ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לילה טוב במחוזי של רמב"ם

G-O-L-D​(שולט)
לפני 19 שנים • 8 בפבר׳ 2005

לילה טוב במחוזי של רמב"ם

G-O-L-D​(שולט) • 8 בפבר׳ 2005
בוב מארלי פעם סיפר לג'ון לנון שהדבר שהוא הכי אהב לעשות בחיים שלו היה לשכב על הגב, להשקיף על העננים החולפים מעליו, למולל את הראסטות שלו כשעיניו מצועפות באדמומיות עשן ולתהות ולחשוב ולחלום ולחייך.
ג'ון סיפר לי את זה, נפגשנו, אז כשמתתי, הוא היה גם זה שאמר לי שאם לא מתת פעם אחת כמו שצריך, לעולם לא תדע איך לחיות באמת.


*

זיגמונד פרוייד ביקש ממני שאני אשתין לו בכוס פלסטיק כי הוא חייב לעבור בדיקת שתן בכניסה לעדן. אמרתי לו: "תגיד לי, נראה לך? הם ישר מגלים! אם לנו יש די.אנ.אי אז מה אתה חושב שיש להם שם, הרי הם פי אלף יותר מפותחים מאיתנו. נראה לך שאני אבזבז את הסיכוי שלי להיכנס לעדן עליך?"
זיגמונד אמר: "אדון יקר, תאמין לי אתה תעזור לי, אני מוכרח להיכנס לשם".
אני אמרתי: "מה תתן לי בתמורה?"
הוא שאל: "מה אתה רוצה?"
ואני השבתי: "וואלה לא יודע, תציע".
זיגמונד הניד בראשו מהורהר ואמר: "אנאליזה?"
אני אמרתי: "וואלה לקבל את זה ממך, בכבוד".
אחרי שעתיים שהוא שיחק לי בראש וגרם לי לאונן מולו, לקלל את עצמי, את אבא שלי, את אמא שלי, ולצרוח כל קללה אפשרית הוא פשוט קירב את הכוס לזין שלי כי מי אם לא זיגמונד יודע שאחרי שכבר לא נשאר לך מה להוציא, הדברים יוצאים לבד.


*

רפאל איתן זכרונו לברכה אמר פעם לבוגי איילון: "ככה זה כששוחטים דגים, לפעמים עפה עצם".
בוגי הנהן ואמר אני מסכים איתך.
סיפר לי את זה אח שלי.
אני זוכר שחשבתי לעצמי אז שראבק, אם שר החקלאות שהוא גם במקרה המרטכ"ל לשעבר חושב שדגים נשחטים, ואלוף (אז)בצה"ל מסכים איתו, מה זה אומר על משרד החינוך...


*

יש לי גרבים ישנות שאני לא מוכן לזרוק. לא יודע למה. הן גרבי חורף עבות שהולכות איתי עוד מימי ניו-יורק הראשונים. הן גרבי המזל שלי. בכל פעם שאני גורב אותן לאיזו פגישה חשובה, הולך לי קלף.
פעם נקבעה לי פגישה באופן מידי מעכשיו לעכשיו. זו היתה פגישה שציפיתי לה בקוצר רוח אבל בגלל שנקבעה באופן שנקבעה לא התאפשר לי להתארגן או להתלבש לכבודה. זה היה יום קיצי ביותר ואני הייתי נעול בכפכפי אצבע. חשבתי אם לחזור לביתי ולהחליף בגדים או לא. חשבתי. עמדתי ברחוב וחשבתי. בסוף החלטתי שאני טס להחליף בגדים כי אני חייב את הגרביים. בדרך היתה תאונה, רכב נכנס ברכב ואני נתקעתי בפקק. אחרי רבע שעה הבנתי שאני מאחר לפגישה. אחרי חצי שעה הבנתי שאני צריך לבטל. אחרי ארבעים וחמש דקות היא התחילה בלעדי. אני, אחרי חודש של ציפיה לפגישה הזו מצאתי את עצמי מחוץ לה. כל מי שהיה מעורב נכנס בעסקה ורק אני לא. אני כעסתי על זה שבועות. קללתי, בכיתי, נכנסתי לבאסה שלא מהעולם. אבל אחרי חודשיים, כל מי שנכנס לעסקה, הפסיד את מרבית מה שהשקיע.
אני אומר לכם, יש לי גרביים ששוות זהב.


*

להיטלר היה שפם, לסטאלין היה שפם, לסאדם היה שפם.
אני לא יודע למה, אבל אולי בגלל זה, בכל פעם כשאני פוגש במישהי שיש לה שפם, אני רועד מהרגע שהיא תנסה להכניס אותי למקלחות...


*

להיצ'קוק היתה קרחת, לקוג'אק היתה קרחת, לפסל האוסקר יש קרחת, למייקל ג'ורדן יש קרחת.
כולם מאוד מוצלחים, עשירים, מבריקים ומסמלים את המעמד הכי גבוה שיש.
אבל לי יש שיער.


