Elegant
|
לפני 3 שנים •
27 ביולי 2020
סבבה. רק אל תערב את אישתך. אני בטוח שהיא קצת פחות תאהב אותו.
עצם זה שאתה שוקל לערב אותה בצורה כזאת מעיד על שיקול הדעת הקלוקל שלך. אז כן, אני שופט את שיקול הדעת שלך. |
|
|
Agate
|
לפני 3 שנים •
27 ביולי 2020
לדעתי הרוב מאוד מבינים אותך.
אבל אתה לא ישות עצמאית. יש לך אחריות למשפחה שלך קודם כל, ולמרות התחושות הטובות והמקום הנכון שאתה בו, ההחלטות שלך צריכות לקחת את אישתך בחשבון לפני האדון. זו בחירה שלך להתמסר ולשלם את המחירים שמלווים את הקשר הזה אבל היא לא מודעת ולא בחרה, לכן אסור שהיא תשלם את המחירים שלך. אתה צריך ללמוד להפריד לחלוטין ולא לערב אותה: אם להסתמן אז רק עליך, אם יש סקס אז תמיד קונדום כדי להגן עלייה ממחלות, והתחייבות משפחתית לפני התחייבות לו. |
|
|
kareena(נשלט)
|
לפני 3 שנים •
27 ביולי 2020
ממש מבינה אותך smallman כתב/ה: תפסיקו לשפוט אותי. אתם לא מבינים את מצבי וכמה טוב לי.
לא מבינים איך אני סופסוף מרגיש וכמה הוא חשוב לי. אני מרגיש איתו כל כך במקום שבו אני צריך להיות - קשה לי להסביר. אני יודע שאני לא היחיד שלו ואולי אני פחות חשוב לו מאשר הוא לי - אבל אני מרגיש בעננים כשאני איתו ואני מחוייב לספק אותו. אני מרגיש כל כך טוב לדעת שאני גורם לו אושר ומספק את הצרכים שלו. אף אחד לא יכול להבין איך שאני מרגיש. אני יעשה דברים רק כדי שירגיש טוב ועוד יותר טוב. גם לי מוזר לעתים לחשוב על מה שאני עובר, אבל מרגיש שזה המקום שלי. קשה לי בעצמי להבין מה שאני עובר אבל כמו שהוא אמר לי בהתחלה - אתה לא צריך להבין, אתה צריך להרגיש. למדתי בחודשים האלה להפסיק לבחון או לנסות להבין - פשוט לשחרר ולסמוך עליו. להתמסר ולעשות. לא לשאול או לפקפק בדברים. שהוא יודע הכי טוב מה טוב לי גם אם בהתחלה זה לא נראה לי או קשה בלי - בסוף זה נכון לי. הוא מבין את הנפש העמוקה שלי. את הצורך העמוק ביותר שלי - הרבה יותר מאשר אני מבין את עצמי. הסטירות כואבות אבל עושות לי טוב כי אני יודע שיש מטרה לכל סטירה. כי יודע שזה שזה גורם לו אושר ומרגיע אותו. בחיים לא הרגשתי כל כך טוב. בחיים מישהו לא דאג לי ולא הבין אותי כמו שהוא מבין אותי. תודה לו על הסבלנות שהיה לו בהתחלה והמשברים הראשוניים. מרגיש עמוק בתוכי שלו כל הזמן. מבינה אותך ומכירה את התחושות האלה - רק שמור על עצמך. |
|
|
Walter Plinge
|
לפני 3 שנים •
27 ביולי 2020
אני, בתגובה שלי, לא שפטתי אותך. מצטער אם ככה זה נתפש.
אני כן מפעיל שיקול דעת ביחס לסיטואציה, והיא נראית לי כמו קטסטרופה בהתהוות. זה בטח לא מה שאתה רוצה לשמוע. אתה רוצה לשמוע איך להמשיך ולתדלק את הסיטואציה. אבל כמתבונן מהצד אני מרגיש חובה לציין לך שנראה לי שאתה במצב מסוכן, שיכול להתפתח לכיוונים רעים לתפארת. האדון רוצה לראות את האישה? מציע לך "במחיר נמוך" לעשות עבודה אצלכם בבית? הוא רוצה "לסמן אותך"? אף אחד לא יכול להבין את מה שאתה עובר? אתה יודע שאתה פחות חשוב לו משהוא חשוב לך? מקובל עליו שתגרום לאישתך לקעקע את עצמה בקעקוע שמנציח את הבגידה הטוטאלית שלך בה?? יש כאן כל כך הרבה נורות אזהרה. אין לך מה להתרגז על כך שיש מי שרוצה להסב את תשומת ליבך אליהן. |
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני 3 שנים •
27 ביולי 2020
זאת בדיוק הבעיה כאן, שאתה מרוכז בכמה טוב לך ובמה אתה מרוויח מהסיטואציה על חשבון אשתך.
