| mister z(שולט) |
לפני שנה •
9 בספט׳ 2024
לפני שנה •
9 בספט׳ 2024
mister z(שולט) • 9 בספט׳ 2024
אני דל רווק
הבדסמ לא נמצא כחלק מהחיים שלי הוא מתקיים לידם ביקום מקביל שאסור שיפגש במציאות הרגילה מבחינה דתית יש לי קנ טעמים להתיר כמעט כל פרקטיקה שאני יכול לחשוב עליה אבל עדיין לא פתרתי ואני גם לא חושב שניתן לפתור את הפער הזה של איך פוגשים מישהי עם סטיות דומות כאשר זה דבר שאסור לדבר עליו בפגישות?.. |
|
|
|
|
לפני 5 חודשים •
11 באוג׳ 2025
לפני 5 חודשים •
11 באוג׳ 2025
חצוףמחוצף חטיףשנחטף(נשלט) • 11 באוג׳ 2025
מזדהה עם השאלה. אני גם דתי נשוי +++
תמיד המיניות והזוגיות התקשרה אצלי באופן כלשהו ללהיות נשלט, וזה היה משהו דיי מוסתר ופחות התבטא בחיי הזוגיות שלי. לאחרונה נכנסתי לכלוב תוך כדי משברון בזוגיות. בעקבות קושי להיות שם בשבילה. ואדישות שנוצרת מכח ההרגל. ונפתח לי לראות שיש עוד אנשים כמוני. והתוודתי לאשתי על הרצון שלי לתת לה הכל. גם אם לא אקבל כלום ממנה להיות עפר ואפר לרגליה(לא אאריך מידי פה). וזה פעל כמו קסם ממש והיה שינוי לטובה בזוגיות. כמובן שעדיין בתהליך. מנסים להבין כל אחד את מקומו. |
|
|
|
|
לפני 5 חודשים •
11 באוג׳ 2025
לפני 5 חודשים •
11 באוג׳ 2025
הוא(שולט) • 11 באוג׳ 2025
מזכיר לי את הסיפור על צדיק נשלט שכונה דניאלי
שהיה הולך בערבי שבת ברגל מבב ליפו כדי לא לחלל וכדי ללקק מגפי נשים בתאווה רבה |
|
|
| Shish(שולטת) |
לפני 5 חודשים •
11 באוג׳ 2025
לפני 5 חודשים •
11 באוג׳ 2025
Shish(שולטת) • 11 באוג׳ 2025
גדלתי בחילונית, כשהתבגרתי פיתחתי חיבור משלי לדת. אני לא דתייה, אבל הדיון הזה מרתק בעיניי: איך מיישבים את הסתירות בין כל האיסורים החמורים והיצר שמשתלט לבין האמונה והשאיפה לעמוד בציפיות ובציוויים? הסדרה האחרונה של פוסטים על סקס אסור בין נערים בישיבה נהדרת, ועדיין לא שמעתי הסבר הגיוני אחד לאיך ולמה אנחנו כל כך בסדר עם לשפוך זרע לריק (כרת מישהו??) מהרגע שגילינו שכפות רגליים מחרפנות אותנו אי שם בתחילת ההתבגרות המינית. האם התבגרות מינית היא מעוותת? האם אסור או שמא צריך לאונן?? וזה לפני שנגענו בהתנסויות חד מיניות, מסקרנות או בכפייה... הו, מגוון השאלות שיש לי לכולכם בנושא...
