חינוך מיני בדס"מי

Bite Twice Shai • 7 בנוב׳ 2020

זה בדיוק מה שהתכוונתי!

Askew​(אחרת) • 7 בנוב׳ 2020

אני לא הייתי מהנערות המתייעצות אז כנראה שזה, כמו יתר הדברים, היה עובר לי ליד האוזן.

תקשורת עם עצמנו ועם האדם שמולנו, נראה לי שזה הכיוון שלי לכותרת להרצאה
הרבה יותר קל לזהות סיטואציות לא נעימות שכחודשיים גם להשתמש בגוף כאינדיקטור ולא רק בראש, כי הראש לפעמים מפגר אבל הגוף תמיד מגיב.

ArchAngel​(שולטת) • 7 בנוב׳ 2020

אני חושבת (ויש מצב שאני סתם שופטת לכף זכות) שאותה מחנכת התכוונה להשפלה וכאב "על אמת", בסגנון הנערים שתופסים נערות באינטרקציה מינית איתם כשרמוטות שלא צריך לכבד, שקוראים לחבר'ה שלהם "לעשות סיבוב" על הפרטנרית שהם מזלזלים בה תוך כדי הכאבה פיזית והשפלתה בשביל "לצאת גברים", ולא מצב שבו ההשפלה והכאב הם פועל יוצא של משחק תפקידים, של "כניסה לדמות" שנעשת לשם הגירוי ההדדי ולא בשם הרמיסה והאלימות.

ככל שאתה יותר צעיר ככה יותר קשה להבדיל בין השפלה וכאב שהם פועל יוצא של משחק תפקידים לבין התחושה הזו כשהיא "על אמת".
כמה בני 15 יהיו מסוגלים להבדיל בין התחושה בה הם תופסים מהות של מישהי כ"שרמוטה" לבין העמדת הפנים שהיא כזו לזמן מוגדר בשביל להביא אותה לסיפוק? כמה נערים יודעים להפריד את התחושת ההשפלה ממהות האדם שמולם ולזקק אותה לתחושה קינקית שלא משליכה על התפיסה שלהם אותו כאדם שלם שאסור לזלזל בו?

העולם בגיל ההתהבגרות מאוד מתחלק לשחור ולבן, למקובלים וחנונים, מגניבים ונחותים, מכובדים ונעלגים ולראות את האדם כיצור מורכב יותר על כל חלקיו זאת מיומנות שמתפתחת בשנים מאוחרות יותר.
עבור נערים לכבד נערה שאוהבת שקוראים לה "שרמוטה", שמקטינים אותה ונותנים לה סטירות זה דיסוננס שקשה להם לעכל, יהיה להם מאוד קשה לראות שזה לא סותר את ערכה העצמי ומהווה רק חלק מהאדם שהיא ולא את כולה, הרגשות שהעזים שיציפו אותם בעקבות החוויה המרגשת יטשטשו את זה שמדובר בדמות ולא במהות.
ולכן מחנכים בפרט, ובהקהילה הבדס"מית בכלל, מעדיפים שאנשים יתעסקו בזה בשלב שבו הם יותר בשלים רגשית בשביל להתעסק עם המורכבויות והניואנסים שנדרשים למערכת בדס"מית בריאה.

אממה, בני נוער כהרגלם לא יתאפקו עד בגרות בשביל להתנסות מינית, ולכן כן כדאי לדבר איתם ולנפץ אצלם מיתוסים על תפיסתם את המיניות הבדס"מית אבל לא הייתי מעודדת את ההתנסות בדס"מית בקרבם ואומרת להם משהו כמו "זה בסדר להשפיל ולהכאיב" כי רוב הסיכויים שהם יקחו את זה למקומות אחרים ולא בריאים.
הייתי אומרת להם במקום זאת שזה בסדר להנות מפנטזיות מיניות, שהן לא אמורות לכאוב או להשפיל באמת אלא להרגיש טוב בסופו של יום לא משנה מה האקט.
הייתי אומרת שאם משהו מכאיב או משפיל אותם מהותית הם לא חייבים לבצע אותו, שיעשו רק את מה שמהנה אותם עם פרטנר שהם מכבדים אותו והוא אותם.
ואם יש חלק אקסטרימלי יותר לפנטזיות שלהם אז שישארו אותו לגיל שבו הם בשלים יותר ליישם אותן ולהכיל בבגרות את הפגיעות שעשויה להתלוות לכך.

