שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ככה זה הכי טוב.

G-O-L-D​(שולט)
לפני 19 שנים • 27 בינו׳ 2005

ככה זה הכי טוב.

G-O-L-D​(שולט) • 27 בינו׳ 2005
"אז מה את יודעת מה? איכפת לך בכלל למה אני בוכה? איכפת לך בכלל שאני לא ישנה בלילות או קרועה בתוך תוכי כמו מפרש אחרי סערה? איכפת לך בכלל הא?" עולה קולה ברעד.
"לא, לא איכפת לי", היא משיבה באדישות ומביטה אל תוך עיניה.
"לא?"
"לא!"
"למה?" מחניקות הדמעות את גרונה, "למה?"
"כי את אשמה!"
"אני?"
"כן את!"
"אבל מה אני אשמה, מה???" בוקעות דמעות את חריצי עינייה.
"כל אורך חייך הוביל לזה, ומי שאחראית לכל זו את".
"אני?"
"כן את! ככה לא חיים, לילות על לילות, לבוש לא לבוש, התהוללות, את אשמה!"
"אני אשמה..." היא ממלמלת ומשפילה מבט. עיניה בריצפה, ריח כוס התה באוויר, העוגיות על השולחן, וכל שבלבה כאב, "את יודעת, אני לא אשמה, אני פשוט לא", היא ממוללת באצבעות ידייה.
"ואני חושבת שכן", היא עונה בטון קר מציתה סיגריה וקמה על רגלייה, "עובדה, לי זה מעולם לא קרה..."
"לך..." היא מהנהת, "לך..."
"כן", היא פוסקת, "לי".
"טוב אמא", היא משיבה בכניעות, "טוב".


*
גם עכשיו, אחרי שחדרו אותך שבניגוד לרצונך, גם עכשיו, לעולם לא יצליחו לקחת ממך את מה שאת. ובלילה, כשאת לבד, וכשאת חושבת לעצמך שאין לך אף אחד, תשנני לעצמך את זה:
את רק בגלל מי שאת.
וככה, ככה זה הכי טוב.
מלכה עקרבית
לפני 19 שנים • 27 בינו׳ 2005
מלכה עקרבית • 27 בינו׳ 2005
חחחחחחחההה
ולא משנה בת כמה תהיי עדיין תשמעי את אותם המילים .......
מלכה עקרבית
לפני 19 שנים • 27 בינו׳ 2005
מלכה עקרבית • 27 בינו׳ 2005
חוזרת בי ממה שכתבתי ,היות והוברר לי שמדובר במקרה של אונס ועל זה אין מה לצחוק, פשוט אין לי תגובה
nephele​(אחרת)
לפני 19 שנים • 28 בינו׳ 2005
nephele​(אחרת) • 28 בינו׳ 2005
קודם כל, כמו ברוב המקרים, מאוד נהניתי לקרוא אותך זהבי.

שנית, וכאן אני מסתכנת בסקילה, אבל בכל זאת (המגן מוכן בצד)....
יש לי בעיה עם אנשים בכלל שאומרים דברים לא במקום.
ותמיד יש את השיפוט של אלה שעומדים בצד וחושבים מה אם ומה אם... ואולי זה כן באשמתה וכו'...
הענין הוא, שכשזה בא מאמא שלך, הורתך-מולידתך, זה נראה לי כואב פי כמה (רק יכולה לדמיין).

ולענין הסקילה,
אני בשום פנים ואופן לא מצפה מהילדה/נערה/אישה שנאנסה לנסות להבין את אמא שלה, אבל אני חושבת שאני כן יכולה להבין.
באיזשהו מקום, כאמא, איבוד השליטה על הילדים, והפקרתם לעולם ככל שהם גדלים מתבגרים והופכים עצמאיים... הוא בלתי נסבל עבורי.
כשאתה הופך להורה (טוב לא כולם, אבל ככה זה לפחות אצלי והייתי רוצה, בתמימותי, להאמין שגם אצל האחרים), כל מה שאתה רוצה, הוא שלילד שלך יהיה הכי טוב. שיהיה לו הכי קל. שלא יהיה לו רע, שלא יסבול. וכל זמן שאנחנו יכולים לשמור על הילד, יש מעין תחושת בטחון כזו ששומרת גם על השפיות שלנו.

ברגע שהילד או במקרה הזה הילדה, יוצאים מתחת כנפינו, איבוד השליטה בהם ובעיקר איבוד האפשרות להגן עליהם (כי זה בעצם תפקידנו בעולם, בין היתר, לא?) יכול להעביר אדם על דעתו.

וזו הסיבה שלדעתי גורמת לאמא כזו להגיד כזה דבר. אני מקוה שלא מתוך כוונה לפגוע בילדה.

אין ספק שזה פוגע ולא במקום ואמהות צריכות להתגבר על הבעיות שלהן בטח שלא על חשבון ודרך הבנות שלהן, ובטח לא במצב המתואר כאן.

נפילי.
babywoman​(אחרת)
לפני 19 שנים • 28 בינו׳ 2005
babywoman​(אחרת) • 28 בינו׳ 2005
גם אני בדרך כלל אוהבת לקרא את משגולד כותב, אבל הפעם ממש לא בייחוד לאור העובדה שיש באתר הזה מלא נשים שזה נושא רגיש מס' אחד אצלן.
ולגבי הכוונות הטובות, אובכן זה בדיוק המקרה שאומרים בהנהון ראש שהדרך לגהנום רצופה בכוונות טובות.
בייבי
fuxia
לפני 19 שנים • 28 בינו׳ 2005
fuxia • 28 בינו׳ 2005
babywoman כתב/ה:
גם אני בדרך כלל אוהבת לקרא את משגולד כותב, אבל הפעם ממש לא בייחוד לאור העובדה שיש באתר הזה מלא נשים שזה נושא רגיש מס' אחד אצלן.


דווקא
על נושאים רגישים
גם כואבים
גם קשים
- דווקא עליהם צריך לדבר
babywoman​(אחרת)
לפני 19 שנים • 29 בינו׳ 2005
babywoman​(אחרת) • 29 בינו׳ 2005
מי קבע שצריך, איך יודעים מה הכי טוב?
יש אנשים שצריכים לחפור ויש שמעדיפים לתת לדברים קצת שקט, קצת סיכויי להחלים בלי לנבור בהם שוב שוב.
זה אישי.
בייבי
שרוניתלי(האה)
לפני 19 שנים • 30 בינו׳ 2005

אם לדוגמה.....

שרוניתלי(האה) • 30 בינו׳ 2005
מפחיד לחשוב שיש אימהות כאלה.
האם חשבה פעם, אותה אם, מה היתה מרגישה אילו
האמא שלה היתה אומרת לה כך?
נכון, דור ההורים מרגיש לפעמים כאילו הבנות של היום,
חופשיות ומתירניות מדי...אבל מכאן ועד ל-"מגיע לך"?
אני חושבת שהייתי בוכה יחד עם הבת ומחפשת איתה דרך
להתגבר על ההלם והכאב, לפני כל הטפת מוסר.
(ואני מניחה שגולד כתב על מקרה אמיתי, וגם אם לא, היו כאלו בוודאי).