שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ביום שאחרי

קלייר​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 14 ביוני 2005

ביום שאחרי

קלייר​(נשלטת) • 14 ביוני 2005
הצעדים שלי קלים עכשיו
משא הפחדים הוסר
המבט חודר את הערפל
שהיה כשלא ראיתי.

הכאב ניתב אל ההתמסרות,
אגרופך בתוכי יילד אותי,
האוויר שהרשית שיחדור
היה כנשימות ראשונות,
וראי אותי היום גברתי -
נולדתי מחדש.

יש חוויות שמשנות לנצח
כאלה שמעניקות הארה,
מסלקות את האגו
ומותירות תום שמביט נפעם.

הקולר שלך מעטר את נשמתי
ההשתייכות שלי מלאה
השאלות אתמול נענו כולן.
ואני שפחתך.
Belisana​(שולטת)
לפני 19 שנים • 14 ביוני 2005

אהובה

Belisana​(שולטת) • 14 ביוני 2005
שליטה היא רק אמצעי
קולר הוא רק סמל
מה שיש בינינו אמיתי
מעבר למשחקים וסמלים.
השייכות הדדית,
ההתמסרות הדדית.
אני אוהבת אותך כאדם, כאשה, כנשמה
אני נטרפת ממך כשפחה
אני גאה בך ממקום שווה
מקום של גובה העיניים
ואני מאושרת שאת שלי.
חששתי מהיום שאחרי,
הוא תמיד קשה.
הוא תמיד מותיר ריק אחרי המלאות
אני שמחה שאת מרגישה כה נפלא
אני בעננים לא פחות.
קלייר​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 14 ביוני 2005
קלייר​(נשלטת) • 14 ביוני 2005
גברתי,

את מבינה שהתגובה הזו שלך היא שמדגישה את האדם המדהים שאת, ואת השולטת האולטימטיבית שאת עבורי?

אני הכי אני איתך
ואני יודעת שאת יכולה להיות הכי את איתי
וזו המתנה האמיתית ששתינו מעניקות זו לזו.

גברתי, בליסנה שלי,
אני אוהבת אותך על עוצמתך ועל חולשותייך
כשאת אמיצה ואפילו (שומו שמים) חוששת, או פוחדת.
את לא פחות הגבירה שלי כשקשה לך
את אהובתי בכל מצב, בכל סיטואציה.

וכשאנחנו בסשן את עוטה את אדרת השליטה
ואני לרגלייך, הכי שלך, הכי מתמסרת
לשעשוע המשותף, לעונג, ללקיחה ולהתמסרות.

אבל בסשן או מחוצה לו
את תמיד אהובתי, תמיד גברתי,
בכל סיטואציה, בכל שיחה,
בכל ויכוח, בכל תשובה, ובכל שאלה.

אין צורך בנשיאת השוט באופן תמידי
כדי שאדע זאת.
כדי שנדע זאת שתינו.

אני שלך גברתי, ואת שלי
ואני מאושרת בנו.
מאסטר יקיר​(שולט)
לפני 19 שנים • 14 ביוני 2005

Re: ביום שאחרי

מאסטר יקיר​(שולט) • 14 ביוני 2005
קלייר כתב/ה:
אגרופך בתוכי יילד אותי,


משפט אדיר!

עוצמה מדהימה של נתינה מאת הגבירה,
מושיטה את ידה אל תוככי גופך
כדי ליטול מקירבך את הכאב, להקל על ייסורים ישנים,
לפתוח אותך אל תפוסי הבנה חדשים.

הנתינה שלך, מתוך התמסרות וביטחון מלא בגבירתך,
לתת ליד המושטת לחדור אל
מעמקי המבוכה, לחפור בנבכי הכאב,
לעקור אותו משורש
ולהיוולד מחדש אל זרועותיה,
המושטות אלייך מאהבה ובאהבה.

תרשי לי לומר:
מקנא בך, קלייר,
על עוצמת החוויה!