G-O-L-D(שולט) |
לפני 19 שנים •
25 ביולי 2005
דג בין הרגליים (או עצה למצוייה המבקשת חתונה)
לפני 19 שנים •
25 ביולי 2005
G-O-L-D(שולט) • 25 ביולי 2005
דג בין הרגליים
פעם, לפני כמה שנים, היתה איזו אחת שהוציאה איזה מכתב וויראלי ובו היא הסבירה למין הגברי את מה שהיא חושבת עליו. קראו למכתב הזה "איך לא לעצבן לנו את הדגדגן" או איזה משהו כזה. ואני, אני כל מה שאני רוצה זה לעצבן אותו כי רק כשהוא עצבני, הוא מגיב. שלחו לי את המכתב הזה לפני כמה ימים. ככה סתם, כמו בסוג של רטרו. קראתי אותו שוב וזה העלה בי חיוך לנאיביות שהיתה בנו אז. נאיביות, כן נאיביות. נאיביות כזו, שמכתב כל כך מינורי הצליח להביא את זו שכתבה אותו עד לראיון אצל גידי בתוכניתו "לילה גוב" ולעשות הד במדינתנו "המתחסדת". אני לא יודע למה, אבל מתוך כל הריק "והקלישאתיות" הזו שאני חש לאחרונה לסיבובי ברים בלתי נלאים או זיון אחרי זיון אחרי זיון בחיפוש אחר ההפך הגמור, פתאום מצאתי את עצמי מתקתק את מה -שאני- חושב. וכן, זה שטויות, ה-כ-ו-ל היום שטויות. הרי מה שאני חושב זה מה שאני חושב ולא שום דבר אחר. אבל בכל זאת, מתוך איזו כמיהה לפעם, יצאו לי מילים ומחשבות בזו אחר זו עד שחיוך עלה לו לעובדה שאופס, כמה השתנינו. אז הנה, זה מה –שאני- חושב. חלק הומור, חלק לא. חלק אקסיומות וחלק בבל"ת. בשורה התחתונה, הכול נכון. * טוב אז תראי, כאן אני פונה אליך, הנקבה. ולא, אני לא רק אפנה אליך, אני אפנה גם אליו הזכר. עליו אני אצחק, עליך אני אלגלג. כן, תכניסי את זה למוח, ככה זה הולך להיות ומה שמצחיק זה שאת גם תצחקי, מן הסתם, את כבר תביני לבד. נו, מה לעשות לכן, הנשים, תמיד היתה "בינה ייתרה" עלינו מהלכי "התלת רגליים". אז הנה, בפשטות, נקודה ראשונה: נסי להבין את המשוואה הפשוטה: אישה המעניקה לאיש שעמה ייחס של מלך, תקבל ייחס של מלכה. אישה המעניקה לאיש שעמה ייחס של עבד, תקבל ייחס של שפחה. לא, אני לא מדבר על משחקי תפקידים שבהם התפקיד נקבע, אני מדבר על הרגע שבו עולה המסך והמציאות נכנסת. כן, אין מה לעשות, שוב כבימי עבר, אותו אחד שהיה מעניק לו חצי מסנדוויץ השוקולד שאמו הכינה, היה נחשב בעינינו לחברנו הטוב והיינו נהרגים בקטטות בכדי להגן על גופו וכבודו. משוואה פשוטה: חצי סנדוויץ, חצי לב. * תבליגי. כן, פשוט ככה. את אישה, יש לך יכולות פי כמה וכמה מאשר לנו. נסי להבין כי למרות שהוא "גבר" הוא למעשה אותו ילד אובד המחפש לשווא אחר אמו כשנזלת זולגת מנחיריו. זה ירגיע אותך וייתן לך את הפרספקטיבה הדרושה לך להבין, שאחרי שהסערה שוכחת, תמיד ניתן לנגב לו את האף, לסרק את שערו, להלביש ולשוב ולכנותו "גבר". * תתבגרי. תפסיקי לחיות כמו ילדה קטנה ללא קשר לגילך. לא הכול מגיע לך ודווקא כשאת מקבלת הכול את