בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פדופיליה

DanisNotaStoner​(נשלטת)
לפני 4 שנים • 14 באפר׳ 2020
DanisNotaStoner​(נשלטת) • 14 באפר׳ 2020
אני לא מבינה ע"פ מה אתה מכניס פדופיליה תחת מטריית ה"נטיות המיניות"? פדופיליה היא לא נטיה מינית, כי ילדים הם לא מין. חוץ מזה, שנטיה מינית היא תוצר אבולוציוני, ואין שום יתרון אבולוציוני בלפנגר ילדים.
פדופיליה היא הפרעה נפשית לכל דבר והניסיון המודרני הנאלח להכניס אותה לקטגורית הנטיות המיניות, פשוט מזעזע.
הוא​(שולט)
לפני 4 שנים • 14 באפר׳ 2020
הוא​(שולט) • 14 באפר׳ 2020
המשך. הסרט נותן עוד הצצה לתחום הפדופיליה באופן מפורט וקשה.
לפני פירסום הסרט ב2019 הוגשו נגד גקסון פעמיים תביעות ממשפחות קורבנות
אחת מהן נסגרה בעשרה מיליון דולר והטיעון שמי שתובע מחפש כסף חזר גם בתביעה השניה
יחד עם תגובות זועמות מאד של מעריצי גקסון בעולם.

לדעתי התביעות סדקו את מעטפת השתיקה והאסימון לאחר ככ הרבה זמן נפל
אצל גקסון תוך הבנה והכרה של מהות המעשים שהביאו אותו לתהליך הרס עצמי קטלני בגיל 50.

כפי שצינתי אני ואחרים אין ויכוח על חומרת המעשים והנזק ולמרות שהדיון מתמקד
בעוסקים ובתופעה לא מדובר כלל בהשלמה או קבלה כלשהי של המעשים כפי שהם היום.
אני לא חש אמפטיה כלפי פדופילים גם לא צורך לעזור להם.
אני חושב ש"אידוי" תופעות וקבעון מחשבתי לא יעלימו תופעות כאלה שתמיד מסקרן לפענח אותן.
העובדה שאנו עוסקים במין לא נורמטיבי יכול לסייע לנו להבין או להרחיב מבט.
הוא​(שולט)
לפני 4 שנים • 14 באפר׳ 2020
הוא​(שולט) • 14 באפר׳ 2020
DanisNotaStoner כתב/ה:
חוץ מזה, שנטיה מינית היא תוצר אבולוציוני, ואין שום יתרון אבולוציוני בלפנגר ילדים.
אני מבין ומסכים שזה מזעזע וטעון ומכבד את דעתך למרות הנאלח. רק בבקשה אם תוכלי להסביר את המשפטים
למה בדיוק התכוונת?
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 4 שנים • 14 באפר׳ 2020
בכוח המוח​(שולטת) • 14 באפר׳ 2020
זה דיון מעגלי ועקר שלא מוביל לאף מקום חדש, לצערי.
ברור לכולם שזה לא לגיטימי להזיק לאחר, לאנוס אחר, לכפות על אחר, ובוודאי על ילד. שזה יוצר נזקים גדולים להתפתחות התקינה, ועוד ועוד. אני לא חושבת שיש מישהו כאן שחושב אחרת, ודיון באלמנט הספציפי הזה, לא מחדש כלום, ומדשדש בתוך המובן מאליו. בכל זאת אציין, שאני מעריכה שנזקים גדולים יותר לקטינים, קורים ויקרו, ככל שפדופילים יתגבשו יותר ויותר בקהילות וירטואליות, וינרמלו בינם ובין עצמם את הצרכים שלהם. התגבשות קהילות כאלה, למיטב הבנתי, זה משהו שכבר קורה, בסתר כמובן, ואין לי ספק שהדבר רק מקצין ופותח את הרצון והצורך של פדופיל.

אחרי שאמרנו את זה, והחרגנו את זה, אפשר לנסות להתבונן על הצורך, ולנסות להבין במה הוא דומה או שונה מנטיה מינית אחרת. האם הוא נטיה? האם הוא סטיה? ואם הוא סטיה, מהי הבעיה המרכזית העומדת בבסיס הפדופיליה.

