בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינוקיואיזם

זאלופון​(שולט)
לפני 19 שנים • 19 ביולי 2005
זאלופון​(שולט) • 19 ביולי 2005
לא מקבל את מה שתואר כבדסמ בתור "הבדסמ האמיתי". משפטים כמו "X הוא זה שיהלך בחיים על פי דרכו מבלי לפחד מסערות על היותן סערות בין אם יתחללו סערות" או "X הוא זה שיקבע את נתיב חייו, על כמה שיתאפשר לו, וילחם בעצמו בכדי שלא להכנע לעצמו" הם יפים ואולי גם ראויים להיות מודל, אבל יותר משהם קשורים ישירות לבדסמ הם קשורים לחיים באופן כללי, ולהרבה תחומים בהם. ה X לא חייב להיות מוחלף ב"דום" ודום יכול ואולי אף רצוי, אך לא חייב לקיים את התנאים הללו והם לבדם לא הופכים אותו לבדסמי (כלומר לא תנאי הכרחי ולא תנאי מספיק).

זה כמו להגיד שתחרות ריצה אמיתית היא עבודה קשה, תאוות נצחון בכל מחיר, שאיפה למצוינות, אי פשרות וויתורים וכיוצא באלה. כל אלה כמובן קשורים לתחרות ריצה, אבל מתאימים להמון תחומים בחיים וכשלעצמם אינם מגדירים תחרות ריצה. כדי שזו תהיה תחרת ריצה, חייבים להיות שם אנשים שירוצו. באותו אופן, גם בבדסמ יש משהו מעבר לשליטה עצמית והיעדר כבלים עצמיים.

ובלי קשר, מקווה בשבילך שהתקופה הקשה תחלוף מהר, אבל לא שניה אחת קודם למכסת הזמן שאתה צריך כדי לעשות סדר.
Succubus​(אחרת)
לפני 19 שנים • 19 ביולי 2005

ואני תוהה אם לאף אחד לא מפריע

Succubus​(אחרת) • 19 ביולי 2005
שאדון לגורלו ועבד לעצמו שכזה צריך לזלזל באחרים ולעשות מהם צחוק כדי להרגיש עליונות. ואני מדברת, כמובן, על חלקו הראשון של הפוסט, שפשוט עשה לי רע. החלק של "הנוער של ימינו".
איזו עליונות יש בדיוק בהתנשאות הזאת, בזלזול הזה מבחוץ, בצורך הזה לרדת על אחרים כדי להרגיש את עצמך גדול וחזק? בהכללה הזאת, שלוקחת המון בני אדם, שלכל אחד מהם יש את רגעי הכוח שלו והחולשה שלו, היופי שלו והכיעור שלו, ההקרבה שלו והאגואיזם שלו, והופכת את כולם למושא ללעג בנוסח "אנחנו היינו יותר גברים"? ובשביל מה צריך את הביזוי הזה של העולם של ימינו, כדי להרגיש טוב יותר עם העולם שבאת ממנו?

השאר היה יפה, ואני מקווה שבאמת מה שצריך להסתדר יסתדר לך, אבל הצורך הזה ללעוג ולזלזל צרם לי מאד, במיוחד עם ההתיימרות לאמירה רוחנית בסוף.