דגלים אדומים!

קשה לי עם אנשים שאני לא נמשך לאופי שלהם, אנשים שאומרים שהם יודעים הכל, אנשים ללא גבולות, אנוכיים - מניח שיש עוד דגלים אדומים

גם אצלי, כמו אצל ברוס, הדגלים האדומים מבוססים בעיקר על תחושות. לפעמים משהו צורם לי הרבה לפני שאני יודעת להסביר לעצמי בדיוק מה ראיתי או שמעתי שגרם לכך. לכן אני לא יכולה לבנות רשימה מסודרת של מילים או מעשים שהם מבחינתי דגלים אדומים. כיוון שלא המעשה המסוים הוא שמעניין אותי אלא מה שהוא עשוי לספר לי על האדם שעשה אותו, רשימה כזאת תהיה אינסופית.

אם, למשל, שקרנות היא תכונה שלא אוכל לחיות איתה בקשר קרוב, אאלץ לפרט אינספור התנהגויות פוטנציאליות שעשויות לגרום לי לחשוד בה, כי כמעט אף אחת מהן לא תספר הרבה בפני עצמה. אחת יכולה להיות מקרית, לשנייה יכול להיות הסבר מצוין, ורק כשהן מתחילות להצטבר ולהתיישב זו לצד זו, יתגלה הדפוס. הדגל האדום לא אמור להודיע לי שמצאתי אדם שקרן, חסר אחריות או כל דבר אחר, הוא אמור להפנות את תשומת לבי לאפשרות כזאת. אם אראה משהו שעשוי להעיד על תכונה שלא אוכל לחיות איתה, אתקרב לשם עם זכוכית מגדלת ואבדוק אם היא באמת שם.

ואני עושה בדיוק אותו דבר עם דגלים לבנים. אם מישהו עושה משהו שגורם לי לחשוב שהוא כנראה אדם ישר, גם זאת תהיה רק השערה שנולדה מהתנהגות שדורשת בדיקה. צבע הדגל אומר לי מה אני חושבת שאולי אמצא. הוא לעולם לא מודיע לי מה מצאתי.

זה השתנה עם השנים. בהחלט. גם השתפרתי בזיהוי דפוסים עם השנים, וגם התחלתי להזהר יותר כשאני מייחסת משמעות גדולה מדי לפרט בודד.

סוג הקשר משנה כמובן את הרף. לא נדרשת לי אותה מידת התאמה אל אדם שאפגוש פעם אחת, לעומת האדם שאני מכניסה לחיי. אבל העיקרון מבחינתי נשאר זהה: ככל שהקשר דורש ממני יותר אמון, קרבה או תלות הדדית, כך חשוב לי יותר מי האדם שמאחורי ההתנהגויות שאני רואה ולכן אבדוק את הדגלים יותר לעומק.

יש הרבה נורות אדומות שחייבות להידלק … אבל האחת והכי חשובה זאת האינטואיציה שנדלקת וצריך להקשיב לה.

אני לא יודעת לתת בנקודות באמת … כי כל שיח הוא בפני עצמו.

אבל כן יכולה לומר שהדבר הכי חשוב לפני הכל זאת תקשורת טובה וזורמת… אם היא לא מתקיימת אי אפשר לנהל שום מערכת יחסים בדסמית.. ונילית ומה שבניהן🥰

וואלה לא, אני צריכה לחטוף כאפה ולא במובן הסקסי כדי לקלוט. למזלי אני יודעת לחתוך בכאפה הראשונה 😂

אמנם ההודעה מנוסחת בלשון נקבה ולא מופנת אליי אך אענה בכל זאת כי אני נדחף.
דגלים אדומים בגבול הטעם הטוב זה מדליק לא? כאילו אני לא מדבר בקטע של היא רוצחת חתולים עכשיו או שיש לה נחש מחמד(בלי להעליב אני בטוח שיש פה אנשים עם נחש מחמד בקטע לא מיני)
אבל כאילו קצת קרייזי מפלפל את העניינים לדעתי, בעניין של יחסי שלוט שולט או ביזיזיות כאלה ואחרות..
אם מדובר באם ילדי המצולקים העתידיים והחיבור הוא מעבר אפשר לסחוב קצת ולהבין מאיפה זה בא ולאן זה הולך.

אבל אם היא אומרת לי משהו שלילי על האוסף מכוניות שלי אז זה נגמר באותו הרגע כן אין ספק

זה לדעת להקשיב לעצמך ולהבין שאם יש ספק אז אין ספק.
לא תמיד קל לנו להקשיב לעצמנו כי יש הרבה מסיחים ובעיקר רגש אבל בסוף ההקשבה היא התמרור האזהרה שלנו.

דגלים אדומים - יחס רע לאנשי שירות, מחמאות ריקות, התלהבות עזה ממני לפני שהכרנו, במיוחד אם אינה ספציפית. התעלמות מגבולות שהצבתי או ניסיונות להתווכח איתם, ניסיונות להסביר לי את עצמי או שאר פסיכולוגיה בגרוש, מניפולציות שקופות, חוסר עקביות, רצון להסתיר מידע אישי, תגובות אגרסיביות לאכזבה, חוסר התחשבות.

יש גם דברים שהם לא דגל אדום אבל כן גורמים לי מייד להבין שאנחנו לא מתאימים בעליל ולחתוך מהר - תכליתיות כלפי ההיכרות, רצון לעשות תיאום ציפיות מרחיק לכת, פערים ערכיים, חוסר נדיבות, חוסר בטחון מהסוג שהופך את עצמו למרכז העולם, בורות מבחירה, צרות אופקים. אולי הוא לא מסוכן אבל הוא לא בשבילי.

כל הדברים האלה תקפים מבחינתי גם לשולט וגם לנשלט, ובעצם גם לכל המגדרים וגם להיכרות אפלטונית. ניסיתי עכשיו לחשוב על סיטואציה של היכרות חדשה כלשהי שבה זה לא רלוונטי - לא הצלחתי.

וואי, העלית פה נקודות מצוינות; במיוחד התגובה לאכזבה - זה לגמרי נורה אדומה.

למרות שמדובר ביחסי שליטה אין הבדל בין וניל לבדסמ
גם אין הבדל מגדרי . גם העיסוק התמידי בדגלים אזהרות ומסוכנות
הוא נפסד. יש כזה דבר פשוט שנקרא חוסר התאמה

אלו ששואלים מה אני מחפשת, ואחרי מענה מכבד מבקשים פירוט.
לך תאונן במקום אחר