משאלה על "איך לסמן את עצמי בלי לעורר חשד?", שבה זה עניינך בלבד מה לעשות עם גופך, עברת לאמץ רעיון של לשקר לאשתך בנוגע לקעקוע זוגי, וכאן בחרת לערב את הגוף שלה באופן בלתי הפיך ללא הסכמתה המודעת, בחרת להוליך אותה שולל בשביל לספק את הצורך שלך וזה פשוט אגואיסטי בטירוף. רוב המגיבים לא מדברים בכלל על שאלת "האם מותר לך לחפש מחוץ לנישואין או שלא", כי אף אחד לא יודע מה הנסיבות שלך. מה שמעורר את זעמם זה שאתה מרגיש שזה בסדר מצידך לשקר לאשתך בשביל לקעקע על הפאקינג גוף שלה קעקוע שמנציח את הבגידה, רק בשביל למלא את הצורך האישי שלך עם אותו אדון. אתה מרגיש כזו תחושת זכאות לעשות את מה שטוב לך, גם במחיר של להתעלם מרצונות של אחרים גם כשזה נוגע לגוף הפרטי שלהם וזה נוראי! מי נתן לך זכות לשכנע את אשתך לעשות קעקוע במרמה? קעקוע שהיא תזדקק לאחר מכן להסירו בתהליך יקר וכואב, וגם לאחריו ישארו צלקות שיזכירו לה אותו. גם אם אשתך הכי כלבה בעולם, הכי מרוחקת ממך, לא שכבה איתך כמה עשורים וכל רציונליזציה אחרת שאתה נותן למקרה, זה לא מקנה לך זכות לעולל לגופה משהו בלתי הפיך בשביל לספק את עצמך. כשאתה מתגונן מאחורי "אבל טוב לי עם האדון שלי!" זה רק מוכיח כמה אתה שקוע בעצמך, בצורך שלך "להרגיש בעננים", עד כדי שאתה מרגיש שעליך לשכנע אחרים שטוב לך כאילו שמה שאחרים חושבים שבעייתי כאן זה בטח שאתה לא מאושר מספיק עם הבחירות שלך, כאילו שרק אתה מרכז העניינים פה. הצורך הזה שלך להרגיש מאושר הוא שורש הבעיה כאן, כי במקרה שלך הוא בא על חשבון אחרים. תפסיק לחשוב שהרצון שלך להיות מאושר מקנה לך זכאות לעולל לאחרים דברים עם השלכות שהם לא הסכימו להם. ואגב, במקרה שלך זה גם יכול לחזור אליך כמו בומרנג, כי ניכר שהאדון שאתה עושה לו אידיאליזציה מנסה לחצות גבולות איתך, לנסות לערב את אישתך ולהיכנס לכם לנישואין ע"י ניסיונות להגיע אליכם הביתה, לסמן אותך כשאתה גר איתה תחת אותה קורת גג וברור לו שיש מצב ענק שהיא תבחין וזה יעורר מהומות... יש פה נורות אדומות בנוגע לגבולות, ולבחון אותן במקום למהר להתגונן מאחורי אידיאליזציות, יכול מאוד לסייע לך. אם אתה משוכנע שאתה "ילד גדול" כפי שאמרת, אתה אמור להתחיל בזה במקום בלרקוע ברגליים. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 3 שנים •
27 ביולי 2020
smallman כתב/ה: תפסיקו לשפוט אותי. אתם לא מבינים את מצבי וכמה טוב לי.