אני אנסה לפרום מעט את החוטים:
צריך לזכור דבר אחד, שבדס״ם למשל, הוא מקום בו הרבה פעמים יצרים אלימים וסאדיסטים עוברים עידון, והכפפה לכללי ברזל חברתיים, שמטרתם שמירה שהיצרים האלה ישמרו במסגרת שמאפשרת לקבל חלק מהצורך לפחות. הסובלימציה הזו אינה טובה רק לסאדיסטים אלא גם למזוכיסטים, ובעיקר כאלה שהם בעלי נטיה להזיק לעצמם פיזית ונפשית, אשר ממליכים עליהם מבוגר אחראי, שאמור לשמור שהנטיות הללו ישמרו גם הם במסגרת הנורמה. מהי הנורמה, איך היא נקבעת והאם היא מתנרמלת, אלה שאלות לפעם אחרת. מה שמשנה לענייננו, שבדס״ם הוא כלי שמאפשר סובלימציה שכזו, ולכן, יתכן (אני לא בטוחה ולא יודעת), שפדופילים יכולים לנתב יצר וצורך מאוד לא רצויים, למקומות בשליטה, שבהם הם ימצאו (וכנראה גם מוצאים), מענים חלקיים, ובכך הם מהווים ונטיל ראוי, המאפשר שליטה עצמית. דוגמה אחת, היא משחקי תפקידים, משחקי אינפנטיליזציה, ואפילו Ddlg. אני חלילה לא אומרת שכל מי שנמשך לתחומים הללו הוא פדופיל. ישנן סיבות רבות למשיכה למקומות הללו, אבל אני אומרת שאלה מקומות שיכולים לתת מענה חלקי.

שוחחתי לפני די הרבה שנים, פה ושם, עם אנשים בעלי נטיות פדופיליות כאלה ואחרות, שלטענתם לא מומשו מעולם, מתוך רצון ונסיון להבין מה עומד בבסיס הדברים. זה לא מחקר, אני רק משתפת במה שאני עצמי הבנתי. בכל זאת, קפצו לי כמה דברים שהיוו מכנה משותף. אחד מהם היתה העובדה שאלה אנשים שתקפו אותם מינית כילדים. התקיפה בדר״כ לא היתה אלימה, אלא נוצרה ממש מערכת יחסים (לפחות אחת, ולפעמים גם יותר), בין מבוגר ובינם, בהיותם ילדים. הפרשנות באותה התקופה לאותה תשומת לב וקרבה רגשית ומינית, היתה, ברוב הפעמים, בשלב הראשון, חיובית, ונחוותה כאהבה. מאוחר יותר, נחתה ההבנה שמדובר בסוד אסור, ושמדובר בניצול, אבל אני לא בטוחה שהניצול הופנם. נדמה לי שככל שהטראומה מהמעשים בילדות, היתה חמורה יותר, הפנטזיות (או הצרכים) היו בעלי גוון שכלל גם כפיה ואפילו אונס.

זה נכון שהפדופיליה יכולה להכיל גם חלקים אלימים, אבל היא יכולה גם שלא. היא יכולה למשל לבוא לידי ביטוי בהתרגשות מעצם הרעיון, ותו לא. פדופילה מתקיימת גם באנשים שהמבנה הנפשי שלהם לא התפתח באופן תקין, והם עצמם נשארו מהבחינה הזו ילדותיים, ואינם בשלים בשום דרך למערכת יחסים (עם מבוגר כמובן), וזה אפילו מאיים עליהם. מנגד, פנטזיה על התאהבות בילד/ה, וגילוי העולם המיני שלו, היא פנטזיה די רווחת.

