וימריא לעוד גבהים, להתמסר ולאהוב - בידיעה מראש שהקשר יגמר בסוף ותשארו עם הכאב, השריטות והלב השבור (גור קטן עם אישה מבוגרת, נשלט נשוי עם שולטת פנויה, ועוד דוגמאות כיד הדמיון הטובה עליכם). או לא לחוות בכלל? לא את הכאב ולא את ההתרסקות של האחר כך. לא להתחיל במשהו שאין לא סיכוי. אלא אם כן את יודעת שזה קצר מועד זמני. רק מילוי תשוקות מיידי, בלי עתיד, בלי לפתח רגשות. כי אז הנפילה כואבת. מדבר מניסיון. האירוע האחרות שעברתי עם האקסית השאיר אותי מפורק. |
|
|
Ollie(נשלטת)
|
לפני 5 שנים •
21 במאי 2019
לפי התגובות רואים שבעצם יש בשאלה שלך שתי שאלות שונות:
1. האם אתם מעדיפים להיות אנשים מאוד מרגישים, כאלה שאוהבים בעוצמה אבל כשהם מאבדים כואב להם נורא, או אנשים מסויגים יותר, ששומרים על עצמם שלא להתאהב בקלות, כדי לא לכאוב אחר כך? 2. האם אתם מוכנים/רוצים להיכנס לקשרים חסרי סיכוי, בידיעה שהם ייגמרו וזה יכאב, כדי להרוויח את תקופת הקשר שבה יהיה לכם טוב? התשובה שלי לשאלה הראשונה היא שאני מעדיפה להרגיש חזק. האמת היא שאני גם לא יודעת איך זה נתון לבחירה. אני יודעת שיש הרבה אנשים שבוחרים לא להרגיש, נזהרים לא להתאהב וזה, אבל אני - גם אם הייתי רוצה (ואני לא, כאמור) - לא חושבת שאני מסוגלת. בנוגע לשאלה השנייה: מראש משתדלת שלא להיכנס לקשרים כאלה. אבל האמת היא שהשאלה השנייה היא בעצם דיכוטומיה שקרית. הרי נניח שהייתי פנויה והיה מתחיל איתי גבר שגר בקנדה, ונמצא פה בישראל לחצי שנה. גם אם היה לידי נביא שינבא לי שהגבר הזה יהיה לי מדהים, זה לא שהאלטרנטיבה היא היעדר קשר מדהים. אם לא אתן לו להתקרב אליי (לא אתן לעצמי לפתח רגשות כלפיו), מחר אני עשויה לפגוש גבר אחר שיהיה לי מדהים. אז אולי דווקא להיכנס לקשר על הקנדי, קשר שאני יודעת שייגמר אחרי חצי שנה (ככל הנראה), אני דווקא מונעת מעצמי קשר אהבה מדהים? מאחר שאי אפשר לדעת מראש מה יהיה עם כל אדם, עדיף מראש להתרחק מאפשרויות שאובייקטיבית אין להן עתיד, או סיכוי סביר שייגמרו בסבל רב, כדי להשאיר מקום לקשרים שיש להם עתיד. זו לא בחירה-שלא-לחוות, זו בחירה לאפשר לעצמי להיות פנויה לחוות המון. לאחר שזה נאמר - בדיעבד, כשמדי פעם אני מתאהבת באדם שאין לקשר איתו עתיד, אני לא מצטערת על זה. עוד לא יצא שהצטערתי על קשר שאהבתי בו, על אף שכשזה נגמר זה כואב לאללה. |
|
|
| Snitch |
לפני 5 שנים •
21 במאי 2019
האידיאל הוא אמנם לאהוב ולכאוב, אבל היו קשרים שבדיעבד הייתי מעדיף שלא לחוות ולא לכאוב אותם.
קשה לתת תשובה אחת, אך נדמה לי שבמרבית המקרים הייתי בוחר דווקא באפשרות השניה. |
|
|
Lanya Colson
|
לפני 5 שנים •
21 במאי 2019
Re: לאהוב ולאבד או לא לאהוב ולא לכאוב? טלי35 כתב/ה: מה הייתם מעדיפים?
לחוות קשר בדסמי מדהים, שימריא וימריא לעוד גבהים, להתמסר ולאהוב - בידיעה מראש שהקשר יגמר בסוף ותשארו עם הכאב, השריטות והלב השבור (גור קטן עם אישה מבוגרת, נשלט נשוי עם שולטת פנויה, ועוד דוגמאות כיד הדמיון הטובה עליכם). או לא לחוות בכלל? לא את הכאב ולא את ההתרסקות של האחר כך. כל הקשרים נגמרים, לא? |
|
|