שוטרת*
|
לפני 5 שנים •
19 בספט׳ 2019
סאדיזם ללא מיניות.
**לא פוסט לרגישים לבעלי חיים**
יצא לי להזכר בכל מיני ניצני סאדיזם שהיו לי בילדותי. אני נזכרת בהם ומחטטת בנבכי נפשי, לראות אם היה שם רוע. לא היה. אני מגלה שם עונג. עונג מהסבל, עונג לחקור התנהגויות בנקודות קיצון. אני מגלה שם סיפוק, אבל לא רוע. מקרה אחד מיני רבים, שהיה חביב עלי למשל תקופה, לקחת נמלה ולתת לה ללכת במקפיא. הייתי צופה בה עד שהייתה מתכדררת. לאחר מכן, ללכת על משטח רותח (כיריים לוהטות שכובו). ואתם, הסאדיסטיים שבינינו, היו לכם כאילו חוויות ילדות "טהורות", עוד הרבה לפני שהבנתם מה זה סאדיזם ומהי מיניות ואיך לדבר בינהם? |
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 5 שנים •
19 בספט׳ 2019
שוטרת במת.
אם נהגתי להעיף מטוסים מנייר זה אומר בגיל בוגר אהיה טייס? לא נראה לי קשור כלל |
|
|
|
שוטרת*
|
לפני 5 שנים •
19 בספט׳ 2019
נו במת,הוא.
אם נהגת כנער להתחרמן מפורנו אונס, זה אומר שתהיה אנס? מקווה שלא, אבל יכול להיות שזה יגיד משהו לגבי הסקס שתמשך אליו . סביר למשל, שהוא לא יהיה נורמטיבי. לדעתי, הדברים שעשיתי או שהסבו לי עונג, לא היו נורמטיבים לילדה/נערה ולכן ההקשר. |
|
|
גמדי
|
לפני 5 שנים •
19 בספט׳ 2019
תראי, אף אחד לא באמת יכול לענות לך על השאלה הזאת.
את תצטרכי לשבת, להביט לתוך עצמך ולנתח כל רגע ורגע. כדי להבין באמת אם הפעולות האלה מביעות סאדיזם (עכשיו או עתיד או גם וגם) את צריכה לשאול המון שאלות. אפנה כעת לדוגמא שלך. נמלות זה תחום אפור בכל הנוגע למוסר. אנחנו רומסים והורגים כמעט כל רגע, שכבר האפקט הסדיסטי הוא כל כך מזערי שהוא לרוב מביע את הסקרנות ולאו דווקא את הסאדיזם. קשה לנו להביע אמפתיה לנמלה או חמלה לנמלה, זה פשוט נהפך למשחק ילדים בהם הם מגלים את נושא הכאב, המוות והאחרי. אני לא סאדיסט ולא מזוכיסט וכן הייתה תקופה בה הייתי שורף נמלות עם זכוכית מגדלת אך זה לא אומר עלי הרבה, כיום אני נרתע מלהזיק לנמלות. השאלה שתצטרכי לשאול את עצמך, עד לאן מתחת את הגבול? האם ישנם חיות אחרות שנהגת להתעלל בהם? האם היה דפוס? ועוד המון שאלות שתגלי בהמשך. בנוסף לכך חשוב להפריד בין סאדיזם רגיל למיני. איפה עובר הקו האדום? מה התחושות? מה ההשלכות? מקווה שעניתי בצורה ברורה. |
|
|
בשביל שלך(נשלט)
|
לפני 5 שנים •
19 בספט׳ 2019
Re: סאדיזם ללא מיניות. שוטרת* כתב/ה: **לא פוסט לרגישים לבעלי חיים**
יצא לי להזכר בכל מיני ניצני סאדיזם שהיו לי בילדותי. אני נזכרת בהם ומחטטת בנבכי נפשי, לראות אם היה שם רוע. לא היה. אני מגלה שם עונג. עונג מהסבל, עונג לחקור התנהגויות בנקודות קיצון. אני מגלה שם סיפוק, אבל לא רוע. מקרה אחד מיני רבים, שהיה חביב עלי למשל תקופה, לקחת נמלה ולתת לה ללכת במקפיא. הייתי צופה בה עד שהייתה מתכדררת. לאחר מכן, ללכת על משטח רותח (כיריים לוהטות שכובו). ואתם, הסאדיסטיים שבינינו, היו לכם כאילו חוויות ילדות "טהורות", עוד הרבה לפני שהבנתם מה זה סאדיזם ומהי מיניות ואיך לדבר בינהם? לדעתי זה לא סאדיזם כל ילד אוהב להתנסות בדברים אסורים וקצת רעים כמו לרדוף אחרי חתולים וכו'.. אצלך זה היה רמה קצת אחרת אבל עדיין לא בגדר הסאדיזם הטהור. |
