בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

על טוטאליות - או חשיבות הרצון שלה

שיקי​(נשלט)
לפני 20 שנים • 31 ביולי 2003

על טוטאליות - או חשיבות הרצון שלה

שיקי​(נשלט) • 31 ביולי 2003
ישבתי לי בזמן האחרון וניסיתי קראתי בהמון פורומים, והמון דברים שנכתבו (ראו למשל הסיפור המדהים של אינפי וחברה הטוב - הג'וק).

לעומת זאת קראתי את הגישה השניה - גישת דמי - הגישה שקוראת לניתוק מוחלט בין ה"סשן" לבין החיים.

זה לא סוד שבזמן האחרון הבנתי משהו חדש, משהו מופלא - ליתר דיוק בחל מיום ה 12/7/03 ובזכות אישה מדהימה ומושלמת.

ככל שעובר הזמן, אני מוצא עצמי שואף להגיע להכי רחוק שאפשר - רוצה ללמוד ולהבין את הצורך הזה - הצורך הזה להיות שלה - לאמץ את הרצון שלה - לשים את שלי כמשני.

גיליתי שזה דבר מאוד קשה- שהרי מאחורי 32 שנים "רגילות" בהן הרצון שלי הקדים הכל והנה פתאום הכל התהפך - פתאום הבנתי מה אני רוצה - לאן אני רוצה להגיע.

אני אפילו מסוגל להבין את הגישה השניה -היא נשמעת "הגיונית", היא הרבה יותר קלה והיא לא לוקחת בחשבון דבר אחד חשוב - אותה.

כשאני אומר אותה - ברור לי שאני מתכוון לאלוהים שלי.

אבל אני גם יודע שיש סאבית וסאביות שלהם/ן יש את האלוהים שלה/ן - כאשר מגיעים להבנה הזו - וחווים את זה - פתאום כל השאר מתגמד - כל ה"תאוריות ההגיוניות" מאבדות את ברק ההגיון שבהן - פתאום הן הופכות להכי לא הגיוניות שיש.

אני מודה, שאני קיפוד שטועה, ולפעמים טעויות קשות שכשהן נחשפות אני מוצא את עצמי מתבייש בהן אין לי להאשים אלא את עצמי בכל טעות כזו - אבל באותה נשימה אני יודע - פשוט יודע - מהו הדבר האמיתי - מהי טוטאליות - כמה היא מדהימה ולאילו מקומות קסומים היא יכולה להוביל.

המשפט "מטעויות לומדים" מקבל משנה חשיבות בדרך הארוכה אותה התחלתי רק לאחרונה - נוצר בי רצון עז שלא לטעות - שהיא תוכל להתגאות בי.

פתאום חל בי תהליך שגרם לי לרצות להתקדם התהליך - למתוח כל גבול מוכר לי ולהגיע ל"שם".

אני בטוח שהרבה מהאמור לעיל יישמע לרובכם מוזר, אבל זוהי האמת - האמת שלי.

והצלחתי להגיע להכרה הזו רק בזכותה.

שיקי { L }
כלובי
לפני 20 שנים • 31 ביולי 2003
כלובי • 31 ביולי 2003
נהדר שיקי שמח שכל כך טוב לך!

אני מניח שיש מקום בעולמנו לשתי הגישות שציינת,
הגישה של דמי יותר קרובה אלי באופן אישי.

אני חושב שהשילוב של אהבה ומזוכיזם יוצר משהו מאד מאד גדול..
משהו הרבה יותר חזק מסשן שיש בו רק מזוכיזם..
משהו שבו הרצון לתת, הרצון להעריץ, להשתייך, להביע כניעה והערצה גדול הרבה יותר.
וזה בעיני יותר חזק.

עם זאת לכל אחד יש את הצרכים שלו בחיים, ואני לא חושב שזה בריא לותר על הצרכים בחיים ועל הצורך להרגיש מסופק. זה עלול להוביל למתחים, לשבירה ולהתפרקות.

אני חושב שכשמאוהבים, בעיקר בהתחלה, הצרכים האישיים מתבטלים אל מול הרצון העז לרצות ולראות את הצד השני מסופק, דבר שמסב אושר רב.
אך עם זאת אני לא חושב שזה נכון לותר מראש על הכל לצמיתות, משום שעם הזמן הצרכים האישיים, (דוגמה אפשרית קטנה היא לראות משחק כדורגל בשבת, או לצאת לחברים) חוזרים להופיע ולתפוס מקום, ואי הענות להם עלול ליצור תחושה של חוסר סיפוק מתמשך, דכאון ותשישות, מצב שמסכן את האושר של שניכם. לכל אחד יש את הצרכים שלו בסופו של דבר יהיו אשר יהיו, ואם הצרכים האלה מסופקים בצורה טובה אז ממשיכים להרגיש טוב ביחד ולאהוב.

