pink diamond girl
|
לפני 7 חודשים •
1 במאי 2024
תלויה עם הרגליים למעלה, מוצלפת ואוייי... ומשועממת
באמצע סשן, או באמצע סקס, פתאום עולה תחושה של שיעמום, לפעמים רגעי, לפעמים מתמשך.
מכירים את התופעה? קרה לכם? גם כשאקטים מטורפים ומלאי התרחשויות. אולי סוג של טאבו, כזה שלא נעים לשתף באותם רגעים כדי לא ליצור מצב של חוסר ביטחון בפרטנר/ית. פונה אל אנשי "הפרעות הקשב = סוסי וסוסות הפרא שבינכם. |
|
|
אלפא-בטא(מזוכיסט){כנוע}
|
לפני 7 חודשים •
1 במאי 2024
נשמע אנושי, בטח לכאלו שהמחשבות בראשם אף פעם לא פוסקות, כן זה גם במסגרת ההכל כלול של הפרעות קשב
|
|
|
תחת כנפיך
|
לפני 7 חודשים •
1 במאי 2024
אני לא 'סוס פרא' אבל מכיר את התחושה
|
|
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ}
|
לפני 7 חודשים •
1 במאי 2024
תראי, סנאי!
וכחבר ותיק במועדון הפרעות הקשב וכמי שקושר ומתעלל באכזריות חתולית גם באנשים עם הפרעות קשב, הרשי לי להמליץ לך לדבר עם השותפ.ה תמיד על מה שקורה במהלך הסשן ובמחשבות שעולות אחריו. מי שאינו סובלים מתסמונת האגו השביר יוכלו ללמוד ולהכיר טוב יותר ולדעת מה לעשות אחרת כדי להיות בסשן שבו טוב לכל המשתתפים.ות ולא רק לתמונה המוש לאינסטגרם. |
|
|
| אוזיריס |
לפני 7 חודשים •
1 במאי 2024
במקום שיעמום, הייתי קורא לזה ״רגעים של שקט״.
רגעים בהם המוח פתאום ריק ממחשבות, הגוף ריק מתחושות, אולי אפילו יש חיבור לריק האינסופי שסובב אותנו. הייתי דווקא מתמסר טוטאלית לאותם רגעים. וגם מודה למי שעזר להגיע אליהם
|
|
|
|
FootJunky
|
לפני 7 חודשים •
1 במאי 2024
קורה לי לא מעט שפתאום אני מתנתק מהסיטואציה, ומתחיל להרהר איך ייראה הסלון אם אחליף את גופי התאורה וכאלה.
שמתי לב שזה לא קורה כשאני באמת נמשך לבנאדם. זה קורה רק כשהתפשרתי או זרמתי חצי קלאץ'. |
|
|
bondman(נשלט){FLR}
|
לפני 7 חודשים •
2 במאי 2024
גם ביחסי שליטה
צריך מידי פעם לגוון. מה שהופך לשגרה אוטומטית מתחיל באיזה שהוא שלב לשעמם. |
|
|
Lady cbt(שולטת)
|
לפני 7 חודשים •
2 במאי 2024
בול FootJunky כתב/ה: קורה לי לא מעט שפתאום אני מתנתק מהסיטואציה, ומתחיל להרהר איך ייראה הסלון אם אחליף את גופי התאורה וכאלה.
שמתי לב שזה לא קורה כשאני באמת נמשך לבנאדם. זה קורה רק כשהתפשרתי או זרמתי חצי קלאץ'. גם אני לפעמים נודדת במחשבות, בעיקר כשהסשן הופך מונוטוני/חלש מדי ולא מספק (נגיד בחימום לאימפקט) או כשאין לי הרבה אופציות בגלל הגבולות של הנשלט שאיתי ואני מרגישה קצת כבויה ומסורסת. כמו שאמרו פה, גם לדעתי זה לגמרי קשור ל-ADD שלי, וגם אני מאבדת ריכוז כשאני לא דלוקה או נמשכת מספיק למי שאיתי. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 7 חודשים •
2 במאי 2024
מוסיקת רקע עוזרת לי למנוע הרבה מהרגעים האלה. ואם אין אז תקשורת מתמדת. גם כיסוי עיניים עשוי לעזור.
אני צריכה שיותר מחוש אחד יהיה מגורה בכל רגע נתון, או חסום לגמרי, ועדיף יותר משניים, אחרת החוש "הפנוי" מתחיל לחפש לעצמו תעסוקה. אז מי שקולט שאני חולמת יכול "להחזיר" אותי בכך שיעשה משהו שמאד יתפוס את תשומת הלב שלי. הדבר שאני הכי אוהבת בכאב זה שנורא קשה לחשוב על דברים אחרים כשכואב לך. לכן גם ההעדפה למכות (מהיר ומתחדש) על פני כאב "סטטי". זה יכול לקרות גם אם פתאום אני מרגישה שהוא לא קשוב אלי מספיק. ואת זה הוא זה שיכול למנוע, בכך שירעיף עלי צומי+אטרקציות. מה שלא עוזר לי זה להתעלם מזה. אם הוא לא שם לב לבד שאני צריכה משהו אז אגיד לו. זה לא עובר לבד, אני חייבת משהו שימשוך אותי חזרה פנימה. אולי מכה, אולי שינוי תנוחה, אולי הפסקה, אולי מוסיקה יותר חזקה, משהו. אולי גם הפסקה וחיבוק, אם כי זה (אצלי) הפחות נפוץ. אך לא בלתי אפשרי. |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 7 חודשים •
2 במאי 2024
וואי אף פעם לא חשבתי על זה אבל עכשיו שכן אני קולטת שזה אף פעם לא קורה לי כשולטת, רק כנשלטת. נראה לי שאני יודעת למה - כי כשולטת אני לא יכולה "לחלום", אני כל הזמן עושה משהו וכל הזמן עם תשומת לב מוגברת, סוג של נכנסת להיפר פוקוס. וגם ליטרלי שולטת במה שקורה וקובעת לעצמי את הקצב ואז הקצב כל הזמן מתאים לי.
ורק עכשיו אני קולטת למה לא מושך אותי לקבל שירות - כי זה שוב שם אותי במצב של חוסר עשיה ובהתאם קשב פנוי שיכול לברוח. יא, איזה קטע, זה בטח נשמע בנאלי אבל בחיי שלא שמתי לב עד עכשיו ולא חשבתי על כך שיש ממש סיבה "הגיונית" (במובן של הגיון פנימי) לכך שאני נמשכת לשליטה כזאת ולא אחרת. |
|
|