|
|
|
| ילד של לילה |
לפני 5 חודשים •
11 באוג׳ 2025
לפני 5 חודשים •
11 באוג׳ 2025
ילד של לילה • 11 באוג׳ 2025
אנחנו זוג דתיים בני 36, 40
+3 , ביחד מעל 20 שנה. לפני כשנתיים כמעט התגרשנו לאחר שהמרחק ביננו גדל מידיי, והחיים הכפולים שלי קרעו אותי מבפנים. כי כמה שנים לאחר החתונה, התייאשתי מכך שהיא תבין מה זה זוגיות. ובמשך שנים רבות, מצאתי אהבה בבנות זוג נשואות אחרות, כולן מערכות יחסים ארוכות בדסמיות. הייתי במסיבות ומפגשים קיצוניים בהם חוויתי אולי הכל מכל כל. אבל בתוכי הייתי כבוי. וכל פעם ניסיתי לשקם, ללא הצלחה. היא ההיפך המוחלט שלי. אני טלה קיצוני מכור לריגושים וחסר גבולות, והיא בתולה ביקורתית, אימפולסיבית מחושבת מאד וסגורה לשינויים. היא אישה יפה ומדהימה, אבל האנרגיה הנשית שלה נסתרת.. אז פתחתי לה הכל. וגילינו, שהבדסמ עוזר לה להיות מה שהיא רוצה להיות.. נשית. כנועה. נשלטת. היא חזקה מאד, ולאחר התפרצויות שלה וטעויות רציניות, רק עונשים כואבים מניעים בה שינויים. מתברר החגורה והסשנים עושים מה ששנים לא הצלחתי במילים. אני סוויץ׳, ולפעמים היא לוקחת שליטה במיטה, ואז הצד הגברי שבה חוגג. אין מבחינתנו שום סתירה אל מול הדת. וגם אם כן, אם זה מה שמייצב אותנו, זה מה שיהיה. היום היא החברה הכי טובה שלי, וגם הצעצוע האהוב עלי. כל מה שארצה היא תגשים באהבה ובשמחה, ואפילו ביקשה השבוע שאחפש לה מישהי שתצטרף אלינו ללילה של ממתקים ויין טוב, ואני אצפה. לפני כחצי שנה הפסקנו עם סשן תחזוקה שבועי וגם מהעונשים נפטרנו. הרגשתי שזה כבר לא משרת אותנו. אנחנו במקום אחר! והיום אם כבר זה קורה, זה רק אם אני ממש לחוץ והיא רוצה להרגיע אותי, או כי פשוט בא לנו ליהנות. זהו. |
|
|
| נשלט מחפש קשר |
לפני 5 חודשים •
12 באוג׳ 2025
לפני 5 חודשים •
12 באוג׳ 2025
נשלט מחפש קשר • 12 באוג׳ 2025
אני דתי, רווק.
לא חוויתי קשר בדסמי, אבל הנטיה הזו כן באה לידי ביטוי במציאות בכך שבקשרים אני מאוד משקיע, לומד את זו שאני יוצא איתה ומוצא את עצמי מרצה אבל מסתיר את זה. בפועל החוסר בזה מפריע לקשרים שלי להתבשל ולהפוך לזוגיות שלמה ולנישואין. וזה מתסכל אותי מאוד. בסופו של דבר אני רוצה זוגיות בריאה ואיכותית, עם נתינה הדדית אבל גם כמרחב שבו אנחנו יכולים להיות אמיתיים. וכשלא משחררים את הנטיה קשה להיות בקשר עד הסוף. אני לא רואה בעיה בין נטייה כזו לבין הדת, כל עוד מאפשרים לנטייה להיות כלי שמוביל לזוגיות עמוקה ולחיבור לקשר בריא לחיים. אבל מבחינה דתית כן יש בעיה לתת לנטייה להוביל ליחסי מין בלבד או לקשרים שידוע מראש שהם יהיו קצרי טווח בלבד. אבל גם בהיבט הזה - הקונפליקט לא קשור דווקא לבדסמ, כי אותו קונפליקט קיים גם במרחב הוונילי ביחס לסטוצים. |
