איפה שירתתם בצבא ואם הייתם רוצים לחזור לתקופה הזאת? 🤔

בטירונות כבר ארגנתי מרד.
בקורס קצינות סבלתי מכל רגע והפחידו אותנו שמי שחותמת ויתור נדפקת בשיבוץ.
הייתי מבולגנת, הפקרתי נשק, מחסנית, עליתי למשפטים וקיבלתי על תנאי בכלא.
והסיוט הזה נמשך שנתיים וחצי כי בזמני קצינות שרתו את פרק הזמן הזה.
רק לפני כמה שנים הפסקתי לחלום על כך שאני עדיין בצבא, נאלצת להתגייס שוב וכולי.
זוועה וזיוועון.

נהג בחיל הפרדות המנדטורי.

עברתי כמה תפקידים בצבא, בשנה האחרונה שלי הייתי בצוות קטן (אני ועוד חיילת) תחת מפקדת נגדת. היא הייתה נמוכה בהרבה ממני, מרוקאית עצבנית עם שיזוף מושלם, אבל עיניים בהירות מהממות.
זו פעם ראשונה (חוץ מהטירונות) שהייתה לי מפקדת ישירה עד לאותה נקודה (השאר היו גברים) ככה שלא הרגשתי את זה עד אז, אבל היא הראשונה שגרמה לי להתחבר לצדדים נשלטים שבי. לא שקרה בינינו משהו (הלוואי..) אבל מהר מאוד אחרי שהגעתי לצוות שלה התחלתי פשוט להעריץ אותה וזאת למרות (ואולי בגלל) שהיא הייתה מאוד קשה איתי. ככל שהיא הייתה יותר "רעה" ככה נמשכתי אליה יותר. לרוב הייתי משתדל להיות ממושמע ככל הניתן אבל לפעמים גם רציתי שהיא תכעס או אפילו תצעק עליי אז הייתי עושה משימות בצורה מרושלת בכוונה.
כל הזמן פינטזתי בראש איך אני מתוודא בפניה על הרגשות שלי, אבל בגלל המסגרת הצבאית זו לא הייתה באמת אופציה ריאלית מבחינתי. הרבה פעמים כשהיא הייתה יוצאת מהמשרד והייתי נשאר לבד הייתי הולך ומסניף את המושב כיסא שלה כשהוא עדיין חם ואפילו פעם אחת שהיא יצאה לפגישה והשאירה את המעיל שלה שהיה מפוצץ בריח של הבושם שלה במשרד, נעלתי את הדלת ואוננתי תוך כדי שאני מסניף אותו. הפנטזיה הכי גדולה שלי אבל הייתה לצחצח לה את נעלי הצבא עם הלשון.
אם הייתה לי האפשרות לחזור לצבא לשרת תחתיה באופן ספציפי בכיף הייתי חוזר (ואולי הפעם עם אומץ להתוודות בפניה חחח), חוץ מזה לא.

שירתם*
אמנם הייתי סמבצית (והייתי חוזרת אתמול!) אבל אולי היה נכון יותר לשרת באקדמיה ללשון.