אחריות של מי?

אני חושבת שאת מזהה דבר אמיתי אבל גם עושה קפיצה לוגית שאני מסכימה אתה קצת פחות. את כתבת ״התגובה שלה למה שהוא עצמו יצר״. ואני לא יכולה שלא לשאול ״מי קבע שהוא יצר?״ הוא השתתף במערכת יחסים שבתוכה התפתחה אצלה תלות. זה בהחלט יכול להטיל עליו אחריות לדברים שהוא עשה. אבל זה לא מצדיק את המעבר מ״שני צדדים בנו את זה יחד״ ל״הוא יצר אצלה מצב נפשי ולכן הוא אחראי לתוצאותיו״.

…..
ולכן גם אחרי הפרידה הוא אחראי לאיך שהוא נפרד והיא אחראית לאיך שהיא מתנהלת עם הפרידה. הוא אחראי לא להבטיח דברים שאינו מתכוון לקיים, לא לנצל את התלות, לא למשוך אותה בחזרה כשהוא בודד ואז לזרוק שוב, ולא לכנות אותה ״פסיכית״ בגלל תגובה צפויה למשהו שעודד. והיא אחראית לכבד את ה״לא״ שלו, לא לרדוף אחריו, לא להפוך את כאבה לחובה שלו להישאר נגיש, ולבקש עזרה ממקומות אחרים אם היא אינה מצליחה להשתקם בעצמה. ואם אחד מהם מפר את האחריות שלו, זה לא מבטל את האחריות של השני. אני חושבת שאת מזהה בצדק שקשר בו האדם מגביל במכוון את האוטונומיה של אחר, יכול ליצור חובות מוסריות מיוחדות סביב פרידה. אבל האחריות נשארת אצלה כל הזמן. השולט לא קיבל אותה יחד עם השוט והמפתחות ותואר בסוגריים.