|
|
|
|
לפני 5 חודשים •
12 באוג׳ 2025
לפני 5 חודשים •
12 באוג׳ 2025
matan cam(נשלט) • 12 באוג׳ 2025
אני דתל
לא יודע למה אבל השרשור הזה מחרמן אותי. בגדול הדת היא דבר שמרני, וקשה להגיד שבדסמ נכנס להגדרות האלה אבל כמו בכל דבר לא תמיד דתיים הם בדיוק הדת... [אולי אכתוב על זה בבלוג שלי, מוזמנים להשאיר עקבות שם |
|
|
|
|
לפני 5 חודשים •
12 באוג׳ 2025
לפני 5 חודשים •
12 באוג׳ 2025
אלפא-בטא(מזוכיסט) • 12 באוג׳ 2025
Shish כתב/ה: גדלתי בחילונית, כשהתבגרתי פיתחתי חיבור משלי לדת. אני לא דתייה, אבל הדיון הזה מרתק בעיניי: איך מיישבים את הסתירות בין כל האיסורים החמורים והיצר שמשתלט לבין האמונה והשאיפה לעמוד בציפיות ובציוויים? הסדרה האחרונה של פוסטים על סקס אסור בין נערים בישיבה נהדרת, ועדיין לא שמעתי הסבר הגיוני אחד לאיך ולמה אנחנו כל כך בסדר עם לשפוך זרע לריק (כרת מישהו??) מהרגע שגילינו שכפות רגליים מחרפנות אותנו אי שם בתחילת ההתבגרות המינית. האם התבגרות מינית היא מעוותת? האם אסור או שמא צריך לאונן?? וזה לפני שנגענו בהתנסויות חד מיניות, מסקרנות או בכפייה... הו, מגוון השאלות שיש לי לכולכם בנושא...
הי לא תמצאי בזרם המוצהר של מי מתתי המגזרים הדתיים היתר כלשהוא "לשפיכת זרע לבטלה". כן ישנם קולות שמתייחסים לקושי ולאתגר, ואף בקיצון מי שהתיר (לא זוכר מי ואיפה). בקצרה, זכר שגדל בתוך מסגרת הלכתית מסויימת יחוש קונפליקט בין היצר ובין הדרך הביולוגית לפרוק אותו. זכר שהלך כברת דרך וחצה את הרוביקון, כנראה שיתמלא רגשות אשם רגע אחרי שחווה את השפיכה. רגשות אשם שלעיתים מלווים בהפניית הראש מעלה, להסביר "לו" על המבחן המאתגר ש"הוא" העמיד אותם לפניו, ומבקשת מחילה על כך ששוב נכשלו, ולעיתים קבלה עצמית חסרת יכולת מימוש להימנע מכך להבא. וכמו בכל דבר, ההרגל מקהה את האשמה, וישנם לא מעטים שחצו את הרוביקון הנוסף, שבגדתו השנייה הכרה עצמית בהיותם בני אנוש, ואף לו רצו אידיאלית "לשמור על עצמם" הדבר אינו מתיישב עם הצרכים הבסיסיים שלהם. וישנם רוביקונים נוספים, אבל בגדתם השנייה, ישנה רק קליפה "דתית" הסטוריה של חיים במסגרת כזו ועוד גוונים רבים של בחירת מסלול חיים אישי. |
|
|
|
|
לפני 5 חודשים •
12 באוג׳ 2025
לפני 5 חודשים •
12 באוג׳ 2025
Gentle Bear Btm(נשלט) • 12 באוג׳ 2025
א. גרוש (כבר הרבה שנים), דתי חרדי.