הוא​(שולט) • 7 בנוב׳ 2020

לגיטימי לחשוב שאין מקום לכאב והשפלה גם ממיניות- כמה חשוך או בעור זה נשמע,
כמו החשש הטיבעי מכל מה שאינו נורמטיבי עבור ונילים ואחרים.

האם אתה חושב או מצדד שכאב והשפלה יכולים "ללכת יחד" אצל בני 15-18?
איך אמורה להראות השפלה של בן 16 לצורך הענין? האם היית מאפשר לביתך
להיות פעילה בדסמית בגיל -15?
ואולי זה מבחן ומקור עבור התשובות שאתה מבקש כאן. דמיין שזו בת/בן שלך.

אני רואה כאן נסיון נואש מסיונרי להעביר זקנה את הכביש בניגוד לרצונה.
ואני מניח שהכוונות חיוביות של "מרכז" כזה או אחר.

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 7 בנוב׳ 2020

אני חושב שהגשר הוא בשיחה על הסכמה, על גבולות, על איך לזהות אם השותפ/ה בכלל סופרים אותך ופועלים לטובת שניכם ולא רק לצרכים שלהם.

Bite Twice Shai • 7 בנוב׳ 2020

הוא - אין פה רצון נואש להעביר אף אחד את הכביש או את הנטיה המינית שלו. יש שאלה קונקרטית על מענה לאנשים שהם כבר מתעניינים בזה ובטוח נחשפו לזה בפורנו ובאלף ואחת דרכים.
זה גם לא שיש מטרה ללכת ולהגיע לבתי ספר, אנחנו בסך הכל מעוניינים לתת כלים למחנכים שכבר עובדים מול זה או עשויים לעבוד מול זה.

אני באופן אישי מצדד בפרשנות שלי שכאב והשפלה אם הם משהו שנעשה בהסכמה והם למעשה מקור לעונג עבור שני הצדדים אז כן, הם הולכים ביחד. בין אם אתה בן 15 או 18, לא שבהכרח הייתי הולך וממליץ לכל נער.ה להתנסות בזה. אבל אם הם כבר שם, אז שידעו שזה לא נורא כמו שההיא אמרה. ושידעו איך לעבוד עם זה עד כמה שאפשר.

האם הייתי מאפשר לבן/בת שלי לעשות בדסמ - לא חושב שהיו שואלים אותי במיוחד. אבל בתקווה שמדברים איתי על הנושא, אני חושב שכל עוד זה משהו שבא מהם ונועד לשרת את העונג שלהם והם מרגישים חופשיים לשים גבולות ולדבר על כל מה שנוגע לזה, אז כן אני בעד ואם היו מעלים את הנושא הייתי מדבר איתם על זה וזאת בטח הייתה השיחה המביכה הכי ארוכה שהייתה להם איתי. אם הם לא מדברים איתי על זה, הייתי שמח שלפחות אני אדע שיש איזה מקום שהוא יחסית בטוח ומקצועי שהם יכולים ללמוד בו על זה או לפחות לדבר על זה.

Cruvi • 7 בנוב׳ 2020

אני חושבת שאם היו מזכירים בכלליות את קיומם של פטישים זה יכל לעזור בלחסוך לי 5 שנים של מין גרוע

הטופר המפשר • 7 בנוב׳ 2020

Bite Twice Shai מה שאתה מתאר מעורר איזו אי נוחות. לא זכור לי בכל שנות ילדותי \ נערותי שהרגשתי חשק עז ללכת ולדבר עם המחנך\מחנכת \ מורה שלי על חשקי המיניים. זה נראה לי קצת מוזר, אבל מי יודע, דור הולך ודור בא. אולי היום זה כן מקובל , לא יודע.

בנוסף לכך, יש בעיה עם להיות "יועץ צד שלישי" בעניין הזה. זה קצת טלפון שבור. לך תדע של מי באמת הפנטזיה הזאת - של המורה או התלמיד\ה? מורים למיטב ידיעתי לא מחוייבים לעבור טיפול פסיכואנליטי כחלק מההכשרה המקצועית שלהם.

