הארון הקינקי

אני מרתיעה בפני אנשים שישמו לב שכשהם משתפים לינקים מהאינסטגרם, פייסבוק או הטיקטוק, שהפלטפורמות האלו מקפיצות הודעה למי שמקליק על הלינק, שהפרופיל שלהם, שבדר"כ הוא האמיתי שלהם ונושא את התמונה שלהם והשם הפרטי שלהם, "בחר לשתף איתך סרטון".

הסיבה שאני מרתיעה היא כי אני מאמינה בהסכמה מודעת.
רוב האנשים שמשתפים לינקים לא נתנו הסכמה מודעת לשיתוף הפרטים האישיים שלהם בכלוב, וזכותם לקבל את התמונה המלאה לפני ביצוע הפעולה הזו.
אם זה עוזר לך לדעת, הרבה אנשים, בעיקר נשים, אמרו לי שהפחד שלהם/ן בשיתוף לינק שחושף את הפרטים האישיים שלהם/ן הוא שקריפים בכלוב יזהו אותם/ן ויטרידו אותם/ן.
כלומר שעיקר הפחד הגיע מתגובות שיגיעו מקהילת הבדס"מ עצמה.

ואלו שפחדו שאנשים מבחוץ יגלו שהם בדס"מיים שגולשים באתר מין, לא שונים מונילים שהיו מפחדים שיגלו שהם גולשים באתר סטוצים ונילי.
מורה שגולשת באתר סטוצים ונילי לא מעלה תמונות פנים שלה לשם, למרות שסקס ונילי זה הנורמה. והיא תחייה בפחד שמישהו יפיץ בעבודה שהיא גולשת שם, למרות שזה ונילי.

שמועות מיניות אפשר להפיץ עליך כונילית, גם אז אפשר לעשות לך סלאטשיימינג.
אם מישהו יראה אותך יוצאת להרבה דייטים ונילים ויחליט להפיץ על סמך זה שמועה שאת שרמוטה שמזדיינת עם כולם, ואפילו אם תשכבי עם מישהו אחד מטורלל שיחליט לעוות את הסיפור נגדך.
ואם השמועה תהיה מספיק זדונית זה יסבך אותך בעבודה ועם הרווחה, אם יש לך ילדים.

גם ונילים, בעיקר וניליות, יכולות לחוות ביוש מיני על סמך מיניות ונילית שיוצאת מחוץ לקונטקסט. אין להם זכויות יתר בעניין רק כי סקס ונילי הוא בנורמה.

וכן, אנשים ונילים גם לא דוחפים את המיניות שלהם במרחב הציבורי, ולא מזכירים מה הם אוהבים לעשות במיטה, או איזה סוג פרטנר מיני מושך אותם, בשיחות חולין אחרת יהיו לזה השלכות.
גם הם מחכים לסיטואציה הנכונה לדבר על זה, מדובר בהפעלת שיפוט חברתי תקין ולא ברמיסת זכויות.

שמח לראות שהתפתח דיון פה בנושא.
אני רק אחדד עם כמה דוגמאות.
התכוונתי לראות דברים כמו דגלי בדסמ או פשוט לציין שאתה בדסמי, בלי להיכנס לאם אתה שולט או נשלט, כמו שלהטבים לא אומרים אם הם פסיביים או אקטיביים אבל כן אומרים שהם להטבים.

כשאני מספרת לאנשים שילדתי ילדה אף אחד לא מדמיין את הדרכים הסוטות בהן הזדיינתי ונכנסתי להיריון. לא נעים להגיד אבל להכנס להיריון אשכרה, לרוב, נוגע באנשים מזדיינים.
אז למה זה ככה אם אני בטעות אפלוט שאני שולטת.
חלק מהטיעונים נשמעים כמו אלו שטוענים שלעשות את מצעד הגאווה זה הרצון לנפנף את הזין ברחובות.
וסליחה ששוב עשיתי את ההשוואה

כשאני מספרת לאנשים שילדתי ילדה אף אחד לא מדמיין את הדרכים הסוטות בהן הזדיינתי ונכנסתי להיריון. לא נעים להגיד אבל להכנס להיריון אשכרה, לרוב, נוגע באנשים מזדיינים.
אז למה זה ככה אם אני בטעות אפלוט שאני שולטת.
חלק מהטיעונים נשמעים כמו אלו שטוענים שלעשות את מצעד הגאווה זה הרצון לנפנף את הזין ברחובות.
וסליחה ששוב עשיתי את ההשוואה

אנחנו כסטרייטים קינקיים לא קולטים איזה מזל גדול יש לנו ששום זכות לא באמת נשללת מאיתנו כמו ללהט"בים.
אנחנו בסה"כ לא צריכים להכריז על האקטים שאנחנו אוהבים במיטה במשרד או בארוחת ערב משפחתית, בדיוק כמו ונילים.
אבל אף אחד לא ימנע ממך להתחתן עם הנשלטת או השולטת שלך, אף אחד לא יסתכל על שניכם בגועל כשאתם הולכים רגיל ומנסים להשכיר דירה ולא יגיד לכם "לא", אף אחד לא ימנע ממך לאמץ ילדים.
אף אדם לא יתן לך מכות או יצעק לך קללות כי תחזיק עם הפרטנרית שלך ידיים, או אפילו אם תסתכלו אחד על השני במבט שמישהו יפרש כאינטימי.

מה שלא מרשים לך לעשות זה לדחוף את המיניות שלך למרחב הציבורי. אבל את זה דורשים מכולם, גם מונילים.
למרות שהנורמה היא להיות ונילי, לא יעלו תמונות פנים שלהם לאתרי מין וניליים, לא יעשו סקס בגינה ציבורית לאור יום, לא יציגו את עצמם בפרופיל היכרויות דרך רשימת אקטים מיניים (אלא אם כן הם רוצים להיות מסומנים כקריפים שכל אישה תדלג מעליהם), אף אחד לא יספר במשרד או בארוחת שישי איך ירד לאשתו.
זה לא דיכוי, זאת ציפייה להפעיל שיפוט חברתי תקין בהתאם לסיטואציה, זאת ההבנה הבוגרת שאת ההתנהגות המינית שלך מביעים בצורה פרטית בין שני אנשים או בין יותר במרחבים שמראש מוגדרים לכך, ורק אחרי היכרות מסוימת כשאתה מוודא שהצד השני מעוניין לשמוע או להשתתף.

ויותר מזה, היום הקו בין ונילים וקינקיים מאוד מטשטש. החילוני הממוצע יודע מה זה יחסי שליטה, ואף משלב במיטה אלמנטים כמו אזיקים וספנקים.
אף אחד לא באמת חושב שאתה חולה נפש שצריך אשפוז, אף אחד לא מקים מכונים של טיפולי המרה לאנשים קינקים ונואם מעל במת הכנסת הכרזת מלחמה מוסרית/חוקית על קהילת הקינק.
אנחנו ברי מזל, גם אם אנחנו רק בתחילת הדרך ואין לנו עם מי לדבר על זה, אז נדמה לנו שאנחנו חריגים.
מניסיון, ככל שתיצור קשרים מספיק קרובים עם אנשים תגלה שאין באמת "אנחנו והם" שחור ולבן, יש הרבה אפור חופף מאוד. צריך רק לדעת איך לעלות את זה נכון ומול מי.