שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

סשן כפרות עם תמונות

מאסטר יקיר​(שולט)
לפני 20 שנים • 26 בספט׳ 2004

סשן כפרות עם תמונות

מאסטר יקיר​(שולט) • 26 בספט׳ 2004
תרנגול או לא לכלול?

שלישי בערב. זה התחיל בשיחת טלפון. עמוס הודיע לי שיש מישהי חדשה, שמעוניינת להופיע במועדון כשפחה. הגעתי למסעדה. היא ישבה על הבר, אבודה משהו בין המראות החשוכים ובהתה בחלל, אשר נדמה, שסחף אותה אל מגוון הלא נודע שמצפה לה. אחרי כמה נשיקות, חיבוקים ולחיצות ידיים, ניגשתי אליה. הצגתי את עצמי ועברנו לשבת ליד שולחן.

אחרי שיחת היכרות והסברים, למרות שלא התנסתה מעולם בחוויות מעולמנו הקסום, עולם ה- B.D.S.M , היא הבהירה את נחישותה להופיע. הקסם הזה, ביחד עם האווירה המהולה בריחות סמויים של גירוי, חלחל אל מוחה וסף ההתרגשות החל לבעבע באישוני עיניה.

עלינו לאחד התאים במועדון. הצלפתי על ישבנה, על מנת שתחוש את המגע. היא ספגה את ההצלפות מבלי לפלוט ולו אנחת כאב אחת. לבקשתי, היא הפשילה את המכנסיים ועור עכוזיה לבש את האדום האדום הזה. היא המשיכה להתענג על החוויה, גם כאשר רצועות השוט נחתו על שדיה.

"יש פוטנציאל", הודעתי לעמוס וקבענו להופיע בסשן הכפרות ביום חמישי. הגענו מוקדם יותר לחזרות שלפני הסשן. (עמוס, אני נשבע, לא אחרתי! icon_razz.gif ). ניסינו קשירה על המתקן. התנוחה הייתה קשה לה. ירדנו למרתף וניסינו תליות מהרגליים בכל מיני תנוחות, עד שהגענו אל האחת, אשר לא תגרום לה כאב מיותר ברגליים, כי בכל זאת, זו הייתה לה הפעם הראשונה להיות תלוייה באוויר מהרגליים.

ג'ינו, הכוכב המסושן האורח, דפק לנו ברז. או יותר נכון, עמוס, ברגישותו הרבה, החליט ברגע האחרון לא לאפשר לו להופיע. (עמוס, בשוק בטח דפקו לו את החיים בעזרת סכין בצוואר. בסשן הוא היה נשאר בחיים וזוכה לתהילה icon_wink.gif ).

התחלנו את הסשן. הובלתי אותה אל הבמה. חיברתי את אזיקי העור שלרגליה אל מתקן ההנפה. גופה ריחף באוויר ונפשה נכנסה מיד לאווירה. היא התמסרה כולה למתרחש ונגעה בכל נקודה של החוויה. קשרתי את ידיה מאחורי גבה, הקראתי את מלות טקס הכפרות, אשר חיברתי במיוחד עבור ג'ינו הנעדר וסובבתי את גופה התלוי שלוש פעמים מעל לתרנגול הגומי, שהיה מוטל על הבמה.

כיסיתי את עיניה בבד שחור וקרבתי מגש אל מתחת לצווארה. שלפתי מהתיק סכין, שאני עצמי פחדתי מגודלו ומחדות הלהב המשונן שלו, הנפתי אותו לעיניי הקהל והנחתי על צווארה המתוח. משיכה אחת לרוחב הצוואר הספיקה לפרץ הנוזל האדום לזרום בקילוחים מרהיבים.

שחררתי את ידיה הכפותות, הורדתי את גופה מהמתקן והסרתי את הכיסוי מעיניה. היא פקחה עיניים עם חיוך מדהים, חיוך שלא מן המציאות. ליטפתי את פניה ואחרי שנתתי לה להתרגל שוב לאור הטבעי של המקום, עזרתי לה להתרומם מעל משטח הבמה ובחיבוק של תודה, סיימנו את הסשן.
















התמונות באדיבותו של הצלם Arnon Maoz
crazy_toast​(שולט){אליס}
לפני 20 שנים • 26 בספט׳ 2004
crazy_toast​(שולט){אליס} • 26 בספט׳ 2004
icon_eek.gif

הנה תמונות כמו שאני אוהב!
ניובוי, אפשר לשלוח אותם ל www.ogrish.com

אתה מעלה את הבדס"מ לרף חדש כל פעם.
ויש לך תרומה גדולה לאיך שהקהילה נראית היום בארץ.
icon_razz.gif
זיקית
לפני 20 שנים • 26 בספט׳ 2004

המממ

זיקית • 26 בספט׳ 2004
אני מתפלאת שאין פה עדיין תגובה של פאם פאטאל... icon_surprised.gif

קצת אקסטרימי לי, אבל די מדהים שבחורה שלא היתה מעולם בסשן "לייט" מתחילה כל כך רחוק.
fuxia
לפני 20 שנים • 26 בספט׳ 2004
fuxia • 26 בספט׳ 2004
אני לא מבינה...
היא ידעה מה הולכים לעשות לה במהלך הסשן?
icon_eek.gif באמת איך היא הרחיקה כך בפעם הראשונה??
blue_slave​(נשלט){מאסטר יקיר}
לפני 20 שנים • 26 בספט׳ 2004

תלוי בדבר...

אדוני, זה מדהים, יצירותיו של אדוני הינן בעלות מעוף
בגבהים שלפניו לא היו שם.

נפלא, ושוב פעם, נפלא.
Black Roses
לפני 20 שנים • 26 בספט׳ 2004
Black Roses • 26 בספט׳ 2004
הולכת לנגב תריר
icon_twisted.gif icon_twisted.gif icon_twisted.gif icon_twisted.gif
*DarK*​(שולט)
לפני 20 שנים • 26 בספט׳ 2004
*DarK*​(שולט) • 26 בספט׳ 2004
חבל שלא יצאה לראות במציאות הפעם , כמו תמיד ענק ! icon_smile.gif icon_twisted.gif icon_twisted.gif icon_twisted.gif
המכשפה בג'ינס​(מתחלפת)
לפני 20 שנים • 26 בספט׳ 2004
ניובוי יקר, זה ענק! ענק! ענק!
איזו חוויה מרגשת להיות שם.. (יהיה לי מה לספר לנכדים! פשוט שחר של עידן חדש)



נ.ב
עשה טוב ניובוי תכתוב שזה דם של פורים ושהסכין לא חתכה באמת אחרת יהיה לנו כאן שרשור יוחנן הנחש 2icon_smile.gif