|
|
|
בשביל שלך(נשלט)
|
לפני 5 שנים •
19 בספט׳ 2019
רק להוסיף
רק להוסיף למה שכתבתי
שכבר נאמר כאן לפני שיש הבדל בין סאדיזם מיני לסאדיזם שהוא לא מיני. |
|
|
ברייה(שולטת){לא!!!מחפשת}
|
לפני 5 שנים •
19 בספט׳ 2019
האמפתיה מתפתחת בהדרגה ומתחילה להתגבש רק בסביבות גיל ההתבגרות. בגיל צעיר מאוד הילד מתקשה להשליך על עצמו את מה שחווה הזולת, אלא באופן מצומצם ולא בהכרח נאמן לאמת. למעשה, עד עצם היום הזה, חוקרים מסויימים טוענים שהאמפתיה אינה מולדת ואינה מתפתחת עד הגיעו של הילד לגיל בית הספר. כלומר, נושא האמפתיה לא לחלוטין נהיר עדיין, אבל ידוע שעד גיל מסויים היא או איננה או מוגבלת ולכן התאכזרות מכוונת מצדו של הילד ליצור חי, לא בהכרח תצביע על נטייה סאדיסטית.
אני לא חושבת שקיים קשר בין סיממנים שבמקרים מסוימים עשויים להצביע על פסיכופתולוגיה לבין עיסוק בבדסמ. כי להבדיל מפסיכופתולוגיה, מצב בו האדם מבצע פעולות לסיפוק אישי תוך התעלמות מהשלכות מעשיו על הזולת, העוסקים בבדסמ מחפשים פרטנר משתף פעולה שמפיק הנאה מהנעשה בו. להערכתי הצנועה והלא מבוססת, הילדה מריצה נמלים במקפיא ועל הכיריים מתוך סקרנות ומתוך חוסר מודעות אמתית למה שמרגישה הנמלה. מודעות שכאמור תופיע בשלבים מאוחרים יותר של חייה. אוסיף שאני מסכימה עם הנקודה העיקרית שעלתה בפוסט, עם כך שהנטייה המינית הספציפית עשויה להופיע כבר בגיל הילדות ולהתבטא דרך מיניות וגם ללא קשר אליה, כי המיניות של האדם מתגבשת מאלמנטים רבים ומגוונים, אני רק חושבת שהדוגמא ״ילדה-נמלה״ כנראה לא הדוגמא הנכונה. |
|
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 5 שנים •
19 בספט׳ 2019
מסכימה עם בריה ומוסיפה את הנדבך הנוסף - האם את סאדיסטית היום, במובן שהתעללות בבעלי חיים או בחסרי ישע נעימה לך? אני נוטה להאמין שהתשובה היא לאו מוחלט.
סאדיזם בדס״מי מיני מגרה דווקא כי לא מדובר בחסר ישע, אלא במי שזו הדרך שלו להתרגש מינית. מהבחינה הזו, הפעולה שאת מפעילה היא לא באמת פעולה תוקפנית סאדיסטית, כמו שפעולה של רופא היא לא פעולה תוקפנית סאדיסטית. המשמעות אינה חיה בפעולה, אלא במשמעות מאחוריה. לסיום- יש איזו הילה, מטופשת יש לומר, שמצמידים נשלטים ל״סאדיזם אמיתי״, כאילו שמדובר בתכונה נחשקת. היא לא. זה נחשק כחלק מהפנטזיה על הדמות הסאדיסטית, אבל לא נחשק כלל במציאות. מתישהו צריך להתבגר ולדעת לעשות את ההפרדה הזו. |
|
|
|
טלי35(שולטת)
|
לפני 5 שנים •
19 בספט׳ 2019
עונה לך בפרטי (:
|
|
|
|
גמדי
|
לפני 5 שנים •
20 בספט׳ 2019
ברייה כתב/ה: האמפתיה מתפתחת בהדרגה ומתחילה להתגבש רק בסביבות גיל ההתבגרות. בגיל צעיר מאוד הילד מתקשה להשליך על עצמו את מה שחווה הזולת, אלא באופן מצומצם ולא בהכרח נאמן לאמת. למעשה, עד עצם היום הזה, חוקרים מסויימים טוענים שהאמפתיה אינה מולדת ואינה מתפתחת עד הגיעו של הילד לגיל בית הספר. כלומר, נושא האמפתיה לא לחלוטין נהיר עדיין, אבל ידוע שעד גיל מסויים היא או איננה או מוגבלת ולכן התאכזרות מכוונת מצדו של הילד ליצור חי, לא בהכרח תצביע על נטייה סאדיסטית.