גם המבנה המוסרי הוא בעייתי, כי ברגע שלא הופנם עד הסוף שהתקיפה המינית בילדות הוא לא קשר של אהבה, אלא קשר של ניצול וכפיה, הם מתקשים להבין לעומק, מה לא בסדר בקשרים כאלה. למעשה, אם הצלחתי להבין נכון, מה שקורה, הוא קושי משמעותי בהבנת המציאות, בהבנת הרעיון של קשר רגשי, כך שהסכנה לקטינים היא לא הבעיה היחידה. הבעיה הנוספת היא הקושי בפרשנות של המציאות, והיכולת הרגשית המוגבלת לעיתים, להכיל מציאות מורכבת. ז״א, אם אני מנתחת משהו מכל זה נכון, הרי שפדופיליה היא רק פועל יוצא של ארגון לקוי של תפיסת המציאות, הבעיה היא פנימית ועמוקה יותר.

בעניין הזה אני חייבת מילה בנוגע לשליטה. לפעמים אני חושבת שיש הקבלה בעניין הזה של בעייתיות בתפיסת מציאות, גם לסוג מסוים של נשלטים (גברים), וזו גם הסיבה שהם לא מצליחים, או אין להם את הכלים, לנהל מערכת יחסים ממשית עם בוגר/ת. גם אצלם, אני יכולה לראות לפעמים, תפיסה מאוד אינפנטילית של מערכת יחסים, כאשר הטווח נתפס על ידם של תחושות וצרכי הפרטנר (שהוא אובייקט), הוא טווח מצומצם מאוד. אם הטווח הזה מתרחב לכדי מכלול אנושי מלא, אותו נשלט אינו יכול לקלוט כראוי ולהבין את המציאות הזו, את הצרכים הללו, הדבר ממלא אותו חרדה, וגורם לניתוק הקשר, שהיה מוגבל ממילא. גם כאן, אחת הבעיות הגדולות, היא לא העובדה שהוא לא מוצא שולטת ולכן אינו מסופק, אלא זו בעיה קרדינלית ועמוקה הרבה יותר, שיכולה ליצור אצלו סבל רב.

אני שוב מבקשת לסייג את האמור, ולומר שהוא מבוסס באופן חלקי מאוד, אם בכלל, אבל אולי זה כן יאפשר דיון משמעותי יותר.
איה74
לפני 4 שנים • 14 באפר׳ 2020
איה74 • 14 באפר׳ 2020
בכח המח, תשובה מעלפת ומחכימה.
הוא​(שולט)
לפני 4 שנים • 14 באפר׳ 2020
הוא​(שולט) • 14 באפר׳ 2020
לא חושב שיש בעיה אחת מרכזית אלא יותר מכלול.
הדבר הראשוני שאני חושב לגבי זה שדי דומה להומוסקסואליות
והוא אי היכולת למשטר או לשלוט בדחף במשיכה.
מניח שיש יותר ויש פחות אבל בסה זה נצרב בהם פרמננטית.

ואין ספק לגבי המאפיינים האינפנטילים שמתלוים לבדסמ
קושר באהבה
לפני 4 שנים • 14 באפר׳ 2020
קושר באהבה • 14 באפר׳ 2020
ברגע שאתה משלם אתה הופך הכל ללגיטימי.
כי הכל עכשיו נמדד במחיר.

פגיעה מינית
או מוות
או הלבנת אדם ברבים (פייק ניוז) אינם נמדדים בכסף כי הם אינם לגיטימיים.
הפגיעה היא לעד תמידית ולא ניתנת לשינוי או תיקון.
להבדיל מגניבה למשל.
My LITTLE Pony​(נשלט)
לפני 4 שנים • 15 באפר׳ 2020
My LITTLE Pony​(נשלט) • 15 באפר׳ 2020
TradeMark כתב/ה:
My LITTLE Pony כתב/ה:
לא משנה את העובדה שזו משיכה מינית וזו משיכה מינית. מי שמחליט שמדובר במחלה נפשית זו החברה שלנו, בעבר אף אחד לא חשב שזו מחלה נפשית ובחלק מהמקומות בעולם לא חושבים שזו מחלה נפשית, מי קובע מה נכון ומה לא?
בנוסף, מה אם ילדים לא ייפגעו מזה ויחליטו שהדעה שלהם והרצונות שלהם באמת קבילים? אז זו לא תהיה מחלה נפשית?

