FLR בישראל.

בגדול אני נמצא הרבה שנים בנישואי FLR , כל תקופה בעצימות משתנה כי אשתי בDNA מאוד ונילית ,
ומודה שאני גם לפעמים עצלן. חחח.

גילוי נאות בשנה שנתיים האחרונות זה כמעט לא קיים.
ככל הנראה הסיבה העיקרית עייפות חומר של שנינו.
אבל בעבר היו שנים של עצימות מאוד גבוהה, כל מטלות הבית היו עלי, היא שלטה באורגזמות שלי וכל ההחלטות היו עליה.
אבל לא זאת הנקודה.

אני חבר שנים בReddit בקבוצה של FLR
ושם יש דיונים יפים לרוב , טיפים שנותנים אחד לשני איך לשרת ולפנק את אשתך.
( לפנק? אין מילה טובה בעברית לצערי לתרגם את PAMPER )
סיפורים על ההתנהלות ודרבון להיות בעל טוב יותר.

גיליתי קבוצה בפייסבוק בעברית על FLR
נכנסתי בשמחה וגם לא מעט באומץ ( כי לך תדע מי שם מכיר אותך )
וגיליתי מהר מאוד שהקבוצה הזאת מתה.
חוץ מפרסומים על ארועי femdom פה ושם אין שם כלום.
אף אחד לא כותב כלום.
די מאכזב.
מעניין אותי להבין למה אצלנו זה חייב להיות כזה ככה. אנשים מסתתרים מפחדים לא מדברים אפילו בקבוצה ייעודית.
הפוריטניות ?
החינוך ?
מה דעתכןם

אני מאמין שהתשובה לשאלה שלך מורכבת מכמה רבדים בונדמן.

הרובד הראשון זו הדמוגרפיה, נניח שאנחנו בישראל 10 מליון אנשים,
אנחנו חברה צעירה יחסית, עם הרבה מאד ילודה לכן חלק ניכר מהחברה הם קטינים ולא רלוונטים לנושא, נוריד אותם,
נוריד חברות בתוך החברה הישראלית, כגון חברות ערביות ודתיות, עם הרבה מאד חסמים ועכבות לנושא שהעלית,
ולא נשארת עם פוטנציאל גדול, תנסה לחשוב כמה מתוך אלו שנשארו לך הם זוגות FLR, ומכאן תוריד את אלו שהם לא פומביים,
והנה קיבלת 3 זוגות ביום טוב (:

ברובד השני, התשובה בגוף השאלה,
החברה הישראלית מאופיינת בשבטיות רבה, יחסית נגיד לחברה אירופאית.
אנחנו מכירים, אנחנו מכירים את אלו שישבו לידנו בבית ספר.
אנחנו מכירים את אלו שהיו איתנו בתיכון.
אנחנו מכירים את אלו שהיו איתנו בטירונות, ואלו ששכבו איתנו במארבים.
אנחנו מכירים את אלו שישבו איתנו בכיתה באוניברסיטה.
אנחנו מכירים את השכנים שלנו בבניין, וגם את השכנים בבניין ליד, ובבניין ממול.
ואנחנו מכירים את אלו שעובדים איתנו, ואת אלו שעובדים לידנו, ובמחלקה מתחתנו, ובקומה מעלינו.
וכן הלאה.
ומכאן קיים חשש אמיתי, שבחברה קטנה כמו שלנו, ניתקל במי שאנחנו מכירים במסיבה במפגש או בקבוצת פייסבוק.
אגב, נגיד השוויצרים? הם לא כמו הישראלים במובן שכתבתי עליו כאן. הם לא מכירים ככה, הם מאד שונים בפתיחות החברתית שלהם, ולא רק השוויצרים,
רוב האירופאים והאמריקאים.
אז כן, קיים חשש, אמיתי, סטטיסטי.

הרובד השלישי, באופן אובייקטיבי, לא כולם פומביים באופן כללי, קל וחומר פומביים לגבי החלקים היותר אינטימיים במערכות היחסים שלהם.
לחלקנו אין עניין במה שהוא פומבי, עם ובלי קשר לבדסמ או לFLR.
לדוגמא, במערכת יחסים FLR שאני הייתי בה, למרות שבת זוגי היתה רשומה באתר, יש לה כאן פרופיל, היא לא כתבה מילה בנושא בזמן מערכת היחסים.
לא עניין אותה, היא לא היתה צריכה, ככה פשוט.

אם אני חושב רגע על חשבון סטטיסטי,
ארצות הברית היא לערך 350 מליון אנשים, לשם קלות החשבון,
נניח ש100 מליון מתוכם הם זוגות.
נניח שרק 1% הוא בדסמי.
נשארנו עם מליון זוגות, נניח ש10% מהם FLR,
נשארנו עם מאה אלף זוגות, נניח שרק 10% מהם פומביים וכותבים בפורומים וכו,
קבלת עשרת אלפים זוגות.
ואז אתה נכנס למקומות כמו פטלייף, ורואה כמות כל כך מרשימה של אנשים ושיח ודעות ומה לא,
ומרגיש למה אצלנו לא ככה, ושוכח את החשבון הסטטיסטי הזה.