מבינה שכל אותם תקבולים הם פיצוי על משהו שחסר. את לא צריכה הרבה, רק אהבה. אבל אהבה זקוקה לעבודה כי אין מה לעשות, למרות שגם את הואכלת בכל מיני סרטים, מחזות, סיפורי עם וילדות, אף אחד לא אמר לך שאחרי שסינדרלה התחתנה עם הנסיך, הבן זונה יצא לסיבוב לממלכה השניה וניצל את היותו נסיך... תכניסי למוח, פריס הילטון היא פיקציה, גם אותה זיינו וזרקו וגם היא לא מקבלת את מה שהיא רוצה. הכול עניין של פרספקטיבה... אם את חושבת שהיא מאושרת וטוב לה, כנראה שאת יותר מטומטמת ממנה. בשורה התחתונה, רק אחרי שאנחנו מתבגרים אנו מבינים עד כמה באמת נראינו חמודים ויפים בספרי המחזור שבעודנו צעירים היינו מחביאים מאותה מחשבה הפוכה. קשה להבין את זה, אבל לחוות חוויות ולהבין את מהותן בעודן מתהוות, זו מעלה גדולה. ככה זה, זה פשוט אף פעם לא מה שזה נראה... * היי עצמאית. זה לא משנה בין אם את שכירה קרייריסטית, בעלת עסק משלך או עקרת בית, דאגי לעצמאות הן כלכלית (על ידי חסכונות צדדים שחסכת בעצמך או שטפטפת משלו...) והן נפשית. אין איך להסביר את זה אחרת. אבל עוד מהיותנו ילדים, במסיבות ימי ההולדת, הבלונים שלהם הקדשנו הכי הרבה תשומת לב היו בלוני ההליום שאיימו בכל רגע נתון כי איבוד תשומת לב, יביא לפריחתם... * לעולם, אבל ל-ע-ו-ל-ם אל תראי לו שאת תלותית או נזקקת לו. גם הגבר הכי חזק בעולם, או הדום הכי נרקיסיסט, אגואיסט, זאב בודד (או כל סממן תדמיתי של אחד הלא נזקק בדבר) מחפש אחר זו שלה הוא יזדקק. אגב, איתה ורק איתה, הוא יהיה... זה נכון, את צודקת, כל הנקבות תלותיות, אבל הפנטזיה שיש כאלו שאינן, גורמת לנו לרצות להחזיק בהן חזק. משהו בזה עושה לנו להרגיש שלנו יש משהו אחר... וכן, אם יש משהו שגברים "חזקים, אמידים, ואיכותיים" באמת אוהבים, זה להרגיש שלהם יש אחר או יותר. אז אם כן זכרי, בכל פעם שהוא לא מתקשר, מרטי את שערותיך אבל אל תתקשרי אליו. ובכל פעם שלבסוף הוא כן מתקשר (גם אם זה אחרי שבוע) תני פיהוק לשפופרת באדישות ותגידי: "היי מותק, מצטערת שלא התקשרתי, היה לי שבוע מטורף". נ.ב. לעולם, אבל לעולם, אל תפגשי בו ביום שבו החליט להתקשר. כן, גם לך יש חיים וגם לך יש תוכניות. דחי אותו ליום המחרת. את, "את עסוקה". נ.ב.ב. זה גם יתן לך את הזמן הדרוש בכדי שתוכלי לרוץ למספרה ולסדר את שערות ראשך המרוטות. * דאגי לשמר ברקע "מחזר עבר" או "ידיד מאוהב". לא, אל תעשי בו שימוש לעולם. גבר שבגדו בו לא סולח, ואם הוא כן אז את יודעת שבאותו הרגע הוא גם איבד את כל מה שנחשב בעינייך כגברי. לכן עשי עם עצמך חסד ושמרי מחזר ווירטואלי ברקע. קנאה במידה אף פעם לא מזיקה "ומחזר" או "ידיד טוב", הוא מושג השווה ערך להחזקת נשק גרעיני. "מלחמה קרה", היא שלום בטוח. * תכניסי טוב טוב למוח. זה לא