DearPrudence |
לפני 19 שנים •
17 במאי 2005
רגע שעובר וחוזר
לפני 19 שנים •
17 במאי 2005
DearPrudence • 17 במאי 2005
כאב שלא נרפא
עלבון שלא נפרע הולכת על שתי תלוליות בחול נזהרת שלא ליפול להשיל קילוגרמים של עצבות להשאיר ריקנות שאף אחד לא יעז לחבק שאף אחד לא יגע שלא אתמכר לאשליה |
|
דנדיליון(שולטת) |
לפני 19 שנים •
17 במאי 2005
לפני 19 שנים •
17 במאי 2005
דנדיליון(שולטת) • 17 במאי 2005
יפה וקשה.
אשליה זה הסרט שכל אחד כותב לעצמו, לא כן? חיבוק, בלי שום התחייבויות. |
|
DearPrudence |
לפני 19 שנים •
18 במאי 2005
לפני 19 שנים •
18 במאי 2005
DearPrudence • 18 במאי 2005
דנדינליון, תודה על התגובה והחיבוק.
אשליה זה סתם סרט עם התחלה טובה וסוף רע שממלא נשמה רעבה ולא ברור לי מי כותב אותה. סתם שיר אינפנטילי. |
|
דנדיליון(שולטת) |
לפני 19 שנים •
18 במאי 2005
לפני 19 שנים •
18 במאי 2005
דנדיליון(שולטת) • 18 במאי 2005
שני הצדדים כותבים את הסרט,
לשניהם יש תסריטים שונים (רוב הזמן זה כך נדמה לי) כך זה בזוגיות, כך זה בכל סוג של חברות. השיר מגיע מאיזו נקודה מהותית, לתחושתי. שולחת חיבוק ווירטואלי, בלי אשליות |
|
Belisana(שולטת) |
לפני 19 שנים •
18 במאי 2005
מקסים
לפני 19 שנים •
18 במאי 2005
Belisana(שולטת) • 18 במאי 2005
וכואב. מרגישים את הכאב בכל מילה ועד כמה את רוצה שכן יעזו ויראו לך שזאת לא אשליה.
מקווה שהכאב יעבור. |
|
DearPrudence |
לפני 19 שנים •
18 במאי 2005
לפני 19 שנים •
18 במאי 2005
DearPrudence • 18 במאי 2005
תודה על תגובתך החמה, דנדליון. השיר מגיע לא מנקודה אלא מקו נצחי ומהותי.
בכל מקרה, ההליכה על החול מחזקת אותי (זאת לא מטאפורה). תודה גם לך בליסנה. ואת כל כך צודקת. לא יודעת אם חיפשתי חיבוקים וירטואלים. זאת הייתה סתם תקווה נואשת שמישהי שפעם אהבה אולי תקרא. |
|