G-O-L-D(שולט) |
לפני 19 שנים •
10 במרץ 2005
תרוצי...
לפני 19 שנים •
10 במרץ 2005
G-O-L-D(שולט) • 10 במרץ 2005
תרוצי, כמה שתרוצי לא תגיעי,
למה? ככה. אולי אמרו לך, אולי לא, אבל את, את עצמך יודעת. את יודעת את הגרעין, את הרעיון, את הדבר אשר מתקיים מעצם קיומו, את זה שאת יודעת את זה שאת חשה. זוכרת, היית שם פעם, במקום ההוא, ועכשיו מה, עכשיו תמשיכי לאותה פינה שאליה את חוזרת ובורחת. מחכים לך, את יודעת. גם רצו בך לא אחת. אבל את, את בשלך. זה בסדר, יום אחד זה יעבור, אבל עד שיעבור את תעברי עוד סיבובים. את תדעי ותתהלכי בתחושה שאת עצמך, נטשת. ואת, את לא יודעת כלום. * עכשיו אני חייב לשאול אתכם משהו, אתם הבנתם מה כתבתי? כי אני לא. לפעמים, כשאני רוצה יענו "להרשים" את העורך שלי, אני זורק לו טקסטים שאני עצמי לא מבין מה אני כותב. רק ככה, סתם, מילים כמילים שמתחברות טוב. אבל הוא, הוא כמו כולם, "מוצא בהן עומק". אני מניח שזה אולי בגלל שהוא מחפש... לפעמים, כשמחפשים יותר מידי, ממציאים מימצאים כי אחרת, אחרת החיפוש אין לו סוף... פאטה מורגנה בדרכי החיים. |
|
baby(expired)(לא בעסק) |
לפני 19 שנים •
10 במרץ 2005
לפני 19 שנים •
10 במרץ 2005
baby(expired)(לא בעסק) • 10 במרץ 2005
גולדי, ויש אנשים שלא מחפשים...
שמתוך חוסר הביטחון שלהם קופצים על הדבר הראשון הבטוח. כי הוא שם...ואפשר להחזיק אותו... גם אם הוא דייהטסו שרייד, ויש לקסוס שמחכה בהמשך הדרך מאחורי הסיבוב... מעניין מי מהשניים מתעייף יותר מהר... זה שרץ ומחפש? או זה שפוחד לחכות, להסתכן ולגלות מה יש אחרי הסיבוב? נשיקות... בייבי |
|
slu |
לפני 19 שנים •
10 במרץ 2005
כתיבה "יוצרת".
לפני 19 שנים •
10 במרץ 2005
slu • 10 במרץ 2005
יש תרגיל כזה, לוקחים עט ופשוט מתחילם לכתוב כל מילה שעוברת בראש...
אחרי כמה זמן באופן אוטומטי מתחילות להתגלות על הנייר כמה מהתחושות הכי חזקות/כואבות/פנימיות/כמוסות שלנו.... זה בקצרה מהות העניין. תנסה אולי תמצא עומק שם. |
|
זאלופון(שולט) |
לפני 19 שנים •
11 במרץ 2005
לפני 19 שנים •
11 במרץ 2005
זאלופון(שולט) • 11 במרץ 2005
אין מה לעשות, לאנשים מאד קשה לקבל את העובדה שיש דברים שהם פשוט חסרי משמעות. נותר רק לתהות כמה עומק היו המגיבים מוצאים ומביעים בתגובותיהם לו היית מפרסם רק את החלק הראשון...
|
|
אישה. |
לפני 19 שנים •
12 במרץ 2005
בדיוק כך
לפני 19 שנים •
12 במרץ 2005
אישה. • 12 במרץ 2005
זאלופון, הוצאת לי את המילים מהפה
|
|
fuxia |
לפני 19 שנים •
12 במרץ 2005
לפני 19 שנים •
12 במרץ 2005
fuxia • 12 במרץ 2005
לי דווקא סלו הוציאה את המילים מהפה..
|
|
@buba@(נשלטת) |
לפני 19 שנים •
12 במרץ 2005
לפני 19 שנים •
12 במרץ 2005
@buba@(נשלטת) • 12 במרץ 2005
מצחיק אותי חלק מהתגובות שלכם
תתפלאו כמה עומק יש בפרק הראשון שגולדי כתב , והוא יודע הכי טוב מכולם כמה עומק יש בכמה שורות האלו ... רק הוא מראש ידע שלא תבינו לכן נדמה לי שפרק השני היה כדי להימנע מהתגובות כמו: כמה כוסיות שתית היום , גולדי ? איזה ירק עישנת היום, גולדי ? אולי זה הקוטג' השפיע ??? בובה בהשפעה של ג'ויינט מהסוג שגולדי מעשן |
|
שוטרת* |
לפני 19 שנים •
12 במרץ 2005
סוף סוף הבנתי..
לפני 19 שנים •
12 במרץ 2005
שוטרת* • 12 במרץ 2005
מה שיפה בחלק מהדברים שאתה כותב, זה שאפשר להלביש את הכתיבה שלך על כל צורה.
יכול מאוד להיות שהתכוונת לא' , אני הלבשתי את זה על הב' המעצבן והלא ברור שניקר בי בתקופה האחרונה. תאמין או לא, מה שכתבת - עזר לי מאוד להבין משהו בסיסי ביותר. תודה |
|
Yosefus(שולט) |
לפני 19 שנים •
12 במרץ 2005
דווקא
לפני 19 שנים •
12 במרץ 2005
Yosefus(שולט) • 12 במרץ 2005
ולי דווקא פוקסיה הוציאה את המילים מהפה
בעיקר אחרי שראיתי בדאנג'ן איך היא נראית (תמצית: יוספוס מוכיח שכשהזין עומד הראש בתחתונים) |
|
fuxia |
לפני 19 שנים •
12 במרץ 2005
לפני 19 שנים •
12 במרץ 2005
fuxia • 12 במרץ 2005
יוספוס.....
אני מציעה לך בינתיים להשאיר את הז__ שלך בתחתונים ו..... מחמאות וירטואליות לא מתקבלות |
|