ד--פנה |
לפני 19 שנים •
18 ביוני 2005
פרידה
לפני 19 שנים •
18 ביוני 2005
ד--פנה • 18 ביוני 2005
אתה מתאמן בלהיות אכזר
בלהיות מנוכר טיפש, חושב שתוכל לחזור לנקודת היציאה המסכה שעטית תהפוך להיות פניך תסתכל במראה, מבולבל, תוהה אל מול שיקוף זר. אתה נהיה לשוטה ואני מתחילה לשנוא. השארת חלקה כל כך קטנה לאהבה. עוד דקה, ואני עוזבת אותך. הלב שלי לא יכמר אין בי אליך חמלה. כמעט. כמעט עוזבת כמעט נגמר יהיו רק קטעי זכרונות על איך שפעם היית נהדר |
|
marlena(נשלטת){נבט} |
לפני 19 שנים •
18 ביוני 2005
מקסים
לפני 19 שנים •
18 ביוני 2005
marlena(נשלטת){נבט} • 18 ביוני 2005
מאוד רגיש ומרגש
|
|
הנמרונת |
לפני 19 שנים •
18 ביוני 2005
לפני 19 שנים •
18 ביוני 2005
הנמרונת • 18 ביוני 2005
נהנתי מכתיבתך היפה
התחברתי תודה לך |
|
שרוניתלי(האה) |
לפני 19 שנים •
18 ביוני 2005
פרידה...
לפני 19 שנים •
18 ביוני 2005
שרוניתלי(האה) • 18 ביוני 2005
כל כך נכון, כל כך מדוייק, כל כך רגיש.
וזה בדיוק מה שמגיע לשולט שאינו מבין כי הכל חייב לבוא מאהבה. וכשמאבדים את האיזון העדין, הניכור וההשפלה- במקום שיהיו כלי להראות את האהבה ממנה הם נובעים- הופכים לדבר עצמו, והאהבה נעלמת. |
|