אז צריך למצוא את האיזון הזה של כמה BDSM, איפה BDSM, באיזה מסגרת BDSM ובאיזה מקום יש גם חופש והכרה בצרכים נוספים שיש לשני הצדדים.. (דוגמאות נוספות לצרכים נוספים: צורך בהדדיות, בהערכה הדדית, בקירבה)

הקיצר - לעשות את זה מאוזן, ובהנאה, אבל אם יש תחושה שזה נעשה קשה, תחושה של על סף משבר, אז לבדוק שוב כיצד אפשר לארגן את העניינים ככה שימשיכו לספק את שני הצדדים.

מאחל לכם אושר ואושר
ואסיים בקלישאה: "אתם נראים טוב ביחד"

כלובי.
שיקי​(נשלט)
לפני 20 שנים • 31 ביולי 2003
שיקי​(נשלט) • 31 ביולי 2003
כלובי{ל} כתב/ה:
נהדר שיקי שמח שכל כך טוב לך!

אני מניח שיש מקום בעולמנו לשתי הגישות שציינת,
הגישה של דמי יותר קרובה אלי באופן אישי.

אני חושב שהשילוב של אהבה ומזוכיזם יוצר משהו מאד מאד גדול..
משהו הרבה יותר חזק מסשן שיש בו רק מזוכיזם..
משהו שבו הרצון לתת, הרצון להעריץ, להשתייך, להביע כניעה והערצה גדול הרבה יותר.
וזה בעיני יותר חזק.

עם זאת לכל אחד יש את הצרכים שלו בחיים, ואני לא חושב שזה בריא לותר על הצרכים בחיים ועל הצורך להרגיש מסופק. זה עלול להוביל למתחים, לשבירה ולהתפרקות.

אני חושב שכשמאוהבים, בעיקר בהתחלה, הצרכים האישיים מתבטלים אל מול הרצון העז לרצות ולראות את הצד השני מסופק, דבר שמסב אושר רב.
אך עם זאת אני לא חושב שזה נכון לותר מראש על הכל לצמיתות, משום שעם הזמן הצרכים האישיים, (דוגמה אפשרית קטנה היא לראות משחק כדורגל בשבת, או לצאת לחברים) חוזרים להופיע ולתפוס מקום, ואי הענות להם עלול ליצור תחושה של חוסר סיפוק מתמשך, דכאון ותשישות, מצב שמסכן את האושר של שניכם. לכל אחד יש את הצרכים שלו בסופו של דבר יהיו אשר יהיו, ואם הצרכים האלה מסופקים בצורה טובה אז ממשיכים להרגיש טוב ביחד ולאהוב.

אז צריך למצוא את האיזון הזה של כמה BDSM, איפה BDSM, באיזה מסגרת BDSM ובאיזה מקום יש גם חופש והכרה בצרכים נוספים שיש לשני הצדדים.. (דוגמאות נוספות לצרכים נוספים: צורך בהדדיות, בהערכה הדדית, בקירבה)

הקיצר - לעשות את זה מאוזן, ובהנאה, אבל אם יש תחושה שזה נעשה קשה, תחושה של על סף משבר, אז לבדוק שוב כיצד אפשר לארגן את העניינים ככה שימשיכו לספק את שני הצדדים.

מאחל לכם אושר ואושר
ואסיים בקלישאה: "אתם נראים טוב ביחד"

כלובי.


קראתי מה שכתבת - לא הסכמתי איתו - אבל מטבע הדברים - כולנו שונים ולכולנו מחשבות אחרות ודעות אחרות.

אציין כי גם אני בעבר - חשבתי באופן דומה לשלך - אבל הכל השתנה - פשוט כך.

הבנתי שעבור האחת והיחידה - ארצה להעניק הכל ואני מדגיש ה-כ-ל- את הנשמה שלי, את הגוף שלי, ויש בי רצון עז לבטל את הרצון שלי - בפני הרצון שלה.

זה נשמע לך "קיצוני"? זה בכלל לא קיצוני - מהסיבה שאותה אחת - ויחידה, יש בה תבונה עילאית והיא מכירה כל כך טוב אותי ואת ה"אני" שבי - היא תדע תמיד מתי היא לוקחת את משהו על חשבון הרצון שלי, היא לעולם לא תתן לי להתפרק - להעלם, להפסיק לחשוב, להפסיק ללמוד ולהבין - להיפך, בזכותה אני מגיע לכיווני מחשבה ולתובנות שלא הייתי מגיע אליהם לעולם בלעדיה.

אינני חש כלל וכלל "לא מסופק" או שמשהו חסר לי - וזה מה שמדהים - אני חש רצון לבטל את רצוני בפני שלה - ואני לא חש כל חסר בשל כך להפך - איכות החיים שלי שופרה משמעותית - דברים פשוטים בחיי היום יום שלי מקבלים פתאום משמעות אחרת מדהימה - הכוח שלה - תחושת השייכות אליה - נותנים לי כוח - כוח שמעולם לא היה בי.

ברור לי גם, כי היא לעולםםםם לא תפגע בי - להפך היא תמיד תגן עלי - אני סומך עליה בכך בעיניים עצומות - רק כך ניתן להגיע לרמת הטוטאליות המדהימה הזו - בשום דרך אחרת זה לא אפשרי ועבור אף אחת אחרת זה לא יכול להתאפשר.

שיקי { L }