אחריות של מי?

לא הבנתי מה הקטע לתקוף תגובה לחלוטין עניינית ומאוד חכמה?
אתה מוזמן להסביר את עצמך ולחדד את מה שלא הובן… אנחנו בני תרבות פה, לא?

כנראה שנצטרך לעשות סדנה
זה לא עובד כשלא קוראים

זה לא עובד גם כשאתה חושב שהכינוי שלנו פה זה העבודה האמיתית שלנו
רק אומר

האיש R משוגע למחייתו, מורה!! מה אתה לא מבין??

מה אני מבין, אני רק צלם.
(אם לא צלם אז משורר)

אני חושבת שהנקודה המעניינת כאן היא שאחריות לא חייבת להיות שווה כדי להיות קיימת אצל שני הצדדים.

הנשלטת אחראית להיכנס לקשר בעיניים פתוחות, להכיר את הגבולות שלה ולדעת שבסופו של דבר היא צריכה להיות מסוגלת להמשיך את החיים שלה גם כשהקשר מסתיים.

אבל כששולט בוחר לבנות באופן מודע דינמיקה של תלות, לבקש טוטאליות ולהרגיל את הנשלטת להישען עליו — בעיניי אי אפשר להתעלם מהאחריות שיש לו לאופן שבו הוא מנהל את הכוח הזה.

וזה לא אומר שהוא צריך להישאר איתה בניגוד לרצונו, או להפוך למטפל שלה אחרי הפרידה.

אבל יש הבדל גדול בין "אני לא חייב להישאר" לבין "מרגע שנפרדנו שום דבר ממה שנבנה בינינו כבר לא קשור אליי".

בעיניי, האחריות שלו היא בעיקר לאופן שבו הוא בונה את התלות ולאופן שבו הוא מסיים את הקשר.

והאחריות שלה מתחילה במקום שבו היא צריכה לקחת בחזרה את החיים שלה.

אולי הגבול נמצא בדיוק שם:
השולט לא אחראי על הריפוי שלה,
אבל הוא כן אחראי לא להשאיר אחריו אדמה חרוכה ולהגיד לה שהיא פשוט צריכה להסתדר.

כי אם הייתה לו אחריות לבנות את הדינמיקה,
ראוי שתהיה לו גם אחריות לדעת איך יוצאים ממנה.

חחחח טיצ'ריקו
התבלבלת - אני לא אבא שלך שאתה צריך להתנצל על המקצוע שלך
הכל טוב בוי - כל עוד אתה ממלא פה שתי פונקציות שאתה ממלא יפה:
1) מביא צפיות ושומר על השרשור האוויר
2) מראה לי כמה אתה לא מבין שאני אסביר יותר ברור
תודה מותק


חני את צודקת!

לא יכולת לנסח את זה טוב יותר
מ.ש.ל.

אני פונה בעיקר לנשלטות, אחיותי גיבורות התהילה

בכל פעם שאתן כותבות
שיש אחריות על הנשלטת מבלי שהסברתן את כלללל התמונה
כל הפרטים
כל הסיבות
אלא מביאות זווית אחת...

אתן מוסיפות לנפגעות טראומה משקל של אשמה עצמית
ועוד חדשים של החלמה.

בלת"ק: לדעתי דיון על אחריות הוא מיותר ולא נכון מלכתחילה.
הוא יכול להיות נכון אחרי מעשה, אם קרה משהו לא טוב, לנסות להבין אשמת מי זה.
אבל מראש? אין בו הרבה תועלת.

דבר ראשון, כל זוג וכל אינטרקציה והדינמיקה שלה, ולפיכך באופן טבעי גם חלק מהאחריות יהיה קצת שונה.
אבל חשוב מזה, לדעתי, זה שבמקום לדבר על אחריות, צריך לדבר על *כוונה*.

אם הכוונה היא באמת ממקום טוב, הרי שאז כל אחד מהצדדים ינסה באופן טבעי לקחת מקסימום אחריות כדי ליצור אינטרקציה חיובית בטוחה ומהנה.
אם לעומת זאת, הכוונה היא ממקום אנוכי, אז באופן טבעי הרצון יהיה להתנער מהאחריות, מה שבסופו של דבר יכול להוביל לחוויות קשות.