משנה איך את נראית, טוב בעצם זה כן, אבל... זה הרבה פחות חשוב מאיך שאת יודעת לנהוג בכללי המשחק, וכן, זה משחק... סוג של משחק.... עצוב לכנות את זה כך, אבל אם נכיר בעובדות, זה יהיה הרבה יותר קל. בקיצור ולעניין, אם את יודעת לזיין לו את הצורה ומוכנה להיות האמא של הזונות במיטה. אז רק "וואנדר-כוס" תתעלה עליך וגם זה לא בטוח. בדרך כלל "וואנדר-כוס" לא שוות דיק במיטה. הן, מרוב שרצים אחריהן ליופיין, לא זזות ומתנהגות כמו בכל דרך אחרת בחייהן, עצלות, וחיות במחשבה שהעולם חייב להן. דעי, גבר שבמחיצתו זונת מיטה אמיתית, לא יזוז ממקומו. זה פשוט ככה. פשוט. הוא אולי יפנטז על לבגוד בך עם "וואנדר-כוס" או אולי יבקש לבגוד בך פעם אחת עם אחת כזו, אבל אחרי שהוא יהיה איתה, הוא יבין כמה טוב בבית. אין מה לעשות, רק "כוסית סופר כוסית" תוכל לסובב את ראשו, אבל בינינו, כמה כמותן כבר קיימות... ומעבר לכך, כמה מהן בכלל יזרקו עליו זין... תהיי זונה, תאמיני לי. בינינו, את הרי במילא אוהבת את זה. * דעי, גבר הוא יצור בסיסי. אין יותר מידי מה לנתח. הוא מונע בעיקר על ידי שני איברים בסיסים: קיבה וזין. כשמטפלים לו בהם באופן הנכון לו, אז הוא מפעיל איבר נוסף: לב. כשהאיבר הזה מתחיל לעבוד הוא מפעיל איבר אחר שנקרא: מוח. את האיבר הזה הוא מפעיל בעיקר בכדי לחשוב איך לשמר את הגנתו של איבר הלב שלא יפגע מעזיבה פתאומית, ואיך לשמר את נוחיותם של שני האיברים החיוניים לו לקיום. דעי, זה נכון, האיבר הראשי לו היא הקיבה ולכן עשי עמך חסד, למדי את עצמך כמה "טריקים מטבחים" בכדי שאיבר אחד ישבע. ברגע שזה שבע כל השרשרת מתחילה לעבוד. נכון, הגבר המצוי לא יסכים איתי ויטען שמוחו קודם לכל, ואני לא אטען אחרת, אני רק אטען שמוחו חושב בדיוק על הדברים שציינתי באופן שהוא עצמו אינו מודע להם. לכן, אל תעמלי שעות על שעות. "מאמא עוף" יכול לספק. כל העניין הוא התזמון... תני לו בזמן והכול ידפוק כמו שעון. זה פשוט. רשמי לעצמך, זה חשוב מאוד, אם את לא אוהבת את עבודת המטבח, לעולם, אבל לעולם, אל תתעסקי בה בהתחלת הקשר בכדי לשבות את לבו. הוא יזכור את הטעם ותמיד ירצה בכך ובכל פעם שלא תעמדי לאותם סטנדרטים לא הגיוניים שהצבת לעצמך בתחילת הקשר כי היית "דפוקה מאהבה" הוא יתאכזב. את צריכה להיות חכמה ולהבין כי הכול עניין של הרגל. שוב, "מאמא עוף" זה מצוין, תרגילי אותו לכך מההתחלה, אחר כך יהיה לך מאוד קל... נ.