מה הבעיה עם מתחלפים?

אני סוויץ' גאה, קראתי מההתחלה ועכשיו תורי. אכתוב על עצמי כהזמנה להמשך הדיון (הרי הייתה כאן בקשה להשמעת קול כזה) ואמנע מהכללות.
לצורך הדיון, אני מפרש "משחקי" כ"קליל", ואני עושה כאן הנחה למי שחושב ש"משחקי" הוא שטחי ואפילו מטופש.

הסוויצ'יות שלי נובעת מתוך ריבוי פנימי שאינו רק מיני. הריבוי שלי הוא גם מגדרי, למשל; אני קוויר, ולכן אני לא מרגיש "גברי" או "נשי" במובנים הנפוצים בשיח. כלומר, הריבוי הזה הוא חלק אינטגרלי מהזהות שלי, ובמובנים מסוימים הריבוי הזה מגדיר אותי הרבה לפני תוויות אחרות, שהן אולי נוחות יותר למי ששונה ממני. הריבוי מאפשר גמישות, והגמישות מאפשרת את אותה משחקיות שכתבתן עליה קודם; אבל זו רק אפשרות, לא גזירת גורל, לא אופי אבסולוטי. מכיוון שמדובר בגמישות, הרי באותה המידה אני יכול גם להיות לא משחקי! המשחקיות שלי מפציעה בהתאם לסיטואציה ולמי שמולי.

יש פרטנריות/ים שהאינטראקציה מולן מזמנת שינוי באמצע סשן, והשינוי הזה יכול להיות ספונטני, שובב, אפילו מצחיק. כבר יצא לי להקרע מצחוק תוך כדי חילופים כאלה. יש שם שנייה של מסך חצי שקוף שעולה ומיד יורד - הרי הסצינה משתנה פתאום באמצע, ורואים לנו, ויש מודעות ומבט חיצוני לסיטואציה, והטקסטים מתערבבים, ולפעמים זה מגוחך. אחלה. בסוף הרי כולנו קופי-אדם שעושים לעצמם נעים בגוף. מין הוא לא תמיד הדבר הכי נשגב, קדוש, עליון ו"מטאל" שיש.
[אני אוהב מטאל וכתבתי עליו במרכאות במובן של "מטאל זו מוזיקה רצינית רק לאנשים רציניים", כמו שכל מיני נערים היו משכנעים את עצמם בתיכון... מוקדש לאלה שהגיבו פה במונוליתיות מוגזמת וחסרת קשר למציאות שהם כנראה לא חוו מעולם]

לפעמים אין משחקיות, והחילוף הוא רציני, שקול, מוסכם ומנוסח בקול. שימו לב: סוויצ'יות שאינה משחקית. למשל, כשהייתי עם פרטנרית סוויצ'ית, והתחלנו סשן DDLG מהנה ומספק לשנינו, כשאחרי כמה זמן היא ביקשה רשות לשאול משהו, ואחרי שקיבלה, אמרה: "תוך כדי שעשינו דברים הבנתי שבזמן האחרון חסר לי גם הצד השני, זה מתאים שנתחלף?". התרגשתי מאוד, וידאתי שהיא לא פעלה עד אותו רגע כדי לרצות אותי אלא באמת הייתה בעניין, והסכמתי. התהפכנו לסשן MDLB באופן רציני, שקול, מוסכם ומנוסח בקול, מ.ש.ל.

וכל זה רק לגבי סוויצ'יות בתוך סשן. יש לה גם טווחים אחרים, כמו אופי של קשר שלם, לא רק של מפגשים בודדים.
מול הבתזוג הראשית שלי אני 100% דום. לה עצמה אין שום רצון לשלוט, ובנוסף הצד הנשלט שלי מוריד לה. בדקנו, ניסינו, ואחרי תקופה קצרה הבנו שלא נהיה סוויצ'ים. קול. חבל, אבל בסדר. מכיוון שאנחנו א-מונוגמיים, הצד הסוויצ'י שלי יכול להתבטא בהיותי 100% דום איתה ו-100% סאב עם מישהי אחרת (למשל, החברה המקבילה הראשונה שלי, קשר עמוק של שנתיים בלי שום מאפיינים סוויצ'יים בתוכו), או 100% דום איתה ובמקביל 72% דום ו-28% סאב עם מישהי אחרת, וכיוצא בזה מספרים ונטיות.

בכל מקרה ההשקפה שלי היא שהשליטה היא תמידית גם בחיי היום יום.. גם בעבודה וכו'..

כל מי שבטא לא יכול להיות באמת שולט,
מי שמתחלף הוא נשלט, ונשלט לא יהיה זכר אלפא אף פעם.
אתם משחקים במשחקי תפקידים..

….

חברה שואלת.
אם הכללים ברורים ועל השולחן וההירכייה. מה הבעיה?
למה זה אישיו?
מה היא לא מבינה ומפספסת

חברה שלך קיבלה את התשובה שהיא רצתה לקבל?