amy_(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
8 ביולי 2003
כל מה שבאמת הצטרכתי לדעת למדתי בגן הילדים/ רוברט פולגם
את רוב הדברים שבאמת הצטרכתי לדעת- איך לחיות, מה לעשות ואיך להיות- למדתי בגן הילדים. החוכמה לא הייתה מונחת בפסגת מגדל- השן האוניברסיטאי אלא בתוך ארגז החול שבחצר הגן.
ואלה הדברים שלמדתי שם: התחלק בכל. שחק בהגינות. אל תכה. החזר דברים למקום שממנו לקחת אותם. נקה אחריך את הבלגן שעשית. אל תיקח דברים שאינם שייכים לך. כשאתה פוגע במישהו אמור שאתה מצטער. רחץ את ידיך לפני הארוחה. הורד את המים אחריך בבית השימוש. עוגיות חמות וחלב קר טובים בשבילך. חיה חיים מאוזנים. למד קצת וחשוב קצת, שחק קצת, צייר וצבע, התנדנד, רקוד, שחק ועבוד קצת כל יום. חטוף תנומה מדי יום אחר הצהריים. כשאתה יוצא החוצה, אל העולם, הזהר מכלי רכב, החזק ידיים והצמד אל כל השאר. היה מודע לפלא. זכור את הגרעין הקטן בספל הפלסטיק: השורשים יורדים למטה והצמח גדל למעלה, ואיש אינו יודע בעצם איך ומדוע, אבל כולנו כך. דגי זהב, חזירי ים ועכברים לבנים, אפילו הגרעין הזעיר שבספל הפלסטיק- כולם מתים. כך גם אנו. זכור את הספר הראשון שהכרת ואת המילה הראשונה ששמעת, המילה הגדולה מכולן: תראה! כל מה שעליך לדעת נמצא איכשהו בגן: כללי הזהב, האהבה, הניקיון הבסיסי, איכות- הסביבה, הפוליטיקה, החיים השפויים. חשוב עד כמה יכול היה העולם להיות טוב יותר אילו יכולנו כולנו, בכל מקום, לקבל כל יום אחרי הצהריים חלב ועוגיות ואחר להתעטף בשמיכותינו ולשקוע בתנומה קלה, או אילו הייתה לנו בארצנו, כמו גם בארצות אחרות, מדיניות בסיסית של להחזיר כל דבר למקום ולנקות אחרינו את הבלגן שאנחנו עושים. לא חשוב בן כמה אתה, זה עדיין נכון: כשאתה יוצא החוצה, אל העולם, הכי טוב להחזיק ידיים ולהצמד אל כל השאר. |
|
|
מיקה(מתחלפת){Master Or}
|
לפני 20 שנים •
8 ביולי 2003
אוי אמי, יקרה שלי, אהבתי, באמת אהבתי!, היה זה עולם הרבה יותר יפה אם כולנו היינו כפי שהיינו בגן, ללא הבושה, ללא הפחד והתמימות, אוח התמימות, רק אם היא הייתה נשארת היה זה טוב.
אוהבת אותך המון המון מיקה |
|
|
mr. hyde(שולט)
|
לפני 20 שנים •
8 ביולי 2003
נפלא אבל...
מיד מעורר בי מחשבה ליהודה עמיחי, "אלוהים מרחם על ילדי הגן"
|
|
|
|
amy_(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
8 ביולי 2003
ועל הגדולים, על הגדולים הוא לא ירחם כלל. ישאיר אותם לזחול לבדם בחול החם... אני מצטטת נכון? זה מהזיכרון...
אבל למה זה מזכיר לך את השיר הזה, מיסטר הייד? מיקה... התמימות וחוסר הפחד... היכולת להאמין שאנשים יכולים לאהוב אותנו באמת, ושאין להם כוונות רעות כלפינו. לבטוח באנשים... כן. זה היה טוב בגן, למרות שאז לא ידעתי פשוט איך להיות אחרת. תודה לך על האהבה. מחזירה לך משלי! 
|
|
|
|
מיקה(מתחלפת){Master Or}
|
לפני 20 שנים •
8 ביולי 2003
|
|
|
|
amy_(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
8 ביולי 2003
ככה מיקה?
|
|
|
|
מיקה(מתחלפת){Master Or}
|
לפני 20 שנים •
8 ביולי 2003
אז איך חמודה?
|
|
|
יעל34(נשלטת){ג}
|
לפני 20 שנים •
23 ביולי 2003
אויי איימי
רק עכשיו ראיתי את זה זה פשוט מרגש... באמת את כל כך צודקת, הלוואי וכולנו היינו זוכרים את כל זה ומיישמים ביום יום |
|
|
שיקי(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
23 ביולי 2003
גם אני רק עכשיו קראתי את זה- זה כל כך נכון - אמיתי.
דברים שנראו ברורים אז, עוברים הדחקות משנים מצב צבירה פסיכולוגי במהלך השנים - נעלמים. התמימות נעלמת, הופכים אחרים. עם זאת, הילדות היא חלק מאיתנו - תמיד תהיה, שלא תגידו שאין לכם הבזקים, זכרונות - לפתע מגלים שידענו הכל - כבר אז - והיינו כל כך צעירים... בפעם הבאה כשאתם נתקלים בילד שחוזר מהמעון, תזכרו - הוא יודע הכל - רק לא מבין הכל. |
|
|