| גוליבר(שולט) |
לפני 8 חודשים •
6 באוג׳ 2023
זה לא כזה טריוויאלי.
מצד אחד - תחושה שמצאתי את עצמי. לפחות בהיבט מסוים. מצד שני - אני כן מוצא את עצמי תוהה לפעמים מה זה אומר עליי כבן-אדם. |
|
|
Kitty frank
|
לפני 8 חודשים •
7 באוג׳ 2023
BB N כתב/ה: Kitty frank כתב/ה: קצת אשמה, למען האמת.
למה? אם אפשר לשאול. בא לך לפרט? וזה השתפר או השתנה עם השנים? כי אני מתחרמנת מלהשפיל ולהכאיב לאנשים אחרים, זה לא כל-כך נחמד. הלמידה היחידה שיש לעשות בנושא זה לוודא שאני בן אדם כל-כך לא רעיל שאני יכולה לשחק ברעל בלי להזריק אליו עוד רעל. זו... עבודה קשה. עכשיו למשל אני לא עושה סאדו בכלל כי אני לא משוכנעת שאני יכולה לעשות את זה בלי לפגוע בבת הזוג שלי. כל אחת מאיתנו בוחנת את המוסר, החשקים והטראומות שלה ואנחנו מקוות שנוכל להחכים מספיק כדי לשחק בכיף אחת עם השניה. |
|
|
kethrina
|
לפני 8 חודשים •
7 באוג׳ 2023
הרגשתי שההגדרה נוחה לי.
הדברים הקטנים של לדאוג/ לטפל באחר נעשו כדי להיות בשליטה ולוודא שהכל מתנהל כמו שאני רוצה, אוי ואבוי אם אורח למשל ישתמש בכלי הלא נכון. אבל זה התקבל כדאגה או נימוס יתר. ועם הזמן מתחילות לצאת הוראות קטנות, וזה נהיה משעשע לפגוש את האנשים שצריכים ורוצים שינהלו אותם... וזה מתקבל בסביבה כ"לתקתק דברים" ועם הפרטנר הנכון נכנס מרכיב מיני, וזה הופך את העניין למרתק לשנינו. אז בטח יש לזה הרבה שמות אבל ההגדרה נוחה פשוט ותמציתית. או ממש בקיצור, סוג של "הו. זה מסביר הרבה" 
|
|
|
Bluecollar(שולטת)
|
לפני 4 ימים •
29 באפר׳ 2024
הרגשתי בהיפר פוקוס. בבבת אחת הכל התרכז לתחושה הזו של הדיוק. נהיה לי שקו פנימי כזה והמון ריכוז.
עוד לא כל כך ידעתי מה עושים על הידיים אז התנסיתי במה שראיתי ושמעתי. חלק אהבתי, חלק לא ולאט לאט עם הזמן העמקתי עוד. למשל היום אני לא אסכים שסשן לא יכול פוט וורשיפ. אני חושבת שמה שעזר לי היה האומץ לנסות ולהתנסןת בכל מקרה, אחרי הסשן הראשון בבת אחת נזרקתי למציאות וחוויתי דרופ קשוח. הרגשתי שאני מסתובבת עם שכבת ניילון נצמד שמפרידה אותח מהעולם. למדתי שצריך לעשות פרידה רכה יותר ואולי אפילו שיחה כמה ימים אחרי כדי להחזיר דברים ל"נורמלי" |
|
|
| אביב נעורים |
לפני 4 ימים •
29 באפר׳ 2024
כוסון
|
|
|