אנשים שלא טורחים לקרוא פרופיל לפני שהם שולחים הודעה

ואם הם שולחים הודעה, מבלי שיש בכלל מה לקרוא בפרופיל? >_<
זה אותו סוג של אנשים?

אני מאחל לכל אדם בכלוב שאלה יהיו הבעיות הרציניות שלו בחיים.

גם אם זה קצת הרגיז אתכם קצת אל תתנו לזה להשתלט על מצב הרוח שלכם. זה לא שווה את זה.
גם לא הניתוחים למה ומדוע אנשים אחרים עושים את מה שעושים על דבר כזה חסר משמעות כמו הודעה שנשלחת.

מדובר במשהו מאוד מאוד מאוד קטן ולא משמעותי. לא ברמה כזו שאתם צריכים להשתגע עבורו
או להרוס לכם את האווירה ואולי אפילו את היום.
פשוט תדלגו על ההודעה.

גם במייל יש ספאמים. אנחנו לא מסתכלים אלא מתעלמים מזה.

מאוד פשוט: שיטת מצליח.
אולי דווקא היום יהיה לה משעמם
והיא תחליט להגיב לי....

מצד אחד אני מסכימה עם כל התלונות על פניות לא רלוונטיות, גסות רוח ודוחות...
מצד שני, זה פותח לי דלת מאוד רחבה להטרלות, ואז אני שולחת את ההודעות ההזויות ביותר לחברות ואנחנו צוחקות יחד על כל ההזויים 💜
והיי, לכו תדעו, אולי ההודעה שלכם היא זו שתזכה בפרס ההודעה הדפוקה ביותר ותהילת עולם 😂

אם יש לי אנרגיות מיותרות מפנה אותם לקרוא ואם לא אז פשוט התעלמות ובמקרים של חפירות שמישהו\י מדברים לעצם בהודעות פרטיות כאילו שזה יעזור איכשהו. אז חסימה. אין ברירה.
אנשים חסרי כבוד מינימלי.

האם את משווה הודעה שמישהו שולח לך בכלוב על אף שורה שרשמת בפרופיל לניסיון אונס של נשלט שאת מחליטה "להרחיב את גבולותיו"? מנסה להבין את האנלוגיה. פרופורציה היא בכל זאת שיקול בטיעון ... (אם השאלה הייתה "למה אנשים לפעמים חוצים את הכביש במעבר חצייה?" ומישהו היה עונה "כי לפעמים הם רוצים להגיע לצד השני", האם גם אז היית טוענת טענה נגדית שלפעמים את רוצה להגיע עם האוטו שלך עד לפתח הסופרפארם ולכן זה נותן לך הרשאה לעלות על המדרכה ולדרוס שלוש זקנות?)

אבל ניחא. אני עדיין חושב שהצדק איתי, וזה תלוי בסיטואציה, באופן הפניה, בקונטקסט. תני לי לנסות לתת לך אנלוגיה קצת יותר פרופורציונלית: כשאני מחפש עובד (לא לבלבל עם "עבד") - לא משנה לאיזה תפקיד כרגע - ומפרסם רשימת דרישות, ולמשל אני רושם "דרוש תואר ראשון בסוציולוגיה", ומישהי מחליטה לפנות אלי כי היא מרגישה שהיא מאד תתאים למשרה למרות שאין לה תואר ראשון בסוציולוגיה אבל יש לה למשל תואר באנתרופולוגיה, היא עדיין יכולה לפנות בצורה מנומקת וחדה, לספר סיפור אישי, לשכנע, להסביר מדוע היא מתאימה. כמישהו שקיבל הרבה דואר זבל בעבר אני יודע לזהות פניה שבולטת מעל לרעש, אחת רהוטה עם עומק שמעידה שמי שמאחוריה השקיע מאמץ ומחשבה.

במאמר מוסגר, העובד הכי טוב שהיה לי אי פעם היה בדיוק כזה. אחד שכשכתב לי בפעם הראשונה עמדתי לזרוק מכל המדרגות כי הוא לא עמד ברשימת הדרישות שלי, אבל הוא כתב מפורט ויפה ולקחתי עליו צ'אנס, והתברר בדיעבד כאדם המוצלח והחכם ביותר שעבד תחתי בפער גדול.