אני לא חושבת שקיים קשר בין סיממנים שבמקרים מסוימים עשויים להצביע על פסיכופתולוגיה לבין עיסוק בבדסמ. כי להבדיל מפסיכופתולוגיה, מצב בו האדם מבצע פעולות לסיפוק אישי תוך התעלמות מהשלכות מעשיו על הזולת, העוסקים בבדסמ מחפשים פרטנר משתף פעולה שמפיק הנאה מהנעשה בו. להערכתי הצנועה והלא מבוססת, הילדה מריצה נמלים במקפיא ועל הכיריים מתוך סקרנות ומתוך חוסר מודעות אמתית למה שמרגישה הנמלה. מודעות שכאמור תופיע בשלבים מאוחרים יותר של חייה. אוסיף שאני מסכימה עם הנקודה העיקרית שעלתה בפוסט, עם כך שהנטייה המינית הספציפית עשויה להופיע כבר בגיל הילדות ולהתבטא דרך מיניות וגם ללא קשר אליה, כי המיניות של האדם מתגבשת מאלמנטים רבים ומגוונים, אני רק חושבת שהדוגמא ״ילדה-נמלה״ כנראה לא הדוגמא הנכונה. כתבת בצורה יפה אם כי יש מספר טעיות, שנפוץ ליפול בהן. 1. האמפתיה מתפתחת בהדרגה ומתחילה להתגבש רק בסביבות גיל ההתבגרות- האמפתיה לא מתפתחת בהדרגה אלא מתעצבת בהדרגה, בניגוד לדעה הרווחת ילדים הם אלופי האמפתיה ואסביר בהמשך. 2. "בגיל צעיר מאוד הילד מתקשה להשליך על עצמו את מה שחווה הזולת (לא בהכרח), אלא באופן מצומצם(ההפך הוא הנכון) ולא בהכרח נאמן לאמת (נכון)." יש לנו נטייה להסתכל על ילדים כההפך הגמור ממבוגרים כך שברגע שאנחנו מנסים להסביר פתאום הכל נהיה שלילה או הפוך ממבוגרים כדי לחזק מסקנה אך זה לא נכון. ילדים לא רק שהם מרגישים אמפתיה, ילדים יכולים להביע אלטרואיזם. יש להם אמפתיה מאוד רחבה. דוגמה: ילד שיראה נמר מתלקק "בחמידות", אותו ילד יתפתה להתקרב וללטף אותו, הוא יביע אמפתיה לחיה המסוכנת בניגוד למבוגרים, כי הם מלאי אמפתיה אך אינם מעוצבים ועלולים להיפגע. ילדים הם אלה שמשליכים על עצמם את כל מה שחווה הזולת, זה מה שהופך אותם לילדים, הם מושפעים מהר. ככה שלהגיד שקשה להם, זה טיפה הולך להפוך להורים את החיים קשים. 3. "מודעות שכאמור תופיע בשלבים מאוחרים יותר של חייה". כפי שציינתי בהמשך. בהקשר לנמלות סביר להניח המודעות עדיין לא תיעלם, האם יש היום אנשים שמרגישים רע בכך שהם הורגים נמלות, צדים זבובים, מוחצים תיקנים עם נעליי בית? ככה שהאקט אם הוא סאדיסטי או לא אינה קשורה אליה במקרה הזה כי מדובר על נמלות, אילו זה היה אחרת, המשפט שלך היה תקין. אבל ילד לא בהכרח מפתח מודעות לכאב רק בגלל שהוא מבוגר, זה תלוי בחינוך. הוא היה מביע אמפתיה בהמשך אם זה היה כלב או דוב, לא סביר שנמלות. חשוב להבהיר זה פרט שמשנה הכל. בכל השאר כתבת מצוין. |
|
|