מה גם שרוב הפדופילים לא פוגעים בילדים או רוצים לפגוע בילדים. רובם לא מנסים לכפות את עצמם על ילדים.


נדמה לי שכל זה הוא חלק מגל ה Queer Theory ששוטף את העולם.

בעוד הדיון על מגדר-מיניות-ונורמליות הוא דיון די מעניין, ואפילו חשוב, נדמה שזו תיאוריה שהדלת האחורית שלה מובילה לנירמול של התנהגויות שיכולות להיות הרסניות בשם נרטיב ה"מוסכמות החברתית" מול פרוגרסיביות.


אני מסכים לגמרי, אני לא בא להצדיק פדופיליה, אני בא להראות שעל כל דבר אפשר לומר "זו מחלה נפשית" כשזה נוגע למיניות. אני לא באמת תומך בפדופיליה.
Lanya Colson
לפני 4 שנים • 15 באפר׳ 2020
Lanya Colson • 15 באפר׳ 2020
אפשר לנהל דיון לא מתלהם על AGE PLAY, שהוא חלק מ-"המגוון של הנטיות המיניות"
אי אפשר לנהל דיון (לא מתלהם) על פדופיליה, מכיוון שהיא לא בהסכמה, ולכן היא אולי נטיה מינית, אבל גם עבירה פלילית,
הסטטוס הפלילי שלה אכן משקף עמדה מוסרית של החברה שלנו כלפי האקט.

באותן אופן שאפשר לנהל דיון על סאדיזם/מאזוכיזם שגם הוא חלק מ"המגוון"
אבל אי אפשר לנהל דיון (לא מתלהם) על "לדפוק למישהו מכות ללא הסכמתו" שזו תקיפה, וגם עבירה פלילית.

אני חושבת שאם אנחנו מתיימרים לנהל דיונים פתוחים ומכבדים בנושא מיניות לא נורמטיבית, רצוי מאוד להבחין בין התופעה "האמיתית" הפסולה, הפלילית, הפוגעת, הלא מוסרית, ובין התרגום, או הסובלימציה שלה לתוך עולם (נורמטיבי יותר או פחות) שבו אנשים בגירים משחקים ומממשים את הנטיות המיניות המגוונות שלהם, בהסכמה, ותוך קבלה על עצמם מנגנונים שמנסים למתן ולמזער פגיעה אפשרית באחר (גבולות, מילות ביטחון, SSC, RACK וכיו"ב)
סווריןן
לפני 4 שנים • 15 באפר׳ 2020
סווריןן • 15 באפר׳ 2020
התבניות שאני רואה בדיון הזה עד כה נופלות לשלוש קטגוריות:
1. הבעות תעוב, זעם, התנצלות והסתייגות על עצם הניסיון להבין
2. תיאור של חוויות אישיות של מי שעברו משהו כזה ויודעים לספר עד כמה זה מצלק
3. הסברים סיבתיים וההבדל באפשרויות לתיעול הפנטזיה לאפיקים מקובלים.

קטגוריה נוספת שצריך להכניס אותה לכאן היא האיום, לא מהפדופיל כמזיק לילדים שלנו, אלא לאפשרות שיכולים להיות יחסים פדופילים מוצלחים. לא כשמדובר בילדים ממש, אבל בין נערים לבוגרים. עמנואל מקרון ובריגי'ט טרוניה הכירו וכנראה התאהבו כשהוא היה בן חמש עשרה והיא הייתה המורה שלו. בהמשך התחתנו, והוא אימץ את ילדיה והם חיים באושר עד היום. פדופיליה? סוג של. נזק? היכן? האם מקרון מצולק וממתין לאנליזה שתוכיח לו עד כמה הוא נוצל?

אני חושב שטוב שיש גינוי קטגוריאלי על יחסים כאלה והפללה שלהם, משום שהסיכוי לנזק עצום והסיכוי להצלחה נוסח מקרון-טרוניה מועט. אבל משהו בכל זה מאיים על נורמות שקשורות גם לגילוי עריות...