לא מבינים איך אני סופסוף מרגיש וכמה הוא חשוב לי. אני מרגיש איתו כל כך במקום שבו אני צריך להיות - קשה לי להסביר. אני יודע שאני לא היחיד שלו ואולי אני פחות חשוב לו מאשר הוא לי - אבל אני מרגיש בעננים כשאני איתו ואני מחוייב לספק אותו. אני מרגיש כל כך טוב לדעת שאני גורם לו אושר ומספק את הצרכים שלו. אף אחד לא יכול להבין איך שאני מרגיש. אני יעשה דברים רק כדי שירגיש טוב ועוד יותר טוב. גם לי מוזר לעתים לחשוב על מה שאני עובר, אבל מרגיש שזה המקום שלי. קשה לי בעצמי להבין מה שאני עובר אבל כמו שהוא אמר לי בהתחלה - אתה לא צריך להבין, אתה צריך להרגיש. למדתי בחודשים האלה להפסיק לבחון או לנסות להבין - פשוט לשחרר ולסמוך עליו. להתמסר ולעשות. לא לשאול או לפקפק בדברים. שהוא יודע הכי טוב מה טוב לי גם אם בהתחלה זה לא נראה לי או קשה בלי - בסוף זה נכון לי. הוא מבין את הנפש העמוקה שלי. את הצורך העמוק ביותר שלי - הרבה יותר מאשר אני מבין את עצמי. הסטירות כואבות אבל עושות לי טוב כי אני יודע שיש מטרה לכל סטירה. כי יודע שזה שזה גורם לו אושר ומרגיע אותו. בחיים לא הרגשתי כל כך טוב. בחיים מישהו לא דאג לי ולא הבין אותי כמו שהוא מבין אותי. תודה לו על הסבלנות שהיה לו בהתחלה והמשברים הראשוניים. מרגיש עמוק בתוכי שלו כל הזמן. אני דווקא מאד מבינה אותך, זו תחושה מוכרת והיא נהדרת ומדהימה. זה כמו להיות על ענן. ורבים מאיתנו מכירים את התחושה הזאת. כמה זה נפלא לעשות כל מה שאומרים לנו בלי לחשוב על ההשלכות. וכמה שמצייתים יותר זה יותר מעיף, וכמה שיותר מקבלים אותו ללא ביקורת זה יותר מעיף. וזה נורא מבעס, בתור נשלט, במקום לזרום עם החוויה וכל מה שהיא תביא - "להרוס את הקסם" עם ביקורתיות וזהירות וגבולות. אני מאד מזדהה עם הרצון שלך להתמסר לתחושות האלה. אני מבינה שאתה סומך עליו, אבל מזכירה לך שוב שהוא בעצמו לא הופך אותך למרכז החיים שלו. אל תהפוך אותו למרכז החיים שלך, אל תגיד לעצמך ששום דבר חוץ ממנו לא חשוב. זה הבסיס של הבסיס. אני לא באה להטיף לך מוסר, זה לא התפקיד שלי וזה גם לא מעניין אותי. הבעיות שלך עם אשתך הן העניין שלך. הייתי אומרת את אותו הדבר אם לא היה מדובר בנישואים אלא במשהו אחר שאתה מסכן או מישהו אחר בחיים שלך שאתה שוקל לתת לרומן להשפיע עליו. בקטע הכי חברי, באמת, אני מבינה שזה לא נראה לך ככה אבל רוב התגובות פה מביעות אכפתיות כנה ולא סתם שיפוטיות. כי אתה בעצמך "בתוך זה" ונראה שלא שם לב לכמה חריג הדבר שאתה שוקל לעשות. ואני לא שופטת את הדחף הראשוני הזה, פשוט מנסה להסב את תשומת לבך לתמונה המלאה, כמו שהלוואי ומישהו היה עושה בשבילי בפעם הראשונה שאיבדתי פרופורציות בגלל שהשולט שלי כזה מדהים. זה כמו שיבוא עכשיו מישהו ויגיד שהוא רוצה לעשות סשן קשירה ותליה מבלי להיערך עם אמצעי בטיחות. הרי מיד נתחיל לספר לו על כל הסיכונים - לא כדי להרוס אלא כדי שייקח אותם בחשבון ויימנע מהם. וגם הצענו לך מלא אלטרנטיבות. יש המון דרכים לתת בך סימנים, רק אחת מהן ממש בעייתית, אז פשוט קח דרך אחרת, מה הבעיה? זה טוב שבאת להתייעץ כי זה בדיוק מה שמציף את הנורות האדומות. צריך להתייעץ ולשמוע חוויות של אחרים ולקבל פרופורציות ולא לקבל החלטות בוואקום. אני מבינה שכבר לא ממש אכפת לך מהזוגיות עם אשתך אבל היא עדיין בן אדם שאתה תמיד תהיה איתו בקשר כלשהו, ההורות המשותפת שלכם היא לנצח, בוודאות. לא שווה לך לעשות משהו שעלול לפגוע בה. אם יום אחד תיפרדו, שלפחות תישארו ידידים. הייתי בבעבר במצב דומה ולא חשבתי על ההשלכות וסיכנתי חברויות וקריירה בשביל הריגוש והלוואי ומישהו אז היה מנער אותי ואומר לי היי, מה את עושה, וואו, תעצרי רגע. לא הייתי מוותרת על הקשר כולו אבל יש דברים שהייתי יכולה לעשות אחרת ולמנוע את הפגיעה שבסופו של דבר התרחשה. אז כל החפירה זה לא מרצון להרוס לך, להיפך, רוצה שתמשיך להרגיש טוב ושהקשר הזה תמיד יישאר לך כחוויה טובה ולא כמשהו שמתפוצץ לך בפנים. |
|
|