צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

קטעים נבחרים מספר (לאמשנה איזה)

זאבה אפורה​(אחרת)
לפני 19 שנים • 10 ביולי 2005

התמסרות - החיים האמיתיים

זאבה אפורה​(אחרת) • 10 ביולי 2005
"הדבר נמשך אצלם מעל ומעבר למה שוויין חשב לאפשרי. במשך כמעט שלוש שנים הם כאילו חיו על פיסגתו של הר - ממש על קצה התהום. רוב האנשים לא מתנסים בכל חייהם אפילו בעשר דקות כאלה. לחסרי המזל יש עשר דקות כאלה ואחר כך הם מאבדים אותן, והם חייבים לכלות את חמישים השנים הבאות בניסיון להבין מה קרה, לנסות לקבל את זה בחזרה, ולבסוף להשלים כי לעולם זה לא יעלה בידיהם. תוך כדי קריאת עיתונים, ארוחות במקדונלד, צפייה בתוכניות טלוויזיה. נושמים, מחרבנים, מזיינים. כמו איזו גורילה בגן-חיות, שבאיזה מקום בגולגלתה נשמר זיכרון רפה של החיים בג'ונגל.

וויין לא שכח את חייו האמיתיים, את החיים שלו עם לורטה.

ימים אלה הם הנותנים לו את הכוח לבצע מאתיים כפיפות-סמיכה מדי יום בלא לחוש שום כאב; הם הסיבה לכך שהוא יודע כי הוא יכול לגעת בידו בברזל מלובן; לגעת בכל גופו, למען האמת. וזה משום שהוא הצליח לשרוד אחרי השלוש שנים האלה, ושום דבר שהוא יכול להעלות בדעתו לא יתבע מאדם יותר מזה, מן הגוף או מן הנפש".
זאבה אפורה​(אחרת)
לפני 19 שנים • 11 ביולי 2005

תלמדו, תלמדו...

זאבה אפורה​(אחרת) • 11 ביולי 2005
"הדבר ההגיוני ביותר לעשות עם לורטה היה להזדיין איתה. במשך ששת החודשים הראשונים הוא לא הניח לעצמו לעשות את זה. וכך היא שכבה, עירומה על המזרון הזה, רגליה פסוקות, הכוס שלה מטפטף והיא בוכה - כעבור שבועות אחדים של מצב זה, "היכנס לתוכי, אני לא מסוגלת לסבול יותר". הייתה לו זיקפה כל הזמן - גם כאשר ישן. זה היה כאילו הייתה לו מיגרנה במפשעה. הוא היה מטיח את ראשו בקיר כדי להשיג פורקן.
אבל לא היה שום פורקן.

הוא לא הרשה לה לגעת בו במשך החודשים האלה. זרועותיה הושטו, חזרו והושטו, כדי לגעת בו, נפלו מטה כאשר נזכרה שהיא לא אמורה לעשות זאת, וידיה פרפרו כמו דגים על גדת הנהר. "אני מוכרחה לגעת בעור שלך", היא אמרה. לבסוף היה עליו לקשור את זרועותיה.

אבל הוא נגע בה. בכל סנטימטר. הוא הוציא לילה אחד שלם בעיסוי כפות רגליה. הוא גילח את ראשה כדי שיוכל להכיר את גולגולתה, כפי שהוא הכיר את ביטנה ואת שדיה, ואת אוזניה, את שיניה ואת לשונה, את הקווים בכף ידה, את הורידים בפרקי ידיה. זה הגיע לידי כך שהוא היה מגרד את העפעף שלה והיא הייתה גומרת, אם היה נותן לה לחכות מספיק זמן עד שעשה זאת. הוא הכיר את כל המקומות שלה. אפילו היום, חמש שנים לאחר שהם קברו אותה, וויין מסוגל לשרטט מפה של גופה. אטלס."
פומיקי
לפני 19 שנים • 11 ביולי 2005

נו.......

פומיקי • 11 ביולי 2005
איפהההמשך?
*פומיקי מלקקת אצבעות מחכה להעביר דף........*
נמש
לפני 19 שנים • 12 ביולי 2005
נמש • 12 ביולי 2005
גרררררררר...... עוד!!!
Dom_Quixote
לפני 19 שנים • 13 ביולי 2005

עליתי על זה!

Dom_Quixote • 13 ביולי 2005
זה ההארי פוטר החדש!

זאבה, את, את ממזרה את. אמרו שהציבו שומרים חמושים כדי שלא תדלוף העלילה, אבל את יותר חכמה מהם!

כל הכבוד! אני אופטימי בקשר לסיכוייו של הארי לגבור על וויין הזה. קטן עליו אחרי שהצליח לשרוד את ה-8000 עמודים של הספר הקודם בלי לקבל פריצת דיסק.


כבוד,
קיחוט

תקציר (C)

מה-שכן-מדהים-אותי-איזו-התפתחות-חלה-פה-בדמותה-של-הרמיוני-ז'תמורת-תמיד-ידענו-שהיא-שרמוטה-אבל-בכל-זאת-יש-גבול-ילדה-את-לא-לבד-פה