ב. הבדס״מ אצלי התחיל שנים רק בראש – כפנטזיות – ועם הזמן קיבל גם נגיעות במציאות, תמיד בצד המזוכיסטי/נשלט קל. ג. המורכבות בין העולם הדתי לבין הבדס״מ ועולם המיניות האלטרנטיבית תמיד מלווה אותי. אם לא הייתי חרדי, כנראה שהייתי מתעמת גם עם שאלות נוספות של זהות לא רק בראש. עם חלק מהקונפליקטים אני מתמודד רק בפנטזיה, ועם חלק פתוח לנסות גם במציאות. לומד לשים לעצמי גבולות כדי שלא לאבד את עצמי גם כשאני מתמסר. עוד לא מצאתי את הפרטנרית שאיתה אוכל להיות אני כפי שאני עם כל מה ומי שאני כדי שאוכל לשלב את מגוון הזהויות שיש בי, הדתי חרדי, המיני/מיגדרי והבדס"מי. ד. כאן כדי לא להישאר לבד — להכיר גם לצורך חברויות ושיתופים, אבל בעיקר בשביל קשרים אמיתיים, שמבוססים על אמון, עומק ותקשורת פתוחה. זה יכול להיות שיחות עומק, חוויות חד־פעמיות או דינמיקות שנבנות לאט. ה. אם קיימת כבר קבוצת טלגרם כזו, אשמח מאוד להצטרף. |
|
|
| Shish(שולטת) |
לפני 5 חודשים •
12 באוג׳ 2025
אתה משהו אתה :)
לפני 5 חודשים •
12 באוג׳ 2025
Shish(שולטת) • 12 באוג׳ 2025
אלפא-בטא כתב/ה: Shish כתב/ה: גדלתי בחילונית, כשהתבגרתי פיתחתי חיבור משלי לדת. אני לא דתייה, אבל הדיון הזה מרתק בעיניי: איך מיישבים את הסתירות בין כל האיסורים החמורים והיצר שמשתלט לבין האמונה והשאיפה לעמוד בציפיות ובציוויים? הסדרה האחרונה של פוסטים על סקס אסור בין נערים בישיבה נהדרת, ועדיין לא שמעתי הסבר הגיוני אחד לאיך ולמה אנחנו כל כך בסדר עם לשפוך זרע לריק (כרת מישהו??) מהרגע שגילינו שכפות רגליים מחרפנות אותנו אי שם בתחילת ההתבגרות המינית. האם התבגרות מינית היא מעוותת? האם אסור או שמא צריך לאונן?? וזה לפני שנגענו בהתנסויות חד מיניות, מסקרנות או בכפייה... הו, מגוון השאלות שיש לי לכולכם בנושא...
הי לא תמצאי בזרם המוצהר של מי מתתי המגזרים הדתיים היתר כלשהוא "לשפיכת זרע לבטלה". כן ישנם קולות שמתייחסים לקושי ולאתגר, ואף בקיצון מי שהתיר (לא זוכר מי ואיפה). בקצרה, זכר שגדל בתוך מסגרת הלכתית מסויימת יחוש קונפליקט בין היצר ובין הדרך הביולוגית לפרוק אותו. זכר שהלך כברת דרך וחצה את הרוביקון, כנראה שיתמלא רגשות אשם רגע אחרי שחווה את השפיכה. רגשות אשם שלעיתים מלווים בהפניית הראש מעלה, להסביר "לו" על המבחן המאתגר ש"הוא" העמיד אותם לפניו, ומבקשת מחילה על כך ששוב נכשלו, ולעיתים קבלה עצמית חסרת יכולת מימוש להימנע מכך להבא. וכמו בכל דבר, ההרגל מקהה את האשמה, וישנם לא מעטים שחצו את הרוביקון הנוסף, שבגדתו השנייה הכרה עצמית בהיותם בני אנוש, ואף לו רצו אידיאלית "לשמור על עצמם" הדבר אינו מתיישב עם הצרכים הבסיסיים שלהם. וישנם רוביקונים נוספים, אבל בגדתם השנייה, ישנה רק קליפה "דתית" הסטוריה של חיים במסגרת כזו ועוד גוונים רבים של בחירת מסלול חיים אישי. כתבת נהדר וזה מרגיש כל כך מחובר למציאות הלא-פשוטה של להתבגר בתוך כזה סיבוך. אבל אתה, יקירי, משהו מיוחד. באמת. |
|
|

