Belisana(שולטת) |
לפני 19 שנים •
15 במאי 2005
אמון, אימון ואמונה
לפני 19 שנים •
15 במאי 2005
Belisana(שולטת) • 15 במאי 2005
צריך המון אמון בעצמך, כדי להיות מוכנה לתת לרגש להשתלט ולדעת שגם אם טעית, את לא תשברי לרסיסים אם תפגעי, מקסימום תחטפי כוויה, שתעבור (וגם אם תשאר חרוטה בגופך, זאת רק כוויה).
אבל לפני האמון צריך אמונה - שאהבה זה דבר טוב, שרגש זה דבר נפלא, שאהבה מביאה אושר ולא מביאה בהכרח סבל. גם באהבות הכי גדולות יש נפילות, אבל לא בהכרח נטישות וסבל. ומעל הכל: אמונה שאת ראויה לאהבה. כשיש לך משניהם, את יכולה להתאמן ולשאול את עצמך שוב ושוב: האם השכל שלי מדבר או שמא הפחד? כך קל יותר לקבל החלטות. החקרנות באה מהשכל, ההרפתקנות באה מהרגש, מהתשוקה לבלתי נודע. כשהן משולבות, זה הכי מרתק ומרגש שיש. ולקיחת סיכונים זה לחיות... |
|
infinite(נשלטת) |
לפני 19 שנים •
17 ביוני 2005
לפני 19 שנים •
17 ביוני 2005
infinite(נשלטת) • 17 ביוני 2005
התנתקתי לרגע מהכל ונבלעתי בתוך התיאורים שלך , הם כל כך מזכירים תחושות ורגעים קטנים של חלומות שאי אפשר לתפוס בזכרון ואם כן אפשר לתפוס בזכרון אז אי אפשר להסביר במילים...כמו רגעים חמקמקים כאלה .האמת שלא ניסיתי בכלל להבין את התכנים כי אז זה היה גורם לי להרגיש כל מיני רגשות ולהשליך את זה על כל מיני סיטואציות , להזדהות עם חלק מהתכנים ולא רציתי רק קראתי את זה ברצף וזה כמו מעגל . זה חיים דרך ההסתכלות על מישהו קרוב מהצד , אחרי זה נגיעות בתאווות אישיות ,כמיהה למשהו ,אחרי זה נסיון להתרחק ולראות מהצד שתי דמויות שמהוות מעין מודלים כאלה קצת מקולקלים של דמות נשית וגברית (מקולקלים כי מרגישים סלידה מעט גם מהסטריליות שלה והקור אך גם מהחולשה ומהתאווה שלו אליה ) אחר כך מעין אזהרה לעצמך ואחר כך המשחק של נוגעת לא נוגעת בשגעון תוך כדי הבנה שאת שפויה ושאלה אם את רוצה בשפיות הזו ואחר כך כמה שורות "משוגעות" כאלה (: שאהבתי כי זה כמו סגירה של מעגל...אני מצטערת שדעתי כזו מרוחקת מאחרים שצדקו שלכל שיר שלך מגיע פוסט נפרד אך אני דווקא אהבתי מאד שזה כאילו בנשימה אחת וזה כאילו משהו אחד ואני מאמינה תמיד שאם אדם עושה משהו בצורה מסויימת כנראה יש לזה סיבה לא תמיד רציונלית .
בקיצור זה משהו מיוחד במינו ,כל כך אהבתי... בא לי להגיד לך משהו על זה ,קטן ולא יודעת למה דווקא זה עלה לי חזק אחרי שקראתי - (ברור זה לא ציטוט מדוייק כן, זה כמו שאני זוכרת לא משנה ) - -רבנו עם הזמן ועכשיו השעה תמיד 17:00 בערב ותמיד שעת התה"... -אתם כולכם מטורפים. אני הולכת מפה , אמרה עליזה . -גם את נמצאת פה.אז גם את מטורפת. ( וואלה רק לא זוכרת מי אמר את זה הכובען או הארנב ) |
|
lain |
לפני 19 שנים •
17 ביוני 2005
לפני 19 שנים •
17 ביוני 2005
lain • 17 ביוני 2005
תגובה נפלאה אינפי
תודה לך גם אני מאמינה כי לדברים שאנו עושים ,ולו הפעוטים ביותר, עשויה להיות משמעות נחבאת כאן או במקום אחר בעולם בלי כל קשר לסדר השירים בפוסט. |
|