ב. וכוס אמא שלו על האוכל שלה. את לא אמא שלו. טאפר וור, טאפר וור, טאפר וור. * לך יש אמא, לו יש אמא, אבל אם את רוצה להיות יום אחד אמא, אל תתני לבנות זונות להיכנס לך בקשר. כן, ככה אני קורא להן, גם לאמי שלי. אחרי הכול, אישה לאישה שאהיד. אם את רוצה הרס, קחי את "הדעות וההצעות" שיש לאמא שלך לתרום לקשר. ראבק, כוחו של הרגל הוא להמשיך ולקיים את עצמו. הקשר שיש להורייך, גם אם הוא הכי נכון וטוב שיש לעולם הזה להציע, לא יכול להתקיים כשטאנץ, בטח ובטח להורים גרושים שיש להם קשר רעוע המלא צלקות ומשאיר אצל האם עבר וחוסר אמון במין הגברי. לכן זכרי, לך יש את חייך. תחיי אותם. * עזבי אותי מלבקש שאני אתחבר לצד הנשי שבי. את לא רוצה אותי מנסה לדפוק את עצמי בתחת. ההפך, את רוצה אותי בדיוק כמו שאני רוצה אותך, בנוי על פי משוואה לא הגיונית. גבר קשוח, יפה, תקתקן, מסוקס, פראי, אבל מצד שני שיעשה כלים, יוריד זבל, יבשל, יטפל בילדים, יעשה לך פוצי מוצי ויבין אותך כשאת במחזור, בכאבי ראש, ובבלה בלה בלה. תחליטי מה את רוצה. במה שבחרת, בחרת ואל תתלונני. רק תזכרי, כשם שאת צוחקת לרצון הבלתי הגיוני שלנו לכך שתאכלו כמו גברים קטנים ותישארו חטובות כמו ביום שהכרנו, כך גם אנו... כשמסרסים אותנו, קול דקיק עולה בנו כשאנו מתרגזים, והמחשבות שמעסיקות את ראשנו נעות לתחומים שיסלחו לי כל "הפמיניסטיות", אבל מחשבות שגברים לא צריכים להתעסק בהן. אחרי הכול, גבר הוא גבר בגלל שהוא גבר. את תרבות הורדות השיער אתן ייצרתן, וחכו חכו, עוד עשור או שניים, הגבר הסקסי יהיה זה ששיער פזור לו על החזה. ולמה אתן שואלות? מהסיבה הפשוטה. הצע וביקוש. אחרי שכל הגברים יהפכו להיות רכיכות חלקות, מחוטבות ועם שיזוף אחיד, הריגוש יהיה מאלה שיתנהלו בחוסר אכפתיות לכרס, לקו שיזוף חולצה קצרה, וחזה שעיר. ולמה? כי הם, כשכל הרכיכות הלכו ועשו את מה שחשבתן או החלטתן כצו האופנה, שמו עליכן זין ואתן, בתוך תוככן, מתות על זה ששמים עליכן זין, אחרת, אחרת לא הייתן נשים שיודעות שגבר טוב הוא זה שאף פעם לא ממש מתרגש ומתבלבל מכן. אחרי הכול, בכדי לעבור במרוץ המטורף הזה שנקרא מהלך חיים, צריך להיות מישהו שלא כל נקבה תגרום לו לסובב את ראשו ממטרותיו. את הגברים האלה אתן הכי הרבה מעריצות. תודו. * יצאתם לבלות, אתם בבר, תכניסי את מערכת הזיהוי והשמע שלך למצב רדום. עיניים על הבר זה אולי הדבר הכי נורא שאת יכול לעשות בחברת בן זוגך וכן, אני מאמין לך, את לא מתכוונת לכך "זה סוג של אינסטינקט". בסדר, עממי את חושייך באלכוהול ושימי את מלוא תשומת לבך בבחור שאיתך. לא, שלא תעיזי לפלרטט עם הברמן. מותק, תקשיבי, ברמנים הם פיקציות בדיוק כמו חשפניות. הם נראים וקיימים כשם שהם רק לנקודה קטנה בזמן. פאק, יכול מאוד להיות שבן זוגך הכרסתן היה פעם אחד מהם. אז תעשי לעצמך טובה, כשם שאת מזלזלת "בסיליקונאית" מצויה ומגנה על עצמך במשפטים כמו: "טוב ברור שזה לא טבעי", כך גם תפנימי לעניין הברמן. הוא לא באמת קיים שם, והוא לא באמת מחייך. הוא כמו כל חשפנית, חייכן של טיפים... * במקרה שאת כבר באותו בר, ובבר יש במקום ברמן