*

כשהייתי קטן, גן וכיתה א'-ג', הייתי אוהב להפשיט את ילדות הכיתה ולהצמיד בולבול לפיפי.
פעם, אחת בשם שרון, שרמוטה, הלכה והלשינה לאמא שלה, שבאה יום אחרי זה איתה לבית הספר, ובעודי בשיעור חשבון נכנסה עם בתה, קראה למורה שיצאה עמה החוצה, שקראה לי לכשחזרה לכיתה לצאת החוצה בכדי להעמיד אותי מול אותה אמא שאמרה לי שזה לא נהוג ואסור. אני זוכר שהנהנתי מפחד. אני זוכר שכבר הסכמתי איתה שזה לא בסדר, אבל בעוד אותה אמא מדברת אלי שלחתי מבט אל עבר מורתי שבזווית שפתייה ראיתי חיוך...
חיוך, חיוך אחד קטן וסמוי זה כל מה שמבדיל בין חינוך והפחדה, לבין מה שאני היום.
חדווה כפרה, על החיוך ההוא, הייתי עושה לך טובה היום.


*

פעם לקראת סיומו של אימון איגרוף תאילנדי, כשהיינו עושים מתיחות והתשישות היתה עושה את שלה, אני הייתי חושב תוך כדי זיעה שאם כפות הרגלים היו נמצאות במקום הידיים, והידיים במקומן, כמה קל היה להעיף למישהו בעיטה לראש.
היום אני חושב שאם זה היה כך, איזה פטשיסטים כולם היו כשהיו דופקים ברגל, וכמה קל היה להרים את שלט הלווין מבלי להתכופף...


*

בבוקר כשאני קם אני תמיד שואל את עצמי את אותה שאלה מטרידה:
"למה למען השם תרנגלות מצויירת לי על קופסת הקורנפלקס".


*

יש לי תקופות שאני לא ישן בלילות. פשוט ככה. לא ישן. אני מת מעייפות, הראש כואב, הגוף דואב, המוח כבר לא ממש עובד אבל גברת השינה לא ממש בוחרת להיכנס איתי למיטה. אני מבין אותה, לפעמים במהלך חלום משתחרר לי נוד שאני עצמי בתוך החלום חולם ששחררתי נוד ובא לי להקיא ממנו. אבל מאז שהדובי שהיה לי אבד, היא כנראה החליטה להתנקם בי סופית. ככה זה הבת זונה תמיד אהבה אורגיות.
בכלל, מאז שהלך הדובי רונלד, פיטר פן כבר לא בא לי לחלון.
ההומו המסריח הזה בטייץ ירוק שחושב שהוא ילד, אף פעם לא הבין שכמה שהוא יגיד שהוא ילד, עם זין כזה -שאתה עוד מבליט בלי בושה- ניתן להבחין שאתה כבר לא ילד... ובטח ובטח שאתה משתפשף לי על הדובי וחושב שאני לא מרגיש. אל תבוא יותר!


*


יש שעות מסויימות בלילה שאני אומר לעצמי, ראבק גולדי, טוב שיש לילה ושינה.


*

כשלי יהיה ילד אני לעולם לא אגיד לו אם לא תאכל יבוא שוטר. (כוס אמא של החוק. לא סובל אותו.)
אבל מה שכן אני אגיד לו זה:
"אם לא תאכל, יבוא הפסיכיאטר המחוזי ויקח את אבא".



*


שלום חנוך שר לי עכשיו על אדם שבתוך עצמו ואני חושב לעצמי שאולי, מתחת לשמיכה, אני אמצא קצת שקט.
מצד שני, כמו שאני מכיר את עצמי, ברגע שיכסה אותי אותו שקט, אני אקום, אדליק את האור ואחזור לכתוב.
ככה זה אצל חולי הנפש.

לילה טוב.
lori{ע_מ}
לפני 19 שנים • 8 בפבר׳ 2005
lori{ע_מ} • 8 בפבר׳ 2005
פשוט קטע נפלא !
קליבר​(שולט)
לפני 19 שנים • 8 בפבר׳ 2005

המחיר של התרופות...

קליבר​(שולט) • 8 בפבר׳ 2005
עלה לאחרונה ?

לא אני שאול סתם ...


אולי
קיצוצים ?

מי יודע ?
Rocco​(שולט)
לפני 19 שנים • 8 בפבר׳ 2005

קליבר...

Rocco​(שולט) • 8 בפבר׳ 2005
אם ובגלל חוסר תרופות הוא כותב כך
אז שימשיך לא לקחת

rffl.gif rffl.gif rffl.gif
שרוניתלי(האה)
לפני 19 שנים • 8 בפבר׳ 2005
שרוניתלי(האה) • 8 בפבר׳ 2005
"טוב שיש לילה ושינה" אמרת, כדי שתוכל לכתוב.
כתיבה מחוייכת, מתובלת ברצינות חבוייה.
תמשיך כך גולדי, רק בבקשה, לך גם לישון לפעמים. icon_smile.gif