למה בחרת במקצוע שלך?

לא מתוך חלום ילדות.
בחרתי בעיסוק בו הידע שלי מספיק רחב כדי להתפרנס ממנו.
העבודה היא כורח לרובנו.
לו רק היה אפשר להתפרנס מרימינג וקריאת ספרים, הייתי קם בחדווה בבקרים .

איך ידעת שאני יועצת הנקה? ...

המקצוע הראשון שלי, היה ביטוי למשהו עמוק בנשמה שלי. שנים אח"כ, נולדו ילדים, עברנו לאיזור חיוג אחר ואז המקצוע השני, מצא אותי אבל הוא גם נותן ביטוי מסוים למשהו עמוק בי.

גידלו אותי שני אנשי קבע בשיכון משפחות בבסיס צבאי...
איך אני אגיד את זה בצורה הכי פחות גרועה
שאפשר? ערכי צהל חדרו עמוק במוח הקטן והספוגי שלי מגיל אפס
ואני פשוט אוהב את הצבא שלנו על כל בעיותיו
עכשיו לתואר השני אני עובר ל100% אזרחות לנהל משרד מנכ״ל של חברת חקלאות כי אני בוז׳י לייק דאט ולא בא לי להיכנס לעולם עריכת הדין עדיין 🤷🏻‍♀️

בחרתי במקצוע שלי כי זה עושה לי טוב
זה תמיד עשה לי טוב
אז לעשות לעצמי טוב ולקבל על זה כסף זאת לא עבודה זו דרך חיים
אני עובדת 24.7
תרפיה וכסף
חופש פעמיים בשנה ככה
אני שונאת דינמיקות עם בני אדם אז מתאים לי
אני אומרת כל היום לכולם מה לעשות
מלוכלכת מהעבודה כמו שאני מטונפת מבפנים
וזהו עושה בגדול מה בזין שלי בקטן תלויה בלקוחות כי כסף אז יכולה לשחק בזה

כי אני חטטנית.

שלש הכשרות מאוד שונות, שלשה מקצועות שונים.
עשיתי הרבה דברים והלכתי בשיטת האלומינציה.
(כתבתי בטעות במקום אלימינציה, אבל מצא חן בעיני והשארתי)
משתדל לעשות רק דברים שאני נהנה מהם וכאלה ששומרים אותי על הבהונות.
ממרחק הזמן נראה שהמקצועות וה-bdsm שלי הולכים יד ביד ולא הפוך כמו חלק גדול מהחברים שלי פה. למה? למי אכפת?

רציתי לטפל באנשים עוד לפני שידעתי מה זה BDSM. לעזור לאנשים ו"לרפא" אותם תמיד עניין אותי (היו כמה שנים שגם רציתי להיות רופאה, עד היום לפעמים יש בי רצון לעשות מעבר חד במקצוע, אבל אין לי את הנתונים לכך וייקח לי הרבהה שנים, ואני במילא במסלול ארוך). כשהבנתי כילדה שיש דבר כזה טיפול נפשי, זה היה כמו פתרון לקונפליקט שלא ידעתי שיש בי בכלל בין הרצון לחקור את הנפש של אנשים ולהבין אותם יותר טוב, לבין היכולת לתרום ולסייע.
אם אני אכנס לזה קצת באינטרוספקציה, אני חושבת שאני אדם מעניק בכל התחומים בחיי (חוץ מBDSM, שם אני דווקא מאוד מרוכזת בעצמי ואגואיסטית, אבל מחפשת א-נשים שזה מה שמעניין אותן בפרטנרית), ושלפעמים היה לי קשה למצוא את הגבול בין להעניק לבין לוותר על עצמי. בטיפול יש שיח מודע (עם מדריכים ועם הצוות הנוסף) על האיזון בין השניים, ומסגרת שאמנם גמישה, אבל גם חשוב לשמור עליה כי זה שומר גם על המטופל-ת וגם עלי.
באיזשהו מקום לדעת שאני יכולה לסייע באמת לאנשים בעזרת הכישורים הטבעיים שלי נותן לי אישור שאני משמעותית, שאני חשובה. זה גם כמובן מזין קצת את התפיסה השגויה שאני שווה משהו רק אם יש לי מה לתת, אבל על זה אני עובדת בטיפול שלי, כי בסופו של יום מה שהנחה אותי לטיפול זה הרצון לעזור, ואני רוצה לעשות זאת תוך מודעות ועבודה על החלק שלי בקשר הטיפולי.
לצערי השאלה השנייה לא ברורה לי עקב התחביר.

הלוואי שידעתי לענות על השאלה הזאת
נכון לכרגע, אני עדיין מחפשת את המקצוע שמתאים לי
(היה ממש כיף לקרוא שא.נשים נהנים כל כך מהמקצועות שלהם 😊 כמובן בהנחה שזה לא היה בציניות חח)
לגבי ה BDSM, ככל שעובר הזמן, אני מבינה שזה משהו שאני *צריכה* ועדיין בודקת איך להכניס יותר אלמנטים של זה בחיים שלי

כמו בדס"מ - ניסיתי והיה כיף, אז המשכתי.