ברמנית אז המצב שונה לחלוטין. הנה טיפ שיכול לסדר לך את החיים בשניה. שמי לב, משפט הפונה לברמנית ב: "איזה חמוד הוא?", תוך כדי ליטוף ראשו של בן זוגך, זה כמו הסכם שלום כלל עולמי שנחתם על אקסטות. הברמנית לעולם לא תחלוק עליך, היא רוצה טיפ. בן זוגך לעולם לא יחלוק עליך, הוא סמוק ומרוצה שנקבה זרה חושבת כמותך. ואת, את זכית. את זה הוא לא ישכח לך ותמיד באמת יחשוב שאת באמת חושבת כך. לכי על זה, זה שובה לב. * תזמיני, אל תתני רק לו להזמין ולשלם את החשבון. לא, אל תקבלי את ה-"לא" שלו, תתעקשי. גבר היא חיה שמימי הצבא והמילואים חונכה ואולפה שלא לשכוח ג'סטות. בזה שהזמנת אותו, הוא רואה אלמנט של החלפת שמירה. את נתת לו לישון עוד שעה באוהל, מאותו רגע, את גבר גבר. ולא, את לא סתם גבר, את גבר עם כוס ואת זה, את זה גברים הכי הרבה אוהבים. תזכרי את הדבר הבא: הדבר שכל הגברים מחפשים אבל כולם, ולא, אף אחד כמעט לא יודה, זו אישה שהיא: אישה, אמא, וחבר ג'דאי. ככה זה, מאוד פשוט. עכשיו שימי לב, כל מה שכתבתי על הזמנות ולצאת נדיבים, נכון רק לגבי גברים שהם עצמם מזמינים ולארג'ים. אם נפלת על גבר קמצן, אז רק דעי שגבר קמצן זה מעייף, מתסכל ומתכון לחיים מלאי תלונות. חכי חכי מותק, עוד יגיעו ימים שהוא יכבה לך את הבויילר... בקיצור, אל תתעסקי עם גבר קמצן, הם חולי נפש וכמעט בלתי ניתנים לריפויי. אבל אם בכל זאת, נניח, רק נניח, שאת סתומה שלא מוכנה להקשיב לעצות והולכת על "האהבה" אז הנה טיפ, שימי לב: תשלמי את, תתרגלי לזה ותקבלי את זה כנכות נפשית שבו. כמו כל נכה שלא אוהב שמחשיבים אותו כך, הוא ינסה להשתקם. זלזלי לו בארנק ואל תתחשבי בו בכלל. כמו כל ילד שרוצה להוכיח, גם הוא ימצא את דרכו. אמרתי לך כבר, גברים הם ילדים שצמח להם שיער בכל מיני מקומות שעדיף שהיו נשארים ילדים. * כן, מה לעשות, אנחנו אוהבים לראות אתכן טוחנות מלוא הצלחת, אבל מצפים שתישארו כשהם שהכרנו אתכן כשעוד הייתן בודדות, עצובות וחטובות. משוואה לא הגיונית בעליל אבל כשנקבה רוצה משהו, היא משיגה אותו, את תמצאי דרך. בולמיה. * לעולם, אבל לעולם, אל תפליצי, תעשי גרפס, תחרבני, או כל דבר אחר כשהוא בסביבה. לא, גם אם הוא יבקש ממך להפליץ לידו, אל תעשי זאת. רגע לפני הפלוץ הוא יחשוב שזה חמוד, (הי הי, בחורות עושות נודים) אבל שניה אחרי, הריח יגרום לו להביט בך במבט שלא יתפרש לשני צדדים. כן, באותו הרגע, הזכרת לו את אריה, הדוס ההוא שהיה משחרר באוהל בטירונות. מותק, את לא רוצה להיות אריה... * תראי, אני לא יודע איך להגיד את זה, אז אני אעיד על עצמי, בחורה יכולה להיות שיא השלמות והיופי, אבל בו ברגע שהיד שלי מגיעה אל מתחת לתחתוניה ומזהה שיחים, המוח שלי ישר נזכר בלבנון ובלוחמי חיזבאלה שנהגו לצוץ מביניהם. עזבי