ועדיין, אני חושב שגם אם משהו כזה עולה, זה לא מתפקידך או מתפקיד המחנכת "לעבד" אותו מבחינה פסיכולוגית. מה שכן אפשר לעשות הוא לנסות לברר בעדינות עד כמה שניתן מה כאן של התלמיד ומה כאן של המורה. וכמובן , כל עוד לא פגשת את התלמידים לעולם לא תדע את זה בוודאות. ואם אכן כך הדבר אז לדבר על הצבת גבולות, על הסכמה, ובכלל לשים את ההיכרות האנושית לפני ההחפצה המינית שלרוב בני הנוער יש נטייה להילכד ברשתה, וכך לצמצם את האפשרות לפגיעה כלשהי, זה המקסימום שאפשר לעשות.

ואם מישהו\י מספרת למחנכת שלה - דבר שנראה לי הזוי לחלוטין, שיש לו פנטזיה לקשור אחת מבנות כיתתו ולבצע בה את זממנו יחד עם עוד ילדים מבני כיתתו, אז כן הייתי גם ממליץ לפנות לאיזה גורם מטפל מקצועי. יכול להיות שזה סרט פורנו שהוא ראה והדליק אותו.... ויכול להיות גם דברים אחרים [יכול להיות שזה מה שאבא עשה לאמא או לאחותו וזה ממש לא היה משחק תפקדים]. ושוב, עצם הסיטואציה הזאת מעוררת איזו אי נוחות - מה שבשביל איזה טינאייג'ר דגנראט יראה כהגשמת פנטזיה קינקית אחרי שבת זוגתו נתנה את הסכמה בעודה שיכורה, יכול להיגמר באונס פשוטו כמשמעו!

אין שום בעיה עם עניין הב.ד.ס.מ , כן יש בעיה עם הגיל והיותם עדיין נערים\חצי ילדים מבחינה מנטלית.

Bite Twice Shai • 7 בנוב׳ 2020

הטופר המפשר - קודם כל מעריך את התשובה העניינית.

אני לא יודע באיזה גיל אתה, אני בן 35 וזה היה מקובל בבית הספר שלי שתלמידים מדברים עם מורים גם על דברים אישיים, כמובן לא כולם כל הזמן ולא על הרבה על מיניות. אבל המורים בהחלט היו עושים איתו שיחות אישיות. זה היה בית ספר ציבורי עם 350 ילדים בשכבה, לא משהו מיוחד, חילוני.
אני מבין את הקשר האישי בין מורה לתלמיד כחלק מהעבודה החינוכית ואני לא משווה אותו באמת לטיפול. למרות שכמובן שיכולים להיות לקשר כזה רכיבים מרפאים/מקלים.

בדיוק הדברים שדיברת עליהם מבחינת הסכמה, גבולות וכולי הם החומר שאני מעוניין להבין אותו מנקודת מבט של בדסמי, אבל גם דברים אחרים שיכולים לעזור לנער בדס"מי כשהוא פונה לדמות חינוכית.

העיסוק בדברים לא נעימים הוא חלק מהעיסוק המקצועי. הסיטואציה שתיארת עם הדגנרט זה בדיוק משהו שאפשר למנוע עם שיחה טובה והיא לא צריכה לבוא ממטפל בהכרח לדעתי. אני גם חושב שמורה או יועצת יכולה לברר את הדברים האלה, לשים את הפנטזיה בקונטקסט, אבל היא יכולה לעשות את זה בצורה טובה לדעתי, רק אם יש לה מראש איזשהו ידע לגבי העולם הזה ומידה של חוסר שיפוטיות.

תמנונית קטנה​(מתחלפת) • 7 בנוב׳ 2020

שאלה ממש טובה, מה זה היה עושה לי אם הייתי נחשפת לזה בתור נערה. מצד אחד, יש לי תחושה שמי שלא נמשך לזה כנוער - למה להכניס לו רעיונות לראש? מצד שני, אני יודעת שלי כבר היו רעיונות כאלה בראש כנערה, ושהייתי אכולת בושה ואשמה עליהם, ומעניין מה זה היה עושה אם מישהו היה אומר לי - "יש כזאת נטייה וזה סבבה, צריך רק לדעת איך לעשות את זה נכון". אולי היה מונע לי כאבי לב וחוויות קשות? אולי הייתי מוצאת קשרים שהייתי יכולה להיות בהם עצמי באמת בגיל הרבה יותר צעיר? ואולי הייתי נכנסת לצרות הרבה יותר גדולות, כי הייתי חסרת ניסיון חיים, אימפולסיבית, וטוב שהיו לי עכבות?