בעיניים כלות |
לפני 19 שנים •
14 ביולי 2005
איך אוכל?
לפני 19 שנים •
14 ביולי 2005
בעיניים כלות • 14 ביולי 2005
גבירתי..
את רוצה שאתמסר לך, שאסגוד לך, שאוהב אותך.. בלי סדק של ספק, בלי שבריר של תהייה.. את רוצה את גופי ונשמתי הולכים שבי אחרייך.. גם את מחשבותיי, נפשי, חלומותיי והרהוריי את רוצה לעצמך. ואני.. מנסה בכל כוחי לאחוז בשפיות, שומרת על אוצרותיי קרוב אליי. לא אוכל להיעלם ע"פ בקשתך, להיטמע בך כל כולי, מבלי להילחם. יש לי אותי, יש לי אותי קרוב.. אבל אני מתרחקת מהאחיזה כשאני נסחפת במורד הזרם אלייך. יודעת שכשאגיע לחוף מבטחים אמצא אותך שם, מושיטה לי יד לעזרה. אבל דבר ממה שהיכרתי לא יהיה לי עוד. עצמיותי תשתעבד לך, כמו צל נאמן לבעליו, רוחי תינשא על כנפיי נשימותייך, עת תגעי בי בתוכי, בכאבי, בשמחתי. והפחד הנטמע בי כל כך עמוק להיזדקק לך.. שולט בי בידיעה שהוא נכון, הוא אמיתי. להיות תלויה בך, להיות כבולה מבלי יכולת לקום וללכת, גם אם תשחררי.. ואיך אוכל לאסוף אחר כך הכל? מה יוותר עדיין, ומה כבר לא? איך אוכל להחזיר למקומה, נשמה שהוצאה, נשלטה, נחבטה ועונתה, כאילו היה זה חלום?.. .......................... שלך בכניעה, בעיניים כלות |
|
*מאלפת הכלבים*(שולטת) |
לפני 19 שנים •
14 ביולי 2005
לפני 19 שנים •
14 ביולי 2005
*מאלפת הכלבים*(שולטת) • 14 ביולי 2005
יפה,עמוק ורגיש..אהבתי
|
|
Belisana(שולטת) |
לפני 19 שנים •
14 ביולי 2005
וואו! מדהים
לפני 19 שנים •
14 ביולי 2005
Belisana(שולטת) • 14 ביולי 2005
כלות יקרה,
את כותבת נפלא. ממש עוצר נשימה. הפחד שלך כל כך טבעי וברור - מי לא היה מפחד? אבל אני מאמינה שגבירתך תתן לך את הביטחון להגיע למקום הזה ולבטוח בה כל כך עד שהפחד ילך ויעלם, אם כי לא יתפוגג לגמרי אף פעם. אני מבינה שהפחד הגדול שלך הוא לא מההווה אלא ממה שיקרה אחר כך - איך תתמסרי ואחר כך תעזבי. זה פחד שיש בכל מערכת יחסים ובמיוחד במערכת יחסים בד"סמית ואני מאמינה שהוא פחד שמשותף לכל הנשלטים או לפחות לרובם. הייתי מציעה לך להצטרף לאחד מהפורומים הסגורים של הסאביות ולשתף חברות ולשמוע מה יש להן לומר בחדרי חדרים, הרחק מעיניהן הצופות של הדומיות מעבר לכך - פרידה היא אכן אופציה תמיד, גם כשאת הכי מתמסרת בעולם וזה באמת מפחיד וזה באמת יכאב. השאלה החשובה שאת צריכה לשאול את עצמך לדעתי היא האם תתני לפחד שלך לשלוט בך או לגבירתך ואם תתני לו לגרום לך להפסיד חוויה כה נפלאה. כן, יתכן שזה יכאב מאד אחר כך - אבל האם זה לא שווה את הכאב? |
|
DearPrudence |
לפני 19 שנים •
14 ביולי 2005
לפני 19 שנים •
14 ביולי 2005
DearPrudence • 14 ביולי 2005
זה לא שווה את הכאב.
|
|
בעיניים כלות |
לפני 19 שנים •
14 ביולי 2005
ל - Belisana
לפני 19 שנים •
14 ביולי 2005
בעיניים כלות • 14 ביולי 2005
הפחד הזה כרגע כמעט משתק,
הוא תמיד ברקע. אבל ברור שהוא לא ימנע ממני מלחוות ולהיות שם. בחרתי את בחירתי, ואני מוכנה לשלם את המחיר. ו..תודה על התגובה המושקעת. |
|
קלייר(נשלטת) |
לפני 19 שנים •
14 ביולי 2005
Re: איך אוכל?
לפני 19 שנים •
14 ביולי 2005
קלייר(נשלטת) • 14 ביולי 2005
בעיניים כלות כתב/ה: גבירתי..
את רוצה שאתמסר לך, שאסגוד לך, שאוהב אותך.. בלי סדק של ספק, בלי שבריר של תהייה.. את רוצה את גופי ונשמתי הולכים שבי אחרייך.. גם את מחשבותיי, נפשי, חלומותיי והרהוריי את רוצה לעצמך. ואני.. מנסה בכל כוחי לאחוז בשפיות, שומרת על אוצרותיי קרוב אליי. לא אוכל להיעלם ע"פ בקשתך, להיטמע בך כל כולי, מבלי להילחם. כל כך מבינה אותך ואת פחדייך. זה תהליך מפחיד ומדהים בעוצמותיו וביופיו. משירה לאט את המעטפת, את ההגנות... מפחיד להיות חשופה כך, בלי עור שמגן, אבל אם בחרת בה לגברתך, האינטואציות אומרות לך שאת יכולה לבטוח, שאת יכולה לוותר מולה על כל החומות, ולהיות הכי חשופה ובטוחה בו זמנית. אבל אל תיעלמי, להפך, היי הכי את, הכי עד הסוף, בכל נשימה, בכל מחשבה שעוברת. זו המתנה המדהימה שאת מקבלת, הזכות להיות את במוחלטות. בהצלחה כלות יקירה, מחזיקה לך אצבעות, ומחבקת המון המון. |
|
מאסטר יקיר(שולט) |
לפני 19 שנים •
14 ביולי 2005
לפני 19 שנים •
14 ביולי 2005
מאסטר יקיר(שולט) • 14 ביולי 2005
איך תוכלי לתת את גופך, נשמתך, נפשך, חלומותייך והרהורייך...?
תוכלי אך ורק בעזרתם של המוכנות הנפשית והכוח שלך להתמסר, לסגוד ולהעריץ וכל זאת בתנאי אחד חשוב: שלא תאבדי את ה"אני העצמי" שלך ולו לרגע! ה"אני העצמי" שלך, הוא ההגנה הבלעדית שלך לטווח הארוך! היי חזקה ובהצלחה! |
|