אותך, גלחי, דקדקי, סדרי. אין על כוס מגולח, זה פשוט יותר קל לניווט. והנה טיפ, ישנה מספרה בת"א שמסדרת מפשעות אבל לא סתם, אלא לפי צורות וצבעים. מניסיון אני יכול להגיד לך שפעם גילית אצל מישהי לב אדום. את האמת, עד היום אותו לב לא יוצא לי מהראש. משוואה פשוטה: מאה חמישים שקל וחקקת את עצמך בראש הגבר שלך ולעד. לכי על זה, לא תתחרטי... * החליקי עורך עד לרמות שגרגירי אבק מיקרוסקופים יחליקו ממנו. נכון, ישנם גברים שטוענים לאהבת שיער. אל תאמיני להם, את יודעת יותר טוב... * לא, אין שם ריח של תותים, תשכחי מזה. זה בשר חשוף שאחד לכמה זמן הופך דלקתי או מעלה פטרייה כזו או אחרת. מתוכו יוצא אחד הנוזלים המסריחים ביקום, וברוב הזמן הריח העולה ממנו דומה למשהו שנדמה כאילו יש לך דג בין הרגליים... תתנקי, תסתדרי, תשטפי. תותים זה רק בדמיון שלך. אני ממש לא רואה את שטראוס פונים למין הנשי בכדי לקחת דגימות טעם למעדן החדש שלהם, אלא מקסימום את ווליגר. עזבי אותך, אם את לא רוצה שבכל פעם שאת נכנסת למיטה עם הגבר שלך הוא לא יבוא עם בצל, שמן זית, מלפפון חמוץ, מיונז ולחם טרי בכדי להכין לעצמו סנדוויץ, תתנקי. * תשפריצי. כן, בדיוק ככה, תשפריצי ואם את לא מהמשפריצות, אז מידי פעם, תנסי להביא אותה באיזו השתנה, ככה בקטנה, במילא הוא לא יבדיל. ספרי לו לפני הזיון הראשון שאת משפריצה ואז, עשי את שלך... האפקט עושה את שלו. עבור הגבר שלך זה חתיכת בוסט לאגו. "פאק, הבת זונה לא סתם מרטיבה ממני, היא משפריצה". * לא, את לא יודעת למצוץ כמו שאת חושבת וזו לא סוכרייה שמלקקים! הרעיון הוא אחר... את לא יודעת על מה אני מדבר? תשכירי סרט ותתחילי ללמוד. כן, זו אומנות, ומי שטובה בזה, מנצחת. אגב, אם הוא אומר לך שאת יודעת, זה אומר שאת לא! גבר לא מציין את הברור. * אף פעם, אבל אף פעם, אל תעודדי שפיכת זרע לבטלה. זרע הוא נוזל יקר. (מיליארד ושש מאות מיליון כמותך וכמותו מצויים בו( עשי הרגל שתמיד ימצא הוא את מקומו לגרונך. כן, הבולעות הן אלו שלהן אנו –באמת- מאמינים שהן "אוהבות ומעריכות אותנו". * הקודמות לבולעות בביקוש אך בהיצע דל, נקראות המתמרחות. אלו לעולם יחקקו את דמותן בראשנו. כן, גם אם יצא לו פעם לבגוד, האמיני לי, במתמרחת הוא לא יפגוש ולא משנה כמה התחת שלה מושלם, כשהוא יגמור והיא תעלה מבט של גועל או תנסה לדחות אותו בנימוס כשהיא מחשקת שיניה ומקמצת שפתיים, את ניצחת. עכשיו הוא יבין מה זה "אוכל של אמא". תתמרחי, תבלעי, ותני כבוד לתמצית הגבריות שבו. הוא יעריך את זה... * אוקי, עוד משהו, זה נקרא אלמנט החלוקה והוא מאוד פשוט לזיהוי. אם הוא גמר לך בפה ולא התנשק איתך לאחר מכן, זה הזמן לעזוב את הקשר. גבר שאוהב, יבלע אותך על כל מה שבך (גם אם זה מה שהיה בו...) תזכרי את זה, זו משוואה פשוטה: גברים מאוהבים, עושים שימוש בחלק הגוף העליון. גברים שלא, עושים שימוש רק בחלק הגוף התחתון. כן, בדיוק ההפך מנשים. * זב נושא "עדין" אז אני אגיד את זה ככה: שימי את סנטרך על המזרון, קמרי את הגב, תבליטי את התחת עד כמה שניתן, פשקי את לחייו בעזרת ידייך ותתחנני שהוא ידפוק אותך בו כשאת מזיזה אותו מצד לצד. הכי חשוב ולא לשכוח, אחרי שהוא כבר מתחיל לזיין אותך בתחת, שחקי אותה כאילו את ב-א-מ-ת נהנית ואף מעבר, זייפי אורגזמה. המחשבה שהבת זונה גמרה מזיון בתחת, שווה טבעת. את לא אוהבת בתחת? תלמדי! גם זו משוואה פשוטה: לא כל אחת עושה את זה, ולכן, כמו בכל עסק בחיים, הצע וביקוש... תייחדי את עצמך... * זה נושא עוד יותר "עדין" אז אני לך את זה כך: לקקי לו את השושנה! כן, זה יכול להיות מגעיל, מה לעשות הוא גבר וגברים הם לא נשים... אבל בכל זאת, בזיונים שאחרי מקלחת, (לא כאלו שבאים מחרמנות רגע אחרי שהוא נכנס בדלת בסיומו של יום עבודה על המנוף באתר הבנייה) דאגי שלשונך תשתחל לו לשם. המחשבה שרצה לו בראש היא: "ראבק, איפה אני אמצא עוד אמא כזו, היא מחתלת אותי". * הוא גמר? תלטפי אותו... קבלי את זה שהוא "גמר" והוא עייף. אין לו כוח אז אל תהיי קרצייה ותבקשי חיבוקי, נישוקי, ליטופי, צומי או כל דבר אחר. ההפך, תני לו פס, הוא ירצה להתקרב... בקיצור, למדי את היחסיות של הקרבה: כשאת רוצה בה, היא תמיד תתרחק. כשאת מוכנה לקבל אותה מבלי לעשות כל פעולה מנג'סת, היא תתקיים. תזכרי, כשמישהו רודף, מישהו אחר חייב להיכנס לתפקיד הנרדף. * תהיי מילולית. אין מה לעשות, כמו כל דבר שלמדנו מהוליווד, גם כאן, תעשיית סרטי הפורנו ההוליוודית עשתה את שלה. לכן, גם אם קשה לך להגיד את המילים: "כוס, זרע, שפיך, חור תחת, זין, זיון, קרע, טחן, זונה, כלבה, שרמוטה", או את צירופי המילים: "אני זונה, טחן אותי, אני רוצה לבלוע זרע, אני צריכה את הזרע, אני צריכה לאכול לך את התחת, תביא לי סטירה, תירק עלי, אני הזונה שלך וכו'", התאמני מול המראה. יקרתי, אני יודע, בא לך לסגור את המחשב עכשיו בבחילה לדברי, אבל תאמיני לי, עוד לא קם הגבר שבתולה חסודה לא הצליחה לשבותו ולעד בעודה הופכת לנגד עיניו -ועבורו- בחדר המיטות, לזונת רחוב בחמישים שקל. אין מה לעשות, עוד מהיותנו ילדים, תמיד אהבנו הפתעות... וכן, המחשבה שהחמודה הקטנה והחסודה שלך, הצועדת לצדך ברחוב ונראית לכל המביט בה כחננה בת יומה היא למעשה שרמוטה ופרוצה יצרית כשאתם במיטה, שוות ערך למחשבה שאתה בונד, ג'יימס בונד. מתחת לבגדי האזרח התמים מסתתר לו טוקסידו וברטה קטנה... * זהו, זה מה שיש –לי- להגיד. אני לא יודע למה כתבתי את זה בכלל, אני גם לא יודע בשביל מה יש לכתוב דבר כזה כי הרי במילא אף אחד או אחת לא יקשיב או תקשיב. אבל זה מה שהיה לי לכתוב אז כתבתי. פאק איט, כל הכיף שבלהיות אתה עצמך, זה להיות אתה עצמך בדיוק כמו ילד שאומר את מה שהוא חושב, גם אם זה "לא ממש נכון" לכל פורום. אל תכעסני עלי על מה שכתבתי, או שכן, זה לא משנה, רק תזכרי שלפעמים לצחוק על עצמנו זה בדיוק מה שהופך אותנו לאנושיים. תקראי, תחשבי, תפנימי. אה כן, ועוד דבר... את צודקת, אם הוא מסתכל על בחורות אחרות, הוא מניאק. אבל אם הוא מסתכל ומציע לך להצטרף, זה נקרא שרינג, ושרינג זו זוגויות. צ'או בלה, גולדי. |
|
Belisana(שולטת) |
לפני 19 שנים •
25 ביולי 2005
רק למען הפרוטוקול
לפני 19 שנים •
25 ביולי 2005
Belisana(שולטת) • 25 ביולי 2005
את הקטע על הדגדגן כתבה קארין ארד.
|
|
Hunter(שולט) |
לפני 19 שנים •
25 ביולי 2005
לפני 19 שנים •
25 ביולי 2005
Hunter(שולט) • 25 ביולי 2005
גאוני... אתה כתבת?
|
|
פנלופית |
לפני 19 שנים •
25 ביולי 2005
לפני 19 שנים •
25 ביולי 2005
פנלופית • 25 ביולי 2005
מי זאת פריס הילטון?
|
|
נתנאלה(לא בעסק) |
לפני 19 שנים •
25 ביולי 2005
לפני 19 שנים •
25 ביולי 2005
נתנאלה(לא בעסק) • 25 ביולי 2005
בוא נראה אותך
אח מצואיסט אמיתי ו... נו מילא מה הסיכוי שהאמת הזאת לא תהפוך לאיזה חננה, שאולי לא כזה אמיתי ונכון לחיים האמורים להיות ולכל אחת שנגעלה אתן לא במקום הנכון או שכן מי אני שאקבע |
|
marlena(נשלטת){נבט} |
לפני 19 שנים •
25 ביולי 2005
אבל למה
לפני 19 שנים •
25 ביולי 2005
marlena(נשלטת){נבט} • 25 ביולי 2005
כל כך ארוך???
|
|
venus in our blood(שולטת) |
לפני 19 שנים •
25 ביולי 2005
גולדי
לפני 19 שנים •
25 ביולי 2005
venus in our blood(שולטת) • 25 ביולי 2005
עלית על קארין ארד ...אתה פשוט גדול מהחיים.
ע - נ - ק !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני אוהבת את היצר הבסיסי שלך . כל כך פשוט ונקי . כל כך מזוקק . תורת החיים עפ'י גולדי- בצורה הכי בסיסית והכי כנה ולא משנה כמה התחסדויות וכאב יהיו בצד, האמת הנקייה שלך נוגעת. פשוט נוגעת. תודה. |
|
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון} |
לפני 19 שנים •
25 ביולי 2005
לפני 19 שנים •
25 ביולי 2005
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון} • 25 ביולי 2005
מרפרוף קל על הטקסט עלתה בי תהיה - התחלת לכתוב ב"לאישה"?
|
|
ס ו ר ר ת(נשלטת) |
לפני 19 שנים •
26 ביולי 2005
זה
לפני 19 שנים •
26 ביולי 2005
ס ו ר ר ת(נשלטת) • 26 ביולי 2005
עשה לי בחילה.
|
|
נהגתי להזקיר בעברי |
לפני 19 שנים •
26 ביולי 2005
גולדי
לפני 19 שנים •
26 ביולי 2005
נהגתי להזקיר בעברי • 26 ביולי 2005
תכננתי כבר לא להגיב לעולם על כתיבתך - אבל הבוקר נהניתי מכל מילה שלך, שוב.
|
|